וירטואליזציה היא טכנולוגיה המאפשרת ליצור שירותי IT יעילים, תוך שימוש במשאבים הקשורים באופן מסורתי לחומרה. הווירטואליזציה מאפשרת להשתמש בקיבולת המלאה של שרת פיזי על-ידי שיתוף המשאבים שלו בין סביבות או משתמשים רבים.
"במובנים יותר פרקטיים, דמיינו שיש לכם שלושה שרתים פיזיים, כאשר לכל אחד מהם מטרה ייעודית משלו", מסביר דורון פדיוק, מנהל פיתוח ברד האט. "האחד הוא שרת דואר, האחר משמש כשרת אינטרנט והאחרון מריץ יישומי לגאסי פנימיים. כל שרת נמצא בשימוש בקיבולת של כ-30% – כאשר מדובר רק בחלק מפוטנציאל הריצה שלהם. אך היות ויישומי הלגאסי הם בעלי חשיבות עבור הפעולות הפנימיות שלכם, עליכם לשמור אותם ואת השרת השלישי אשר מארח אותן, לא כך?"
פדיוק ממשיך ומסביר, כי הדבר נכון ברוב המקרים, כאשר "פעמים רבות היה קל ואמין יותר להריץ משימות אינדיבידואליות על שרתים אינדיבידואלים: שרת אחד, מערכת הפעלה אחת, משימה אחת. לא היה פשוט לתת לשרת אחד מוחות מרובים, אך באמצעות הווירטואליזציה, ניתן לפצל את שרת המייל לשני שרתים ייחודיים שיכולים להתמודד עם משימות עצמאיות, כך שניתן יהיה לבצע הגירה ליישומי הלגאסי. מדובר באותה החומרה, אך ניתן להשתמש בחלק גדול יותר ממנה בצורה יעילה.
"אם ניקח בחשבון את האבטחה, ניתן לפצל את השרת הראשון שוב, כך שהוא יהיה מסוגל להתמודד עם משימה נוספת – מה שיגביר את השימוש בו מ-30% עד ל-60% ואף 90%. בצורה זו, ניתן יהיה להשתמש בשרתים הריקים לצורך משימות אחרות, או להוציא אותם משימוש במטרה להפחית את עלויות הקירור והתחזוקה", מסכם פדיוק.
וירטואליזציה - איך הכל התחיל
טכנולוגיית הווירטואליזציה הייתה קיימת כבר החל משנות ה-60' של המאה הקודמת והיא שימשה מערכות מחשב גדולות עם תכונות דוגמת LPAR במערכות IBM. עם התרחבות המימושים של המערכות הפתוחות ויישומים של מערכות ההפעלה לינוקס ו-Windows לשרתים, נוצר צורך גובר לממש פתרונות דומים שיאפשרו ניצול מירבי של המשאבים.
במרבית הארגונים היו שרתים פיזיים ומערכת הפעלה אחת, שהריצו בצורה אופטימלית תוכנה אחת. זה היה הרגע שבו הווירטואליזציה נכנסה לתמונה. היא הייתה פתרון טבעי לשני אתגרים - הקצאת משאבים דינמית להרצת יישומים והפרדה בין המחיצות הלוגיות, כך שהרצה של יישום אחד לא תפריע ליישומים האחרים. הטכנולוגיה למימוש היכולות נקראת Hypervisor והיא אפשרה שימוש יעיל בכוח העיבוד של השרתים. יכולת זו הביאה להפחתה משמעותית של עלויות הקשורות לרכישה, הקמה, קירור ותחזוקה.
וירטואליזציה - הלכה למעשה
מני צרפתי, מנהל ארכיטקטורת פתרונות ברד האט, מסביר, כי "תוכנת ה-hypervisors מפרידה את המשאבים הפיזיים מהסביבות הווירטואליות - התוכנות והיישומים שזקוקים למשאבים הללו. תוכנות אלו יכולות להיות מותקנות על גבי מערכת הפעלה (כמו על מחשב נייד) או ישירות מעל החומרה (כמו שרת). וירטואליזציה הנפוצה היום היא ה-Hypervisor, שבה מותקנת שכבה דקה של תוכנה שחושפת משאבי עיבוד, כשתוכנות ה-hypervisors מאפשרות את חלוקת המשאבים הפיזיים של הארגון ומחלקות אותן כך שהסביבות הווירטואליות צורכות אותן בצורה דינמית ומוגנת".
"המשאבים מחולקים לפי הצורך מהסביבה הפיזית לסביבות הווירטואליות הרבות והמשתמשים מקיימים אינטראקציה ומריצים חישובים בתוך הסביבה הווירטואלית, הנקראת לרוב מכונה וירטואלית. המכונה הווירטואלית מתפקדת כקובץ נתונים אחד ובדומה לכל קובץ דיגיטלי אחר, ניתן להזיז אותו ממחשב למחשב, לפתוח אותו והוא אמור לעבוד באותה הצורה.
