בשלהי חודש אוקטובר 2021 חגגה הממשלה קבלת החלטה מס' 550, שעניינה אישור "התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026". פרק שלם הקדישה תוכנית החומש האמורה לעידוד תעסוקת צעירים ערבים בתחום ההיי-טק ושיפור ההון האנושי בקרב החברה הערבית. הפערים עליהם הצהירה התוכנית כי תצמצם הם כה גדולים (כפי שיוצג עתה) ובהיעדר קביעת יעדים מספריים בתוכנית, לא ברור מה יסווג בעיני מקבלי ההחלטה כהצלחה.
הגברת המודעות
על-מנת לשים את הדברים בהקשרם הנכון, קצת מספרים: מנתוני הלמ"ס עולה, כי כ-98% מעובדי ההיי-טק בישראל הם יהודים, ורק כ-1.9% הם ערבים, אשר מהווים כ-1% בלבד מכלל המועסקים הערבים במשק (לעומת 10% באוכלוסייה הכללית). שיעור הנשים הערביות מתוך אותו אחוז בודד הוא כ-32%, שלא לדבר על שיעור הערבים במשרות בכירות וניהוליות בחברות טכנולוגיות במשק, שכמעט אינו קיים.
הסתכלות השוואתית מעניינת עוד יותר היא על הפערים שבין החברה הערבית לבין החברה היהודית במובן של שיעור החברות הטכנולוגיות (ובעיקר חברות הזנק) שבבעלות (או בהובלה) ערבית לעומת אלו שבבעלות יהודית. על-פי דוח הוועדה הבין-משרדית לקידום חדשנות והיי-טק בחברה הערבית מיוני 2021, מתוך יותר מ-8,000 חברות הזנק הפעילות בישראל, כ-100 בלבד הן חברות בבעלות ערבית, היינו, כ-1.25%.
חשוב מכך, אם נשווה בין סכומי ההשקעות בשלב ה"סיד" שנעשו באותן חברות, נראה כי בשנת 2019, עמד חלקן של חברות ההזנק הערביות על כ-2.9% מכלל ההשקעות בחברות ההזנק במשק - 6.9 מיליון דולר מתוך 234 מיליון דולר.
מבין כלל הנתונים שנפרשו כאן, הנתון האחרון דווקא מעודד וזאת למרות היותו נמוך מאוד. הוא מעיד על כך שהנתח של חברות הזנק הערביות מכלל ההשקעות במשק, בשנת 2019, היה יותר מכפול ביחס לשיעורן של אותן חברות מכלל חברות ההזנק במשק. אני סבור, כי נתון זה יכול להעיד על מגוון תופעות אפשריות, כגון: עוררות בקרב האוכלוסייה הערבית לסוג זה של השקעות, בהיות שלב הסיד מאופיין בעיקר בהשקעות של המעגל הקרוב ליזמים ; הגברת מודעות לעצם קיומם של מיזמים ערביים ובפרט כאלה שמראים פוטנציאל צמיחה המצדיק השקעה ; תיאבון שפיתחו משקיעים ישראלים (או בינ"ל) למיזמים ערביים סקטוריאליים, מתוך זיהוי ההזדמנות בשוק הערבי כשוק יצרני-צרכני, או כשוק שיכול להוות שער לשווקים רחבים יותר ; התפתחות היזם הערבי הממוצע והתחמשותו בכלים הנדרשים כדי להצליח בגיוס השקעות ; עלייה ברמת הטכנולוגיה או החדשנות אשר מציעים מיזמים ערבים ; גידול בנוכחות של יזמים ערבים במיט-אפים ואירועים טכנולוגיים אחרים ועוד.
עיכוב בפיתוח אקו-סיסטם תומך
יחד עם זאת, צריך להכיר בכך שישנם תנאים חיוניים נוספים אותם יש לטפח ולפתח על מנת שמגמה חיובית זו תימשך (ויש לה עוד מרחק רב לעבור), כגון: יצירת מרחבי עבודה משותפים, קידום אנליסטים, מאיצים, מכוני מחקר, כנסים, מיט-אפים, נותני שירותים (עורכי דין ורואי חשבון) מיומנים וקרובים לריכוז האוכלוסייה הערבית בקרבה פיזית, מנטלית ותרבותית.
