בתחילת חודש דצמבר גייסה חברת הסטארט-אפ Continual 20 מיליון שקלים. לכאורה, גיוס נוסף של חברת סטארט-אפ בת כשמונה שנים, ובמיוחד כזה שמניב לה כ-6.5 מיליון דולר, הינו ענין שגרתי שלרוב אף לא זוכה לאזכור בעיתונות הכלכלית. אלא שהחברה לא גייסה את ההון הנוכחי שלה מקרנות הון סיכון ישראליות או זרות - כפי שמאות מאחיותיה נוהגות לבצע מדי שנה - אלא בחרה לרשום עצמה למסחר בבורסה בתל-אביב ולגייס הון מהציבור כשאת ההשקעה הראשונית מבצעים גופים מוסדיים. השקעה של מוסדיים בחברות הזנק ציבוריות נהפכה שכיחה בשנה האחרונה ובעבר לא היתה קיימת כלל.
המהלך שביצעה קונטיניואל אינו נדיר בשנים האחרונות בשוק הישראלי. יותר ויותר חברות טכנולוגיה צעירות מגלות, כי לצד הנתיב הסלול והידוע המוביל לקרנות הון סיכון וגופי השקעה מעולם ה-Private Equity, קיים גם שביל צדדי שלאורכו ממתינות הזדמנויות למקורות מימון אלטרנטיביים.
בשביל הזה כבר ניתן למצוא בישראל פלטפורמות גיוס הון מהמונים, כדוגמת Pipelbiz ו-ExitValley, המאפשרות לכל אדם להשקיע סכומים קטנים יחסית בחברות סטארט-אפ ישראליות. חלוצת התחום, OurCrowd מירושלים, מאפשרת לעשרות אלפי משקיעים כשירים מרחבי העולם גישה לסטארט-אפים (רובם ישראלים, אך לא רק), משקיעה בעצמה ואף יצרה כלים נוספים המסייעים לחברות הפורטפוליו שלה לצמוח, כדוגמת שותפות בחממות, מערך גיוס עובדים, רשת פיתוח עסקי ועוד.
הדרך המהירה לבורסה
מיזמי הגיוס מההמונים מתבססים על הון המגיע ממשקיעים פרטיים, שרק הם חשופים למידע המלא אודות החברות בהן השקיעו. מהלך שביצעה בורסת תל-אביב לפני כשנה ביקש להציג מקור מימון נוסף לחברות ישראליות, בדגש על חברות טכנולוגיה - TASE-UP. מסלול זה מאפשר לחברות טכנולוגיה וביו-מדיקל, כמו גם לקרנות הפועלות בתחומים מסוימים (הון סיכון, אשראי ונדל"ן להשקעות בחו"ל) לרשום למסחר בבורסה בתל-אביב כתבי אופציות, מניות, אג"ח (רגילות ולהמרה) ויחידות השתתפות, וניירות ערך אלו יסחרו במעין בורסה בתוך בורסה. גם הרכב המשקיעים האמור להוות את הצד המממן בבורסה זו הוגבל, והוא כולל משקיעים יחידים בעלי רמת הכנסה ו/או נכסים נזילים בהיקף מסוים ומעלה, גופים מוסדיים, קרנות הון סיכון ותאגידים, שהיקף הונם העצמי עומד בדרישות חוק ניירות ערך.
מסלול ה-TASE-UP נועד להקל על חברות לגייס הון מ(חלק) מהציבור, באמצעות מתן הקלות בתהליכים הכרוכים ברישום למסחר, והפחתת היקף המידע שהן נדרשות לפרסם, או במילים פשוטות - לגייס הון ללא צורך בתשקיף ארוך ומסורבל. לא מדובר כמובן בניסיון להסתיר מידע מהמשקיעים הפוטנציאלים, אלא בהבנה כי התהליכים הבירוקרטיים הכרוכים בסחירות ציבורית דורשים השקעת זמן וכספים, שמרתיעה חלק מהחברות השוקלות מהלכים שכאלו.