"כאשר הסביבה הווירטואלית רצה והמשתמש או התוכנה דורשים משאבים נוספים, שכבת הווירטואליזציה היא זו שפונה לסביבה הפיזית ומקצה את המשאבים. הקצאה זו מבוצעת תחת ניהול מדויק ומדיניות סדורה שמוודאים שאכן קיימים משאבים נוספים ושצריכת המשאבים לא תיפגע ביישומים האחרים שפועלים במקביל", מפרט צרפתי.
עתיד הווירטואליזציה
צרפתי מסביר, כי "הטרנספורמציה הדיגיטלית והשינוי לארכיטקטורה מוטת-ענן (cloud native) שינו את מרכז הכובד ממיקוד בתפעול ואופטימיזציית משאבים למיקוד ביישומים ונתונים. שינוי זה הוביל לתפיסת ארכיטקטורה חדשה, שבה הקונטיינרים הם הדיירים הראשיים במרכז המחשבים. הקונטיינרים הם יחידת האריזה החדשה של האפליקציה, הממוקדת ביכולות הניוד של הקונטיינרים בין עננים, באריזה פשוטה של תוכנה. המושג Time to Market הוא זה שמוביל את עולם המחשוב. השילוב של מערכות ותיקות מוטות VM למערכות המודרניות מבוססות-הקונטיינרים ילווה את הארגונים בשנים הקרובות".
פדיוק מוסיף, כי "רד האט הובילה מהלך משמעותי שמאפשר דו-קיום בין המערכות הוותיקות והחדשות בניהול אחוד, כאשר קבוצת הפיתוח של החברה הובילה את התכנסות הטכנולוגיה מאחורי הכלי המרכזי שמנהל את מרכזי המחשוב המודרניים והענניים - הקוברניטיס. כלי זה הוא מנוע הניהול, האוטומציה והקצאת המשאבים של העננים המודרניים. בנוסף, טכנולוגיה חדשה בשם KubeVirt מאפשרת את 'אריזת' המכונה הווירטואלית במעטפת של קונטיינרים, מה שמאפשר להשיג פלטפורמה אחידה ומאוחדת של מרכז המחשבים לניהול משאבי הדור הקודם - וירטואליזציה והדור החדש - קונטיינרים".
"טכנולוגיה זו תוביל את עתיד מרכזי המחשוב מוטי-העננים ותאפשר ניהול מרכזי אחוד, עם מערכות ניטור אחידות, מערכות לוגים אחידות והרצה של קונטיינרים ומכונות וירטואליות בצורה אחידה", מעריך צרפתי.
גמישות, פריסת ענן היברידי ואוטומציה
טכנולוגיות המחשוב השתנו וישתנו במשך השנים. תדירות השינוי מתקצרת והיכולת לאמץ טכנולוגיות חדשות תהיה מפתח לגמישות הארגונית להשגת היעדים העסקיים.
"ההחלטה להעביר את התשתית הווירטואלית לרד האט לא קשורה רק לתשתית עצמה, אלא גם למה שהתשתית שלכם יכולה (או לא יכולה) לעשות כדי לתמוך בטכנולוגיות התלויות בה, בגישה שצופה את פני העתיד", מסביר פדיוק. "כאשר אתם מחויבים על-ידי חוזה לספק שהוא משמעותית יקר יותר, הדבר מגביל את היכולת שלכם להשקיע בטכנולוגיות עדכניות, כמו עננים ציבוריים, קונטיינרים ומערכות אוטומציה".
צרפתי מסכם, כי "טכנולוגיית הווירטואליזציה המוכרת היום התפתחה מפתרונות שבבסיסם היה הקוד הפתוח. הקוד הפתוח הוא זה שמאפשר ללקוחות ומשתמשי המחשוב להתנסות בחדשנות, להגדיל את יכולות המחשוב ולהבטיח שיהיה בלתי אפשרי 'לנעול' את הלקוח בפתרון מסוים. רד האט, כמובילה בעולם הקוד הפתוח, מאפשרת לכולם גישה מלאה לקוד המקור. הקוד הפתוח משרת היום חברות רבות הנמצאות ברשימת ה-Fortune 500, כמו גם חברות היי-טק וסטארט-אפים. הקוד הפתוח הוא המנוע מאחורי כל ספקיות הענן ומאפשר גמישות, פריסת ענן היברידי או התנסות בטכנולוגיות אוטומציה".
בשיתוף רד האט
