אחרי הבתים החכמים, שהפכו את החיים הרבה יותר פשוטים עבור המשפחות המתגוררות בהם, הגיע גם תורם של הקמפוסים והערים להחכים. ערים רבות ברחבי העולם כבר הצטרפו למהפכה והטמיעו מעל תתי המערכות, המופעלות בנפרד זו מזו, פלטפורמה רחבה ומקיפה המשלבת את כולן. באספקט של ראשי העיר ומנהלי הקמפוסים מאפשרת הפלטפורמה החכמה לחזות תהליכים טרם התהוותם ולזהות מגמות עתידיות, מסייעת באיתור נקודות תורפה ומאפשרת תכנון והיערכות ארוכת טווח של תוכניות עבודה ותקציבים. מבחינת תושבי העיר ודיירי הקמפוסים היא מייעלת משמעותית את השירות, מתחשבת בצרכיהם ומעודדת את מעורבותם, ואף מספקת מענה מיידי ברמה האופרטיבית.


אז מה הן המגמות החדשות בתחום המערכות לניהול ערים וקמפוסים חכמים? חברת CITYSHOB, שהוקמה בשנת 2016, מפתחת ומספקת את פלטפורמת C- INSIGHT לשליטה ובקרה עבור ערים חכמות וקמפוסים חכמים. הפלטפורמה מותקנת באופן מבצעי ב- 14 ערים בארץ ובעולם. אבי שוהם, מנכ"ל החברה, מסביר כי שתי המגמות העיקריות הן אוטומציה ואוטונומיה מצד אחד, ואיחוד ואינטגרציה מצד שני.
"שינוי חברתי עמוק, שהתעצם עוד יותר בקורונה, מוביל למחסור עולמי בכוח אדם בתחומי אכיפה ופיקוח. במקביל, ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה הבשלה של פלטפורמות אוטונומיות ואנליטיקות במגוון תחומים, ואלה מאפשרות להפחית את התלות בעובדים", הוא אומר. "הטכנולוגיה כיום מאפשרת למערכות שונות לדבר זו עם זו ללא התערבות אדם. כך למשל התראה שנוצרת באמצעות מערכת אחת, מאפשרת פעולה והתערבות של מערכת שניה, והכל במהירות, בצורה יעילה וללא צורך בגורם האנושי”
"המגמה הבולטת השנייה הינה איחוד ואינטגרציה בין מערכות ובין פלטפורמות תוכנה", מוסיף שוהם. "כפי שבארגונים עסקיים הוטמעו מערכות CRM ו- ERP שבהן מערכת אחת חיברה את כל המערכות הוורטיקליות שמתחתיה, כך היום מקבלי החלטות בערים ובקמפוסים מעדיפים להימנע מערב רב של מערכות עצמאיות,שכן הגודש הטכנולוגי יוצר סרבול וקושי במיצוי של המערכות, בשל הצורך להיכרות של ממשקי אדם-מכונה מרובים. הפתרון טמון בהטמעת מערכת שליטה ובקרה מרכזית, אחודה ואינטגרטיבית, אשר מתחברת לתתי המערכות ונותנת מענה לכל בעלי העניין בארגון - מגורמי שטח ועד למקבלי ההחלטות והקברניטים. מערכות כדוגמת C Insight נותנות מענה גם בשגרה וגם בחירום, גם בהיבטים ביטחוניים וגם בתפעוליים, ובנוסף הן מעודדות את מעורבות התושבים והדיירים, תוך התחשבות בהעדפותיהם, ומאפשרות להם להשפיע ולעצב את המציאות שבה הם חיים בעיר או בקמפוס. מערכת שליטה ובקרה אחודה מקטינה את העלות הכוללת (TCO) בכלל, ואת העלויות של תשתיות חומרה, רישוי תוכנה ועלויות הכשרה והטמעה בפרט".
עם זאת, מדגיש שוהם, מדובר בפלטפורמה רחבה ומקיפה ויש חשיבות רבה להיערך להתקנתה היטב כדי למנוע טעויות שיהיה קשה לתקן. לפיכך הוא ממליץ להקפיד על מספר כללים:
1. מתודולוגיה לפני טכנולוגיה. יש להגדיר בצורה מיטבית את תהליכי העבודה הארגונית (workflows) ורק לאחר מכן לעבור לבחירת הטכנולוגיה ולהטמעתה.
2. לערב את כלל בעלי העניין בקמפוס בתהליך ההטמעה, ובמיוחד את המנהלים הבכירים, באופן שינהיג את השינוי ויקטין התנגדויות מבית.
3. לוודא כי למערכת יכולות גידול והתאמה, שתאפשר במקביל לצמיחת הארגון לשלב מודולים נוספים בשיטת pay as you go, מבלי להיכנס להשקעות מיותרות בשלב ההקמה הראשוני.
4. לוודא כי לארגון עצמו יש יכולת להגדיר את המערכת ולקנפג אותה ללא צורך במהנדסי תוכנה ובמומחי הטמעה יקרים.
בשיתוף חברת CITYSHOB





