"היחידה שלנו מאוד דומיננטית בתהליך הדיגיטלי הרחב במרחב המודיעיני, במעגל האש, בהגנה האווירית על העורף, בשמירת שמי המדינה ובתהליכי התכנון והתקיפה השונים, בשליטה ובקרה של כלי טייס בלתי מאוישים ועוד דברים שאנחנו מנועים מלספר", כך אומר לנו מפקד יחידת אופק 324 בחיל האוויר, אל"מ י', בריאיון מיוחד.
יחידת אופק 324 הוקמה לפני 15 שנה כאיחוד של שתי יחידות תוכנה: יחידת ממד"ס (מערכות מבצעיות הנדסיות), שהוקמה ב-1975, ויחידה 180 שהוקמה ב-1959 ופעלה כאחת מהיחידות המסונפות לממר"ם. מדובר בשתי יחידות מפוארות עם הישגים ביטחוניים רבים למדינת ישראל. "האיחוד בין שתי יחידות ותיקות ועשירות יצר תרבות ארגונית מדהימה, ששיפרה את האפקטיביות המבצעית של החיל ויצרה עיסוק משולש יוצא דופן של העולם המבצעי, אנשים וטכנולוגיה", מציין אל"מ י'.
מביאים את הערך המוסף לשדה הקרב
י', נשוי+2, סיים תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה בטכניון, עבר הסבה לתואר ראשון במדעי המחשב בבר-אילן ומחזיק גם בתואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הקריירה הצבאית שלו החלה ב-1997 במרכז ניסויי הטיסה (מנ"ט) של חיל האוויר. לאחר כשמונה שנים ומילוי תפקיד מפקד גף (מ"ג) במנ"ט, ויציאה לחל"ת לשנה - בה השתתף בהקמת סטארט-אפ - הוא המתין לאיחוד יחידות ממד"ס ו-180 לאופק 324 כדי להשתלב בה. בהמשך, במשך עשור וחצי, הוא מילא שורה של תפקידי פיקוד על גפי פיתוח תוכנה בעולמות תוכן מעניינים, שלא ניתן להרחיב עליהם את הדיבור, פיקד על היחידה לפיתוח היכולות לעולם המודיעין בחיל האוויר ושימש כארכיטקט ראשי של חיל האוויר. הוא נכנס לתפקידו הנוכחי כמפקד יחידת אופק בשנת 2020.
בוא נתחיל בבסיס. במה עוסקת יחידת אופק 324 ומה ייחודה בין היחידות הטכנולוגיות של צה"ל בכלל וחיל האוויר בפרט?
"יחידת אופק מעורבת בכל התהליכים המבצעיים בחיל האוויר בכל רגע נתון, כל לילה וכל יום. היחידה מעצימה את יכולותיו של חיל האוויר ומאפשרת עליונות אווירית, הספקי תקיפה, הגנה אווירית ויעילות מבצעית בכל אספקט באמצעות מערכות חכמות לכלל חיל האוויר וצה"ל. למעשה, הפיתוח של מעגל האש החדש הצה"לי מבוסס על פעילות עצימה ביחידת אופק. פיתוח התמונה הבליסטית והחיבור לפיקוד העורף באחריות היחידה.
"יחידת אופק ייחודית בנוף של בתי התוכנה הטכנולוגיים של צה"ל מאחר והיא שואבת את הדנ"א הארגוני שלה מחיל האוויר עם הסטנדרט המחייב, בגלל הצורך בביצוע משימות מורכבות בקבועי זמן קצרים מאוד. הדבר דורש חיבור של אנשי היחידה לצרכים המבצעים של טייסי וקברניטי החיל. בנוסף, חיל האוויר הישראלי הוא בעל יכולות בלעדיות, היחיד מחוץ לארה"ב, לפתח את בלוקי האוויוניקה של מטוסי הקרב שלנו וזה מה שמאפשר לנו להביא את הערך המוסף לשדה הקרב".
מה הם האתגרים שהיחידה מתמודדת איתם בימים אלו?
