"סחר בפליטות פחמן הוא כלי כלכלי בהתמודדות עם המעבר לאנרגיה נקייה, כך שהוא מתמרץ מעבר לאנרגיה נקייה מפליטות", כך אמרה דורית בנט, יועצת אנרגיה מקיימת ומייסדת אילת-אילות אנרגיה מתחדשת. בוועידת אימפקט 2030 של TheMarker Labels אמרה בנט כי "הבעיה היא שבעוד שהמנגנון הוא גלובלי, כלומר נחתם בין מדינות ותלוי-הסכמות, הגופים הפרטיים שרוצים להשתמש במכסות על מנת לקבל תמלוגים נתקלים בקשיים". לדבריה, הפחתת פליטות באמצעות מנגנונים אלה לפי שעה אינה אפשרית. "ישראל שואפת להגיע ב–2030 ל–30% אנרגיות מתחדשות ו–27% הפחתת פליטות", ציינה בנט, "באנרגיות מתחדשות אנחנו מתקרבים ליעד, אולם בהפחתת פליטות אנחנו לא בכיוון".
"ישראל היא 'הוט ספוט' מבחינת ההשפעה של משבר האקלים", אמר ד"ר גיל פרואקטור, מנהל אגף בכיר אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה. בפאנל "השגת יעדי הקיימות — אתגרים והזדמנויות של המגזר העסקי" בהנחיית עיתונאית חדשות 12 מיכל פעילן, הסביר פרואקטור קביעה זו משתי בחינות: "גם כי אזור אגן הים התיכון מושפע מאוד מההתחממות הגלובלית, אך גם כי העולם עובר לכלכלה דלת-פחמן — והכלכלה הישראלית אינה ערוכה לכך". לדבריו, די באימוץ מנגנון המיסוי של האיחוד האירופי, שמטיל מיסים על פחמן, כדי להתמודד עם סוגיה זו. "עסק יצטרך לבחון את שרשרת האספקה שלו ולהיווכח שהוא מפחית פליטות, אחרת לא יוכל להתמודד על מכרזים".
פרואקטור הבהיר כי לפי שעה ישראל לא מצליחה לעמוד ביעדים שלה. "זו אחת הסיבות שאנחנו דוחפים לחקיקתו של חוק אקלים ראשון בישראל", העיד, "וכן להעברתו של מס פחמן שאני מקווה שיאושר בוועדת הכספים עוד שישה שבועות ולצעדים קריטיים נוספים". לדבריו, אין לנו את המותרות להמתין עם המעבר לכלכלה הערוכה להתמודד עם משבר האקלים המחריף. אחד האתגרים במשרד להגנת הסביבה הוא לחבר את מכלול התועלות שיש להפחתת פליטות גזי חממה."אנו מבינים שקידום אנרגיה מאופסת פליטות קשורה לביטחון אנרגטי ולרציפות תפקודית", הסביר. לדבריו, אם היתה רגולציה מחייבת המשולבת תמיכה ופיתוח, היינו מקבלים מצב שבו בכל חניון יש פאנלים סולאריים עם אגירה. "בסופו של דבר מדובר גם בעניין כלכלי — וזה הפרמטר שאיתו אנחנו צריכים ללכת קדימה", סיכם פרואקטור.
