מציאות חיינו השתנתה בבת אחת מאז ה–7 באוקטובר. תקופה מורכבת שנמשכת כבר ארבעה חודשים, בה גם עולם העבודה עבר טלטלה — היעדרותם של עובדים רבים שגיוסו למילואים, עובדים אחרים שפונו מבתיהם ונאלצו להיעדר מהעבודה ומצב נפשי ירוד בקרב אלה שנשארו לשאת בנטל, זאת לצד פגיעה בהיבט העסקי, חייבו חברות וארגונים לשנות תכניות ולחשב מסלול מחדש. אין ספק שאתגרי שוק העבודה בזמן מלחמה מתעצמים - אז איך בכל זאת ניתן להמשיך בשגרת העבודה על רקע המציאות הנוכחית?
התמודדות החברות והארגונים בימים אלו מול האתגרים מתבטאת, מצד אחד, בניסיון להקפיד על שגרת עבודה תקינה תוך שמירה על חוסן עסקי, ומצד שני בשיפור ההיבט הרגשי והאישי של העובדים. בראש ובראשונה יש למפות את כלל הפרויקטים של החברה — בין אם מדובר על הטווח הקצר או פרויקטים ארוכי טווח, לוודא את זמינותם של הצוותים בהתאם למצב החדש (חוסר זמינות, זמינות חלקית, זמינות מלאה), וחשוב להגדיר מחדש את תחומי האחריות של הצוות בתקופה זו (בהתאם למסוגלות המחלקות ולמצבת העובדים). כמו כן יש לבצע תיעדוף אסטרטגי של משימות מבחינת מיפוי שמציג מהם הדברים אשר קריטיים לביצוע, זאת לאור המשבר הכלכלי בעולם, מה חשוב לבצע ואילו מהמשימות ניתן לדחות בלי שתהיה השפעה משמעותית על המצב. כל זאת על מנת לעמוד בהתחייבות ובמטרות החברה.
במובן הרגשי והאישי, השבועות הראשונים התאפיינו בעיקר בצורך לעכל את המצב, ובהמשך התעורר הצורך בתחושת 'ביחד' ואחדות. על כן גם בתקופה זו יש להמשיך לרתום את העובדים למען התנדבות ופעילות למען הקהילה, בין אם עבור משפחות שנפגעו, סיוע לחיילים, הצטרפות או הקמת חמ"לים, או בכל דרך שיכולה לסייע ובו זמנית להרים את המוטיבציה של העובדים. בנוסף חשובה תמיכה מתמשכת בעובדים, באמצעות הענקת תמיכה פסיכולוגית (פרטנית או קבוצתית) שמלווה בתקשורת שוטפת עם העובדים. יש לשמור על קשר ישיר עם המנהל הישיר ומחלקת משאבי אנוש, להחזיר את העובדים למשרדים כדי לשמור על תחושת הקהילתיות והשייכות (כזכור בתקופת הקורונה מחקרים רבים הראו את חשיבותו של הקשר האנושי בתקופת משבר), וגילוי גמישות מחשבתית וסבלנות בהתאם למצב הפרטני של כל עובד.
שנת 2024 נפתחה כשנת מלחמה, אך בסופו של דבר העולם לא עצר מלכת. לחברות ישנה מחויבות לדחוף את הכלכלה הישראלית קדימה ליום שאחרי למען המשק. מצב של שינוי דרסטי ופתאומי שמוכר לנו דאז עם פרוץ נגיף הקורונה או במצבי משבר שונים בעשורים האחרונים. למרות זאת, חברות וארגונים יכולים להימנע מטלטלה אם ישכילו להבין כי דווקא בתקופות של חוסר יציבות (נגיף עולמי, מלחמה ומצבי משבר) חשוב לבחור בגמישות למען דרך ארוכת טווח שמגלמת בתוכה התאמה למציאות תוך כדי תנועה. הרי אתגרים כחול־לבן ימשיכו לפגוש אותנו כמנהלים וכארגונים, והגדולה היא דווקא לנווט את הספינה תוך שינויי כיוון מתבקשים.
בשיתוף מיינדספייס