"האתגר מספר אחד שלנו הוא שימור אנשים ביחידה לאור התחרות האדירה בשוק. יש לנו מפקדים ערכיים מהמדרגה הראשונה. מפקדים שמחוברים לערך המבצעי ויודעים לחבר את אנשיהם. אין ספק שהאתגר הוא השכר בחוץ, אבל ההבנה המבצעית והמשמעות מייצרים סביבה ייחודית, שמהווה אינקובטור למפקדים הבכירים ביחידה ולמנכ"לים של הסטארט-אפים בשנים הבאות".
האם אין סתירה בין העובדה שהיחידה שייכת ארגונית לחיל האוויר, אך מגישה שירותים גם לכלל צה"ל?
"היחידה עובדת בשיתוף פעולה צמוד עם אגף המודיעין ואגף התקשוב, למשל בתהליך של איסוף והיתוך של מידע רב ובאופן חכם ומתקדם מאוד. זה מתבצע במערכות היחידה ועובר לפיקוד העורף להגנת אזרחי המדינה. כמו התהליך הזה ישנם תהליכים רבים מאוד המתבצעים בהרמוניה של מערכות המידע והתקיפה".
חלק חשוב במערך ההגנה בסייבר
בשנים האחרונות יחד עם מעבר חיל האוויר למטוסים מהדור החמישי כדוגמת מטוס האדיר, הבינו בחיל את הצורך בהתקדמות לעבר עולם מבוסס מידע ומערכות חכמות משולבות עם בינה מלאכותית. אנשי יחידת אופק 324 , מספר אל"מ י', מובילים את מהפכת המידע בחיל האוויר וצה"ל, תוך הפגנת יצירתיות ויוזמה. "אנחנו רואים הרבה יותר מערכות חכמות שמוציאות שורות תחתונות למשתמשים מבצעיים ומאפשרות לחיל האוויר להמשיך ולעלות קומה בקצבים ובדיוקים".
היחידה אחראית לאחד מהשינויים הגדולים ביותר שצה"ל עבר בעשור האחרון - החיבור הדיגיטלי בין כל היחידות הפועלות במהלך הקרב, בשטח ובעורף, חיבור המכונה "מעגל האש החדש". ספר על כך והאם במבצעים האחרונים חיבור זה בא לידי ביטוי?
"מעגל האש הצה"לי קריטי לניצחון צה"ל במערכה. יחידת אופק היוותה שחקן מרכזי בתהליך המורכב יחד עם הזרועות - זרוע היבשה, אמ"ן ואגף התקשוב בהנחיית הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי. את ההצלחות המבצעיות של התהליך ראינו במבצע 'שומר החומות'".
היחידה אחראית גם לחלק לא קטן ממערך הגנת הסייבר של צה"ל. ספר על כך.
"לחיל האוויר קיימים נכסים קריטיים בדיגיטל, שמאפשרים לחיל לבצע את המשימות בהספקים גבוהים ובדיוק גבוהה. אנחנו חייבים להיות ערוכים לתקיפה גם במימד הסייבר. לוחמי הסייבר ביחידת אופק 324 מהווים חלק חשוב במערך ההגנה בסייבר של מדינת ישראל. אנחנו מקיימים שיתופי פעולה עם השותפים שלנו בחטיבת ההגנה בסייבר ובפרט ביחידת מצו"ב. לצערי, לא נוכל לפרט מעבר לכך בנושא זה".
האמת היא שקצת קשה להבין את חלוקת התפקידים בנושא הסייבר בצה"ל. האם תוכל להסביר מה עושה כל יחידה ומה הוא התיאום עם יתר הזרועות והיחידות העוסקות בנושא.
"ההגנה בסייבר מתואמת לחלוטין בין הזרועות בכל קומות העשייה - בניין הכוח, האחזקה וההגנה השוטפת במימד החשוב הזה. לוחמי הסייבר ביחידת אופק 324 מהווים חלק חשוב במערך ההגנה בסייבר במדינת ישראל, וכאמור, לא נוכל לפרט מעבר לכך בנושא".
