בצל המלחמה מתמודדים ארגונים בישראל עם אתגרים חדשים, ומנסים לייצר רציפות עסקית בתקופה מאתגרת, שאין בה שגרה. בוועידת אימפקט 2030 של TheMarker Labels, הציגה עומרי בורל, מנכ"לית Imagine, את מסקנותיו של מחקר יישומי שליוותה בשנה האחרונה, ונערך בשיתוף מרכז קיימא באוניברסיסטת חיפה ובמימון קרן רוטשילד. "ראינו כי מרבית החברות הגיבו למלחמה באופן מיידי ויצרו מהלכים משמעותיים גם כלפיי העובדים שלהן וגם ביחס לקהילה, באמצעות התנדבות או תרומה", אמרה בורל.
המתח בין התנדבות לרציפות עסקית
לדברי בורל, "חברות שביצעו שינוי ארגוני, מינפו את היכולות שלהן באופן שישרת אותן בהתמודדות עם המשבר הבא". בורל ציינה את היתרון של חברות שנעזרו בקשרים אישיים ויחסי אמון. "ראינו את המתח בין התנדבות לצורך לשמור על רציפות עסקית, וראינו גם שבשביל חוסן ארגוני נדרש מודל יותר אינטראקטיבי והוליסטי גם בשגרה".
לדברי דורית קולטין, סמנכ"לית רגולציה, קיימות וסביבה בקבוצת חיפה, לחברה שלושה מנועי הצמיחה: אימפקט, חדשנות ומצפן חברתי. "דרך הפריזמה הזאת אנחנו יודעים לטפל במגוון נושאים", הסבירה, "למשל, ביחס לביטחון תזונתי נספק סל מוצרים למגדלים, עם פתרונות וטכנולוגיות שיאפשרו לייצר יותר מזון תוך צמצום במים, שמירה על הקרקע והפחתת זיהום", הסבירה.
ונסה קצ'רגינסקי, מנכ"לית מייסדת של הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט אמרה: "אנחנו מקדמים את התחום של כלכלת אימפקט ואני מאמינה שיש לנו פה הזדמנות לבנות מחדש, והפעם טוב יותר", אמרה קצ'רגינסקי. "אנחנו מאמינים שצריך לקחת את רוח ההתגייסות ולעשות שינוי בתפיסה. במקום לקרוא לתרום, לקרוא לייצר ערך מוסף".
"לייצר חוסן והמשכיות"
לדברי קולטין, צריך לזהות את ההזדמנויות שיובילו את החברה לשלב הבא, היא ציינה את בלומוניה — המתקן הראשון מסוגו בישראל, שעתיד לייצר אמוניה ולהפסיק את התלות של ישראל ביבוא מחו"ל. "הוא יתבסס על אנרגיה מתחדשת, והפחמן הדו־חמצני שייפלט ישמש אותנו ליצירת סל מוצרים נוספים, שחלקם יגיעו לחקלאות", סיפרה.
לדברי קצ'רגינסקי, כאשר חושבים על אסטרטגיה, כדאי לחשוב לא רק מהזווית של ESG אלא גם על היכרות מעמיקה של מנועי הצמיחה. בסופו של דבר, המשבר של 7 באוקטובר הוא חלק ממשברים שיהיו לנו בדרך, ואנחנו צריכים למצוא דרכים חדשות לייצר חוסן והמשכיות".