שילוב של שני גורמים עיקריים - ריבוי החסמים בשוק הטכנולוגיה הערבי ומיעוט המיזמים הערביים בשוק, הביא באופן אינהרנטי לעיכוב בפיתוח אקו-סיסטם תומך. אין תחליף לאקו-סיסטם שכזה לצורך מתן ה"בוסט" הנדרש ליזמים הערבים להצליח במשימתם, שהינה גם משימה לאומית שיש בה, בין היתר, כדי להעלות את רמת תרומתה של החברה הערבית לתל"ג (שיעור האוכלוסייה הערבית במדינה הוא כ-21% ותרומתה לתל"ג אינו מגיע למחצית משיעור זה). זאת, גם לפני שמסתכלים על תוצרים חיוביים נוספים של הצלחה זו - הפחתת רמת העוני בחברה הערבית ושיעורי האבטלה בקרבה ; הורדת שיעורי הפשיעה בחברה הערבית ; הקלה על שילוב צעירים ערבים ונשים ערביות בתעשיית ההיי-טק ועוד.
גם אצלנו בפישר (FBC & Co.), כמשרד שמתגאה בהעסקת אוכלוסיות מגוונות ואשר מספר הולך וגדל מבוגריו ועובדיו בהווה מגיעים מהחברה הערבית, אנו יודעים כי הדרך לאקו-סיסטם מפותח עוד ארוכה, אולם גם עם צעדים קטנים נגיע.
פתיחת סניפים של חברות טכנולוגיות בצפון
דיון בפיתוח ההיי-טק הערבי חייב להתייחס למאפיין הגיאוגרפי (שיש לו גם הקשר תרבותי) של החברה הערבית: יותר מ-60% מהאוכלוסייה הערבית מרוכזת בצפון - רחוק מאוד ממרכזי ומתחמי ההיי-טק בתל-אביב רבתי (וללא תחבורה ציבורית מפותחת), אזור שבו התשתית הנדרשת לפיתוח תעשייה זו אינה מפותחת כלל. זהו אזור שמהנדסים ערבים, ברובם, אינם מעוניינים להעתיק את מגוריהם ממנו. לכן, יש להשקיע בהכשרת אותה קרקע על מנת להפוך אותה לפורייה לצמיחת מיזמים ויזמים. לדוגמה, פתיחת סניפים של חברות טכנולוגיות מבוססות בצפון עשויה לסייע רבות למאמץ זה. מגמה כזו, אם תהיה, עשויה לסייע במיצוי הפוטנציאל הגלום באוכלוסייה הערבית (אשר חלקה מקרב כלל הסטודנטים בתארים ראשונים בתחומי הטכנולוגיה עומד כיום על כ-12.8%), בין היתר, גם למילוי המשרות הלא-מאוישות בשוק ההיי-טק, שעמד אשתקד על כ-13 אלף משרות.
בנוסף, יש לקדם רישות בין הערבים העוסקים בענף ההיי-טק, בינם לבין עצמם ובינם לבין האנשים שבאקו-סיסטם הכללי ; לחשוף ולהגביר את המודעות לעובדים (הפוטנציאלים והפעילים) הערבים בענף ההיי-טק - דרך מפגשי מיט-אפים, כנסי חשיפה, חיזוק הרשת בצורה ממוסדת ; ולהביא למיסוד שיתופי פעולה בין גורמי הממשלה, האקדמיה, החברה האזרחית והיזמים הערבים. בהקשר זה יש לציין את מאמציה של עמותת חאסוב, אשר הקימה את מועדון האנג'לים הערבים (Arab Angels Club), שנמצא כיום במחזורו השני ושלכותב שורות אלה היה הכבוד להיות חלק ממחזורו הראשון, מועדון אשר חבריו כבר החלו להשקיע במיזמים טכנולוגים ערבים.
קהילת הסטארט-אפ בישראל משגשגת. בשנת 2020 לבדה, שנת שיא, היו 20 הנפקות של חברות טכנולוגיות (בזמן שבחברה הערבית כמעט לא הייתה חברה ערבית אחת שאין בהן שותף יהודי שהגיעה לסבב גיוס A). אולם, אני רוצה להאמין בעתיד זוהר, בו ההיי-טק הערבי מדביק את הפער מהר ובכך יתממש החלום (לפחות שלנו) שההנפקה הבאה או האקזיט של היוניקורן הבא בישראל יהיה של חברה שיזמיה הם מהחברה הערבית.
