בחודש שעבר יצא לאור הספר "סייברמאניה", שנכתב על-ידי פרופ' אביתר מתניה ועמיר רפפורט. בשלב ראשון, יצא הספר במהדורות בעברית (הוצאת כנרת דביר) ובאנגלית. השפה הבאה שבא ייראה אור היא צרפתית.
פרופ' אביתר מתניה הוא מייסד מערך הסייבר הלאומי, בראשו עמד בין השנים 2012-2018. כיום הוא עומד בראש התוכניות לתואר שני בלימודי ביטחון ובלימודי סייבר באוניברסיטת תל- אביב ומרצה באוניברסיטת אוקספורד. רפפורט הוא פרשן ביטחון וטכנולוגיה ויזם, מייסד כנסי סייברטק בתל-אביב ובערים מרכזיות בעולם, בהם טוקיו, סינגפור, רומא וניו-יורק.
בריאיון משותף עם השניים הם מדברים על מתקפות סייבר, על מלחמות העתיד ועל הסיבות מאחורי הפיכתה של ישראל למעצמת סייבר עולמית - ביטחונית וכלכלית.
איך נולד הספר?
מתניה: "נפגשנו מספר חודשים אחרי שסיימתי את כהונתי כראש מערך הסייבר, ב-2018, ואני הפתעתי את עמיר בהצעה לכתוב ביחד ספר על הסייבר, כשהכוונה הייתה על הסייבר במובן הרחב ביותר - מהפיכת הסייבר העולמית, וגם על מה שעשינו בישראל בנושא - החל מעשיית הממשלה בכלל ומערך הסייבר הלאומי במיוחד ועד לתעשייה ול'סייברטק'. או בקיצור, ספר על מהפיכה גלובלית ועל מקומה הייחודי של ישראל במהפכה זו. עמיר אמר שזו 'הצעה גדולה', אבל הוא צריך לחשוב עליה. לקח לו רק יום או יומיים עד שחזר אלי ואמר: 'ברור שכן, בוא נרוץ על זה'.
רפפורט: "כשאמרתי 'בטח', לא ציפינו עד כמה זה יהיה מחבר, מרתק ומאתגר אינטלקטואלית לכתוב ביחד ספר על מהפיכה היסטורית, תוך כדי התרחשותה. בוא נגיד, שלא חשבנו בהתחלה שהספר כפי שיצא לאור כעת, יהיה בהכרח כזה. היו לנו כל מיני רעיונות איך לספר את סיפור המהפכה ואת סיפורה הייחודי של ישראל בתוכה, והנוסח הסופי התגבש בסיועו המשמעותי של העורך הראשי של ספרי העיון בהוצאת כנרת-זמורה-דביר, שמואל רוזנר, שהיה כל העת אתנו. ככל שהתקדמנו בכתיבה שמנו לנו למטרה שכל מי שיקרא את הספר יבין לא רק את המהפכה העולמית הגדולה על היבטיה המרכזיים, אלא גם מושגים מרכזיים בעולם הסייבר וכיצד התרחשו תקיפות חשובות עד כה. כל זאת בצורה שתהיה בהירה ומעניינת גם למקצועני סייבר וגם למי שלא הכיר שום מושג בעולם הזה מימיו".
האיום וההזדמנות
רפפורט ומתניה מספרים בספר היכן הייתה נקודת המפנה של הסייבר בישראל וכיצד נולד מיזם הסייבר הלאומי כתוצאה מביקור שערך ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, ביחידה 8200 של המודיעין, שהבהירה לו את גודל האיום על ישראל במימד הסייבר, ובאותה עת גם את גודל ההזדמנות - ביטחונית וכלכלית כאחד.
האם ישראל נערכה לעידן הסייבר בשונה ממדינות אחרות?
רפפורט: "בהחלט. בעקבות אותו ביקור שהזכרת והמלצות המיזם הקיברנטי, הוקם מערך הסייבר הלאומי שאותו ייסד אביתר. המערך יזם תוכניות רבות לעידוד תעשיית הסייבר ובה בעת בנה אסטרטגיית סייבר לאומית, שמבוססת על שלוש שכבות הגנה. כל זאת תוך מאבקים בין משרדי ממשלה שונים ובין ארגונים. בין היתר, הוחלט לרכז מאמץ מיוחד בבאר שתהיה מרכז סייבר ברמה עולמית".
האם באר שבע היא אכן "בירת הסייבר" של ישראל, או שהחזון הזה לא התממש?
