"אנחנו חיים במציאות סוערת וקוטבית. ולעומת זאת, במקום עבודה חייבים לפעול יחד כדי להשיג מטרות", כך פתחה את הרצאתה עו"ד מרים קליינברגר-אתר, שותפה, ראש מחלקת דיני עבודה, ב-EBN ארדינסט, בן נתן, טולידאנו.
"אני פוגשת בקביעות מעסיקים שהמדינה אינה תומכת בהם מספיק. התחושה היא שמכבידים עליהם, ותפקידי כעורכת דין בתחום זה היא לעזור לעסק לייצר שינוי שמתבסס על אנושיות וחוקיות", היא אמרה.
קליינברגר-אתר הסבירה כי אמנם בארה"ב בוטלה מדיניות העדפות מתקנות, אך בישראל החוק והפסיקה מחייבים להעניק העדפה מתקנת לאוכלוסיות על בסיס זהותן דווקא כדי לתקן אפליה (למשל, איסור אפליה של אנשים עם מוגבלות או אפליה מחמת מין).
לדבריה, "המעסיקים צריכים לבדוק את מדיניות הארגון שלהם, ואם אין כזאת — ליצור אותה. עם פרוץ המלחמה נוצר מצב שבו רבים במעגל העבודה נפגעו בגוף ובנפש וצריך לקלוט אותם. לשם כך נדרשת מדיניות, תוכנית סדורה של העסק שתפעל לטובת כלל העובדים. כך עולה דרמטית פוטנציאל ההישארות והנאמנות של העובדים".
קליינברגר-אתר סיפרה על סקר של שירות התעסוקה שהתפרסם ב–TheMarker החודש, שלפיו 67% מהמילואימניקים שוקלים לשנות קריירה. הנתון הזה מעיד על הזדמנויות ועל צורך בכלים חדשים בעולם דיני העבודה, כאלו שיעסקו גם בשילוב אנשים עם מוגבלויות.
במקביל היא סיפרה על המבוי הסתום שנוצר בעולם העבודה: "מתוך סולידריות, המעסיקים תורמים רבות למאמץ הלאומי ובאים לקראת העובדים. אבל עבר כבר המון זמן מאז תחילת המלחמה ובחודשים האחרונים פונים אלינו רבים ומתלוננים על מצב כלכלי קשה, היעדרות ממושכת של עובדים בגלל המילואים, תחומי פעילות ומיקוד שהשתנו ואי-התאמה. יש לכולם כוונות טובות אבל נוצר מבוי סתום".
בהקשר לכך הסבירה קליינברגר־אתר על הצורך החשוב להכיר את כל ההגנות שניתנות כיום במקומות העבודה לקבוצות שונות — למשל משרתי מילואים, מפונים וחטופים — מפני פיטורים לדוגמה.
לסיכום, ביקשה: "אל תחכו לדקה ה-90, שקפו לעובד את מצב הדברים והתעדכנו במצב המשפטי נכון לעכשיו. נוספו זכויות לאנשים שנפגעו מהמצב (למשל, לבנות זוג של מילואימניקים) ויש מעסיקים שלא מודעים לכך וזה יוצר חוסר אמון גדול. בואו נתכנן את 2025 בהגינות ובשקיפות".
לדבריה, המעסיקים מתמודדים עם אתגר עצום, הם נושאים בנטל רב בעקבות המלחמה. עם זאת, יש לנו הזדמנות גדולה לשלב אנשים עם מוגבלות בעבודה. זו משימה לאומית בעיניי".