הכותב נמנה על משרד פישר (FBC & Co. FISCHER)
שילוב החברה הערבית בתעשיית ההיי-טק
במסגרת התוכנית להגברת השתתפות החברה הערבית בהיי-טק, יקודמו שורה של מהלכים בהיקף של כ-600 מיליון שקלים. יש לברך על התוכנית, אך המבחן יהיה במימושה | ד"ר רמזי חלבי
בישראל מתנהלות במקביל שתי כלכלות, האחת, בחברה היהודית, כלכלה מודרנית ומתקדמת המבוססת על ענפי תעסוקה יוקרתיים, המאופיינים בהכנסה גבוהה. לעומתה, מתנהלת בחברה הערבית כלכלה מסורתית המתבססת ברובה על מסחר, תחבורה, אירוח וכיוצ"ב, שהשכר הממוצע בה נמוך משמעותית מהממוצע הכללי. לכן, עובד ערבי משתכר כ-65% ממשכורתו הממוצעת של היהודי. האוכלוסייה הערבית, המהווה כ-21% מתושבי הארץ, תורמת כ-9% בלבד לתל"ג וזה פוגע בפריון העבודה. כמו כן, שיעור הנשים הערביות המשתתפות בשוק העבודה עומד על כ-40% בהשוואה ל-78% בקרב יהודיות.
הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD ב-2010, הותנתה בצמצום פערים בין אוכלוסיית הרוב היהודי למיעוט הערבי באמצעות תוכניות רב-שנתיות. כמובן, לא ניתן לדבר על שילוב החברה הערבית בכלכלת ישראל ללא שילוב משמעותי בענף הכלכלי המוביל בעשרות השנים האחרונות ומבלי שהערבים יהיו חלק מהצלחת ה"סטארט-אפ ניישן". זאת במיוחד לאחר שהשתנו כללי המשחק בשוק העבודה ובהשקעות, שהשאירו את הערבים מחוץ ל"חגיגה".
חינוך טכנולוגי וקידום יזמות
התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בין החברה הערבית לבין האוכלוסייה הכוללת בארץ, תוך שימת דגש על פיתוח התעסוקה, אושרה על-ידי הממשלה באוקטובר האחרון. ההחלטה כוללת תחומי פעילות שונים, שלא נכללו בתוכניות רב-שנתיות קודמות, תוך התמקדות בפיתוח מנועי צמיחה ברמת הרשות המקומית וברמה האזורית. המטרה היא להעלות את הפריון והתרומה לכלכלה ברמה הארצית, באמצעות שיפור תחומי ההשכלה והתעסוקה בחברה הערבית.
התוכנית רחוקה מלהיות מושלמת וכבר זכתה לביקורת בקרב אנשי מקצוע ונבחרי ציבור בחברה הערבית. בין היתר, נטען שהתוכנית לא מטפלת בסגירת הפערים בין החברה הערבית לכלל החברה. בנוסף ולמרות הסעיפים המעודדים, יש בתוכנית חורים גדולים, במיוחד בתחום התעסוקה, דבר שיקשה על השגת היעדים שהוצבו. יותר מזה, התוכנית נתפסת כמיועדת לתמוך ברשויות הערביות החלשות מבחינה כלכלית. במצב הקיים, הרשויות המקומיות הערביות סובלות מהכנסות עצמיות נמוכות, שמתקבלות מאזורי תעשייה ומסחר, המגיעות ל-30% בלבד מהכנסותיהן, בהשוואה ל-66% ברשויות המקומיות היהודיות. לכן, תוכנית החומש כוללת השקעה בתשתיות כלכליות, שמטרתן לתת מענה לחולשה ההיסטורית של העיריות והמועצות המקומיות הערביות.
במסגרת התוכנית יקודמו שורה של מהלכים בחברה הערבית, החל מגילאים צעירים, ביניהם - עידוד וטיפוח בני נוער ללימודי בגרות במקצועות מדעיים והרחבת היצע מגמות הלימוד, חוגי העשרה, פעילויות וקורסים מדעיים בשעות אחה"צ, הפחתת הנשירה בקרב סטודנטים במקצועות ההיי-טק, סיוע בהשמה לסטודנטים ובוגרי תארים במקצועות מדעיים - המהווים כיום כ-15% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות המדעיים - ומתן תמריצים בקבלה להתמחויות.
