בעשור האחרון אנחנו עדים לפריחה חסרת תקדים של תעשיית החדשנות בישראל. על-פי ההערכות, בכל שנה קמים כ-1,000 סטארט-אפים ישראליים חדשים, בתחומים שונים, כאשר רק אחוז קטן מהם יצליחו להפוך לחברה בת-קיימא או להגיע לקו הגמר - האקזיט הנכסף. בתוך כך, יותר ויותר גופים בינ"ל השיקו פעילות בישראל: אפל, גוגל, סיטי ואמזון הקימו מרכזי פיתוח משגשגים והכסף מהעולם זורם לסצנה המקומית. אולם האם הגשם נופל על כולם באופן שווה? עד כמה נהנות הנשים מהתעשייה הפורחת? על-פי הנתונים, נשים מהוות כ-30% מכוח העבודה בהיי-טק. המצב בישראל משתפר משנה לשנה, אך כשמסתכלים על תעשיית ההון סיכון והסטארט-אפים, המספרים צונחים: פחות מ-10% מקרב מייסדי חברות ההזנק הן נשים, והן מהוות רק 15% מהשותפים בגופי השקעה. מהן הסיבות לכך? כנראה שחלקה נעוצה בחינוך וכפועל יוצא אחוז הנשים המשרתות ביחידות הטכנולוגיות. רק 17% מהנשים נמצאות בתפקידים טכנולוגיים בצבא, שהוא המנוע החזק ביותר של תעשיית היזמות הישראלית.
אך התופעה של מיעוט נשים בתעשיית הטכנולוגיה אינה אופיינית רק לישראל ומאפיינת גם את התעשייה העולמית. זה מעלה את השאלה, האם הנשים מדירות את עצמן מבחירה מהיי-טק בגלל המחיר האישי והתובעני שמאפיין אותו, או שלא ניתנת להן אפשרות שווה במהלך הדרך. על מנת לענות על השאלות הללו, בחרנו לקיים שיחה עם שלוש נשים בולטות בתעשיית החדשנות הישראלית.
יש התקדמות, אבל הדרך עוד ארוכה
עינת גז הקימה את "פאפאיה גלובל" לפני כשלוש וחצי שנים, כשהייתה בת 36. גז, יזמת סדרתית שלפני כן הקימה שתי חברות בתחום השירותים, החליטה לקחת את המומחיות שלה לעולם הדיגיטלי והקימה חברה המציעה פלטפורמה גלובלית לניהול כוח אדם שמפשטת ומאחדת את ניהול השכר, ההטבות והמיסים בחברות בינ"ל המעסיקות עובדים במדינות רבות ועם נהלים שונים. מאז ועד היום גייסה החברה 50.5 מיליון דולרים. על הדרך שעשתה בתעשייה כאישה, אומרת גז כי "אף פעם לא חשבתי שאם אני אכנס לחדר עם הרבה נשים, יהיה לי יותר קל לגייס כסף. אבל אין ספק שלא משנה מה אתה מביא לשולחן, עניין האימהות עולה כנושא. כשיש לך ילדים, ישאלו אותך האם יש לך מספיק זמן להקדיש לחברה. בסבב הגיוס הראשון למשל, עוד לפני שהיו לי ילדים, אחד המשקיעים אמר לי באחת הפגישות: 'עוד לא דיברנו עלייך'. כשביררתי איתו את מהות השאלה הוא שאל אותי לגבי מצבי האישי, ומה יהיה כשיהיו לי ילדים. בעיני זו שאלה שנובעת מהמון בורות וחשש: הרי כשיש לך דנ"א של יזם, הוא לא ישתנה בגלל הריון או ילדים. אחד הטיפים שקיבלתי לפני שיצאתי לסבב הגיוס בסיליקון ואלי היה - תגידי שאת לא מתכוונת להביא ילדים בזמן הקרוב, זה יסייע לך...".


ארנית שנער, יזמת בעבר וכיום מנהלת חדשנות חוץ והשקעות ההון הסיכון של סיטיבנק בישראל, אומרת כי "מה שמדהים זה שבעולם השירות יש הרבה נשים יזמיות. כל המחקרים מראים שרב העסקים הקטנים הם יוזמה של נשים: צלמות, מכוני יופי, עסקי אוכל. אבל כשזה מגיע לסטארט-אפים הטכנולוגיים, המספרים מתהפכים בצורה קיצונית".