עד כה מימשו רק שלוש חברות טכנולוגיה את הנתיב המהיר שמציעה TASE-UP: חברת טכנולוגיות הבנייה VEEV, חברת הקנאביס PSC וקרן ההון סיכון Group 11. חברות נוספות מתכוננות לבצע רישום שכזה בחודשים הקרובים. חברות אחרות, שסביר להניח שבעבר לא היו רואות בהנפקה בבורסה המקומית אירוע שיא מבחינתן, הפחיתו את השווי שלפיו תכננו לגייס בחו"ל והעשירו את קופתן בשקלים.
שותפויות המו"פ: לא לקפוץ למסקנות מוקדם מידי
בשלהי חודש נובמבר פרסמה הבורסה בתל אביב את הכללים לרישום למסחר של "חברת רכש ייעודית", המונח העברי המקביל ל-SPAC. המנגנון לפיו מתמזגת חברה "יצרנית" עם גוף שהוקם אך ורק למטרת גיוס הון ומיזוג עם חברה יצרנית הפך בסוף שנת 2020 ובמחצית הראשונה של שנת 2021 ליקיר חברות הטכנולוגיה הישראליות, שראו בו כמסלול מזורז להנפקה ציבורית, ואולי חשוב יותר - כאמצעי להאצת תהליך הפגשת המשקיעים עם כסף ממשי במקום אחזקותיהם.
ואולם, מניות רוב החברות, שבחרו במיזוג עם גוף SPAC כאמצעי להפיכה לחברה ציבורית, רשמו ירידות מאז "הונפקו" בנאסד"ק, ובחודשים האחרונים אף פורסם כי מספר חברות שתכננו לבצע מהלך שכזה נסוגו ממנו.
גם מצד מקור המימון למשקיעים עצמם נרשמה התפתחות, כאשר אל הבורסה התל-אביבית החלו להצטרף שותפויות מו"פ. גופים אלו הינם למעשה קרנות השקעה המגייסות הון מהציבור לצורך השקעה בחברות טכנולוגיה מוטות מחקר ופיתוח, כאשר כל קרן מצהירה באיזה תחום בכוונתה להשקיע, מספר החברות בו יושקע ההון, היקף השקעה ממוצע וכדומה. למעשה, ציבור המשקיעים המזרים לאותה שותפות מו"פ את ההון להשקעה הינו תחליף ל"שותפים מוגבלים" (Limited Partners), אותם גופים המזרימים הון לקרנות הון סיכון "מסורתיות" על מנת שאלו תנהל אותו ותבצע השקעות שישיאו תשואה עבורם. גוף זה נותן אפשרות לכל אדם, ללא קשר לעיסוקו ו/או מקום מגוריו להשקיע בהון סיכון ישראלי , דבר שלא היה אפשרי עד כה.
בשנה וחצי האחרונות נרשמו למסחר 13 גופים כשותפות מו"פ, בהם "ביג טק 50", המשקיעה בחברות טכנולוגיה, "אלמדה ונצ'רס", המתמקדת בבריאות דיגיטלית ומכשור רפואי, "אינפיניטי מדיקל", המשקיעה במיזמי בריאות דיגיטלית, "סמארט אגרו", המתמקדת בהשקעות בחברות המשפרות את עולם החקלאות באמצעות טכנולוגיה, ועוד. עד כה הניבו רוב השותפויות למשקיעיהן הציבוריים אכזבה, שכן ערך מניותיהן ירד (לעתים באופן חד) בחודשים שלאחר ההנפקה הראשונית או הנפקות המשך. עם זאת, גופים אלו מבצעים השקעות בחברות צעירות מאוד, בתקווה שערכן הרשום בספרים יעלה ככל שהן מציגות הצלחות מסחריות. בחינת התשואה של שותפות מו"פ מספר חודשים לאחר ביצוע ההשקעה בה כמוה כבחינת ההשקעה בקרן הון סיכון פרטית בסמוך למועד ההשקעות הראשונות שלה, כלומר: מוקדם מדי. השקעות הון סיכון המתמקדות בפיתוחים טכנולוגיים הדורשים השקעת זמן במחקר ופיתוח דורשות גם סבלנות ואורך רוח, ואלו, כך נדמה, אינם מצויים במידה רבה בקרב העיתונות המקומית, הממהרת להכריז על מנצחים ומפסידים כבר ברבע הראשון של המשחק, וזו לא כמובן הדרך לבחון קרן הון סיכון.
