נולדתי וגדלתי בפינלנד, מדינה קטנה ביחס לשאר העולם. כמי שהקים שם סטארט-אפ אני מכיר מקרוב את האתגרים שמעסיקים חברות בשווקים קטנים, כמו גיוס כוח אדם איכותי ותחרות מתמשכת אל מול שחקנים מבוססים ממדינות גדולות יותר. אך מאז שמגפת הקורונה פרצה לחיינו בשנת 2020, הדברים השתנו. הגבולות והחסמים שעמדו בפני חברות הצטמצמו ואפליקציות כמו זום סיפקו דרכים חדשות להיות בקשר ולהמשיך לצמוח, לא משנה איפה נמצאים. ממש כמו פינלנד, גם ישראל היא שוק קטן – אבל ההצלחה חסרת התקדים של תעשיית ההיי-טק הישראלית, בייחוד בשנה האחרונה, היא הישג אדיר. 2021 תיזכר כנקודת מפנה משמעותית לאקו-סיסטם הטכנולוגי המקומי בקנה מידה עולמי.
מעורבים בתהליכי הצמיחה של חברות
התפיסה שמנחה את התרבות הארגונית שלנו באינסייט היא הרצון להמציא את עצמנו מחדש כל הזמן. אנחנו מחויבים למצוינות ותמיד שואפים לעשות את הדבר הנכון. הערכים הללו גם עומדים בבסיס העשייה שלנו, כמשקיעים וכשותפים, ובאים לידי ביטוי במערכות היחסים שאנחנו בונים עם המייסדים והמנכ"לים שעימם אנחנו עובדים. אנחנו מזהים את אותה תפיסת עבודה ורוח יזמית גם בישראל, וזו אחת הסיבות שבגללה היינו בין הקרנות הגלובליות הראשונות שפעלו בתעשייה המקומית.
בשנים האחרונות, וב-2021 בפרט, מערכות היחסים שבנינו עם היזמים היו הפקטור המרכזי לזיהוי השקעות וסגירת עסקאות. השירותים הדיגיטליים השונים אפשרו לנו "לטוס" לישראל ולפגוש מקרוב את הצוותים של הסטארט-אפים, גם כשכולנו היינו סגורים בבתים, ולמעשה אף עזרו לנו להיות מעורבים יותר בתהליכי הצמיחה של חברות, שכן המפגשים השוטפים הוכיחו את עצמם כאפקטיביים יותר לעומת גיחה נקודתית לתל-אביב. למערכות היחסים האלו יש חשיבות עליונה עבורנו, והן התשתית שעליה אנחנו בונים חברות מצליחות. אנחנו יודעים עד כמה תהליך הצמיחה של חברות תוכנה בסקייל הוא ארוך ומורכב, אבל מערכות היחסים שנוצרות הופכות אותו גם למתגמל.
SentinelOne היא דוגמה טובה לחברה שנבנתה על מערכת היחסים שלנו עם המייסדים. החברה נוסדה ב-2013 ואנחנו באינסייט יצרנו איתם קשר לראשונה רק שנה אחרי שהוקמה. ביססנו את מערכת היחסים בהדרגה ועקבנו מקרוב אחרי התקדמות החברה במשך חמש שנים עד שהשקענו בה. ההובלה החזקה של המייסד והמנכ"ל, תומר ויינגרטן, הפכה את SentinelOne לפתרון ה-XDR המוביל בשוק - שמספק אבטחה מקצה לקצה על בסיס זיהוי מהיר ותגובתיות. מאז שהשקענו בהם, החברה פיתחה והשיקה שורת מוצרים אסטרטגיים, השלימה רכישה משמעותית והפכה לאחרונה גם לחברה ציבורית. הם שינו את הפרדיגמה בתחום הגנת הסייבר, עם גישה אוטונומית ובינה מלאכותית, והצליחו לעשות זאת בזכות השותפויות החזקות שיצרו לאורך הדרך.
