תעשיית הסטארט-אפים של ישראל גילתה קסם חדש בדמות הטכנולוגיות המשמשות צרכנים ולא רק עסקים. יזמים ישראלים פיתחו לאחרונה יכולות אמיתיות בבניית חברות המתמחות בעולמות הצרכנות (B2C) בנוסף על היכולות המוכחות המסורתיות בתחום הבין עסקי (B2B). לאלה יש להוסיף את הנטייה הרווחת של סטארט-אפים להמתין משך זמן ארוך יותר עד להנפקה הציבורית כדי להשיג שווי גבוה יותר לחברות. לראייה, מספר חדי-הקרן הישראלים הגיע לכ-80 סטארט-אפים, ביניהם נדירים שהגיעו לשווי של עשרה מיליארד דולר - ולכן הצפי לשנת 2022 נראה טוב.
חדי-קרן ממוקדי צרכנים
תעשיית ההיי-טק הישראלית מפעילה עתה את כל מנועיה בשעטה קדימה והביצועים של אומת הסטארט-אפ מעולם לא היו טובים יותר. נראה שסך ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות יסתכמו השנה ב-25 מיליארד דולר, צמיחה דרמטית בהשוואה לעשרה מיליארד דולר בשנת 2020. גיוסי הענק שזרמו לתעשייה גרמו בין היתר להכתרת תל-אביב בתואר המפוקפק של העיר היקרה בעולם והולידו 48 הנפקות ציבוריות בששת החדשים הראשונים של 2021 בלבד.
סטארט-אפים ישראלים רכשו זה מכבר מוניטין של מומחים בתחומים מגוונים של טכנולוגיה עמוקה כמו: אבטחת סייבר, מוליכים למחצה, ניידות, בינה מלאכותית, בריאות ועוד. חברות כמו צ'קפוינט, מוביילאיי, נייס, אמדוקס, מלאנוקס, טאוור סמיקונדקטורס וענקיות טכנולוגיה מסורתיות אחרות זכו להצלחה בקרב עסקים ותאגידים ולא צרכנים פרטיים. עם זאת, דו"ח חדש של פייסבוק (מטא בשמה החדש) הסוקר את הסטארט-אפים הישראלים בעולמות הצרכנות (Disruption Nation 2021 – State of the Israeli B2C Ecosystem) חושף כי חלק הולך וגדל מהצמיחה בהנפקות ובעסקאות ענק נובע מקבוצה גדלה של חברות סטארט-אפ ישראליות שהציבו את הצרכנים כמטרה ישירה וחותרות לנשל את חברות ה-B2B מהבכורה.
סטארט-אפים שנוסדו בישראל נחשפים למלוא אור הזרקורים של עידן הצרכנות בהובלת חדי-קרן ממוקדי צרכנים כמו למונייד, וויקס, פייבר, ויה ו-ווייז.
כשפייסבוק פתחה את משרדיה בישראל "מגזר הטכנולוגיה לצרכנים היה בחיתוליו", אמרה עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. לעומת זאת היא ציינה לאחרונה כי "לרבים מחדי-הקרן ומהחברות הישראליות שיצאו להנפקה יש אוריינטציה צרכנית".
ואכן, 21% מ-66 חדי-הקרן הישראלים המופיעים בדו"ח פייסבוק (77 לפי TechAviv) הם ממוקדי לקוח ול-38% מכלל הסטארט-אפים הישראלים יש היצע בתחום הצרכני (B2C) או בין-עסקי לצרכני (B2B2C). על-פי דו"ח פייסבוק, גם חברות המתמחות בתוכנה כשירות ענן (SaaS) מעבירות את מרכז הכובד שלהן לעולם הצרכני.
צמיחה מהירה של השיווק הדיגיטלי
הסימנים למגמה החדשה נראו זה מכבר. חברות שנולדו בעידן הדיגיטלי בתחומי הגיימינג המקוון והשיווק באינטרנט כמו פלייטיקה, טאבולה ואאוטבריין גילו שאלגוריתמים שהושחזו ביחידות המודיעין של צה"ל יכולים להיות בסיס לטכנולוגיות מממוקדות לקוח צרכני.
"יש לנו גישה למשאב נדיר בעינינו, מוחות מבריקים מהשורה הראשונה שיוצאים מצה"ל, במיוחד מיחידות המודיעין והסייבר", ציינה פלייטיקה בתשקיפים שהגישה לרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC) לקראת הנפקתה בשנת 2020. "לעתים קרובות אנו מגייסים אנשים מיחידות הטכנולוגיה והמודיעין של צה"ל".
לעוצמה טכנולוגית זו התלוותה צמיחה מהירה של השיווק הדיגיטלי. השוק הצרכני (B2C) הוא הרבה יותר גדול מהשוק הבין עסקי (B2B). ענקים בינ"ל כמו פייסבוק, גוגל, נטפליקס ואמזון פונות ישירות לצרכן מבלי שיש להן נוכחות קמעונאית פיזית בשטח. אפילו אפל, מלכת המוצרים המושלמים לצרכן, פונה ישירות לצרכן הסופי כחוד החנית של השיווק הדיגיטלי שלה.
חדי-קרן כמו פייבר, למונייד, וויקס והאניבוק פורחים בזירות המסחר האינטרנטיות החדשות. החברות הישראליות הללו מתאימות את הטכנולוגיה שלהן לרוח הזמן וחברות רבות אחרות של העידן הדיגיטלי נערכות לצעוד בנתיב ההצלחה שלהן. חלפו הימים שבהם חברות סטארט-אפ ישראלית פיתחו טכנולוגיה שאף אחד לא רצה עבור בעיות שלא צריך היה לפתור. היזמים של העידן הנוכחי מחוברים, מודעים ומציעים פתרונות לסוגיות הדחופות ביותר של העולם.
התפנית הבאה - טיפול במשבר האקלים
יש לקוות שהגמישות שהפגינו היזמים שלנו במהלך התפנית לעבר הצרכן תסלול את הדרך לתפנית חשובה אף יותר לכיוון משבר האקלים. לישראל יש שורשים היסטוריים עמוקים (תרתי משמע) בתחומי האג-טק וטכנולוגיות מים, כמו מערכות ההשקיה בטפטוף של נטפים, מערכות התפלת מים מבוססות אוסמוזה הפוכה ועוד. אני מזהה כבר עתה סימנים שיותר ויותר חברות ומשקיעים מתמודדים עם אתגרים כמו אנרגיה, מזון, טכנולוגיות ירוקות, צמצום פליטות פחמן ועוד. גם למדינות קטנות יכול להיות תפקיד מרכזי בפתרון הבעיות הגלובליות הדחופות הללו - והזמן אכן הולך ואוזל. הצלת כדור הארץ בעשורים הבאים תחייב רתימה של כל הכישרונות, החוצפה ומהירות הפיתוח הטכנולוגי המאפיינים את היזם הישראלי. ישראל אכן יכולה להראות לעולם כי השורה התחתונה של חברות בתחום זה יכולה להיות כפולה: גם הפקת רווחים והחזר השקעות וגם עשיית טוב לאנושות.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל פלטפורמת ההשקעות OurCrowd