מאמצים גישות פיתוח מתקדמות
יחידת אופק זכתה ב-2013 בפרס הרמטכ"ל ליחידה הטכנולוגית המצטיינת בצה"ל. אני מתעניין אצל אל"מ י' על מה ניתן הפרס והאם הזכייה יצרה גאוות יחידה. "פרס הרמטכ"ל ליחידה הוענק על תרומה משמעותית לביטחון המדינה", הוא משיב. "מאז היחידה זכתה בפרסים והצטיינויות רבות גם על פרויקטים שהזכרת קודם דוגמת 'מעגל האש', אבל האמת היא שהדבר שגורם לגאווה הרבה בקרב אנשי היחידה היא חשיבות העשייה. אין דבר דומה לזה שאתה קם בבוקר ושומע בחדשות על אירוע משמעותי שהשתתפת בו אתמול בלילה, או שפיתחת יכולת מבצעית עבורו במסגרת פעילויות. יש לנו אנשים שב'שומר החומות' שהו בלילה בממ"ד עם המשפחה שלהם וביום שיפרו את האלגוריתמים שאיפשרו את שיפור ההתראה לעורף. זו תחושה שקשה לתאר במילים. זו גאווה גדולה לקחת חלק ביחידה הזו, שלוקחת תפקיד מרכזי במשימות חיל האוויר".
האם היחידה מפתחת את האמצעים הטכנולוגיים הדרושים לה בעצמה, או שהיא נעזרת בגורמים חיצוניים? במילים אחרות, האם יש ליחידה ממשק עם ההיי-טק האזרחי ואם כן כיצד?
"היחידה מפתחת רק את הערך המוסף לחיל האוויר וצה"ל. אנשי היחידה שואפים ליעילות וישתמשו בכלים אזרחיים שיאפשרו תהליך פיתוח יעיל ומסירת מוצר (Product delivery) באופן המהיר ביותר למשתמשים המבצעיים. מה שנקרא בהיי-טקTime to market )זמן יציאה לשוק), אנחנו מכנים TTOU - משך הזמן מהפיתוח ועד לשימוש מבצעי. אנו מאמצים גישות פיתוח מתקדמות כמו Agile Safe במטרה אחת – להשיג ניצחון במערכה. כמובן שכחלק מהאקו-סיסטם במערך הביטחון במדינת ישראל, ליחידה קשרים עם שותפים רבים, יחידות טכנולוגית באמ"ן ובאגף התקשוב, תעשיות ביטחוניות, חברות היי-טק ומערך מילואים רחב של בוגרי היחידה, שנמצאים בצמרת ההיי-טק בארץ ובעולם. תחשוב איזה יכולת מדהימה לארגון זו האפשרות להתייעץ עם יזמים בוגרי היחידה שהפכו ליוניקורן, עםCTO בחברות ענק, עם מומחי תוכן בנושאים מתקדמים כמו בינה מלאכותית ועוד".
מחלוצי הגיוס של חרדים
"היחידה מורכבת ברובה המוחלט מעתודאים להנדסת תוכנה, בינה מלאכותית ומדעי המחשב, בוגרי בסמ"ח (בית הספר למקצועות המחשב) באגף התקשוב ומתוכניות מצוינות צה"ליות כדוגמת תלפיות, פסגות ותוכניות נוספות ייחודיות יותר למגזרים שונים, שנרחיב עליהם בהמשך. מדובר באנשי מקצוע צעירים, עטופים בערכים, שבאים לעבוד קשה ולתרום לביטחון המדינה. לא טריוויאלי לראות בחור בן 19 מפתח רכיב למטוס קרב, או מפתח אלגוריתם מורכב ששומר על תושבי המדינה מאיומי טילים. לא צריך הרבה יותר מאשר להבין את המשמעות של הכוננות או הפיתוח המורכב שאתה עושה בשביל לפתח מוטיבציה".
אחת הבעיות המעיקות ביותר על ענף ההיי-טק היא המחסור בכוח אדם טכנולוגי. האם גם אתם חשים בכך ומתחרים על כוח אדם איכותי? כגורם שלמעשה מכשיר חלק מעתודת כוח האדם הטכנולוגי כיצד ניתן לדעתך להתגבר על כך?
