ישראל, 1964. על שולחן הוועדה הבין-משרדית לאישור הגעת אמנים מחו"ל מונחת בקשה: אישור הופעה של הביטלס. להקה שבאותה תקופה כבר ברור שהיא תופעה עולמית. ארבעה מופלאים שבכל מקום, חוץ מאשר בישראל, כבר מבינים שמה שהם עושים זה הרבה מעבר למוסיקה - זה עיצוב של דור שלם.
הוועדה דוחה את הבקשה. "להקת חיפושיות הקצב חסרת ערך אומנותי", נאמר בנימוקים לדחייה, "יש להם השפעה שלילית על בני הנוער". שנה אחר-כך קיבלו חברי הביטלס תואר אצולה ממלכת אנגליה, אבל הפוליטיקאים והפקידים הישראלים המשיכו שלא להכיר בחשיבותה של הלהקה. כשאהרון ידלין, אז סגן שר החינוך, נשאל האם לא ראוי לשנות את ההחלטה לאור הנסיבות הוא המשיך לדבוק בעמדת המדינה וטען כי "מבחינה אומנותית אין לקבוצת זמרים זו ערך ראוי לשמו".
ישראל היא אחת מהמדינות הכי מהירות בעולם. הישראלים מסתגלים במהירות, מאלתרים, עוקפים מכשולים, זזים בקצב שאמריקאים ואירופאים יכולים רק לחלום עליו. אבל הפער בין ההנהגה והפקידות לבין הישראלים עצמם הוא עצום. הרגולציה הישראלית תמיד רודפת אחרי היצירתיות והחדשנות הישראלית ונדמה שהיא לעולם אינה מסוגלת להדביק את הפער.
הישראלים נותרו מחוץ למהפכת הקריפטו
בתחום רגולציית הקריפטו ישראל נמצאת הרחק מאחור. מבחינת המדינה, הקריפטו הוא החיפושיות של אז. התפיסה אומרת שזה מסוכן, שזה משחית, שאין לזה באמת ערך. אז במקום לנסות להבין, במקום להתמודד, פשוט חוסמים.
פייפאל הכניסה קריפטו. ראש עיריית ניו-יורק מדבר על כך שהעיר צריכה להפוך לבירת הביטקוין העולמית, בעוד ראש עיריית מיאמי כבר מנסה במשך שנה להפוך את העיר שלו לכזאת. הבנק הכי גדול באוסטרליה הודיע שיאפשר שירותי ביטקוין ללקוחותיו. צלזיוס, החברה שלנו, גייסה בחודש האחרון כ-700 מיליון דולר כשהמשקיעה העיקרית היא קרן הפנסיה הקנדית.
רק ישראל והישראלים נותרו מחוץ למהפכת הקריפטו. את כל חוליי הכלכלה שהקורונה הביאה עלינו המדינה אימצה בחום: הדפסת כסף, אינפלציה, עליות מחירים חדות, תל-אביב הפכה לעיר היקרה בעולם. אבל את האפשרות להיות חלק מכלכלה חופשית, להשקיע סכומים קטנים אפילו ולקבל ריבית גבוהה, לבחור עוד אפיק השקעה ולחלק את הסיכונים, את זה מדינת ישראל אינה מאפשרת לאזרחיה. הקריפטו, שהפך חלק אינטגרלי מכלכלת העולם ומאפשר לכל אחד ואחת להיות חלק מהמשחק הכלכלי הגלובלי, הוא בישראל פרסונה נון גרטה.
התקשורת הישראלית משתפת גם היא פעולה עם דמוניזציית הקריפטו. מרבית העיתונאים שמסקרים את התחום נעים בין אופוריה כשהביטקוין בעלייה לבין בכי ונהייה כשמחירו יורד. זוהי מהות הסיקור, אין באמת ניסיון להבין את מהות הקריפטו, על איזה צרכים הוא בא לענות ומה הפוטנציאל שטמון בו. מאחורי כלכלת בלוקצ'יין יש אידאולוגיה, תפיסת עולם וחזון, יש רצון אמיתי להתמודד עם ומול כלכלה וגופים כלכליים שמשרתים עשירים בלבד והופכים אותם עשירים יותר.
הכוח והיופי במטבעות הדיגיטליים
לקריפטו יש את כל המאפיינים להעניק לאדם קול. מעצם היותו בלתי תלוי בגופים גדולים, ממשלות ואינטרסים של בעלי הון, הוא עצמאי ולא מחויב לאף אחד. הוא לא אנשים בחליפות ומשרדים מפוארים שעצם נוכחותם משתקת ומקטינה את מי שמולם. אם הבנקים הגדולים הם כנסיות מפוארות ועצומות, שנבנו לפני מאות שנים כדי להפחיד את המאמינים (שלא ידעו אפילו קרוא וכתוב) ולאיים עליהם בציורים ופסלי ענק, הרי שקריפטו הוא הכומר שמסתובב עם הסוס שלו בין חברי קהילתו ומוכן להקשיב לכל וידוי.