הגנה לצורך השקעה
לסיום, ביצעה רשות החדשנות מהלך חיובי נוסף כאשר תרמה את חלקה לעידוד גופים מוסדיים ישראלים להשקיע בהיי-טק מקומי. בעולם נחשבים גופים אלו - חברות ביטוח, בנקים, קרנות פנסיה וכדומה - כמשקיעים משמעותיים בקרנות הון סיכון, וחלקם אף מקימים קרנות להשקעה בסטארט-אפים בעצמם. בישראל העדיפו המוסדיים להתמקד בשוק הציבורי, למרות קריאות חוזרות ונשנות של בכירי ענף ההון סיכון המקומי להצטרף אליהם ולהזרים הון לחברות בשלבים שונים.
בשלהי שנת 2020 הודיעה רשות החדשנות, כי יחד עם משרד האוצר, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ורשות ניירות ערך, נבחרו עשרה גופים מוסדיים ישראלים להשתתף במסלול לעידוד השקעה של הגופים המוסדיים בחברות היי-טק ישראליות בתחילת שלבי המכירות והצמיחה. הגופים הללו - בהם ארבעה בנקים, ארבע חברות ביטוח ושני גופי השקעות - אמורים לבצע את השקעותיהם בחברות טכנולוגיה ישראליות במהלך שנה וחצי, והם יזכו להגנה מטעם המדינה בהיקף של 40% מהשקעותיהם. משמעותה של הגנה זו היא שבדומה למסלולים אחרים של רשות החדשנות (כגון חברות חממה, או תוכניות לחברות מתחילות), המדינה מפחיתה את הסיכון שבו עומד הגוף המשקיע בכך שהיא מצהירה כי תשתתף במימון חלק מההשקעה, אך תדרוש את חלקה רק באם ההשקעה תתברר כמוצלחת (כלומר שווי האחזקות שכנגדן ניתנה ההגנה יהיה במועד ההתחשבנות בין המשקיע ורשות החדשנות גבוה משוויו בעת ההשקעה המקורית).
הפכו איום להזדמנות
בשבועות הראשונים של תקופת הקורונה נדמה היה כי השמיים נופלים על ההיי-טק הישראלי (יחד עם כלל המשק), ורבים חששו כי נצפה בצניחה תלולה של היקף ההון שיושקע בחברות סטארט-אפ, וכנגזר מכך גם ירידה משמעותית בענף כולו. לשמחתנו, התברר כי ההיי-טק הישראלי התאים עצמו במהירות למצב, ואף ניצל את היתרונות הייחודיים שלו - חשיבה גלובלית, הבנת שוק, עליונות טכנולוגית, קשרים חזקים עם שווקים ומשקיעים זרים - והפך איום להזדמנות. במקביל, כפי שראינו, הוצגו גם אמצעי השקעה וגיוס הון חדשים, ולמרות שעד כה גרמו חלקם לאכזבה בקרב המשקיעים, אנו מאמינים, כי לאורך זמן הם ימשיכו להפרות את שדה ההשקעות המקומי וישמשו אמצעי צמיחה לחברות היי-טק רבות, וכנגזר מכך גם כלי להשאת תשואה חיובית למשקיעים בטווח הארוך.
הכותב הוא שותף וראש מגזר היי-טק והנפקות ב-BDO