"אתגר הגיוס הוא אמיתי, אבל היתרון של צה"ל שכל האוכלוסייה מגיעה יחד בגיל צעיר זה ממש כור היתוך שמעצים את המדינה, כמות ההכשרות שצה"ל מבצע להכשרה לתחומי ההנדסה והמדעים הוא עצום, המדינה נהנית מזה וצה"ל נעזר במוחות המבריקים האלה לשמירה על הבית.
אני מבין שאופק היא היחידה שבה משרתים הכי הרבה חרדים מבכל יחידה אחרת. כיצד ניתן לדעתך לשלב יותר אוכלוסיות כמו חרדים בלימודים ומקצועות טכנולוגיים?
"יחידת אופק 324 הייתה מחלוצי הגיוס של חרדים במסגרת פרויקט 'שחר כחול' וגם בפרויקט שילוב אזרחיות חרדיות כאזרחיות עובדות צה"ל, 'תוכנה באמונה', שקיבל בשנה האחרונה את מדליית מפקד חיל האוויר. כיום משרתים בחיל האוויר קצינים בדרגת רב סרן שהחלו את דרכם לפני שנים בתוכנית 'שחר כחול'". בנוסף, יחידת אופק משלבת אוכלוסיות על הספקטרום במסגרת פרויקט 'רואים רחוק' והשילוב המדהים הזה, שיכול לקרות רק במדינת ישראל, עושה טוב לכולם. אין ספק שמעבר לתרומה למדינה, הדבר גם תורם ליחידה - ובאופן ישיר על-ידי יצירת תוצרים, החל מחרדי ששותף לפיתוח של מערכת בניית המטרות של חיל האוויר, אזרחית עובדת צה"ל (אע"צית) חרדית ששותפה להקמת סביבת אוטומציה מורכבת לפיתוח בלוקים אוויונים למטוסי הקרב, או צוות על הספקטרום, שבונה את מערכת המיון הבאה לטייסים שלנו. אבל זה רק חלק מהסיפור. השילוב של האוכלוסיות מאפשר מצד אחד גיוון ומצד שני בניית חברה סובלנית יותר, מכילה יותר וכזאת שתדע לקחת את הטוב מכל מגזר ולשתף פעולה כדי לייצר יותר - לייצר יותר לביטחון ובהמשך לייצר יותר לכלכלה ולחוסן הלאומי של מדינת ישראל".
"חלק מהתהליך הגדול של מעבר צה"ל לנגב"
לדברי י', יחידת אופק 324 מובילה את שדה הקרב המודרני, שדה קרב מימדי משולב במערכות חכמות בקישוריות מלאה, המורכב משכבות שונות של פלטפורמות - החל מקרב ועד כטמ"ם, מהגנה אווירית ועד לתמרון של כוחות היבשה על הקרקע. "היחידה היא חלק אינטגרלי בכל אירוע מבצעי - ממב"ם (המערכה בין המערכות) ועד למלחמה", הוא מדגיש. "לצד ההנדסה והפיתוחים המתקדמים, היחידה שומרת על זמינות ואחזקת המערכות המבצעיות 24/7 במשך כל השנה, לשמירה על הגבולות ושמי המדינה ובכל רגע אנחנו מוכנים למצב חירום. שדה הקרב המודרני כולל בתוכו גם יכולות מתקדמות וגם זמינות בכל מקום ללא פשרות".
אתם עומדים לעבור דרומה לקריית התקשוב החדשה המוקמת ליד באר-שבע. האם לדעתך תיווצר סינרגיה בין היחידות הטכנולוגית של צה"ל לבין האקדמיה והתעשייה באזור, כפי שתוכנן בשעתו?
"יחידת אופק תעבור לקריית התקשוב יחד עם אגף התקשוב ואני משוכנע שזה ייצר שיתופי פעולה והצלחות לצה"ל יחד עם תשתית מתקדמת ומתאימה למשרתות ולמשרתים, שאחראים לפיתוח וזמינות המערכות ששומרות על כולם. את כל הפרויקט מובילה מנהלת המעבר לנגב ואנחנו חלק מהתהליך הגדול של מעבר צה"ל לנגב כחלק מחזונו של דוד בן-גוריון".
