נפלה בחלקי הזכות לבלות שנה באחד ממרכזי ההיי-טק המעניינים והצומחים ביותר בעולם - סיליקון פן (Silicon Fen) הידוע גם כ"קיימברידג' קלאסטר". ארוחת צהריים בפאב ליד מרכז היזמות בביה"ס למינהל עסקים של אוניברסיטת קיימברידג', מזמנת לא רק בירה מקומית, אלא גם הזדמנות מעניינת להשוות בין עמק הסיליקון הישראלי לעמק הסיליקון הבריטי.
ה"פנלנד" (Fenland) האנגלי הוא כינוי לאדמת מישור המוצפת במים לכדי ביצות. הביצות סביב קיימברידג' נוקזו לפני שנים רבות, ועתה מתנקזות אל הסיליקון פן חברות תוכנה וחומרה עם דגש על חברות ביו-טכנולוגיה. הקלאסטר היזמי הזה ממוקם בתוך וסביב קיימברידג', עיר אוניברסיטאית קטנה אך מפורסמת, בשנת 2000 יזם משרד האוצר הבריטי שותפות בין אוניברסיטת קיימברידג' לבין MIT האמריקאית מתוך מטרה לחזק את הסיליקון פן. מאז, סיליקון פן צומח בקצב מדהים. חברות ההיי-טק בסיליקון פן מדווחות על שיעורי צמיחה של 6%-7% בכל שנה ושנה לאורך כל העשור האחרון, הן במונחי מחזור כספי והן במונחי העסקת עובדים. היציבות הזו במגמת הצמיחה היא מושא קנאה לכל עמק סיליקון בעולם.
היוזמה הממשלתית הבריטית, שנתנה את זריקת המרץ המטורפת הזו להיי-טק בקיימברידג', קצת מזכירה לי את היוזמה הממשלתית הישראלית להעביר את יחידות התקשוב והמודיעין הצה"ליות לבאר-שבע, כחלק מהשאיפה לחזק את הסיליקון ואדי הבאר-שבעי. כרגע לא ברור האם ומתי יתרחש המעבר. אבל כבר עכשיו, הוואדי-פארק ההייטק הבאר-שבעי כבר כולל סצנה תוססת ומרשימה של היי-טק ישראלי ובינ"ל במיטבו, עם נציגות של חברות כמו EMC ו"דויטשה טלקום". כמו סיליקון פן בקיימברידג', הנסמך במידה רבה על האקו-סיסטם של אוניברסיטת קיימברידג' ובית החולים המוביל אדנברוקס, גם הוואדי הבאר-שבעי ניזון מהאקו-סיסטם המקומי - פעילות כלכלית והון אנושי המקושרים לאוניברסיטת בן-גוריון, למכללות, ולבית החולים "סורוקה".
סצנת ההיי-טק המקומית בערים האלה משמשת מנוע צמיחה משמעותי לא רק ברמה העירונית, אלא גם ברמה הלאומית של כל אחד משני הקלאסטרים האלה. וכיון שכל מנוע צריך דלק, בקיימברידג' ובבאר-שבע יש צורך בהון אנושי משכיל שיתדלק את המנוע הזה בשתיהן.
קיימברידג' מייבאת את ההון האנושי שהיא זקוקה לו מחו"ל. ההון האנושי מגיע לכאן במיוחד מהאיחוד האירופי, אבל יש נציגות נאה גם לאסייתיים, אמריקנים, וכן - גם לישראלים. קיימברידג' היא מקום אטרקטיבי לחיות בו ולהיי-טק המקומי קל יחסית לייבא הון אנושי לתעשייה עתירת הידע. לבאר-שבע אין פריבילגיה כזו. לפחות בינתיים, היא פחות אטרקטיבית מקיימברידג', ויותר קשה לה למשוך הון אנושי איכותי ומשכיל.
הדרך היחידה היא לטפח הון אנושי איכותי מקומי. השקעה נכונה בהשכלה וחינוך, במיוחד בקרב אוכלוסיות בייצוג חסר בהיי-טק, כמו נשים ואוכלוסייה ערבית בכלל ובדואית בפרט, יכולה לעזור. ממרומי מגדל השן של אוניברסיטת קיימברידג', ביום בהיר בהחלט אפשר לראות את באר-שבע.
הכותבת היא ראשת המגמה ליזמות וחדשנות במחלקה לניהול, הפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. חוקרת אורחת בביה"ס למינהל עסקים של אוניברסיטת קיימברידג', אנגליה, ומחברת הספר "How Transformative Innovations "Shaped the Rise of Nations
