בענפי הכלכלה השונים מדברים בשנים האחרונות על מהפכה של ממש. מתוך המחויבות הגוברת למאבק במשבר האקלים וליעדים חברתיים שונים, גוברת התובנה כי עולם העסקים כבר לא יכול להתמקד אך ורק בשורת הרווח. המגמה הגוברת בענף היא אימוץ של יעדים, מטרות ושיטות עבודה ירוקות וחברתיות יותר. החל מפיתוח המוצרים, דרך פעילויות הרכש והייצור ועד להתנהלות הציבורית – יותר ויותר חברות מתחילות להפנות את מבטן אל העולם מסביב.
המחויבות החברתית הזאת באה לידי ביטוי בשני היבטים שונים. מחד גוברת המודעות לעולם ה-ESG: אחריות תאגידית בעולמות הסביבה, החברה והממשל התאגידי התקין — כפי שהם באים לידי ביטוי בפעילות העסקית הקיימת. במקביל, עולם האימפקט בוחן את הצד השני של המשוואה: פיתוח מוצרים ושירותים שיתרמו באופן משמעותי לסביבה ולחברה.
בכנס אימפקט 2030 של Labels TheMarker במרכז פרס לשלום, השתתפו מנכ"לים, מנהלי אחריות תאגידית, יועצים ואנשי ציבור המובילים את מהפכת הקיימות והאימפקט החברתי במשק הישראלי. החל מחברות בעלות משימה סביבתית מובהקת כמו נטפים או סודהסטרים ועד לתאגידי ענק שהחליטו להביא את האימפקט לכדי ביטוי במהלך פעילותם השוטפת כמו בנק הפועלים או נספרסו – המסקנה המשותפת היא ברורה: הכלכלה הישראלית צועדת לכיוון ירוק וחברתי יותר.
כיצד ניגשים בצורה נכונה לעולם האימפקט החברתי? "עם העוצמה מגיעה גם האחריות", הסבירה הגר קוסטיאנובסקי, מנהלת האחריות התאגידית הגלובלית בחברת נטפים. "העובדה שיש לנו אלפי עובדים ואקוסיסטם עסקי שלם אומרת שאנחנו יכולים לחולל שינוי חיובי – ולכן אנחנו רוצים להגביר את המודעות ולחשוף את האנשים מסביבנו לאתגרי הקיימות". מנגד, עופר ירום, סמנכ"ל השיווק והדיגיטל של קבוצת עזריאלי טען בפאנל כי לא ניתן להתעלם מהמקום של חברות עסקיות כמובילות דעת קהל: "בסופו של דבר, לא משנה כמה החברות עצמן יעשו מאמץ, אם הציבור הרחב לא יהיה שותף ולא ייקח חלק – האפקט לא יהיה מספיק. לקחנו על עצמנו את השאיפה לנסות להעלות את המודעות אצל הלקוחות שלנו".
האתגר הגדול הוא השילוב בין האימפקט החברתי לבין האסטרטגיה העסקית הרחבה. "יש לנו יוזמות מרגשות רבות, החל מאג"ח ESG, דרך שוויון מגדרי ועד לעיסוק בצמיחה פיננסית חברתית של עסקים קטנים", הסבירה נעמה לוי-פאר, מנהלת האגף לבנקאות חברתית בבנק הפועלים. "יש לנו אקסלרטור של סטארט-אפים למען אנשים עם מוגבלויות – שהוא גם רווחי. אנחנו הופכים את העמותות שעובדות איתנו ממוטבים – לשותפים. "אנחנו מתייחסות לעמותות וגופים חברתיים כשותפים ולא כמוטבים, כאלה שאנחנו בונים איתם יעדים ואבני דרך ומתכננים איתם את המסע להשגת תוצאות חברתיות אופטימליות".".
האם ניתן להרוויח יותר בעזרת הפחתת הצריכה? "דפוס דיגיטלי מאפשר לנו להפחית את הזיהום וייצור הפסולת בהשוואה לדפוס מסורתי", הסבירה בכנס "אימפקט 2030" אמירית חי, סמנכ"לית איכות וקיימות בחברת HP Indigo. "כבר בשלב התכנון אנחנו רוצים לייצר מכונה שתעבוד במשך עשור בבית הדפוס ותצרוך פחות אנרגיה. זה גם מה שרוצים הלקוחות שלנו, בתי הדפוס: חשבון חשמל נמוך ופסולת מופחתת".
