השנתיים האחרונות היו למעין מנהרת זמן לעתיד של העולם הדיגיטלי. תהליכי דיגיטציה שללא הקורונה היו מתרחשים תוך 4-6 שנים התרחשו למעשה תוך שנה במהלך 2020 ושנת 2021 תרמה תאוצה נוספת למגמה. הענן אינו תופעה חדשה במגזר העסקי, שכן ב-10-15 השנים האחרונות חברות עברו כבר לתשתיות מודרניות שהוצעו על-ידי דאטה סנטרים חיצוניים, ביצעו מודרניזציה של האפליקציות ונכנסו למשחק הדיגיטלי. הדאטה סנטרים הרבים, שהוקמו בישראל בשנים האחרונות, סיפקו את התשתית הנדרשת לכך, ועל כן החברות במגזר הפרטי הגיעו מוכנות ומזומנות למשבר הקורונה. הן השכילו לנצל את ההזדמנויות הכלכליות שטמונות בו להרחבה מואצת של העסקים הדיגיטליים ולהתאמתם לצרכים החדשים שנוצרו.
המעבר לדאטה סנטרים חיצוניים חסך לחברות את כל העלויות האדירות הכרוכות ברכישה ובתחזוקה של דאטה סנטרים ואפשר להן לצרוך משאבי מחשוב המחויבים על-פי שימוש. באמצעות תשתית זו יצאו החברות הפרטיות לעולם הענן הציבורי עם אפליקציות מודרניות, שמאפשרות לעסקים גמישות ומהירות ולמשתמשים פרטיים לצרוך שירותים שונים באופן קל ומהיר באמצעות הענן.
לכן, לא היה מפתיע לגלות שחברות רבות הצליחו להתאים את עצמן במהירות מסחררת לעבודה מרחוק ולעבודה במודל היברידי ויכלו לתמוך בקלות בכמויות המידע המתגברות, כולל אין-סוף שיחות זום עתירות נתונים וצמיחה של אלפי אחוזים בשימוש באפליקציות מסחר אלקטרוני של משתמשים, שהעדיפו לבצע רכישות מהבית, בלי להתקרב לחנויות. זה לא מפתיע ש-27% מהאוכלוסיה העולמית ביצעה רכישות באינטרנט ב-2021. אפליקציות תשלומים חדשות וארנקים דיגיטליים הם פן נוסף של תופעה זו, שלא הייתה מתרחשת ללא המעבר של החברות הגדולות לסביבת מחשוב גמישות כמו הענן הציבורי.
אתגר מן המדרגה הראשונה
במשך שנים ממשלת ישראל נמנעה מכניסה לענן, אך לבסוף ביצעה מהלך אסטרטגי מרחיק ראות, שעתיד לשנות את פניה של ישראל לדורות. מכרז נימבוס ואימוץ הענן הציבורי על-ידי הממשלה יהווה מצפן טכנולוגי עבור המשק כולו לעבר הענן, שיהפוך לכלי לגיטמי בארגז האמצעים של ארגונים לתשתיות גמישות. לא רק בקרב החברות והארגונים הגדולים, אלא גם בקרב מיליוני אזרחים ומאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים, שנשארו מאחור וטרם נכנסו לעולם הדיגיטלי. ספקי הענן הציבורי הגדולים יביאו לארץ את הסטנדרטים העולמיים בתחום זה וישראל תבצע קפיצת מדרגה אדירה לעולם הדיגיטלי.
אך הצלחה באימוץ הענן אינה מובנת מאליה וגם לא פשוטה כלל וכלל, במיוחד בקרב ארגונים גדולים ומבוזרים כמו ממשלה וגופים ציבוריים. יש לזכור גם שהענן מתפתח בקצב מסחרר וטכנולוגיות וסוגים חדשים של שירותים מתווספים לו כמעט על בסיס יומי. לדוגמה, אם בעבר ארגון היה מאמץ ענן ציבורי אחד, הרי שכיום סביבת ריבוי עננים היא כמעט הסטנדרט. על-פי נתוני VMware, 75% מלקוחותיה משתמשים בשני עננים ציבורים ומעלה ו-40% מהלקוחות משתמשים בשלושה עננים ציבוריים ומעלה. ניהול מספר עננים ציבוריים נפרדים בצורה רציפה ועקבית הוא אתגר מן המדרגה הראשונה לכל חברה ובוודאי לממשלה, שעושה את צעדיה הראשונים בתחום.