לצאת ממרחב הנוחות
אינסייט מאוד גאה להיות שחקן מוביל באקו-סיסטם הישראלי ושותפה לדרך של חברות הפורטפוליו שלנו. אי-אפשר להתעלם מההתבגרות הדרמטית של השוק - ב-2021 יותר מ-70 חברות ישראליות פרטיות חצו את שווי מיליארד הדולר, מתוכן 13 חברות מקרב הפורטפוליו שלנו, בעוד שלפני שלוש שנים זכו רק 18 חברות לתואר היוניקורן הנכסף. החברות הישראליות מגייסות, רוכשות, מתמזגות והופכות לחברות ציבוריות. רק השנה שלוש חברות שהשקענו בהן, Monday.com, SentinelOne ו-WalkMe, הונפקו בבורסות הגדולות בעולם.
במבט קדימה, לפחות על השנה הקרובה, אין ספק שישראל כבר ביססה את מעמדה כמי שמובילה את שוק הסייבר העולמי. עם חברות כמו Wiz, ארמיס ורבות נוספות, אין ספק שתחום הגנת הסייבר היה ועודו הסקטור הדומיננטי ביותר בתעשייה הישראלית. יחד עם זאת, כדי להמשיך להניע חדשנות וגם לשמור על המוניטין התחרותי, גם אנחנו וגם היזמים הישראלים צריכים לחשוב מחוץ לקופסה. אנחנו נדרשים לצאת ממרחב הנוחות שלנו, לחקור וורטיקלים וקטגוריות חדשות ולבנות צוותי פיתוח מגוונים יותר.
אחרי ההצלחה המשמעותית בעולמות הסייבר, אנחנו חושבים שישראל מסוגלת להוביל גם שוק נוסף - תחום ה-Developer Tools, פיתוח כלים למפתחים. אסטרטגיית הגו-טו-מרקט של תוכנות למפתחים נשענת לרוב על מודל ממוקד מוצר, שמאפשר גם לשחקנים משווקים קטנים יותר לפעול במגרש משחקים שוויוני - מבלי להזדקק לצוותי מכירה אמריקאיים גדולים שפועלים בשטח. כבר יצא לנו לראות מספר סיפורי הצלחה של חברות המתמחות בכלים למפתחים, כמו Checkmarx, Incredibuild ו-JFrog, ואנחנו סבורים שתחום זה יכול להמשיך ולפרוח.
פתרונות למצוקת כוח האדם
אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שמעסיקים את האקו-סיסטם הטכנולוגי בישראל הוא תוצר ישיר של סיפור ההצלחה. לישראל אמנם יש כמות מרשימה של מתכנתים ואנשי פיתוח מבריקים, בוודאי ביחס לגודל שלה, אבל היא עדיין מדינה קטנה. המחסור בטאלנטים גובר ופעילות ההיי-טק הענפה מותחת את הגבולות של מאגר הכישרונות המוגבל. יזמים רבים שנמצאים בשלבים הראשונים של מסע הצמיחה שלהם מוצאים פתרונות יצירתיים. הם מתמודדים עם מצוקת הגיוס דרך עובדים בשלט רחוק ואפילו מקימים צוותי פיתוח שלמים במדינות אחרות. לעומתם, חברות צמיחה בוגרות יותר מנסות לפתור את המצוקה באופן אחר, ומשקיעות מאמצים רבים בהכשרה של כוח אדם לא טכנולוגי והסבתו לעבודה בהיי-טק. לא משנה מהו הפתרון, אין מחלוקת על כך שמצוקת הטאלנטים היא הכאב העיקרי של התעשייה, הבעיה מספר אחת שעולה בכל ישיבת דירקטוריון כיום.
ישראל ממשיכה להעמיק את האחיזה שלה בשוק ההיי-טק העולמי ושמה הולך לפניה כקרקע פורייה לחדשנות. אנחנו מצפים להמשיך ולאתר הזדמנויות השקעה חדשות ומבטיחות, שימצבו את התעשייה המקומית כמי שמובילה את הקדמה הטכנולוגית ברמה הגלובלית.
הכותב הוא שותף-מנהל בקרן אינסייט פרטנרס