"אצלנו כולם אחראים תאגידית"
בשנה החולפת יזמה חברת סודהסטרים מהלך יוצא דופן בתחום החברתי: קמפיין בהשתתפות האמן עידו גרינברג MISMAS@, יוצר מיזם "משפט אחד ביום" – שנועד לקדם מודעות גוברת למשפחות מגוונות וכל ההכנסות ממנו נתרמו לאגודה למען הלהט"ב. לדברי גלית צוקר, סמנכ"לית משאבי האנוש בחברה, סודהסטרים חרטה על דגלה את המטרות החברתיות והסביבתיות.
"בסודהסטרים אין לנו כזה דבר מנהל אחריות תאגידית – כי אצלנו כולם אחראים תאגידית. זה חלק מהתרבות שלנו", היא אומרת. "לסודהסטרים יש שתי מטרות על. אחת מהן היא הזירה הסביבתית – והמוצר שלנו הוא בעל משמעות סביבתית. הדבר השני זה האנשים. אנחנו באמת עובדים בזה עשרים וארבע שעות, שבעה ימים בשבוע: לנסות לייצר משהו טוב".
הרעיון למיזם נולד אצל צוקר במהלך נסיעת בוקר לעבודה. "שמעתי ברדיו שהאלימות נגד הקהילה הגאה הכפילה את עצמה – וחשבתי שאולי נוכל כחברה לעשות שינוי". יחד עם האגודה למען הלהט"ב וגרינברג השיקו בסודהסטרים סדרה של בקבוקים עם המשפט: "רק הלב קובע מה זו משפחה". לדברי גרינברג, שיתוף הפעולה הוכיח את עצמו. "מעולם לא יצא לי לעבוד עם מותג בסדר גודל כזה – וזכיתי לחיבוק מאוד גדול בדיאלוג עם החברה".
נאבקים בהתחממות הגלובלית
אחת החברות הבינלאומיות בעלות הנוכחות הסביבתית הגבוהות ביותר היא נספרסו – שפועלת כבר שנים לצמצום טביעת הרגל הסביבתית. בהרצאה בכנס אימפקט סיפרה מנכ"לית נספרסו ישראל סוניה נסטסה כי "צריך להבין שהקפה כפי שאנחנו מכירים אותו הוא בסכנה: 60% מזני הקפה נמצאים בסכנת הכחדה". לדבריה, "הזן המובחר ערביקה רגיש מאוד לשינויי מזג האוויר – ולכן אם לא נשנה את דרכנו הקפה שאנחנו שותים עלול להיעלם. אנחנו בנספרסו יצאנו למסע בדרך אל יעד של אפס פליטות נטו. המסע שלנו כולל הפחתת פליטת הפחמן, העצמה של קהילות שונות ושמירה על הסביבה".
אחד מגורמי הזיהום הגדולים ביותר בעולם כיום הוא משק האנרגיה. בתי זיקוק, מזקקות נפט ותחנות כוח אחראיים לכמות אדירה של פליטות פחמן דו-חמצני לאטמוספירה – וגם לפגיעה ישירה בסביבה. כיצד ניתן להביא את הקיימות גם לתוך עולם האנרגיה? התשובה, לפי אליענה פישלר, ראש מערך תקשורת וקיימות באנרג'יאן ישראל, עוברת דרך הסתכלות ארוכת טווח על עתידו של משק האנרגיה העולמי. "אנחנו בעד אנרגיות ירוקות ורוצים לראות את העולם עובר לאנרגיה מתחדשת. עם זאת, אנחנו מבינים שזה תהליך שייקח הרבה מאוד שנים. גז טבעי הוא מקור אנרגיה מזהם הרבה פחות מנפט ופחם. אנחנו רואים את עצמנו כשלב מעבר מהאנרגיות המזהמות אל האנרגיות המתחדשות. כל הפעילות העסקית שלנו נובעת מתוך המחויבות לאפס פליטות נטו עד שנת 2050 – ואנחנו עוקבים אחרי דרך סדורה שתביא אותנו ליעד הזה. משנת 2019 ועד היום כבר הורדנו ב-75 אחוזים את פליטות הפחמן שלנו".
