עתיד עולם העבודה
לפני מספר שבועות פרסם הפורום הכלכלי העולמי דוח על עתיד עולם העבודה. במסגרת הדוח, נאספו ונותחו נתונים מ-55 מדינות והוא כלל מדגם ארגוני אשר במצרף מייצג יותר מ-14 מיליון מועסקים.
הכאוס שבו נתון העולם ניכר, ואותותיו בסטטיסטיקות באים לידי ביטוי בפחד ובחרדה של הנסקרים מפני עתיד כלכלי רעוע והיעדר ביטחון בכל תחומי החיים.
מדינת ישראל אינה זוכה בדוח להתייחסות מיוחדת, אולם חשוב להבין כי אם כלל העולם הארגוני-עסקי בטלטלה עלינו להתמודד, כמו כולם, עם מציאות מאוד לא יציבה, ושיש לנו עוד שכבה של התמודדות שאיננה מנותחת בדוח אולם נוכחת מאוד במציאות.
טכנולוגיה, איומים והזדמנויות
הטכנולוגיה היא "הזוכה" במקום הראשון ברמת ההשפעה שיש לה על כולנו. יותר מ-60% מהמשיבים לסקר ייחסו לה את מרב ההשפעה על טרנספורמציה בשוק התעסוקה.
התפתחותה האקספוננציאלית (מאריכית) של הבינה המלאכותית אינה מובנת לנו עד תום, אולם מדובר בשינוי שלא ידענו מאז המהפכה התעשייתית. היא קשה יותר למבוגרים, קלה יותר לצעירים, וטומנת בחובה הבטחות ואיומים למעסיקים, לרגולטורים, לכלכלנים וכמובן למנהיגות העסקית בכללותה.
ה-AI מייתרת מקצועות מסורתיים, כמו פקידות, חשבות, ניהול כספים, קופאיות בסופר או סטודנטים במוקדי שירות ויוצרת מיליוני משרות חדשות בתחומי דאטה וסייבר. כמו למשל ביקוש גובר לחקלאים (כי מי רוצה להישאר בכפר ולעבוד בעבודות כפיים), למטפלים (על רקע העלייה בתוחלת החיים והזדקנות אוכלוסיית העולם), למורים ולמנטורים שידריכו וילמדו את הדור החדש ועוד.
השינוי במצבת המשרות מאתגר, אולם איננו המאתגר העיקרי. מאתגרת יותר העובדה שהדוח מצא כי גם בתפקידים שעל פניו אינם משתנים בהווייתם, לפחות כ—40% מכל תפקיד בכל ארגון ישתנו עקב כניסת הבינה המלאכותית לעולם העבודה.
במסגרת דוח הפורום הכלכלי העולמי ניתנו שורה של המלצות לארגונים, לפיהן יש להעמיק מהר ובאינטנסיביות אוריינות טכנולוגית בקרב מועסקים; לזכור כי לא ניתן לפטר את כל העובדים הוותיקים ולהחליפם בעובדים צעירים - כי אין מספיק כאילו; לבנות תרבות של ביטחון פסיכולוגי ולמידה; להתייחס בחמלה לטעויות ולסייע לכל העובדים בהסתגלות לעולם החדש: כל דור עם צרכיו הייחודיים, בלי להשאיר אף אחד או אחת מאחור, בדרך לקידמה.
מיומנויות כוח מעיפות את המוח
עקב הידע שהבינה המלאכותית מספקת, כולנו בדרך למגמה של הרבה פחות הקניית ידע, או "ספירת" ניסיון קודם, משום ששני סעיפים מרכזיים אלו בקורות החיים של העבר יהיו פחות רלוונטיים באופן משמעותי.
אף על פי שבארץ עדיין איננו מרגישים זאת (אנחנו היינו השנה באמת עסוקים בעניינים אחרים), העולם צועד לכיוון מיומנויות כוח. קליטה והעסקה של נשים וגברים בעלי גמישות מחשבתית, בעלי חוסן מנטלי והסתגלות לשינויים, אמיצים ויצירתיים.
השנה אף נכנסה לרשימת הדרישות, בפעם הראשונה, המיומנות המפתיעה של מודעות עצמית. בעיני רבים היא מתאימה יותר לבירת הרוחניות פרדס חנה כרכור מאשר לשולחנות בחדרי ישיבות, אולם מנהלים מתחילים להבין כי כשהעולם בחוץ אינו יציב ולא ניתן לחזות כמעט דבר, מה שיש למנהיג העסקי הוא הוא עצמו, וכדאי שהוא ועצמו יתיידדו.
מיומנויות של כוח, אומץ ותקווה
אנטוניו גראמשי, הוגה דעות מדיני איטלקי מראשית המאה ה-20, יצר את הביטוי: פסימיזם של ההיגיון ואופטימיזם של הרצון. מאחורי הביטוי מסתתרת האבחנה כי המציאות שלנו היא מורכבת ומאתגרת, ומה שמצופה מכולנו, אולם בפרט ממנהיגים וארגונים, הוא הטמעת מיומנויות הכוח אומץ ותקווה. עלינו להביט במציאות הקשה, להבין אותה, את המשמעויות וההשלכות שלה (היגיון - עובדות), ומנגד להיות אופטימיים להאיר ולהעיר את הטוב על מנת לעשות כאן טוב.
בישראל אנו מתפקדים בסיטואציה מאתגרת שבה המשק מכווץ, דירוגי האשראי הגלובליים ממשיכים לרדת, משקיעים זרים מחפשים מקומות ידידותיים יותר לשים בו את כספם, וכולנו, ארגונים, עצמאים, שכירים וגם אנשי צבא - עסוקים בהישרדות ובכאב שאיננו נגמר על המעונים והמתים.
HRevolution
הכנס השנתי HRevolution של TheMarker Labels, שנערך בין השאר על מנת לשמר רציפות תפקודית, יעסוק השנה בסוגיות ליבה ארגוניות חוצות מדינות, על פי הדוח השנתי של הפורום הכלכלי, ובו בזמן יטפל בייחודיות האתגרים הניצבים בפנינו, כישראלים.
המורכבות של ראיית הווה בצורה מפוכחת וראיית עתיד בצורה אופטימית תישזר בכל תוכני הכנס, ושיאה הסמלי יבוא לידי ביטוי בראיון שאערוך על במת הכנס עם ד"ר אל"מ יעקב רוטשילד, מנהל מרכז בריאות הנפש בצה"ל, אדם העומד בתווך בין שדה הקרב והשיקום, בין הפגיעה לריפוי שעלינו לעבור, כיחידים וכחברה, על מנת לייצר תקווה עבור ילדינו.
הכותבת היא משנה למנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG ושותפה בוועדת ההיגוי של ועידת HREvolution.
בשיתוף קבוצת נירם גיתן NGG
