"המפתח לשיקום עובר בשני מסלולים בו-זמנית: שיקום פיזי ושיקום נפשי-קהילתי. בצד הפיזי שיקמנו מבנים שנפגעו, חיזקנו תשתיות וייצרנו מנגנונים רבים להגברת הביטחון ותחושת הביטחון. בצד הנפשי-הקהילתי אנחנו דואגים לתמיכה רגשית באמצעות מערך של פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים הפועלים במסגרת מרכז החוסן, האגף לשירותים חברתיים ובקהילה. החוסן הקהילתי שנבנה כאן לאורך השנים הוא המנוע העיקרי שלנו", מסביר ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, שזה שנה וחצי מתמודד עם אתגרים יוצאי דופן בעוצמתם ובהיקפם.
המערכות מול האתגרים
ביום שבת, שמחת תורה, אמור היה דוידי, נשוי ואב לשבעה, לחגוג יום הולדת 50. אלא שהבוקר נפתח באזעקות בלתי פוסקות. דוידי הרגיש כמעט מיד שלא מדובר בעוד אירוע ירי, וכעבור כמה דקות כבר התייצב בחמ"ל העירוני ונחשף למראות הקשים שהתחוללו בשדרות.
"מהרגע הראשון נקטנו מדיניות של עדכון שוטף ורשמי, כדי למנוע חרושת שמועות. המוקד העירוני שלנו פועל 24/7 ומשמש כמוקד המחובר לכלל כוחות הביטחון וההצלה וכן כמוקד רואה, שצופה במאות המצלמות הפרוסות ברחבי העיר", מספר דוידי. "לכן כבר ב-6:30 בבוקר נחשפנו במוקד לאירועים שמתרחשים בעיר ויכלו להעביר אלינו את המידע. באמצעות קבוצות הווטסאפ השכונתיות, המסרונים, אתר העירייה ודפי הרשתות החברתיות העברנו הודעות שוטפות לתושבים, שבהן הנחינו אותם להישאר במרחבים מוגנים ולנעול את דלתות הבתים ואת החלונות. בנוסף, צוותים של הרווחה והפסיכולוגים קיימו שיחות תמיכה עם מי שחשו מצוקה, ובהמשך הצענו סדנאות וכלים להתמודדות עם לחץ וחרדה.
"עיקר המאמץ בשעות הראשונות היה לדאוג שהתושבים יישארו בבתיהם כדי שלא ייפגעו, כמובן בשיתוף כוחות המשטרה והצבא, חברי כיתת הכוננות שלנו ופקחי השיטור העירוני שסייעו בקרבות מול המחבלים והצילו חיים", הוא מוסיף. "ב-8 באוקטובר כבר דאגנו לתושבים שהיו נצורים בבתיהם ללא חשמל ומים, והתחלנו לתכנן את פינוי התושבים למקומות בטוחים. בזכות אנשים טובים מהמגזר השלישי פתחנו מרלו"ג ליד העירייה, שאליו הגיעה אספקה אדירה של מוצרים, כמו מזון לתינוקות, טיטולים, מזון יבש ועוד — כי המרכולים היו סגורים וגם לא היתה בהם מספיק אספקה".
מיד לאחר פינוי התושבים דאגו דוידי וצוות העירייה למענה בתחום החינוך מהגיל הרך ועד כיתה י"ב. העירייה הקימה שלוחות של מרכז חוסן בים המלח, באילת ובתל אביב. במקביל דאגו צוותי העירייה לכל צורך שהתעורר מצד התושבים, החל ממענה לחניה למפונים לתל אביב, דרך הסעות לטיפולי דיאליזה ועד לסיורים, טיולים ופעילויות למפונים.
בנוסף הפעילה העירייה אפליקציית חירום, שריכזה את כל המידע הרלוונטי לתושבים. "שמרנו על רציפות שירותים לתושב ולמעשה, פיתחנו מומחיות בעל כורחנו לניהול עיר ללא עיר ועשינו זאת באופן מעורר השראה", אומר דוידי. "לכלל השירותים העירוניים, גם בעירייה וגם בשלוחותיה, יש ניסיון של 23 שנה בחירום והם מורגלים לתת שירות בעת חירום ועושים זאת במסירות אדירה. לדעתי פיתחנו מתודה חדשנית שלא קיימת בשום מקום בעולם, הן מבחינת שירות לתושב והן מבחינת היכולת לנהל את שלל מערכות העיר תחת אתגרים אדירים".
