הרקע בלימודי מתמטיקה מאפשר חשיבה לוגית, יצירתית וחדשנית המבוססת על מודלים מתמטיים, סטטיסטיים והסתברותיים, אך הדגש רק על מתמטיקה כבסיס לעיסוק בטכנולוגיה אינו מספיק. כיום ההבנה היא שהטכנולוגיה מתחילה להשפיע בכל מקום בחיים ובכל מקצוע. במדינת ישראל יש מחסור של כ-15,000 איש טכנולוגיים, לכן שינוי אמיתי הוא תנאי הכרחי להתמודדות עם המציאות הטכנולוגית החדשה וגידול דור שלא פוחד משינויים.
מדינת ישראל מתהדרת בכינוי "אומת הסטארט-אפ" שדבק בה בזכות הדומיננטיות של מגזר הטכנולוגיה העילית הישראלי בשוק העולמי ובשל הנוכחות הבולטת של יזמים ואנשי מקצוע ישראלים גם בחברות טכנולוגיה עילית זרות. יתרה מכך, חלק הארי של הצמיחה הכלכלית בישראל מיוחס לצמיחה בענפי הטכנולוגיה העילית. ההצלחה של ישראל ושל ישראלים בתחום הטכנולוגיה העילית נובעת מהכשרה של מדענים, מהנדסים ומתכנתים ברמה הגבוהה ביותר.
ירידה במספר הסטודנטים הלומדים מקצועות טכנולוגיים
המדינה היא השחקן המרכזי בפיתוח הון אנושי הממוקד באזרח ע"י שרשרת ערך חינוכית הכוללת מסלולי הכשרות לסוגיהן והמתחילה במערכת החינוך, עוברת לשירות הצבאי והאזרחי, מערכת ההשכלה הגבוהה, מערכות הכשרה, שוק העבודה ופיתוח הקריירה. אך נראה שאין תיאום בין המערכות. במגזר העסקי קיים מחסור בכוח אדם במקצועות המחשוב. לפי ציטוטים מהעיתונות הכלכלית מדובר בכ-15,000 עובדים בתעשייה. המחסור נובע מהצמיחה בתעשייה עתירת הידע, שנוטה להיות מהירה יותר מקצב הגידול בכוח האדם.
למחסור תורמת גם הירידה במספר הסטודנטים הלומדים מקצועות טכנולוגיים, בין היתר בשל השחיקה ברמת המקצועות הריאליים והטכנולוגיים בתיכון. עיקר המחסור הוא בבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים בתחומי החומרה והתוכנה, בעלי ניסיון תעסוקתי, הדרישה לניסיון מוקדם וחוסר הרצון של העסקים להשקיע בהתמחות מהווה חסם לכניסת סטודנטים צעירים לשוק העבודה בתעשייה, במקרים רבים התעשייה מעסיקה בוגרי מכללות במקצועות הרלוונטיים ללא כל הצדקה. המחסור בכוח אדם גורם כיום להעלאת שכר הפוגעת ביתרון התחרותי של ענפי הטכנולוגיה בישראל, להאטת קצב הצמיחה שלהם ולאובדן משרות פוטנציאליות לטובת מיקור חוץ בחו"ל. המחסור בכוח אדם מיומן הוא אתגר יסודי בעל השלכות ארוכות טווח.
בנוסף, הטכנולוגיה העתידית מאיימת על שוק העבודה שבבסיסו יהיו מקצועות רבים שייעלמו, אך במקומם ייווצרו הזדמנויות חדשות ומיומנויות חדשות למקצועות חדשים המבוססים יותר ויותר על הבנה טכנולוגית. כל אדם צריך לדעת להשתמש בטכנולוגיה ככלי מהותי במקצועו או שהטכנולוגיה תחליף את מקומו. הטכנולוגיה חודרת ומיושמת בכל תחומי החיים, המכונית האוטונומית הנוסעת לבדה תייתר את הצורך בנהגים, מערכת סירי (או אחרות) המחוברת לווטסון תייתר הרבה מהעבודה בשירות הלקוחות, תמיכה טכנית ונציגי מכירות, הרובוטים במחסנים האוטומטיים יחסכו כוח אדם המאתר ומעמיס את הסחורה מהמדפים, רובוטים מבוססי תוכנה יבטלו חלק מהעבודות שמבצעים כיום רואי חשבון, עיתונאים וכד'.
כמדינה, כדי שנוכל להתמודד עם מגמה זו ועם מחסור בעובדים טכנולוגיים יש להחדיר בצורה מערכתית מאורגנת ומסודרת את לימודי הטכנולוגיה כבר מהגיל הרך. כיום במערכת החינוך קיימת עשייה, אך אינה מספיקה ואינה מכוונת ומתוכננת בתוך כלל המערכת. חסרה יד מכוונת ותכנית פעולה מסודרת. בפועל, בעיקר עמותות וחברות שונות אשר מחפשות תקציבים פועלות לקידום לימודי היזמות והתקשוב הטכנולוגיים לקהילות השונות ולגישור הפערים.
נדרש שינוי יסודי בתפיסת משרד החינוך
נחוץ שינוי יסודי בתפיסת משרד החינוך בישראל לגבי הכשרת הצעירים בישראל בתחומי מדעים, הנדסה וטכנולוגיה מעבר ללימודי הליבה (מתמטיקה, אנגלית ועוד) כדי להכין תשתית עתידית לתעשייה, למחקר, ליזמות להקמת עסקים חדשים וניהולם. יחד עם זאת נדרשים תאום והסדרה בין כל ארגונים המעורבים בהכשרה.
בינתיים מומלץ לחשוף את הילדים והנוער (בנים ובנות) כבר מגיל צעיר לעולם המדע, הטכנולוגיה והיזמות במסגרת תוכניות לימוד משלימות בבתי הספר שעוסקות גם בעידוד חשיבה ביקורתית, בהקניית מיומנויות לעבודת צוות, לשיתוף פעולה, לחשיבה לא ממוסגרת ולחיפוש פתרונות שונים לאותה בעיה.
כדי להצליח נדרשת מחויבות של המשרדים המובילים שבאה לידי ביטוי בעידוד ההצטרפות לתוכנית ובהקצאת המשאבים (הכספיים ואחרים) הנדרשים למימושה. חשוב להגיע לתיאום ולהסכמה עם כל בעלי העניין והמשתתפים על הצורך ועל הדרך. לכן, כדי להתקדם מוצע לכנס ועדת היגוי בראשות משרד החינוך שבה יהיו חברים כל הגורמים המעורבים ובעלי העניין ואשר תדון בצורך ובדרכי הפעולה ותגבש תוכנית ישימה למימוש כבר בשנת הלימודים הקרובה.
לא ניתן לבנות חברה המתאימה לעתיד מבלי לבנות אותה מתאימה לבני האדם, התאמה מהירה, חדשנות ויצירתיות מאפשרים להתמודד עם האתגר האמיתי לבנות חברה שיכולה להשתנות בקצב בו משתנה השינוי.
אריה עמית הוא יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה הישראלית לטכנולוגיות מידע