"המצב בשוק היזמות אינו שונה בהרבה מתעשיית ההון סיכון", קובעת סיון שמרי דהן, שותפה-מייסדת בקרן הצמיחה קומרה קפיטל. "המספרים מספרים סיפור אמיתי - אין הרבה שותפות בקרנות הון סיכון וגם אין הרבה יזמיות. אני פעילה מאוד בתחום קידום הנשים ואף הקמתי את פורום הנשים, ה-WFF, המסייע לנשים יזמת ומנכ"ליות להגיע להצלחה עסקית, גם בגיוס כסף וגם בנטוורקינג. כשהקמנו את הפורום לפני כחמש שנים ראינו בעיקר סטארט-אפים מסוג מסויים, שעוסקים בנושאים פחות טכנולוגיים שלנשים יותר קל להתחבר אליהם. היום אנחנו כבר רואים דור חדש של מיזמים המנוהלים על-ידי נשים עם טכנולוגיות עמוקות כמו מיחשוב קוואנטי וסייבר. יש כאן תהליך של התקדמות של כל התעשייה, אבל אין ספק שהדרך עוד ארוכה. בעוד כמה שנים כשיהיו 200 יזמות שיובילו חברות וסיפורי הצלחה, לאף אחד כבר לא יהיו שאלות.
"המצב שבו אין שותפות משקיעות כמעט בקרנות הון סיכון חייב להשתפר. שותפות היא סוג של חתונה - צריך להרגיש מאוד בנוח עם השותפים שלך, ובדרך כלל גברים מרגישים נוח יותר אחד עם השני. צריך להתאמץ כדי לשנות ואני מאמינה שלאט-לאט זה יהפוך להיות טבעי יותר. לפני שותפות טובה צריכה להיות חברות טובה, שלוקח זמן לפתח אם לא אכלנו מאותו המסטינג. אני עובדת עם השותפים שלי כבר יותר מ-15 שנה. הקמנו את קומרה יחד אחרי כמעט עשר שנים של עבודה משותפת בהשקעות. יש כבוד והערכה וחברות טובה. יש גם הבנה שלא כולנו חייבים להיות אותו הדבר - להיפך, השלמה של תכונות וחוזקות מסוגים שונים יוצרים שלם הרבה יותר מוצלח. התכונות הנשיות יותר בתוך שותפות אלה, שקשורות לאינטליגנציה רגשית, הן כל כך חשובות שאני מקווה מאוד שיהיו יותר שותפות בקרנות. יש מגמה של יותר שותפות אופרטיביות, זה צעד בכיוון אבל ממש לא מספיק אני רוצה לראות שותפה משקיעה בכל קרן".
"אין הנחות לנשים"
השלוש מסכימות שהנטוורקינג החיוני ליזמים ולמשקיעים מהווה סוג של חולשה אצל נשים. "לנשים בישראל אין את המועדון שהגיע איתן מהשירות הצבאי. אין ספק שהן בנקודת פתיחה פחות טובה כשהן מצטרפות לתחום. הן צריכות לייצר את רשת הקשרים שלהן לבד בעשר אצבעות. עם זאת, לנשים יותר קל לפעמים להרים טלפון לנשים כדי להיעזר בהן, סוג של סולידריות", אומרת שנער.


האם לאישה יזמית יותר קל להיכנס לחדר שיש בו גברים או נשים?
"אין אמפתיה לנשים שנכנסות לחדר מלא גברים. להיפך. בתחושה שלי הרבה פעמים דורשים מהן סף אפילו גבוה יותר ופה מתחילה הבעיה", אומרת שנער. "לעיתים נראה נשים מאוד מוצלחות כמו גברים ועדיין יהיה להן קשה יותר לגייס כסף. אני חושבת שמי שמצליחות הן באמת הנשים הפנומנאליות, יוצאות הדופן. אם מסתכלים על התעשייה, לא תמיד צריך להיות פנומן כדי לבנות ביזנס מצויין - יש צוות, יש מוצר ויש שוק. כשכל אלה נפגשים בצד הטוב שלהם אז הסיכוי להצלחה גדל".