לאחרונה החלטתם לצאת מהצללים ולהיחשף תקשורתית. מה הסיבה לכך ומה אתם מבקשים להשיג?
"בשנים האחרונות דייקנו את הערכים והחזון של היחידה. ניתן להתרשם מהערכים, שכיום כל אחת ואחד ביחידה מכירים. זה מגביר את האפקטיביות של כולנו כשאנחנו מכווני מטרה אחת ברורה ואנשי היחידה מבינים היטב מה מצופה מהם. הערכים מושרשים באנשי היחידה והדבר מייצר הזדמנויות אדירות לחיל האוויר, אבל גם לנוער שמגיע אלינו ומצליח להשפיע על שדה הקרב. אנחנו מטמיעים יכולות מבצעיות חדשות, שתוכניתנית צעירה יזמה ועכשיו עושים בהן שימוש בתא שליטה בבור של חיל האוויר. הפנייה לקהלי יעד ומלש"בים נועדה לאפשר לעוד ועוד בני נוער לקחת חלק בעשייה המבצעית והטכנולוגית ובתחושת המשמעות והמשפחתיות, כפי שחווים אותה יותר מ-1,000 אנשי היחידה".
קהילה לבוגרי היחידה ופלטפורמת המשך לשירות הצבאי
מנהלי עמותת בוגרי אופק 324 מספרים על פעילות העמותה בתרומה לקהילה ובסיוע למשוחררים טריים להיקלט בקלות בתעשייה
"עמותת בוגרי אופק שמה לה למטרה ליצור רשת בוגרים ייחודית, שתסייע לכל אחד ואחד מבוגריה לממש את היכולות והשאיפות שלו בצורה הטובה ביותר על-ידי שיתוף ותרומה הדדית - לבוגרי היחידה ומחוץ לה", כך אומרת ספיר לינוי הרשקוביץ, מנכ"לית עמותת בוגרי אופק 324.
"תרומה לקהילה הוא נושא שחרות על דגלנו כבר משלבי היחידה. כך למשל, העמותה קיימה אירוע גדול של תרומה לקהילה עם עמותת אלו"ט ובימים אלו אנו עובדים על אירוע תרומה לקהילה גדול נוסף", היא מוסיפה. "ניתן גם לראות זאת מתממש בצורה מדהימה אצל הבוגרים שלנו. למשל, יובל וגנר שהקים את עמותת "נגישות ישראל", ואת ארז פרלמוטר, מייסד-שותף ויו"ר "כל זכות", עליו כל אדם בישראל שמע ומשתמש.
"האינקובטור הטוב ביותר להצמחת יזמים טכנולוגיים"
יו"ר העמותה הוא אופיר קרקובסקי, בוגר יחידת אופק 324 ומייסד חברת deepdub.ai הישראלית. הוא הקים ביחידה את תחום למידת מכונה, האלגוריתמיקה והחדשנות. על הישגיו הטכנולוגיים קיבל את אות הרמטכ"ל. לדבריו, עמותת הבוגרים של אופק מהווה קהילה לבוגרי היחידה ופלטפורמת המשך לשירות הצבאי. העמותה רותמת את בוגריה לפעילויות תרומה לקהילה ועוזרת למשוחררים טריים להיקלט בקלות בתעשייה.
"מערכת הביטחון ובפרט יחידת אופק 324 הם האינקובטורים הטובים ביותר להצמיח יזמים טכנולוגיים", הוא מדגיש. "אל יחידת אופק מגיעים מהנדסים ותוכניתנים מכל רחבי הארץ, מהפריפריה ומהמרכז, חיילות וחיילים צעירים. לכור ההיתוך הזה יוצקים הרבה מאד ידע תיאורטי ומעשי, בשילוב של עבודת צוות ואחריות, אך יותר מכל תחושת שליחות לאומית אמיתית. לאחר ארבע עד שש שנים של שירות ביחידה יוצאים החיילות והחיילים עם תחושת מסוגלות עצומה, ידע מעשי רב ורעב להצליח. השילוב הזה אחד הגורמים המשמעותיים בהצמחת יזמי ויזמיות היי-טק מוצלחים, כפי שאכן היחידה עושה".