רפפורט :"לבאר שבע יש שם עולמי, התרכזו בה חברות עולמיות וגם המרכז הלאומי בתחום הגנת הסייבר, אבל החזון עדיין רחוק ממימוש. הסיבה לכך, היא שהחזון התבסס גם על העתקת מרכזי המיחשוב והמודיעין של צה"ל ממרכז הארץ לאזור באר-שבע כדי לייצר אקו-סיסטם עוצמתי, שכולל גופים משמעותיים ממערכת הביטחון, מהתעשייה ומהאקדמיה, בראש ובראשונה אוניברסיטת בן-גוריון. אבל, למרבה הצער, העתקת היחידות הטכנולוגיות מתקדמת בקצב איטי מאוד ועדיין לא קרתה בפועל".
מה חלקו של הסייבר בעוצמה לאומית שלנו, צבאית וגם טכנולוגית?
רפפורט: "במאזן האסטרטגי של המזרח התיכון ובכלל, היה נהוג להעריך עוצמה של מדינה לפי כמות מטוסי קרב, מספר טנקים, מספר חיילים, אפילו לפי התוצר הכלכלי הלאומי, אבל בעידן הסייבר נדרשות שיטות נוספות".
מתניה: "זה יהיה תלוי ביכולות הגנה והתקפה בסייבר מצד אחד, ומצד שני אנחנו מתחילים לדבר על מונחים כמו 'עוצמת דאטה' המקבילה ל'עוצמה תעשייתית' בעידן הסייבר. מדינה שמצליחה לבנות לעצמה חברות בתחום הזה ויש לה מהנדסים ואנשי מדעי המחשב, היא מעצמה בעידן הסייבר, בדיוק כמו שלמעצמה תעשייתית יש הרבה מהנדסים וידע ויכוח ייצור.
'העוצמה הקשה', המבוססת על מטוסים ואפילו טנקים, עדיין חשובה, אבל היא תהיה משולבת ב'עוצמה הרכה', של הדאטה.
"דבר קשור בדבר. בוא נחשוב על רחפנים, למשל, באזרחות או בשדה הקרב. העוצמה האמיתית שלהם לא קשורה בהכרח לטיב הפלטפורמה, אלא בעיקר ליכולת לפעול ביחד, זה לצד זה, כלהקות ענקיות, שבהן הכלים מקבלים מידע אלה מאלה, כולל שימוש בבינה מלאכותית. עוד דוגמה, מטוס האף- 35 נחשב דור חמישי בחילות האוויר אבל הוא, למעשה, המטוס הראשון של עידן הסייבר, משום שכל רביעיית מטוסים מתקשרת בינה לבין עצמה באמצעות דאטה ולא רק על-ידי כך שהטייסים מדברים ביניהם בקשר, כמו פעם. פני המלחמה משתנים במהירות וחייבים להיות מודעים לכך וזהירים בה בעת, כדי לא להיות כמו הצבאות שנשארו עם פרשים וסוסים כאשר הטנקים הכריעו אותם. צריך להיזהר לא לדבוק רק במספרי הספינות המטוסים והתותחים שלנו, ולהבין שהעולם השתנה ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו לכלי המלחמה של העתיד".
האם ישראל היא באמת מעצמת סייבר ויצואנית סייבר גדולה?
רפפורט: "בפגישות רבות שאני עורך ברחבי העולם, עם אנשי תעשיה וגם עם מנהיגים ממדינות שונות, אני שם לב להערכה חריגה לישראל בתחום הסייבר, עד כדי הערצה ממש. וזה לא רק מהשפה ולחוץ. בעולם באמת מאמינים שישראל היא מעצמת סייבר ברמה עולמית, בדרג שני רק למעצמות - ארה"ב, רוסיה וסין. כאשר כתבנו את הספר הבאתי את הרעיון של 'מועדון סייבר עולמי', ישראל היא חלק ממנו. ממש כמו שהיא נמנית על מועדון החלל, שזה מספר מצומצם של מדינות שפועלות מחוץ לאטמוספירה".