"אני לא מצפה שיעשו לי הנחות כי אני אישה", אומרת גז. "בתחושה שלי לפעמים נשים משתמשות בזה כתירוץ לחוסר הצלחה, אך יש גם קשיים אובייקטיבים". שמרי דהן מוסיפה, כי "צריך להבין את הסיטואציה. מנהלי הקרן פוגשים 20 יזמים ברצף, ואז נכנסת אישה. זה יכול להיות גם יתרון, כי יש בידול מראש, אבל היא צריכה להיות מעולה, בטח במצגת הראשונה, ובאיזשהו מקום - יותר מגבר. יש הנחה שאם תהיה אישה בוועדת השקעות אז יהיה יותר קל ליזמות ובאמת זה קצת יותר קל, אבל אין הנחות לנשים. בסוף, מסתכלים על היזם או היזמת ובוחנים אם הוא מסוגל להוביל את החברה להצלחה. בחברות מתקדמות יותר, ההצלחות בשוק והמספרים מדברים בעד עצמם, אבל בחברות צעירות בהחלט מסתכלים בעיקר על מי שמוביל אותן ואז צריך להיות קליק. הקליק נוצר ברוב המקרים עם אנשים שאתה מתקשר איתם בקלות ויכול להזדהות איתם".
בשוק ההון והביטוח ראינו קפיצה אדירה של נשים בעמדות מפתח. מדוע בתעשיית היזמות אנחנו לא רואים את הקפיצה הזאת?


"שוק ההון ותעשיית הבנקאות קיימים כבר עשורים רבים. גם שם במשך שנים רבות גברים איישו תפקידים בעמדות מפתח. בתי ההשקעות והבנקים מילאו את שורות ההנהלה בגברים. בשנים האחרונות זה השתנה כמובן ונשים תפסו עמדות מפתח. אני מקווה שזה גם יקרה בתעשייה שלנו. נשים מביאות לשולחן הרבה יותר מרעיון או טכנולוגיה", משיבה שנער, אך שמרי דהן טוענת, כי "הנשים באמת כבשו את הפסגה אבל אם נסתכל עכשיו, כשהדור שלהן התחלף - שוב גברים מונו לתפקידים של מנכ"לי הבנקים. אני רוצה להאמין שזה לא מסמן רגרסיה, אבל אי-אפשר להתעלם מזה. אני חושבת שמה שקרה בשוק ההון יקרה גם בתעשיית הקרנות - יותר ויותר יזמיות יביאו חברות להצלחה ויהוו מודל ליזמות צעירות שיחלמו להקים סטארט-אפ משל עצמן".
"רוצה שותפות? צאי לסופ"ש של בירה עם החבר'ה"
שמרי דהן מציינת, כי אם מסתכלים על הדור החדש של השותפים בקרנות, ברובם אלה אנשים שהייתה להם קריירה אופרטיבית קודם לכן. אלה אנשים שניהלו חברות, היו מנהלים בכירים בתחומי פיתוח או המכירות בעולמות ההיי-טק והשתלבו בעולם ההשקעות. לא כולם הונחתו מלמעלה או הקימו קרן עם הגווארדיה הישנה יותר. זה מאפשר ליותר נשים שבאות עם ניסיון רלוונטי להשתלב בצוותי ההשקעות של הקרנות. "אני הגעתי מתפקידי מכירות בכירים. האקסיומה הקונסרבטיבית עד לא מזמן הייתה שמשקיע טוב צריך לבוא עם ידע טכנולוגי מעמיק, לפחות בישראל, אחד שמגיע מהיחידות הטכנולוגיות בצבא, או מלימודים של הנדסת מחשבים או פיזיקה. כשאני הגעתי לעולם ההשקעות היו קרנות שאמרו לי: 'את לא מתאימה, כי אין לך רקע טכני. לא תביני לעומק את המוצר ולכן לא תוכלי להוביל השקעות טובות'. למרות שהחלטתי להצטרף לעולם ההשקעות, זה ליווה אותי שנים רבות. היום אני יודעת חד וחלק - הבנה טכנולוגית מעמיקה לאו דווקא מביאה להשקעות טובות. חשוב לראות את התמונה הגדולה יותר - צריך להבין מוצר, להבין את מהות הפיתרון, להעמיק בשוק המטרה ובסביבה התחרותית ולזהות מנהלים מצויינים. היום צומחות מישראל חברות מוצלחות המובילות שווקים בינ"ל. הבנת הלקוח והצורך הגדרת גודל השוק והפוטנציאל הרבה יותר חשוב מהבנת הטכנולוגיה בבסיס המוצר".
