"הכוח שלנו הוא העובדים, ולא הברזלים", הדגיש עמרי לוטן, מנכ"ל חברת נירלט, בוועידת HRevolution שלTheMarker Labels. לדבריו, גם אחרי שמפעלה של החברה בקיבוץ ניר עוז נשרף במהלך מתקפת 7 באוקטובר, נירלט הצליחה לשמור על רציפות תפעולית. "אנחנו חברה בריאה שיודעת איך לספוג דבר כזה ולעמוד על הרגליים, ואנחנו נחזור לפעול מהר מאוד", אמר.
לוטן סיפר כי בימים הראשונים שאחרי המתקפה על יישובי עוטף עזה נאלצה הנהלת החברה להתמודד עם ערפל קרב כבד. "בהתחלה כולנו ישבנו בבית, הסתכלנו מבחוץ על האש – ולא ידענו מה קורה במפעל", סיפר. "קיבוץ ניר עוז היה אזור צבאי סגור, ולכן היה עלינו לבנות כל מני תרחישים עסקיים. חיפשנו מיד מרכז לוגיסטי זמני ואיתרנו מקומות שבהם נוכל להמשיך לייצר בתקופה הקרובה.
"ניסינו לתת חיבוק לעובדים שלנו", אמר לוטן. "היו לנו עובדים שפונו ללא תחתונים, בלי משחת שיניים, ואנחנו סיפקנו להם את כל מה שהם צריכים. למרות שההכנסות שלנו נפגעו, המשכנו לשלם משכורות. אנחנו לצערי מנוסים במצבים כאלה. העובדים שנמצאים בעוטף עזה עושים זאת למרות הסיכון. מבחינתי, התגובה שלהם היא השראה גדולה מאוד. הרצון שלהם לחזור לעבודה דוחף אותנו קדימה".
יותם אלרואי, מייסד משותף וסמנכ"ל פיתוח עסקי ברשת חללי העבודה מיינדספייס, העיד גם הוא על רצון לחזור לעבודה בשבועות שאחרי המתקפה. "המעסיקים בארץ ברובם מעדיפים שהעובדים יחזרו למשרד", סיפר. "היה רצון לייצר עוגן עבור העובדים. אין ספק שאחד הדברים שמשפיעים יותר מכל על ה-DNA הארגוני זו נוכחות העובדים והעמיתים באותו המקום. עבודה מרחוק זה דבר מאוד מוגבל — ומעסיקים מבינים את זה".
הרצון לתרום למאמץ הלאומי נוכח בחברות רבות נוספות. "הייתה אצלנו התגייסות גדולה", אמרה רחלי גנות, מייסדת ומנכ"לית חברת Ready. "רוב העובדות שלנו מגיעות מהחברה החרדית, ולכן הן פחות נמצאות ברשתות החברתיות – אז הקמנו חמ"ל פנימי בהובלת מנהלת משאבי האנוש שלנו. בין אם זה בישולים בתוך הבית, שיבוצים ללוויות או עזרה עם ילדי מפונים – כל אחד בחר איך לעזור. אנחנו עשינו מאמצים בכל כיוון שיכולנו: בתרומה כספית, בעידוד של עשייה ובתשלום שכר על חלק משעות ההתנדבות".
לדברי גנות, אירועים כמו מתקפת 7 באוקטובר מחייבים מענה מותאם לצרכים הייחודיים של ציבור העובדים. "באופן טבעי אחוז העובדים המגויסים שלנו יותר נמוך. ביום שאחרי פרוץ המלחמה ישבנו בהנהלה כדי לראות איפה צריך לתגבר את הפעילות שלנו. הבאנו מיד תמיכה מקצועית נפשית שמותאמת לעובדים. יצרנו קשר גם עם הלקוחות: הרבה סטארט־אפים קטנים ביקשו מאיתנו לתגבר את הפעילות שלהם בעקבות גיוס המילואים".
חברת באבקום סנטרס, שמעסיקה כחמשת אלפים עובדים ב-24 מרכזי שירות בפריפריה, מתמודדת גם היא עם המתחים החברתיים שהציפה המלחמה. "מחצית מהעובדים שלנו יהודים ומחציתם ערבים", הסביר עימאד תלחמי, מייסד ויו"ר החברה. "יש לנו מרכזים בנתיבות, קריית גת ובאר שבע שנפגעו מאוד במלחמה. לקח לנו חודשיים להחזיר לעבודה מאות עובדים מנתיבות. כמובן שהמצב הקשה מייצר מתיחות, אבל אנחנו מבינים את זה ויודעים איך להכיל את זה. החוכמה היא לא לנסות למנוע את המתיחות אלא לחפש את הדרכים לאחד בין אנשים שונים".
ד"ר מיכל צור, מייסדת משותפת ונשיאת קלטורה, סיפרה על הקושי הגדול שליווה את הפעילות בימים הראשונים של המלחמה. "זאת סיטואציה מורכבת גם ברמה האישית", סיפרה. "הבן שלי מגויס ביחידה מיוחדת בצבא ויש לי הרבה מאוד כעס וחוסר אמון כלפי ההנהגה. הדבר החשוב ביותר שמחזיק אותנו הוא התקווה. כיזמית, אני תמיד חושבת שצריך לבנות דברים – ולשמור על אופטימיות.
"גם במלחמה ממשיכים אצלנו לנהל ניסויים קליניים ולפעול כרגיל", היא אמרה. "השותף שלי גויס למילואים וניסה לתקשר איתנו מעזה כדי לוודא שהניסויים נמשכים כסדרם. במקביל, ראינו הרבה מאוד כוחות חיוביים בתוך ארגונים שונים. חברות היי־טק הקימו מיזמים מדהימים. בקלטורה, למשל, הקמנו פרויקט ענק בשם Stand for Israel שאיגד יחד תכני הסברה. כמיזם רפואי עם הרבה נוירולוגים ופסיכולוגים, נרתמנו לייצר אפליקציה שמפחיתה חרדה. מאות פסיכולוגים ברחבי הארץ התגייסו כדי לייצר תכנים מרגיעים".
משתתפים בפאנל: מתן חודורוב, הפרשן הכלכלי, חדשות 13; יותם אלרואי, מייסד משותף וסמנכ"ל פיתוח עסקי, מיינדספייס; רחלי גנות, מייסדת ומנכ"לית Ready; עמרי לוטן, מנכ"ל נירלט; ד"ר מיכל צור, מייסדת משותפת ונשיאת קלטורה; עימאד תלחמי, מייסד ויו"ר באבקום סנטרס
