מדי פעם, במסגרת נסיעות עבודה, מזדמנת לי האפשרות לפגוש יזמים ומשקיעים מקומיים במדינות שונות באירופה ובאסיה. בכל פעם אני נפעם מחדש מהפער הענק שבין האקו-סיסטם הקטן והמוצלח שלנו בישראל לבין זה שבמדינות בהן אני מבקר, אפילו באלה הגדולות מאתנו עשרות מונים. ואני לא מתכוון רק למקרי קיצון כמו יפן - הגדולה מאתנו פי-14, אך מספר הסטארט-אפים בה כחמישית מישראל - אלא גם למדינות אירופה, אמריקה הלטינית ורוב רובה של אסיה, וכמובן לרוב רובה של ארה"ב, למעט עמק הסיליקון ובמידה מסויימת ניו-יורק ולוס-אנג׳לס.
2019 הייתה עוד שנת שיא להיי-טק הישראלי, שנה שבה מעבר לנתונים היבשים ניתן לראות את המשך התבגרות התעשייה - יזמים סדרתיים הבונים חברות גדולות יותר בכל פעם ומיזמים מוצלחים ביותר ויותר תחומים - הן בעולמות ה-B2B ה"סטנדרטיים" לישראל והן בעולמות ה-B2C. בישראל ישנן היום לא רק חברות רבות בעלות שווי של מעל מיליארד דולר - השווי עצמו לא מייצג לעיתים את מצבה האמיתי של החברה - אלא חברות רבות בעלות הכנסות של מעל 100 מיליון דולר, מועדון שהיה שמור פעם לחברות מועטות בלבד. וניתן לראות בוודאות גבוהה עוד עשרות חברות העושות את דרכן לאותו המקום. זהו אכן פלא אמיתי.
מטרה חברתית מהמעלה הראשונה
אך מבחינתי שנת 2019 לא רק שנת שיא בנתונים היבשים, אלא גם שנה בה התחלנו סוף סוף לראות טרנדים חיוביים של עלייה בשילובן של אוכלוסיות נוספות בתעשייה. נכון, מדובר בניצנים ראשונים בלבד והמספרים המצוטטים שונים מארגון לארגון, אך הכיוון הינו חיובי - עלייה מהותית במספר המועסקים הערבים והחרדים בהיי-טק. מדובר בתוצאה של שינויים חברתיים בחברה הישראלית ועבודה רבת-שנים של ארגונים רבים כצופן וקמאטק (ורבים אחרים!).
למרות השיפורים הללו, חשוב לציין כי מדובר עדיין במספרים קטנים וכי האוכלוסיות האלה עדיין מיוצגות בהיי-טק בשבריר אחוז לעומת חלקן באוכלוסייה. אוכלוסיות נוספות, כגון הפזורה הבדואית, כמעט ואינן נוכחות בהיי-טק. ואולי חמור מכל, שיעור הנשים בהיי-טק נע, לפי המחקרים השונים, בין רבע לשליש מכלל כוח האדם (ההבדלים נובעים לרוב מהשוני בתפקידים הנכללים בניתוח).
אך הנתון המהותי, שאינו נמדד לרוב, הינו שיעורן של האוכלוסיות השונות ביזמות - שיעור זה הינו קטן משמעותית אף מייצוגן בכוח העבודה והוא משפיע ישירות על הסטטיסטיקה כולה. יזמים חרדים למשל, יעודדו הצטרפות חרדים לחברותיהם באופן משמעותי יותר מחבריהם החילוניים. טיפוחה של יזמות בקרב כל האוכלוסיות - שתיבנה על השיפור בייצוגן בכוח העבודה בהיי-טק - הנה השלב הבא בהתפתחותה של אומת ההיי-טק.
חשוב לי לומר, כי לא מדובר רק בחשיבותם החברתית של שינויים אלה, בה אינני מזלזל כלל וכלל. שילובן של אוכלוסיות חלשות יותר בהיי-טק - כמגזר התעסוקה בעל שכר גבוה, תדמית איכותית וסיכוי טוב לניידות חברתית - הינה מטרה חברתית מהמעלה הראשונה ; כל נציג של מגזר חלש יותר בהיי-טק משפיע לא רק על עצמו ומשפחתו, אלא גם על הקהילה הסובבת אותו, ועל אף שלעיתים זה לא מרגיש כך, אני משוכנע כי אנו רואים כבר היום את תחילתו של אפקט דומינו חיובי. ואולם מעבר לכך, מדובר בצורך אמיתי של תעשיית ההיי-טק - צורך בכוח אדם נוסף ובגיוון ההון האנושי.