לעקוב אחר העלות החודשית של כל אפליקציה
יש לזכור, כי כל ענן הוא ממלכה עצמאית בפני עצמה, עם "שפה" וכללים משלה, הגדרות שונות של סוגי שירותים, מחירים וכללי תמחור שונים. כיום מוצעים בשוק פתרונות המסוגלים לנהל באופן אחוד מספר עננים שונים ולייעל את השימוש בהם כאילו היו ענן אחד. יתרה מכך, הם מסוגלים לנטר באופן אקטיבי ורציף הזדמנויות להוזיל את השימוש ולהמליץ בכל רגע נתון על שירות שמוצע במחיר זול יותר אצל אחד הספקים. היכולות הללו הן קריטיות בעידן ריבוי העננים וגם הממשלה תמצא בהן מנוף לייעול ולחסכון ולהצלחת הענן.
אין ספק, שהממשלה תצטרך להתמודד גם בתחרות על כוח אדם מיומן לניהול תשתיות העננים החדשים ולפיתוח האפליקציות המודרניות, שישדרגו את השירותים לאזרחי המדינה ולמגזר העסקי שעושה עסקים עמה. התחרות בתחום זה היא כידוע חריפה ויידרשו רעיונות יצירתיים למשוך כוח אדם איכותי לממשלה. ההצלחה של צה"ל ושל הגופים הביטחוניים בתחום זה מעידה, כי לרבים בארץ יש סנטימנט לשירות ציבורי מאתגר, גם אם התנאים בחוץ טובים יותר.
הממשלה וארגונים ציבוריים נדרשים לשינוי התרבות הארגונית ולאימוץ כללי התמחור המסחריים של הענן הציבורי. לא עוד תקציב שנתי קשיח, אלא תקציב חודשי דינאמי, שמחויב על בסיס צריכה. נדרש לעקוב אחר העלות החודשית של כל אפליקציה ולוודא מה מידת החזר ההשקעה שהיא מספקת, האם וכיצד יש לשפרה כדי להגביר את השימוש בה. זו היא תפישה חדשה במרחב הציבורי שמעידה כי הענן אינו מטרה אלא מנוע לחדשנות וייעול רב עוצמה גם בממשלה.
להנחיל את הענן לכל עסק ולכל בית
שינוי נוסף שיידרש בממשלה הוא שינוי הרכב צוותי העבודה ב-IT למודל CCoE – Cloud Center of Excellence, שיחליף את המודל הקיים היום של צוותים לפי התמחויות (כמו System, תקשורת, אבטחה, בסיסי נתונים) לצוות הטרוגני, שמתמחה בכל התחומים ומתפעל את כולם באופן הרמוני. CCoE משקף את המכנה המשותף הרחב של הענן, שמספק את כל סוגי השירותים תחת מעטפת רציפה אחת ומופעל ביחד על-ידי צוותים הטרוגניים.
הענן כמנוע של חדשנות - ולא כמטרה - הוא שהפך סטארט-אפים ישראליים לחדי-קרן ושדרג את התחרותיות של בנקים, חברות ביטוח, קמעונאים ואף מסעדות, שהשכילו להתחדש במהירות ולהיכנס לדיגיטל. הממשלה עשויה להעצים את המהפכה ולהנחיל את הענן לכל עסק ולכל בית בישראל. בדרך היא צריכה להתמודד עם מספר אתגרים חסרי תקדים, הן מקצועיים והן תפעוליים, אך ניתן ללמוד מהגישה המקצועית שהפגינה במכרז, רבים סיכוייה להצליח בכך.
הכותב הוא מנכ"ל VMware ישראל
