PTC היא חברה אמריקאית המפתחת טכנולוגיה, שמסייעת לארגונים בכל העולם לנהל את מחזור חיי המוצר שלהם, לרבות תכנון, ייצור, תפעול ותחזוקה. התוכנה של PTC מאפשרת לתכנן מוצרים באופן דיגיטלי ובתלת-מימד ולנהל את כל חיי המוצר משלב הרעיון, התכנון והייצור ועד לתמיכה אצל הלקוח. התוכנה מאפשרת לבחון כיצד כל מרכיבי המוצר משתלבים יחד עוד לפני ייצורו בפועל, לאפשר ללקוחות ולספקים לבחון אותו בשלבי התכנון ולשנות אותו בקלות יחסית מבעוד מועד, עוד לפני ההגעה לשלב הייצור. כפי שמגדיר זאת זיו בלפר, מנכ"ל PTC ישראל, המכהן גם כסגן נשיא בכיר האחראי על כל הפיתוח של PTC העולמית: "אנחנו מאפשרים פיתוח וייצור יעילים של כל דבר שמתוכנן על-ידי מהנדסים ומיוצר במפעל. אנו מציעים את כל הכלים המאפשרים את פיתוח המוצר, ייצורו והתמיכה בו לאחר מכן".
על 30,000 לקוחותיה של PTC בכל העולם נמנות חברות ייצור וטכנולוגיה מהגדולות בעולם, ביניהן טויוטה, לוקהיד מרטין, בואינג, אאודי, קאטרפילר, ג'נרל אלקטריק, סמסונג, דל, טושיבה ומוטורולה. כל אלו מביאים אותה למחזור מכירות מרשים של כשני מיליארד דולר.
לישראל הגיעה PTC ב-1991, אז פתחה כאן את מרכז הפיתוח שלה בחיפה. היה זה מרכז הפיתוח הראשון שפתחה החברה מחוץ לארה"ב והגדול ביותר שמחוץ לה. מאז נפתח מרכז פיתוח מקומי נוסף, בהרצליה. יחד מעסיקים שניהם כ-300 איש, שהם חלק מ-1,800 אנשי הפיתוח שמעסיקה PTC, שהם חלק מ-7,000 כלל עובדיה.
"ישראל היא אחד המרכזים החשובים ביותר של PTC", אומר בלפר. "כאן אנו מפתחים את שלוש הפלטפורמות המרכזיות של החברה: פתרון התוכן והוויזואליזציה למודלים הנדסיים Creo, פלטפורמת ה-PLM הקרויה Windchill ופלטפורמת 'האינטרנט של הדברים' ThingWorx. מבין אלו ניתן להגדיר את Creo כמוצר הדגל של החברה. הוא מפותח ברובו בישראל, על בסיס טכנולוגיה שאפשר לקרוא לה חצי ישראלית".
כיצד אתה מסכם את השנה האחרונה ב-PTC?
"עידן הקורונה דחף לא מעט חברות יצרניות לעולמות הענן ולשימוש ב'תוכנה כשירות' (SaaS). גם תהליכי פיתוח וייצור מוצרים עברו לשם. הבנו את זה והשקענו רבות כדי להפוך את ה-SaaS לזמין ונגיש בחלק גדול ממוצרינו. כך הלקוחות יכולים להמשיך להשתמש בשירותים שלנו גם על גבי הפלטפורמה העננית ואף להסתייע בה בעיצומו של תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית שהם עוברים. אנו רואים עצמנו כשותף וכמאפשר של העולם היצרני בתהליך הזה ומבינים היטב שהוא לא מתבצע רק במסמכי נייר, שהופכים לקבצים, אלא בכל מישורי הפעולה, שהופכים למונחי מיחשוב. לכך מתווספות טכנולוגיות של בינה מלאכותית ולמידת מכונה, וגם שם חשוב לנו להיות הפרטנר של החברות היצרניות".