אתוס פנימי של גיוון
מבחינת כמות כוח האדם האיכותי הזמין בשוק, נדמה כי בשנת 2019 הגענו לרמה חדשה של מחסור. השילוב של הפריחה בתעשייה, הגידול במרכזי הפיתוח הזרים בארץ וצורך הולך וגובר במקצועות הטכנולוגיה, גם בחברות שאינן חברות היי-טק באופיין, מייצר תחרות על כל עובד כמותה עדיין לא ראינו. בכדי שנוכל להמשיך ולהוביל את עולם ההיי-טק, עלינו למצוא דרך להגדיל משמעותית את כוח האדם האיכותי הזמין בשוק.
כפי שהדבר נראה עכשיו, ה"כיסים" הרגילים אליהם פנינו מימים ימימה ממצים את יכולתם להפיק כמות גדולה יותר של מהנדסים, אנשי מוצר, אנשי שיווק וכדומה. עד כמה שהפתרון נשמע פשטני, אין ספק כי שילובן של אוכלוסיות נוספות בתעשייה הינו המפתח לפתרון בעיית ההון האנושי לאורך זמן. נכון, לא נקבל מייד תכנתי-על מפרויקטים של שילוב חרדים בהיי-טק, ויעברו שנים עד שאנשי מוצר בדואים יופיעו בסטרטאפים בתל-אביב, אבל אם לא נתחיל עכשיו לעבוד במרץ - לעולם לא נגיע לשם. קיימים פרויקטים רבים בתחום וכל אחד מהם חשוב, אך המאמץ חייב להיות ברמה הממשלתית - החל מלימודי הליבה והמדע בגיל הצעיר, דרך עידוד ומלגות ללימודים גבוהים וכלה בהסבות והכשרות מקצועיות איכותיות. להתפתחות התעשייה קשר ישיר לכמות כוח האדם האיכותי הזמינה לחברות.
מחקרים רבים מראים את חשיבותו של הגיוון האנושי בחברות יזמיות. הגיוון לא רק מאפשר נקודות מבט נוספות החיוניות לעסק - כיצד חברה הפונה לקהל זהה של גברים ונשים יכולה לפעול ללא נשות מוצר, טכנולוגיה ושיווק? - אלא מייצר מגוון דעות רחב, רכיב חיוני ביכולתה של חברת סטארט-אפ להישאר תחרותית לאורך זמן. ללא מגוון דעות, כל חברה באשר היא נופלת לבינוניות הנובעת מאי-אתגור הסטטוס קוו. הדבר נכון שבעתיים בחברות סטארט-אפ החייבות לאתגר את עצמן בכל רגע נתון. גיוון בכוח האדם הוא אחד הכלים המהותיים ליצירת אתוס פנימי שכזה.
לשמר את היתרון התחרותי
באחת מן הנסיעות שהזכרתי קודם לכן, פגשתי את שר האוצר של אחת ממדינות אירופה, ששאל אותי - לאחר שסגר את דלת משרדו - מה הסוד של ההיי-טק הישראלי, שכן היה רוצה לשכפל אותו במדינתו. עניתי לו שאין סוד אחד, ושלמען האמת גם אם היה - כנראה שלא הייתי מגלה לו אותו...
אני מאחל לנו שבעתיד, כשאשאל את השאלה, אוכל לענות בגאווה שהסוד שלנו - מעבר למנטליות הייחודית, העבודה הקשה, וחוסר הפחד מכישלון - טמון בהצלחתנו להכליל את כל חלקי האוכלוסייה באומת הסטארט-אפ באופן מלא (inclusion) ולהביא את הגיוון שבחברה הישראלית לידי ביטוי (Diversity). ביום בו זו תהיה תשובתי, ארגיש כי הוספנו נדבך משמעותי ליכולתנו לשמר את היתרון התחרותי שלנו בעולם הטכנולוגיה הגלובלי. זו משימה לא קלה, אולם היא חיונית לעתידנו.
הכותב הוא שותף מנהל בקרן ההון סיכון NFX הפועלת בעמק הסיליקון ובישראל.