בהיבט היזמות, המדינה תציע תמיכה במיזמים טכנולוגיים עסקיים, הקמת מרכזי פיתוח טכנולוגיים, מרכזי האצה לחברות ("אקסלרטורים"), מרכזי מחקר ופיתוח בערים וביישובים ערביים וחיזוק מרכזי המו"פ הקיימים. כמו כן, תשולב פעילות חינוכית בתחום המדע והחלל ביישובים הערבים.
לתוכנית יוקצו 600 מיליון שקלים מתוך המסגרת הכוללת בהיקף של כ-30 מיליארד שקלים עד שנת 2026.
רווח כפול
ארגון צופן פעל להכנת תוכנית כוללת בתחום זה בשיתוף עם חברת Deloitte לייעוץ. הנחת העבודה היא שהביקוש הגובר לאנשי מקצוע בתחום הטכנולוגי יכול לקבל מענה הולם, אם מנצלים את הפוטנציאל הקיים בקרב הציבור הערבי. שילוב החברה הערבית בתחום ההיי-טק מהווה מצב של רווח כפול - גם מאפשר לקדם את האוכלוסייה הערבית בישראל וגם מאפשר להעסיק אנשי מקצוע בארץ במקום לחפש את הקאדר המקצועי בחו"ל.
לפני כעשר שנים, מספר המהנדסים הערבים בתחום התעשיות המתקדמים היה כ-350 בלבד, כיום מספר העוסקים במלאכה מהחברה הערבית חוצה את רף ה-9,000. זוהי מהפכה אמיתית ברמה הארצית ולא רק ברמה המקומית או האזורית, כאשר לא פחות מ-40 חברות היי-טק פעולות בנצרת ומעסיקות כ-1,300 מהנדסים ומהנדסות מהחברה היהודית ומהחברה הערבית, שבאים כל בוקר לעבוד ולפתח טכנולוגיה בעיר. לאחר שאושרה תוכנית החומש שמנו לנו למטרה להגיע ליעד של 20 אלף מהנדסים ומהנדסות מהחברה הערבית תוך חמש שנים, דבר שמהווה גידול של 60% ביחס למצב הקיים. אנו מעדיפים להיות אלה שעושים את ההיסטוריה ומשנים את המציאות ולא אלה שכותבים אותה.
אימפקט ארוך-טווח לאלפי צעירים ערבים
לראשונה, וזהו יתרון גדול של התוכנית, תחום ההיי-טק והחדשנות נכלל במדיניות ארוכת-טווח, לאחר שלא נכלל בהחלטת הממשלה הקודמת 922. בנוסף, התוכנית כוללת ומקיפה את כל התחומים שבהם יש להשקיע - מתשתיות דרך חינוך ועד עידוד עסקים וחדשנות - מה שיביא למענה הוליסטי לכלל החסמים לפיתוח. אך העיקר הוא בכך שהיא מהווה אימפקט ארוך-טווח לאלפי צעירים ערבים, שיקבלו הזדמנות למצות את הפוטנציאל ולהשתלב בתעשייה, עם הכנסות גבוהות, וגם תקדם את החברות המשוועות לידיים עובדות בתחום ויזכו ל-POOL של טאלנטים וכישרונות חדשים.
לבסוף, המבחן הכי חשוב של כל המעורבים בהכנה ובביצוע של תוכנית החומש לקידום היי-טק בחברה הערבית, הוא במימוש היעדים. זאת משום שהניסיון מלמד לצערנו, שחלק גדול מהתוכניות הרב-שנתיות מתחילות בהצהרות מבטיחות ובקול תרועה רמה, אך נכשלות ברמת הביצוע ובשיעור המימוש עקב סיבות בירוקרטיות, פוליטיות או מקצועיות. המטרה שהצבנו לעצמנו היא מימוש ברמה שמתקרבת ל-100% מהיעדים והמדדים.
