ההיי-טק הישראלי שינה כיוון בשנים האחרונות והפך מאקו-סיסטם שתהילתו נשענה על הקמת חברות סטארט-אפ חדשניות בסיטונות, למוקד עולמי מוביל של חברות בצמיחה. היזמים והמשקיעים של חברות סטארט-אפ ישראליות כבר לא מכוונים אל אקזיט מהיר, אלא שואפים להקים חברות גדולות ומובילות שוק. זה נשמע טוב, אבל לגמרי לא פשוט לביצוע.
"חברות סטארט-אפ ששואפות להפוך למובילות שוק, צריכות להיבנות ככאלה, מגיוס ההון הראשון", אומר אייל פלדמן, יזם ומנכ"ל חברת סטמפלי, חברת התשלומים והחשבוניות. "חברות סטארט-אפ מיום הקמתן, אחרי כל סבב גיוס הון, מבצעות מהפכה פנימית בכדי לאפשר את הצמיחה המואצת של הארגון להשגת אבן הדרך הבאה. המהפכות הללו עשויות לשנות את אופי החברה לחלוטין".
לדברי פלדמן, חברה בשלבים המוקדמים תתמקד יותר בהגדרת המוצר או השירותים שלה, כדי לוודא שיש לה מוצר מתאים לצרכי השוק. חברות בצמיחה יתמקדו בהפיכתן למכונה משומנת. "המכונה המשומנת צריכה להיות כזאת שמאפשרת לקיים ולנהל תהליכים שחוזרים על עצמם ככל שניתן, לחזות ולייצר את הכנסות החברה הנדרשות ולאפשר טיפול במספר רב של הזדמנויות, לקוחות ומוצרים, תוך שמירה על האיכות המיוחדת שהביאה את החברה להצלחות עד עתה", הוא אומר.
בפועל, עם הצמיחה, יבואו שינויים באופי עבודת הארגון - בתפקידים השונים, בבעלי התפקידים, באופי הניהול ובדינאמיקה החדשה בין התפקידים השונים שהשינוי מביא איתו בהכרח.
"לא כולם מסוגלים לבצע את השינוי הזה, שמלווה בלא מעט קשיים וכאבים. טראומת הגידול הראשונה של יזמים היא בפרידה מעובדים שהיו שותפים בשלבים הראשונים של החברה, אך אינם מתאימים יותר לשלב הבא של הצמיחה, שמצריך סוג אחר של כישורים וניסיון", הוא מדגיש. "קושי נוסף הוא מציאת הטאלנט שכבר היה שם ועשה את זה. חברות סטארט-אפ מתמודדות עם אין-סוף סיכונים. מציאת אנשים שכבר מנוסים בפתרון הבעיה תקצר זמנים ותפחית סיכונים משמעותית".
אחד האתגרים בישראל כיום הוא מציאת המנהלים והמומחים הנישתיים הללו הנדרשים לחברות צמיחה (מחוץ לפיתוח והנדסה) בגלל שאין הרבה היסטוריה של הרבה חברות צמיחה שניהלו את אותן פונקציות בישראל. עם כמות חברות הצמיחה בישראל כיום נראה שבעוד כמה שנים התמונה הזו תהיה מאוד שונה.
פלדמן אומר שהתהליך הכואב הזה קורה יותר מפעם אחת, ובעצם, הוא צפוי אחרי כל סבב גיוס הון משמעותי בחברה: "הגדרת תפקיד העובדים מחדש וגיוס עובדים חדשים חשובים אך לא מספיקים. כדי שהשינוי המואץ יצליח מתעורר הצורך ביצירת תהליכי עבודה חדשים בין המחלקות השונות, בבניית שכבות ניהוליות נוספות ומאמץ קבוע לזיהוי נקודות הכשל ושיפור התהליכים. בנוסף, היזמים נתקלים באתגר לא טריוויאלי שמעסיק אותם הרבה מאוד - איך עושים את כל זה מבלי לאבד את הדנ"א ואופי החברה שהביאו אותם עד הלום. תהליכים חדשים משנים את אופן העבודה ואת הקצב ואנשים חדשים מגיעים עם תרבות ארגונית אחרת ולא תמיד כזו שהיינו רוצים לאמץ אצלנו בארגון. אתגרים שניתן לנהל אך בתוך הקונטקסט של כלל השינויים דורשים הרבה תשומת לב. מצד שני, אי אפשר לנהל חברה גדולה, כאילו היא עדיין סטארט-אפ קטן שיושב בגארג' ולצפות שהיא תמשיך להצליח'".
ההבדל בין הצלחה לכישלון
פרופ' נדב כהן, מייסד שותף והמדען הראשי של אימיוביט, שפיתחה מערכת למידה עמוקה מחיזוקים (Deep Reinforcement Learning) עבור מפעלי ייצור תעשייתים, אומר כי: "אפשר להסתכל על התפתחות של חברה כמו על גידול של ילד. יש הבדל דרמטי בין צרכים והתנהלות של ילד בן חצי שנה לבין צרכים של ילד בן עשר או בן 18. יש הבדלים מהותיים בין חברה של עשרה עובדים, שבה כולם עושים קצת מהכל, לבין חברה של 100 או יותר עובדים, בה כל אחת ואחד מהעובדים ממוקדים לגמרי בתחומים שלהם. ההתמקדות הזו לא תמיד קלה, אבל היא זו שמאפשרת לחברה לצמוח ולהגיע להישגים שקשה אפילו לדמיין בשלבים מוקדמים יותר".
כהן אומר שהשינויים הללו קשים לא רק לעובדים אלא גם ליזמים ולהנהלה: "כיזם החברה הייתי מעורב בכל בשלבים הראשונים. כיום, אני לא מעורב ברוב הדברים שקורים בחברה, אולי ב- 5% מהם. זה דרש שינוי תודעתי עמוק". עוד ממשיך כהן ואומר כי: "כיום אני מרגיש שיש סביבי המון אנשים מעולים שאני תלוי בהם וסומך עליהם. ההשפעה שלי מוגבלת בעיקר לאזורים שבהם אני מומחה, ואת כל השאר מובילים מומחים עולמיים בתחומם".
לדברי כהן, סימון המטרה בשלבים מוקדמים עוזר להתמודד עם האתגר: "במקרה של אימיוביט, ידענו מהתחלה שאנחנו מקימים חברה שהמשימה שלה היא לשנות את עולם הייצור. זה אתגר מורכב שמערב הרבה תחומים (תוכנה, בינה מלאכותית, הבנה בתהליכי ייצור ועוד), ודורש המון חשיבה על הארגון וצמיחתו. הבאנו את הניסיון שלנו מהחברה הקודמת שייסדנו, שם הייתה לנו הזדמנות ללמוד מטעויות במעלה הדרך. מהתחלה כיוונו את אימיוביט להיות חברה גדולה, וככל שאנחנו מתקדמים יש משנה חשיבות למבנה ההנהלה הבכירה והמומחיות של כל אחת ואחד, וכמובן למשקיעים, שגם הם מחוברים למטרת החברה וחושבים לטווח ארוך. כל אלו הופכים למשמעותיים מאוד כאשר החברה בשלב הסקייל. מחשבה מוקדמת על כל הדברים הללו יכולים להכריע את גורלה של חברה, ולעשות את ההבדל בין הצלחה לכישלון".
בשיתוף סטמפלי ואימיוביט