מתניה: "אנחנו זהירים. בעשור האחרון ישראל עשתה כברת דרך והפכה מעוד מדינה במועדון הזה לאחת המעצמות המובילות בו. תעשיית הגנת הסייבר היא דוגמא לכך. כאשר חשבנו במערך הסייבר, בתחילת העשור הקודם, מה צריך לעשות כדי לדחוף את תעשיית הסייבר קדימה, לא דמיינו שנגיע למצב כמו השנה, שבו 40% מההשקעות בהגנת סייבר יגיעו למדינה קטנה כמו ישראל. אבל זה המצב. ב-2010 הושקעו 60 מיליון דולר בחברות סטארט-אפ בהגנת סייבר. כיום, אנחנו מדברים על מיליארדים בכל שנה, עם מספר גדול של חברות חד-קרן, כאלה שמגיעות לשווי של מיליארדים בתוך זמן קצר מאוד.
"בתחום ההגנה, גם עשינו צעדים מאוד משמעותיים עם אסטרטגיית ההגנה שפיתחנו, הקמתה של רשות הסייבר ואחרי זה מערך אחד, וההתקדמות של שאר הגופים. אנחנו במקום טוב ובכיוון הנכון, ועדיין יש לנו הרבה לאן להתקדם".
העיקר עוד לפנינו
אחת השאלות שהספר החדש מעורר היא מה צופן לנו העשור הקרוב במהפכת הסייבר. לדברי רפפורט, כאשר הם כתבו את הספר הם העריכו שאנחנו נמצאים בתחילת עידן הסייבר ואחד הדברים שמאפיינים עידן זה היא העובדה שהכל משתנה כהרף עין, במהירות קיצונית. מה שקרה במאות שנים בעידן החקלאי ובעשרות שנים בעידן התעשייתי קורה בתוך שנים בודדות כיום. "אנחנו כבר רואים את הסייבר במלחמות בין מדינות, כמו מתקפות הסייבר ההדדיות בין איראן לישראל, שהפכן בחלקן לגלויות, או ניסיונות של מדינות להחליש את החברה במדינות אחרות על-ידי קמפיינים של השפעה ברשתות החברתיות, כמו ההתערבות החוזרת ונשנית במערכות הבחירות בארה"ב, שמיוחסת בחלקה לרוסיה. ועדיין, לא ראינו את העיקר", הוא מעריך.
מתניה: "הספר מתאר את הבסיס הטוב שהיה לישראל בתחום הסייבר, ואת המהלך שעשתה במהלך עשור. הוא מאוד רלוונטי כספר שאומר מה זאת מהפכת הסייבר. זה לא ישתנה, אבל יהיה צורך לכתוב ספר נוסף בהמשך, שיתאר מה יקרה בעשור הזה. מה שראינו בעשור האחרון זה שהאנשים בכל העולם רק התחילו להפנים שיש מימד חדש, שיש בו סכנות מאוד גדולות ומשהו משמעותי בכלכלה, אבל הסייבר עדיין לא נמצא בכל מקום, כמו שהחשמל והטלגרף לא הגיעו לכל פינה בעולם בבת אחת בסוף המאה ה-19.
"ברור שעוד נראה טכנולוגיות מדהימות במרחב הסייבר, שימשיכו לשנות את העולם, ולבינה המלאכותית המתפתחת יהיה תפקיד מכריע בכך. אנחנו עדיין נמצאים במקום שבו הרבה מהדברים עוד לא קרו במרחב הסייבר, כמו שהמטוסים שהומצאו על-ידי האחים רייט בסוף המאה ה-19 שימשו לסיור בלבד במלחמת העלם הראשונה, אך התפקיד שלהם בשדה הקרב הפך דרמטי לאחר מכן.
"ההבדל הגדול הוא שההתפתחויות לא יימשכו 50 שנה, כמו במאה ה-20, אלא יקרו הרבה יותר מהר. למשל, הרובוטיקה הולכת לשנות הרבה דברים. בשדה הקרב וגם באזרחות. מערכות אוטונומיות, הנחילים, כלומר כלים בלתי מאוישים שיכולים לפעול באלפים ביחד, כאשר הם מקושרים אלה לאלה ולא רק למחשב מרכזי, ההישענות על דאטה, היכולת להגיע ממנה לתובנות, תקיפות סייבר מעורבות בינה מלאכותית - כל אלה ישנו את פני הדברים בהתקפה. ההגנה תעבור גם היא רביזיה גדולה. בתוך מדינות ממשלים עוד יבנו גופים חדשים, מעבר למודל החדשני שהתחיל בישראל. אנחנו רק בתחילת הדרך. מבחינות רבות, 'סייברמאניה', הוא כמו ההקדמה למהפכת הסייבר. ההמשך יבוא בספר הבא שלנו".