הכותב הוא יו"ר ארגון צופן, מלכ"ר יהודי-ערבי שמטרתו קידום ההיי-טק בחברה הערבית, הן ברשויות הערביות והן בעידוד קליטתם של מהנדסי היי-טק מהחברה הערבית בחברות מקומיות וגלובליות
סיראג': סיפורה של חברת היי-טק בדואית
כך קמה והתפתחה חברת סיראג' - חברת היי-טק הפועלת בבאר-שבע, מתבססת על כוח אדם טכנולוגי מצטיין מבני החברה הבדואית בנגב וממוקדת בעולם ה-IoT. מה שנראה בתחילת הדרך עם סיכויי הצלחה נמוכים, הולך ומתממש | ד"ר גיורא ירון
רבות נכתב על הבעיות בחברה הבדואית והשלכותיהן על איכות החיים בנגב. עוד יותר נכתב על הפתרונות המיידיים. מעט נכתב על פתרונות ארוכי טווח, שישפרו את איכות החיים בנגב - הן של החברה היהודית והן של החברה הבדואית. כגולנצ'יק הכרתי במרוצת השירות הצבאי פן אחד חיובי של החברה הבדואית: חברות ודבקות במטרה. על פני קרוב לחמש שנים האחרונות יצא לי להכיר פן חיובי אחר של החברה הבדואית: חתירה בלתי מתפשרת למצוינות טכנולוגית ולעמידה בלוחות זמנים. לצערי, המצב המתסכל בו אנו נמצאים דוחף לפתרונות מידיים ואיננו בונה על חיזוק החלקים החיוביים בחברה הבדואית אותם פגשתי.
באירוע שנערך בבית הנשיא לפני כחמש שנים נפלה בידי הזכות להכיר את חדר אלשייך, תושב תל-שבע שהאיר בפני את התסכול של החברה הבדואית ואי היכולת של טובי בניה לקחת חלק בשגשוג של "כלכלת ההיי-טק". בהכירי ממקור ראשון את המחסור הקריטי בכוח אדם איכותי בהיי-טק, חשבתי שכדאי לנסות להקים חברת היי-טק בבאר-שבע, שתתבסס על כוח אדם טכנולוגי מצטיין מבני החברה הבדואית בנגב. היה ברור מהרגע הראשון, שסיכויי ההצלחה מותנים בגיוס כוח אדם איכותי מהחברה הבדואית, הן למועצת המנהלים והן להנהלה. תוך זמן קצר חברנו פרופ' ג'יהד אלסנא, מנהל מחלקת מדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון ותושב לקייה, פרופ' סארה אבו-כף, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון ותושבת אום בוטין, חדר אלשייך עצמו, שהוא איש עסקים ותושב תל- שבע, עותמן אלשייך, תושב תל-שבע, שעבד שנים בעולם העסקי-פיננסי בת"א, סמדר נהב ואנוכי להקים את חברת ההיי-טק סיראג' (בעברית, מקור אור). בהסתמך על היכרות מוקדמת, נקראו לעזרתנו משרד עוה"ד גולדפרב זליגמן, אשר לקח על עצמו את הפן המשפטי של מסמכי הקמת החברה, ופירמת רו"ח KPMG את הפן החשבונאי, כך שכל מסמכי ההקמה יעמדו בסטנדרטים הגבוהים ביותר של תעשיית ההיי-טק. יצאנו לדרך עם לא מעט חששות.
מוצר ייחודי לשוק של "ערים בטוחות"
הקמת חברת היי-טק בנגב אינה דומה להקמת חברת הייטק בת"א. להקמת חברת היי-טק בנגב, המתבססת על ניהול ועובדים מהחברה הבדואית, אין אח ורע. את הכסף הראשוני לקחנו מחברים מעולם ההיי-טק: זוהר זיספל, בני שניידר, ידידי חדר אלשייך וכמובן אשתי צילה ואני. תוך זמן קצר גייסנו הנהלה וצוות עובדים מהחברה הבדואית עם רקע ניהולי והשכלה בתחום מדעי המחשב והתוכנה.