שיתוף פעולה מרכזי עם הטכניון
המהלך הבולט ביותר שביצעה PTC השנה הוא חתימת הסכם אסטרטגי לשיתוף פעולה ארוך טווח עם הטכניון. במסגרת ההסכם מקימה PTC מרכז מחקר ופיתוח בקמפוס הטכניון בהשקעה של 15 מיליון שקל ותעביר את 100 עובדי מרכז הפיתוח החיפאי שלה, ששכן עד כה בפארק התעשייה מת"ם, לבניין ייעודי בטכניון. בנוסף, החברה תסייע במחקר ובהוראה בתחומים הקשורים לטכנולוגיות ייצור מתקדמות ותמלא תפקיד מרכזי בהקמת מועדון חברות הפועלות בתחומים שונים של ייצור מתקדם, במטרה לחזק את שיתוף הפעולה של הטכניון עם התעשייה.
"שיתוף פעולה בין הטכניון לנו הוא מתבקש וטבעי", מבהיר בלפר. "מאז היווסדה של PTC ישראל, היא מובלת על-ידי בוגרי הטכניון, שחלקם אף התקדמו לעמדות בכירות במסגרת הגלובלית של החברה. לפני מספר שנים כבר השקנו ביחד תוכנית לרובוטיקה ותוכן דיגיטלי בפקולטה לחינוך, למדע וטכנולוגיה בטכניון. במסגרת זו הוקמה מעבדה להוראת טכנולוגיות מתקדמות הקשורות לאינטרנט של הדברים, תיב"מ, מציאות רבודה וכדומה. במעבדה זו כבר למדו מאות סטודנטים ונערכו מחקרים משותפים, שתוצאותיהם פורסמו והוצגו בעולם. גם פותח בה רובוט לימודי מרשים. בשנים האחרונות הרחבנו את התמיכה בפקולטות שונות דרך קורסים מקצועיים, פרויקטים, הרצאות וימי זרקור, כך שהמהלך הנוכחי הוא התפתחות טבעית של כל זה.
"בכל העולם מכירים בחשיבות שיתוף הפעולה בין האקדמיה והתעשייה ואנחנו שם כבר שנים רבות. מאחורינו 15 שנות שת"פ מוצלח עם אוניברסיטת אאכן בגרמניה, שבמסגרתו נבנה קמפוס נפרד הכולל מעבדות פיתוח ומחקר עבור חברות שמשתפות פעולה עם הסגל האקדמי. שיתוף הפעולה הזה היווה פלטפורמה להקמת מספר מיזמים מוצלחים, שהפכו לחברות מסחריות, וכעת אנו רוצים לשכפל את ההצלחה הזאת עם הטכניון ועם השוק הישראלי".
השפעה חיובית על התעסוקה בצפון הארץ
כחלק מהראייה של PTC להיות שותף של הטכניון בתחום ה-Advanced Manufacturing החברה תעניק תקציב שנתי רחב היקף למחקרים משותפים בתחומים אסטרטגיים רלוונטיים, כמו האינטרנט של הדברים, מציאות רבודה, סימולציות ו-Generative Design. החברה גם תתמוך בכל הפקולטות בטכניון, תספק מוצרי תוכנה ותעניק מלגות ותמריצים לסטודנטים ולחוקרים. בנוסף, היא תיזום אירועי האקתון ותחרויות ותהיה מעורבת באופן אקטיבי בתוכניות חינוך. "כולי תקווה שלמהלך תהיה השפעה חיובית על התעשייה המתקדמת, על אזור צפון הארץ ועל התעסוקה בו", אומר בלפר. "אנו מעוניינים להרחיב את מרכז הפיתוח החדש ומקווים למשוך חוקרים מהטכניון - וגם מחוצה לו - לעבוד אצלנו על טכנולוגיה עתידית".
ומה בעתיד החברה שמעבר לטכניון?
"החלום שלי הוא להביא לכאן את היצרניות הגדולות בעולם, כדי להפוך את ישראל למובילה עולמית גם בתחום הייצור המתקדם, כמו גרמניה, ארה"ב ויפן. אני מאמין שיש לנו כאן הזדמנות ברמה גלובלית. אם נקבל מהמדינה תמיכה להפעלת המודל שראינו שעובד מצוין בגרמניה בין חברות הנדסה גרמניות לממשלה ולאקדמיה - נשמח לנסות ליישמו כאן. בחזוני אני רואה הקמת מרכז, שמזניק חברות סטארט אפ בתחומים הנדסיים ועוסק בטכנולוגיות חדשניות, כמו הדפסת תלת-מימד ומכונות חיתוך בלייזר".
בשיתוף PTC
