השיח התקשורתי העולמי ממוקד כיום במשבר האקלים, באינפלציה שהרימה ראש, במלחמה באוקראינה והחורף הקר הצפוי לאירופה בעקבותיה ובבעיות שעוד נותרו בשרשרת האספקה. ועם זאת, אתגרים אחרים לא נעלמו. נושאי ביטחון פנים, סדר ציבורי והגנת המולדת ממשיכים לאתגר את העולם - בין שמדובר בפשיעה פנימית ובין שמדובר בטרור מבחוץ. גם פשיעת הסייבר הרימה ראש ומציבה אתגר לא פשוט לרשויות הסייבר במדינות השונות.
לכך אפשר להוסיף את האתגרים שמזמנים אירועים המוניים כמו המונדיאל שמתקיים בימים אלה בקטאר. טורניר הכדורגל הגדול בעולם כולל בתוכו הפנינג ענק של משחקי כדורגל מרתקים בין הנבחרות הגדולות והמובילות בעולם ולמארגנים היה חשוב לייצר מרחב בטוח באצטדיונים השונים שמארחים את המשחקים. הניסיון של השנים האחרונות מלמד שאירועי ספורט גדולים ברחבי העולם הפכו למטרות לגיטימיות ופוטנציאליות בעיני ארגוני הטרור בעולם. ביצוע של פיגוע באירוע ספורט כה חשוב לא רק שיביא, ככל הנראה, לנפגעים והרוגים רבים, אלא יגרום אף לפחד ואפקט משמעותי ובין-לאומי לגבי רצינותם וכוונותיהם של ארגוני טרור רצחניים.
"ישראל היא מהמובילות בעולם בתחום הסייבר וביטחון המולדת, ומייצאת מגוון רחב של טכנולוגיות פורצות דרך. ככל שהאתגר הביטחוני נהיה גדול יותר - כולל הצורך בהגנה על המרחב הווירטואלי מצד אחד, ועל הציבור במרחבים הפתוחים מצד שני - כך הדרישה לטכנולוגיות חדשניות, כפי שאנחנו יודעים לייצר ולייצא, עולה", אומרת איילת נחמיאס-ורבין, יו"ר מכון היצוא לקראת הכנס הבין-לאומי ISRAEL HLS&CYBER 2022"" העוסק בנושאי ביטחון הפנים והגנת המולדת, שיתקיים ב-28 לנובמבר בתל-אביב זו הפעם השביעית, ובמתכונת פיזית לראשונה לאחר הקורונה. הכנס נערך ביוזמה וארגון של מכון היצוא ומינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה ובשיתוף עם משרד החוץ, סיבט - משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, מערך הסייבר הלאומי, המשרד לשיתוף פעולה אזורי והתאחדות התעשיינים.
"הכנס מהווה את נקודת השיא של הפעילויות המתמשכות שנועדו לחבר בין חברות ישראליות לחברות בחו"ל", היא מוסיפה. "אנחנו מצפים לייצר בכנס הזדמנויות מעניינות חדשות עבור התעשייה, כלקוחות או כמשקיעים. אני מאמינה שהכנס יהווה פלטפורמה משמעותית לקידום עסקים עבור היצואנים הישראלים, וזו בתקופה רגישה של חוסר יציבות ואי וודאות כלכלית".
טשטוש הגבולות בין הפיזי לדיגיטלי
לפי נתוני מכון היצוא, שנת 2021 נרשמה כשנת שיא בתעשיית הביטחון והסייבר בישראל. סך היצוא בתעשייה עמד על כ-22 מיליארד דולר בשנה זו, גידול דולרי של כ-30% בהשוואה לשנת 2020. ההערכה בקרב מנהלי מכון היצוא היא שגם השנה, 2022, ניתן יהיה לשחזר גידול זה. על-פי נתוני האגף לייצוא ביטחוני (סיבט) במשרד הביטחון, סך היצוא הביטחוני לבדו הסתכם בשנת 2021 בכ-11 מיליארד דולר וחלק משמעותי, אשר הולך וגדל, הינו יצוא של טכנולוגיות ושירותים בתחום ביטחון המולדת (HLS).