הבנקים הם גופים גדולים ומאובנים. הם צריכים לעשות כסף, לתת דין וחשבון לוועד המנהל, לכן הם פועלים כמתווכים וכגוף רווחי. הם חייבים להיות חזקים יותר ממרבית לקוחותיהם, הם חייבים לתת יחס מועדף ללקוחות החזקים שלהם. קריפטו, לעומתם, מתייחס באותו אופן לכולם: אם השקעת 1,000 דולר בביטקוין תפסיד או תרוויח בדיוק באותו יחס שיפסיד או ירוויח מי שהשקיע מיליון דולר. זה הכוח והיופי שיש במטבעות הדיגיטליים. לכן, קריפטו לא רק מאפשר לך לחלום ולספר ולהשמיע קול, הוא בראש ובראשונה מזכיר לך שיש לך אחד כזה. הוא לא רק מטלטל את המערכת, אלא גם את מי ששכח שמותר ואפשר לחלום, שיש בו משהו, שהוא שווה וראוי. זה המסר הכי משמעותי של קריפטו - בני אדם יצרו כסף, לא כסף יצר בני אדם. בני אדם משתמשים בכסף, לא כסף עושה בהם שימוש.
והדבר הכי מעניין הוא שלמרות מלחמתו בקריפטו, הודיע בנק ישראל לאחרונה כי הוא שוקל להנפיק מטבע דיגיטלי. ועדת ההיגוי של הבנק ערכה מסמך שכותרתו "שקל דיגיטלי של בנק ישראל - תועלות אפשריות, טיוטת מודל וסוגיות לבחינה". ההבדל היחיד בין מטבע כזה לבין ביטקוין הוא, בעצם, מהות הפערים כולם: אם וכאשר הבנק ינפיק מטבע שכזה הוא יקבע את כמותו, אופן השימוש בו ואת הרגולציה שתחול עליו.
זאת סתירה: אתה מנפיק מטבע דיגיטלי, אבל לא סומך על טכנולוגיית הבלוקצ'יין. אתה מאפשר סחר במטבע דיגיטלי, אבל ממשיך לעמוד באמצע ולתווך בין הקונה למוכר. אתה לוקח לעצמך את הטוב והחשוב שבמהפכת הקריפטו, אבל גוזל אותו מהלקוח. זה בדיוק כמו לתת הלוואה ללקוח בריבית גבוהה על חשבון כסף שהפקיד אדם אחר ועליו הוא מקבל כלום ושום דבר.
במקום להפחיד, להיעזר במומחי קריפטו
שיהיה ברור, אנחנו לא נגד רגולציה, יש לה יתרונות רבים ובהם אחד בולט - היא מגבילה פעילות של גורמים עוינים, פליליים ובלתי מוסריים. כשהיא נכונה ותומכת, יש לה יכולת להעניק ביטחון ויציבות ולהעניק לגיטימציה, שתאפשר הרחבת פעילות. עם זאת, רגולציה בעולם הפיננסי, שלא תיעשה בשיתוף עם מי שכבר עוסקים בתחום הקריפטו שנים ויש להם את הניסיון וההבנה מה מתאים וראוי, רק תעכב ותגרום להכבדת יתר. הרגולטור הישראלי חייב להשתמש בידע ובהבנה שלנו שנצבר במשך שנים. במקום להמשיך לפחד מאתנו ולהשחיר את פנינו - היעזרו בנו. זה אינטרס שלנו ושלכם, win-win.
בשנת 2008 הגיע פול מקרתני להופעה ראשונה בישראל. טרם בואו פרסמה המדינה התנצלות: "אנו רוצים לנצל את ההזדמנות כדי לתקן החמצה היסטורית, שלמרבה הצער אירעה בשנת 1965 כאשר הוזמנתם לישראל. הופעתכם בוטלה משום שכמה פוליטיקאים חשבו אז שההופעה שלכם עלולה להפיץ תרבות רעה ולהשחית את הנוער הישראלי. אין ספק שזאת הייתה החמצה גדולה למנוע מאנשים כמותכם, שעיצבו דור שלם, לבוא גם לישראל".
לעיתים הפחד מחדשנות, מתעוזה ומיצירתיות גורם להסתגרות ולהגבהת החומות, לשיתוק. בתחום הקריפטו, עדיף שמדינת ישראל תשיר בזמן "Here comes the sun" מאשר תסתכל אחורה ותאמין ב- "Yesterday".
שירותים פיננסיים עבור יותר מ-40 מטבעות קריפטוגרפיים
חברת צלזיוס (Celsius.network) הוקמה על-ידי מייסדים ישראלים-אמריקאים. מרכז פעילותה בארה"ב והיא מחזיקה משרדים גם באירופה ובישראל.
צלזיוס מפעילה פלטפורמת בלוקצ'יין באמצעותה היא מעניקה שירותים פיננסיים במטבעות קריפטוגרפיים בהיקף העולה על 26 מיליארד דולר, עבור למעלה מ-1 מיליון לקוחות רשומים. החברה מציעה ללקוחותיה תשואה כנגד יותר מ-40 סוגי מטבעות, המשולמת על בסיס שבועי, וכן אפשרות ללוות דולרים בריבית אטרקטיבית כנגד המטבעות שלהם כבטוחה.
בחודש אוקטובר האחרון השלימה החברה גיוס הון של 400 מיליון דולר, שצמח בחודש נובמבר ל-750 מיליון דולר, לפי שווי של מעל 3 מיליארד דולר.
הגיוס בוצע בהובלת CDPQ, אחד מגופי ההשקעה המוסדיים הגדולים בקנדה, בהשתתפות קרן ההשקעות WestCap מארה"ב וגופים נוספים.
הכותב הוא נשיא ושותף-מייסד של חברת צלזיוס
בשיתוף חברת צלזיוס