בחודשים האחרונים צוותי העירייה פועלים לשיקום התשתיות, החינוך והרווחה. עבודות השיקום החלו מיד לאחר שחזר שקט יחסי לאזור, והן כוללות גם התייחסות לכאב ולאובדן שחוו התושבים. ועדת הנצחה עירונית הוקמה בראשות הסגנית, יהודית אוליאל מלכה, שבה חברים גם חברי מועצה, נציגי ציבור וכמובן נציגי המשפחות השכולות. על חורבות תחנת המשטרה, שהיתה לסמל למתקפה הרצחנית, הוקם "גן הגבורה והזיכרון" שמנציח את כל נופלים והנרצחים באירועי 7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל משדרות.
רק ביחד ננצח
שדרות היא סמל לירי הרקטות מרצועת עזה עוד לפני 7 באוקטובר, והיתה גם הראשונה שחזרה לתפקוד מלא. כבר במרץ 2024 נפתחו מסגרות החינוך בעיר עם כ-40% מהתלמידים ו-100% מהמורים והמנהלים. בסוף השנה כבר עמד אחוז התושבים שחזרו לעיר על 98%, ואליהם הצטרפו 1,500 תושבים חדשים. "עסקים רבים נפתחו מחדש ובתי הספר מתפקדים, אך אנחנו עוד בעיצומו של שיקום — גם פיזי וגם נפשי", אומר דוידי. "חזרה לשגרה מלאה היא תהליך ארוך, שמצריך מעורבות של כל הגורמים הרלוונטיים וסבלנות גדולה מצד התושבים. חשוב לזכור שאנחנו עדיין בזמן מלחמה וההגבלות טרם הוסרו כליל. לצערנו, גם האיום לא הוסר".
רבות דובר על ה-DNA הייחודי של תושבח שדרות, במיוחד על רקע אירועי אוקטובר 2023. "יש כאן רוח קהילתית נדירה, אכפתיות וסולידריות. אירועי אוקטובר הוכיחו זאת שוב: אנשים פתחו את בתיהם, תרמו מזון ועזרו ככל יכולתם למי שנפגע. יש כאן כר נרחב ליוזמות חברתיות ועסקיות שהתושבים מובילים. עד כמה ששדרות היא עיר הטרוגנית עם מגוון רב של קהילות, בסוף זו קהילה אחת גדולה ותומכת. היוזמה והעזרה באות מלמטה, יחד עם ההובלה של העירייה והארגונים הציבוריים. יצרנו במהלך השנים פרויקטים שונים כמו 'מרגישים בבית' ו'קבוצות יוצרות שכונה', שבמסגרתם התושבים פעילים מאוד ועושים דברים יחד. גם בעת חירום זה בא לידי ביטוי".
לצד התמיכה הקהילתית, העירייה תיגברה משמעותית את מספר המטפלים במרכז החוסן מ-50 ל-350, גויסו פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, לבתי הספר הוכנסו גורמי טיפול, הוקמו מרכזי חוסן בתוך בתי הספר והוקם אגף ביטחון וחירום שמאגד תחתיו את כלל היחידות הרלוונטיות — שיטור עירוני, כיתת כוננות, רבש"צ ויחידת מגן עירונית — שהוקמה במהלך המלחמה. המערך שהקימה העירייה בחירום צפוי לפעול גם בשגרה.
מבחינה אישית, איך הניסיון שצברת כקצין בצנחנים וכעובד ציבור סייע לך בהתמודדות עם אסון בקנה מידה לאומי?
"ההיכרות העמוקה עם מצבי לחץ והתנאים המורכבים באזורנו לימדה אותי לקבל החלטות בקור רוח ולמצוא פתרונות בשטח. העשייה הציבורית, גם כמנכ"ל הגרעין התורני, גם כיועץ לשר הבינוי והשיכון, חידדה אצלי את המודעות לצרכים השונים של הקהילה. השילוב בין ההבנה הביטחונית לצורך לפעול בשיתוף פעולה מלא עם התושבים הוא מה שעזר לי לנהל את המשבר ביתר יעילות".
אתה אופטימי?
"כן. אני מאמין באמונה שלמה בקדוש ברוך הוא ובחיים שלנו כאן, בארץ ישראל. אני מאמין במדינה שלנו ובתושבים היקרים שלנו. למרות הכאב והקשיים, אנחנו עם הפנים קדימה, זוכרים את מי שאיבדנו וממשיכים לבנות לילדים שלנו עתיד בטוח יותר. שדרות הוכיחה בעבר, ובוודאי תוכיח גם הפעם, שהיא חזקה מכל אתגר שיוצב בפניה".
בשיתוף עיריית שדרות