האתגר הראשון של החברה הצעירה היה לקבל פרויקט ראשון. הזדמנות ראשונה שבה תלטש את נוהלי העבודה ותוציא מוצר תוכנה שעומד במבחן השוק. כאן, שוב, היכרויות מעולם ההיי-טק באו לעזרתנו ויחד עם General Electric [GE] העולמית ובדחיפת הראל קודש, מנהל בכיר ב GE, הגדרנו את הפרויקט הראשון. לאחרון העובדים היה ברור שמדובר במבחן קיומי: כישלון עשוי לסלול את הדרך למטה והצלחה תוביל לעוד פרויקטים, מה שיאפשר לחברה לפתח מוצרים משלה מבוססי קניין רוחני בבעלות החברה. על בסיס פרויקט מוצלח ראשון, ושוב בהתבסס על היכרויות קודמות מעולם ההיי-טק, הבאנו פרויקטים מחברות רב-לאומיות אחרות: Siemens , נטפים ואחרות. עם הזמן, הטמענו יותר ויותר קניין רוחני משלנו, שהתבסס על אלגוריתמים מתקדמים בתחום ה- AI/DL מה שאיפשר להעלות את רווחיות הפרויקטים.
בימים אלו סיראג' נכנסת לפיתוח מוצר ייחודי לשוק של "ערים בטוחות". באמצעות טכנולוגיות מתקדמות בתחום עיבוד תמונה ואלגוריתמים מתקדמים מתחום ה- AI יתריעו מוצרי החברה על אי-סדר ציבורי, תקיפות, פריצות, ירי וכדומה. יישובים בדואים ייקחו חלק בניסויים ראשונים שיאיצו את ייצוב המוצר ובשלותו.
פעילות חברתית במקביל לעסקית
העבודה בהיי-טק נראית זוהרת, אך העבודה מול לקוחות בינ"ל דורשת עבודה בשעות לא שגרתיות, טיסות לחו"ל וכיוצ"ב. לא תמיד נוח, לא תמיד מתאים. גם כאן נותנים העובדים 100% ויותר. אוכלוסייה לא מפונקת השמה את הלקוח לפני הכל.
במקביל לפעילות העסקית ותודות לקהיליית תורמים, החברה מבצעת גם פעילות חברתית, שמעלה את המודעות לאפשרויות התעסוקה בהיי-טק:
- On Job Training) OJT): במסגרת ה-OJT מכשירה החברה מועמדים מצטיינים לעבודה בחברה. בסוף הקורס נערכת בחינה, שעיקרה ביצוע פרויקט סיום בתחום. המצטיינים מתקבלים לסיראג' ומשתכרים כמקובל בהיי-טק.
- Meetups: מנכ"לים בכירים ממיטב החברות בארץ - Fiverr, MobilEye, Waze, eBay וכדומה - הופיעו בפני תיכוניסטים וסטודנטים מהחברה הבדואית בהרצאות מעוררות השראה.
- האקתונים: החברה מבצעת האקתונים לתלמידי תיכון מהחברה הבדואית בו נדרשים צוותים מתחרים לכתוב אפליקציה שימושית. הצוות הטוב - מנצח!
- Mentoring: בשל מיעוט הסטודנטים הבדואים במקצועות המדעיים, יש צורך להילחם על כל תלמיד ותלמיד. התוכנית מצמידה מלווה לכל סטודנט כדי לאפשר לו לסיים את לימודי התואר בהצלחה.
החברה מנוהלת ע"י עותמאן אלשייך, מונה כמה עשרות עובדים מהחברה הבדואית המשתכרים כמקובל בעולם היי-טק עם התמקדות בעולם ה-IoT. מה שנראה בתחילת הדרך עם סיכויי הצלחה נמוכים, הולך ומתממש.
סיפורה של סיראג' הינו הוכחה ראשונית, כי יש דרך אחרת בחברה הבדואית. דרך של יזמות טכנולוגית, עם שכר הוגן בצידה. טמונים בחברה הבדואית המון כוחות חיוביים לא מנוצלים, שיכולים לסייע לשגשוג החברה היהודית והחברה הבדואית בנגב, תוך מתן מענה למחסור הגדל והולך בכוח אדם איכותי בתעשיית ההיי-טק.
זו אכן השקעה ארוכת טווח ותחילתה של דרך ארוכה, אך היא חייבת להתבצע במקביל לטיפול שורשי בחוסר התשתיות במגזר, תוך מיגור תופעת האלימות ללא פשרות.
הכותב הוא יזם ומשקיע בתחום ההיי-טק, מחלוצי תעשיית המיקרו-אלקטרוניקה בישראל. יו"ר אמריטוס של אוניברסיטת ת"א