קרקובסקי הוא מהנדס בעל ניסיון של 35 שנה בתוכנה ומחזיק בתואר שני במינהל עסקים מהטכניון. "בזמן השירות התמזל מזלי ליזום ולהוביל פיתוח של מספר מערכות מפתח, ששינו ועדיין משנות את תפיסת ההפעלה ומאפשרות לחיל האוויר להגיע לדיוק ומודעות טובים בהרבה", הוא מספר. "לאחר שנות שירות ארוכות השתחררתי והקמתי סטארט-אפ בשם Deepdub ביחד עם אחי הצעיר, ניר. הפלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית שפיתחנו מאפשרת ליוצרי תוכן לדבב את התוכן שלהם למספר שפות בו-זמנית, תוך שמירה על החוויה המקורית. הטכנולוגיה פורצת הדרך הזאת מאפשרת למעשה לכל אדם ליהנות בשפתו מתכנים שנוצרו בשפה אחרת. היא מאפשרת לקהלים, שעד היום הרבה מאד תכנים לא היו נגישים להם, ללמוד ולשמוע אותם לראשונה. בכך ניתן לייצר אימפקט אמיתי".
גם ללוחמים מגיעה מקפצה להיי-טק
תוכנית "לוחמים להיי-טק" של צה"ל מיועדת ללוחמים ולאוכלוסיות ייחודיות ומאפשרת להם לרכוש מקצועות טכנולוגיים באמצעות הכשרות מודולריות, מרוכזות ואיכותיות במתכונת BOOTCAMP. כך מגשרים על פער תעסוקתי מובנה שנוצר בין החיילים הלוחמים לבין עמיתיהם ששירתו ביחידות הטכנולוגיות | רס"ן עדי קוגמאן-קייאט
"היי, רציתי לעדכן אתכם, שאני מתחילה לעבוד בחברת X בעולמות הפיתוח. זו אותה החברה שעברתי בה את ההתמחות בהכשרה שנתתם לי. לא הייתי מצליחה להגיע לזה בלעדיכם! תודה רבה! מעריכה מאוד!".
את ההודעה הזאת קיבלתי לאחרונה מ- ח', לוחמת במילואים, חיילת בודדה שהשתתפה באחת מהכשרות הבוטיק במסלול "לוחמים להיי-טק" שמציעה מנהלת "מקצוע לחיים" בצה"ל.
ח' איננה מקרה בודד, היא חלק ממאות לוחמים ואלפי חיילים, שמממשים את האפשרות לקבל הכשרה ממומנת בתוספת הטבות ייחודיות למשרתים.
אני מניחה שמרבית הקוראים אינם מבינים על איזו מנהלת מדובר וממתי צה"ל בכלל עוסק באופק התעסוקתי של החייל במשק הישראלי.
אז תנו לי לחדש!
בשנים האחרונות הוקמה מנהלת "מקצוע לחיים" באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, בהובלת חיל הטכנולוגיה והאחזקה ובשיתוף אגף כוח האדם בצה"ל. לתוכנית שותפים גם גופי ממשלה, עמותות, הקרן והאגף לחיילים משוחררים ושותפים מהמשק הישראלי בכלל רחבי הארץ.
"מקצוע לחיים" שמה לה ליעד לדאוג לעתיד של החייל בשער היציאה מצה"ל ומתוך כך להגביר את המוטיבציה לשירות משמעותי ולהוקיר להם תודה על השירות שביצעו.
למנהלת שני מסלולים מרכזיים אשר כל אחד מהם מקדם את קריירת החייל מחד גיסא, ומחזק את התעשייה והמשק בישראל מאידך גיסא.