לצד צריכת האנרגיה, גם משק המים הוא בעל חשיבות משמעותית בנושא האקלים והסביבה. נועם בן שוע, מנהל יחידת התכנון בחברת מקורות סיפר כי תחום פיתוח התשתיות אחראי לכ-70 אחוזים מפליטות הפחמן העולמיות. "אנחנו פועלים בסקטור בעייתי שמתכנן בטווח ארוך – אך פועל בטווח קצר. מכיוון שאיננו יכולים לחזות את העתיד, עלינו לתכנן תשתיות, מערכות ומענים גמישים ככל הניתן – שייתנו מענה לכמה שיותר תרחישים אפשריים. שינוי האקלים הוא עובדה, אנחנו רואים אותו וחשים בו – המודלים אומרים שנקבל ירידה בזמינות המים וגם אירועי קיצון של שטפונות ובצורות. משק המים הטבעיים בישראל רגיש לשינויים הללו".
מניעת בזבוז מזון
"עשרות מיליוני שקלים של מזון נזרקים בכל שנה", התריע בכנס מנכ"ל קבוצת שופרסל אורי וטרמן. "להערכתנו כ-800 שקל של מזון נזרקים בממוצע בחודש בכל משק בית. אנחנו רוצים לעודד את הצרכנים לקנות פחות מזון נקודה. לקנות רק את מה שהם צריכים. בחזית הזאת, בעולם יותר מתקדמים מאיתנו. בבריטניה כבר יש אמנה לצמצום בזבוז מזון שמוסכמת על רשתות השיווק. אני מאמין שיש לנו אחריות – ואני משוכנע שזה יכול לשפר את שורת הרווח. צרכני העתיד רוצים לצרוך במקום שמכבד את העובדים והלקוחות שלו – ומנסה לעשות טוב לסביבה".
לצד החשיבות הגבוהה של המאבק במשבר האקלים, עולם האימפקט וה-ESG חרט על דגלו גם מחויבות לשינוי חברתי. בישראל, אחת המטרות החברתיות המדוברות ביותר היא שיפור התעסוקה באוכלוסיות מוחלשות – בהן החברה הערבית. "אי אפשר לדבר על ESG בלי לדבר על גיוון והכללה", סיפרה נוא ג'השאן-בטשון, מנכ''לית קו אימפקט. "אנחנו אוספים את כל בעלי העניין כדי לסייע בתעסוקת אזרחים ערבים. החיבורים הללו חשובים כדי לייצר אימפקט רחב בין כל הגורמים. המחויבות לא יכולה להתקיים רק ב-HR אלא לאורך כל השדרה הניהולית".
המפגש בין החברות לבין קהל הלקוחות שלהן נוכח גם בעולמות הפרסום והשיווק. "אנחנו בעיצומו של תהליך אימוץ משמעות (Purpose) בכל אחד מהמותגים שלנו": כך הצהיר איל עמית, סמנכ"ל השיווק בדלתא ישראל. "הבידול שלנו בשוק תחרותי מגיע גם ברמה החברתית. חיפשנו ערך חברתי שייצג את החברה – ובחרנו בגיוון והכללה שבאים לידי ביטוי בימי הצילום ובמסעות הפרסום שלנו. כשאנחנו מציגים דוגמנים עם צרכים מיוחדים ולא עושים מזה עניין – זאת האמירה".
לא מספיק חברות מתגייסות
כיצד המדינה והרגולטור בעולמות הפיננסים יכולים לסייע להאיץ את הטמעת ערכי ה-ESG במשק? לדברי קובי אברמוב, מנהל יחידת המחקר בבורסת תל אביב, "יש לנו שלושה מדדי ESG בבורסה – בסך הכל בשלושת המדדים האלה יש 140 מיליון שקל בקרנות עוקבות. בהשוואה ליותר ממאה מיליארד שקל בבורסה, זה כסף קטן. לא מספיק חברות מדווחות על ביצועי ESG". בפאנל משותף הוסיפה עו"ד שרה קנדלר מרשות ניירות ערך: "המצב המשפטי נכון להיום הוא שאין חובת דיווח על נושאי ESG – לכן בחרנו לפרסם מתווה וולונטרי לדיווח. גם בעולם ראינו שהדיווח לא הגיע מצד הרגולטור – אלא מצד המשקיעים או החברות".
