המלחמה המתמשכת הציבה אתגרים מורכבים במיוחד בפני החברה הערבית, שגם קודם לכן סבלה מתת-ייצוג בעולמות התעסוקה. בוועידת אימפקט 2030 של TheMarker Label סקר חוסאם אבו בכר, מנכ"ל אלפנאר, כמה מהקשיים אך גם מההזדמנויות בהכללת האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה. "החזון הוא שיראו את החברה הערבית ויבחינו בפוטנציאל המשמעותי שלה לכלכלה ולחברה הישראלית", הסביר.
לדבריו, אלפנאר לקחה על עצמה לתווך בין האוכלוסייה הערבית למעסיקים; להכין את העובדים לשוק העבודה; ולתפור את החליפה בהתאמה אישית. זאת במסגרת המיזם ריאן הנתמך על ידי משרד העבודה.
"לצערי, חמישית מהציבור בישראל היא אוכלוסייה עם פוטנציאל נשכח, לא משקיעים בה", אמר אבו בכר והזכיר כיצד במשך שנים חברות לא העניקו חשיבות לסוגיית הגיוון. עם זאת, בשנתיים האחרונות אלפנאר מפעילה מגוון תוכניות לפיתוח כלכלי-חברתי, בהן שילוב אקדמאים בשוק העבודה ושילוב צעירים חסרי מעש — תחום שמסתמן כבעיה ממשית בחברה הערבית. "לקחנו על עצמנו את המשימות הללו בשיתוף פעולה עם קרנות פילנתרופיות", אמר. לדבריו, בפעילות לשילוב אקדמאים, שקודמה עם קרן רוטשילד ועמותת "חינוך לפסגות", השתתפו עשרת אלפים אקדמאים. "התוכנית הוכיחה אחוזי הצלחה ניכרים גם בשלב ההשמה", העיד.
עם פרוץ המלחמה החברה הערבית מתמודדת עם אתגר כפול: חשדנות וחוסר אמון מצד החברה היהודית לצד חשש אמיתי לבטא את דעותיהם. "גיוון אינו רק מספרים, מדובר בעניין ערכי", אמר אבו בכר, "ומי שמחליט להקדיש משרות לעובדים מהחברה הערבית חייב להכליל את התרבות, החגים, המנהגים והשפה". לדבריו, חלק מהמעסיקים מונעים מעובדים ערבים לדבר בשפתם, ומשיגים בכך את ההפך: דווקא מי שמנחיל את ערך הגיוון בצורה משמעותית ושוויונית זוכה לתרומה רבה יותר לעסק. "יש לגיוון פוטנציאל כלכלי רב ברמת המאקרו", אמר אבו בכר, "שילוב נכון יניב עשרות מיליארדים ויתרום גם להצלחה הפיננסית של אותה חברה".
לפי אבו בכר, תחום ESG צריך להעמיק את הקשר עם גיוון והכללה של החברה הערבית, לא רק ממקום של התנסות. כשהגיוון הוא נדבך בתוכנית עבודה סדורה, הסביר, הוא הופך משמעותי יותר — וניכר גם בשורת הרווח. "לתעסוקה יש השפעה מרחיקת לכת גם על היחסים בין ערבים ליהודים. הבחנו בהישגים דרמטיים: 30 אלף איש כבר שולבו בתעסוקה כמו גם עלייה חדה מ–25% ל–46% נשים עובדות. התרומה הכלכלית של האוכלוסייה הערבית היא מעל למיליארד שקל בשנה".
בשיתוף אלפנאר