המסלול הראשון, "מסלול העסקה", מאפשר לחיילים במקצועות טכנולוגיסטיים לעבוד בחברות אזרחיות למשך חודש בכל שנת שירות. במהלך כל תקופת העבודה, החייל נחשב כעובד ישיר של החברה וזוכה לשכר ולתנאים הולמים. המפגש עם החברות במשק ובצירוף הקשר המקצועי והאישי שנוצר, מהווים גשר ישיר להעסקה פורה ומהירה לאחר השחרור. זהו מתכון מנצח לרצף תעסוקתי. עד כה יצאו כ- 2,600 מופעי העסקה שהשתלבו בחברות והיד עודנה נטויה.
המסלול השני, "מסלול ההכשרות", מאפשר לחיילים לקראת השחרור להשתתף בהכשרות במנעד רחב ומגוון של תחומים, ללא זיקה מחייבת למקצוע הצבאי ובהתאם לחלומו של החייל. מנגנון "חליפה לפי מידה", איפשר כבר למעל כ-3,200 חיילים לבחור את תחום ההכשרה שלהם בעזרת מנעד ההכשרות הרחב (מתחום הקולינריה, מקצועות היופי, חשמל רכב, ועד לעולמות ההיי-טק), כבר עם שחרורם מצה"ל.
במסלול ההכשרות ישנן "הכשרות בוטיק" אשר מיועדות ללוחמים ולאוכלוסיות ייחודיות. הכשרות אלו מכילות מיומנויות רכות, אשר מביאות למוביליות חברתית אמיתית. כך חיילים שמעולם לא חלמו על האפשרות ללמוד, לומדים תוך קבלת מעטפת פרט מתאימה, שכוללת גם סיוע כלכלי לרלוונטיים.
הכשרות "לוחמים להיי-טק", אשר נכללות בין הכשרות הבוטיק, הינן הכשרות מודולריות, מרוכזות ואיכותיות במתכונת BOOTCAMP המאפשרות ללוחם לקבל מקצוע נדרש, ומספקות למעסיק בקצה עובד שלא רק מוכשר מקצועית, אלא מגיע עם ארגז כלים ייחודי שקיים ביתר שאת בקרב הלוחמים - חוסן אישיותי, הסתערות על משימה, יכולת עבודה בצוות, פתרון בעיות מורכבות בזמן אמת, מוטיבציה, וכוח רצון - וזה רק קצה הקרחון.
המסלול מאפשר לא רק מוביליות חברתית, אלא גישור על פער תעסוקתי מובנה שנוצר בין החיילים הלוחמים לבין עמיתיהם ששירתו ביחידות הטכנולוגיות ורכשו מקצוע לחיים. המשמעות המרכזית היא, שאתה לא חייב לעסוק בתחום בצבא כדי להתקבל למשרה בענף ההיי-טק (מיישם הגנה בסייבר, עיצוב חווית המשתמש, מפתח תוכנה, דאטה אנליסט וסייבר, ועוד). חשוב לזכור כי לוחמים רבים בוחרים במסלול ההיי-טק, אך חלקם בוחרים גם במסלולי הכשרות שונים - הבחירה נתונה בידיהם. בוגרי המסלול משתלבים היום במגוון חברות בתעשייה.
א.ל, לוחם בהכשרת לוחמים בהיי-טק כותב: "אני יוצא לאזרחות בהרגשה שלא רק שירתתי את הצבא כלוחם ונתתי מעצמי, אני יוצא מהצבא בהרגשה שהצבא גם תמך בי בשביל שאצליח באזרחות".
במשך כל חיינו, גדלנו בהבנה שהאזרח נדרש לקחת חלק בשמירה על ביטחון המולדת ולהתגייס לשירות משמעותי בצה"ל. מנהלת "מקצוע לחיים" היא נדבך משמעותי באופן בו צה"ל מוקיר על כך תודה ודואג לחייליו בשער היציאה לאזרחות. כפי שאמר דוד בן-גוריון: "לצה"ל שליחות כפולה, גם בשמירת הביטחון והשלום וגם כאחד המכשירים המרכזיים בחינוך של הדור הצעיר ובעיצוב דמות האומה...".
הכותבת היא ראש מנהלת "מקצוע לחיים"
