דפוס בארי הוא דוגמה מובהקת ליכולת האנושית להשתקם מאסון. הקיבוץ, שספג מהלומה נוראה ב–7 באוקטובר, היה גם הראשון לחזור לפעילות ולפתוח את שעריו. "באותה שבת הייתי עם אמא שלי בטלפון, ושמעתי איך נכנסים המחבלים לביתה, שורפים, גונבים ולבסוף גם לוקחים אותה. אחרי כמה ימים הודיעו לנו שהיא נרצחה", סיפר בן סוכמן, מנכ"ל בית הדפוס, בשיחה עם העיתונאי מתן חודורוב בוועידת HRevolution של TheMarker Labels.
"כבר למחרת, כשהלחימה עדיין נמשכת, החלטתי שאנחנו פותחים", סיפר סוכמן, "אחרי 24 שעות הבנו שזה לא אירוע עסקי נטו, אלא שיש לו משמעות אדירה עבור כל הקהילה שלנו".
קהילת בארי שוכנה במלונות ים המלח, והאתגר היה לקבל אישור להפעיל את הדפוס בתוך שטח מלחמה. "הרמתי טלפון לכל השרים, אמרתי שבארי יכולה להיהפך לסמל של תקומה. אחר כך שיכנעו גם את הצבא". שמונה ימים לאחר הטבח נפתח בית הדפוס לפעילות.
לדברי סוכמן, הפעלת בית הדפוס הייתה גם הצעד הראשון לשיקום הקיבוץ. "כשיש מפעל, חייבים חדר אוכל, ואז צריך מישהו שיקטוף את האבוקדו. כך מייצרים תנועה לא רק מנטלית, אלא אופטימיות מעשית — בבארי יש אנשים".
פתיחת המפעל תרמה גם לריפוי של העובדים. "הבנו שהאירוע מורכב, ויחד עם מנהלת משאבי האנוש הקמנו מערך שיקום שכולל עובדים סוציאלים ופסיכולוגים שמלווים את העובדים לאורך כל יום העבודה".
דפוס בארי חזק לתפוקת עבודה מלאה, ומעסיק את תושבי הנגב המערבי. "התמודדנו עם החורבן, ואני חושב שהמדינה צריכה לסמן לעצמה את הנגב המערבי כיעד ולתת לנו להוביל".