ישראל הינה שחקן מרכזי גם בתחום הסייבר העולמי. על-פי אומדני מכון היצוא, היקף יצוא טכנולוגיות הסייבר בשנת 2021 הסתכם בכ-11 מיליארד דולר, שהם כ-16% מכלל שוק הסייבר העולמי המוערך בכ-70 מיליארד דולר (על-פי חברת המחקר Marketsandmarkets).
"אין ספק שישראל יכולה לספק חלק מהמענה הטכנולוגי לאתגרי ביטחון הפנים שהחריפו בשנים האחרונות ובמיוחד בתקופת הקורונה", אומר ליאור קוניצקי, משנה למנכ"ל מכון היצוא ומנהל חטיבת פיתוח עסקי במכון. "רשויות מחוייבות להגדיל את היעילות האופרטיבית ולאמץ שיטות וכלים טכנולוגים חדשניים".
טל סימן טוב, מנהל תחום בטחון המולדת, סייבר ופינטק במכון היצוא, מוסיף כי "בשנים האחרונות החפיפה שבין המרחב הפיזי למרחב הדיגיטלי משפיע רבות על התמודדותם של ארגונים עם איומים חדשים. היטשטשות הגבולות בין המימד הפיזי לדיגיטלי מצריך הגנה רב-ממדית ורב-שכבתית וסל פתרונות שיגשר על אותם איומים דואליים. גם בממשק זה יש לישראל מה להציע".
מענה לקשת רחבה של צרכים
בכנס ישתתפו מאות בכירים מהעולם, בהם שרים, גורמי ממשל, מפקדי משטרות מעשרות מדינות, מנהלי נמלי ים ותעופה, מנהלים ונציגים מתאגידים וחברות גלובליות.
"הם יבואו לכאן בחיפוש אחר מענה לקשת רחבה של צרכים", מעריך ליאור קוניצקי. "מטיפול באירועים המוניים והגנה על קהלים ועד מניעת גניבת דאטה. הם יחפשו כאן טכנולוגיות שישראל מצטיינת בהן, כמו אנליטיקת וידיאו לזיהוי התנהגויות אנומליות במרחב האורבני וניטור פעילות ברשת להלבנת הון
"יש גם התעניינות רבה בטכנולוגיות בינה מלאכותית המשולבות במערכות איתור, זיהוי ומניעה, ומיקרו-רחפנים לתכליות טקטיות", הוא מוסיף. "גם השילוב בין אמצעים פיזיים לקיברנטיים מעניין מאוד קנייני ביטחון בחו"ל, בדגש על הגנת תשתיות קריטיות בכלל ומתקני אנרגיה בפרט. היבט נוסף הוא הרצון להבטיח שאמצעים אלה יעמדו בקריטריונים סביבתיים, זאת לאור המאבק במשבר האקלים והמחויבות של חברות, בעיקר ציבוריות, לעקרונות ה-"ESG.
הטכנולוגיות הללו יוצגו בכנס על-ידי עשרות חברות ישראליות מתחומי ביטחון המולדת והסייבר ובהןSK, Group, Cobwebs, Metis, Cellebrite,Elbit, Picsix, ThriveDX, C.Mer, Logisticare, Mifram ורבות נוספות.
חותמת של איכות
הואיל וחלק מהמענה לבעיות ביטחון הפנים, הגנת המולדת ואכיפת החוק בעולם הוא מענה טכנולוגי, במכון היצוא מאמינים שלישראל יש הרבה מה להציע לעולם בתחומים אלה. "המוצרים, הטכנולוגיות והשירותים שישראל מציעה נהנים מחותמת של איכות וזאת בשל העובדה שישראל מתמודדת עם אירועי ביטחון שוטף מיום הקמתה ואף לפני כן, ובמשך השנים פיתחה שיטות, כלים וציוד להתמודדות מול אתגרים אלה, שמוכרים בעולם ביתרונם הטכנולוגי", מדגישה נחמיאס-ורבין. "למעשה, ישראל מתפקדת כמעבדה עולמית לניסוי כלים של מערכות ושיטות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות בהתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים.
"מדינות רבות בעולם נחושות להגן על אורח חייהן ולהיאבק מול איומי הביטחון הפנים והן שואבות השראה מהעוצמה והקידמה הטכנולוגית של ישראל בתחום", מסכמת יו"ר מכון היצוא.
בשיתוף מכון היצוא