שנער אומרת שכשהיא נכנסה לתעשייה בתור יזמת, זה היה בתקופה של הסמי-קונדקטורס (מוליכים למחצה) וידע טכנולוגי מעמיק נתפס אז כחיוני, ואילו עידן האינטרנט ריכך את הדרישות האלה מאוד. היום סוגי הידע הטכנולוגי הם שונים ומגוונים והיכולת להיות אוטודידיקט היא קריטית. השותפים-מנהלים בקרנות (להבדיל מהשותפים המשקיעים) אלה אנשים שהביאו את הכסף ובמרבית המקרים אלה לא הנשים. נשים פחות מבקשות כסף "עבור עצמן", והקושי הוא בלהתגבר על המבוכה הזו.
לדברי גז, "אחת המשקיעות בסיליקון ואלי אמרה שכדי להפוך לשותפה בקרן היא נאלצה ללכת לצייד ולשתות בירות וזה ממש לא התאים לה. אם נראה מי מאייש את הקרנות היום, הרי שאלה בוגרי הארוורד וסטנפורד. על כל עשרה גברים כאלה נמצא אישה אחת שעשתה את זה. למה? כי היא הייתה צריכה לגדל ילדים בזמן שהחבורה הזאת יצרה לה נטוורקינג חזק. ובסוף יש פה בחירה - ילדים או קריירה. אני לא יכולתי לעזוב הכל לשש שנים כדי ללמוד באוניברסיטה בארה"ב. הייתי צריכה לעשות דברים נוספים. אבל אין ספק שהייתי צריכה להקריב. כן, ילדים וקריירה זה מתנגש. מי שמחליטה על מסלול של יזמות צריכה לדעת שהיא לא תוציא כל יום את הילדים מהגן ואולי תצטרך לדחות קצת את האימהות לגיל מאוחר יותר. יש פה הקרבה - ולכל אישה את הזכות להחליט אם זה מתאים לה".
שמרי דהן מוסיפה ואומרת, כי "בחמש השנים שהייתי בבית בגלל הריון בסיכון גבוה ואחר כך בבית עם ילדים קטנים, אין לי ספק שזה האט לי את הקריירה. הגברים שהיו מקבילים אליי באותה התקופה התקדמו בינתיים, וכשאני חזרתי להתמקד בקריירה הם כבר רצו קדימה והייתי צריכה לרוץ מהר יותר כדי להשלים את הפערים".
אז איפה נהיה בעוד עשר שנים?
שמרי דהן אומרת, כי "זה ייקח זמן, אבל אני רוצה להאמין שבעוד עשר שנים השיחה שלנו היום כבר לא תהיה רלוונטית. ברור לי שגם יותר נשים יתפסו עמדות מפתח בקרנות. יש היום יותר מודעות ואני מאמינה שתקרת הזכוכית כן נסדקה ועכשיו רק צריך לבקע אותה בצורה שלא תשאיר ספק".
השקעה בחברות שהוקמו ע"י נשים משתלמת
מימון הון סיכון, במיוחד עבור חברות בשלבי הסיד, הוא קריטי כדי להוביל רעיונות משלב האינקובציה לשלב השוק. אך נשים יזמיות ממשיכות לקבל אחוז נמוך מהשקעות ההון סיכון ברחבי העולם בהשוואה לסטארט-אפים שנוסדו על-ידי גברים. קרן ההשקעות של מיקרוסופט העולמית, M12, שיוזמת מידי שנה תחרות להשקעה בסטארט-אפים שהוקמו על-ידי נשים יזמיות בהיקף של שישה מיליון דולר, מסרה לאחרונה כי ב- 2018, רק %3.2 מכלל ההשקעות בחברות סטארט-אפ הושקעו בחברות שהקימו נשים, זאת על-פי Pitchbook. יחד עם זאת, מחקרים שבוצעו על-ידי MassChallenge Boston Consulting Group (BCG) מראים, כי השקעה בחברות שהוקמו על-ידי נשים מעניקה תשואה הגבוהה פי-שניים לפחות מכאלה שלא הוקמו על-ידי נשים. עסקים שהוקמו על-ידי נשים הניבו הכנסות יותר מפי-שניים מאשר עמיתיהם הגברים. אם נשים יזמיות יקבלו מימון זהה לזה שמקבלים יזמים גברים, BCG מעריכים שהכלכלה העולמית תוכל לצמוח בחמישה טריליון דולר. לא פחות.




