סיפורה של חברת גמידה-סל, אשר פיתחה טיפול תאי המבוסס על תאי גזע שמופקים מדם טבורי, ממחיש את אחד השינויים החשובים שעובר ההיי-טק הישראלי לאחרונה. החברה החלה לפעול ב-1998 כחברת מו"פ קטנה, שהובילה פיתוח של מוצר חדשני ברמה העולמית, המיועד להשתלה בחולי סרטן הנדרשים להשתלת מח עצם ולא נמצא להם תורם מתאים. מאז ועד היום החברה סיימה את פיתוח המוצר, שעבר בינתיים בהצלחה את האישור הקליני שלב 3, והקימה מפעל בקריית-גת, שעם השלמתו צפוי להעסיק כ-200 עובדים.
לא בכל יום מקימה חברה ישראלית מפעל ייצור. למעשה, בשנים האחרונות פחות ופחות חברות עושות כן ומעבירות קווי ייצור לחו"ל. גמידה-סל זוקפת את השינוי, בין היתר, לזכות רשות החדשנות, שהשתתפה בסיכון הגבוה של החברה באמצעות תמיכה פיננסית בתוכניות המו"פ שלה והמשיכה לעשות זאת גם במעבר מפיתוח לייצור, באמצעות מסלול תמיכה חדש הקרוי "מעבר מפיתוח ליצור". מסלול זה נועד להשלים את מעבר החברה מחברת סטארט-אפ לחברה יצרנית עם תרומה משמעותית למשק הישראלי.
המוצר שפיתחה החברה - - omidubicel - הוא הטיפול הראשון להשתלת מח עצם שהוכר כ"טיפול פורץ דרך" על-ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) ויש לו פוטנציאל להפוך לטיפול השתלת מח עצם הראשון המאושר על ידי ה-FDA. הטיפול קיבל מעמד של תרופת יתום מה-FDA ומה-EMA (הסוכנות האירופית לתרופות).
מגמידה - סל נמסר שזה לא סוף הסיפור. הטכנולוגיה הייחודית שפיתחה החברה משמשת אותה כיום גם למחקר ופיתוח של מוצרים נוספים לטיפול בסרטן, המבוססים על תאי הרג טבעיים (NK). בימים אלה עומדת החברה לקראת הגשת בקשה לאישור שיווק התרופה omidubicel בארה"ב.
פוטנציאל תעסוקה, פריון ויצוא
הסיבה המרכזית לכך שחברות מעדיפות להקים מפעל מעבר לים היא כלכלית, כפי שמבהירה ד"ר מלכה ניר, ראש זירת ייצור מתקדם ברשות החדשנות. המעבר מפיתוח לייצור הוא שלב קריטי בחיי חברה וההחלטה היכן להקים את המפעל תלויה לא מעט באקלים העסקי במדינת היעד. מדינות רבות בעולם מבינות את הערך המוסף שטמון בהקמת קווי ייצור מתקדמים בשטחן ומציעות הטבות נדיבות למי שיקים את המפעל בשטחן. זה נכון במיוחד מול חברות ישראליות, שמוכרות בעולם בשל הפיתוחים פורצי הדרך שהן מפתחות. מדינות כמו גרמניה, ארה"ב וקנדה מחזרות אחריהן ומנסות לפתות אותן בשלל תמריצים.
"תעשיית הטכנולוגיה העילית מתרחבת בשנים האחרונות, בעיקר בענפי הרכיבים האלקטרוניים ומכשור רפואי ובקרה. אולם במקביל אנו עדים לתופעה שבה הולך וגדל שיעור החברות המקימות פעילות יצרנית בחו"ל", אומרת ד"ר ניר. "הצרה היא שחלקן עושות זאת תוך כדי סגירת קווי הייצור בארץ, בעיקר בשל כדאיות כלכלית טובה יותר בחו"ל וגישה לשווקי היעד. זה מצטלב עם בעיית מאקרו רחבה יותר, שבאה לידי ביטוי בירידה הדרגתית במספר המפעלים המוקמים בישראל בכל הענפים, כפי שמלמד דו"ח מצב התעשייה הישראלית, שפורסם על-ידי התאחדות התעשיינים".
לדברי ד"ר ניר, ההחמצה היא גדולה ומשמעותית וזאת בשל הפוטנציאל הגדול הטמון בקיומם של מפעלי ייצור בישראל, מבחינת תעסוקה, פריון ויצוא. "תעשיית הייצור בישראל מונה היום קרוב ל- 13,000 מפעלים ברחבי הארץ, מתוכם 2,100 מפעלים עוסקים בייצור מוצרים בתעשיית ההיי-טק (טכנולוגיה עילית) או כאלה שמעורבים בהם מרכיבים טכנולוגיים (מעורבת-עילית), כמו למשל ייצור כימיקלים, מערכות אלקטרוניות ואופטיות, תעופה וחלל, ייצור תרופות, מכשור רפואי ודנטלי ועוד. כ- 370 אלף איש מועסקים בתעשייה כולה, כשליש מתוכם בתעשייה העילית. הכנסות ממכירות בתעשייה עומדות על כ- 427 מיליארד שקלים, כאשר כ- 43% מהמכירות מופנה לייצוא. עם זאת, כ- 75% מהיצוא התעשייתי מקורו בחברות מטכנולוגיה עילית או מעורב-עילית".
קפיצת מדרגה לחברות
לפני כשנה החליטו ברשות החדשנות לתקוף את נקודת התורפה הזו של התעשייה הישראלית והשיקו את המסלול החדש של "מעבר מפיתוח לייצור", במטרה לקדם בישראל מפעלים וקווי ייצור למוצרים חדשניים ברמה העולמית. לדברי ד"ר ניר, המסלול נועד לסייע לחברות הנמצאות בהיערכות לייצור, לצלוח את שלב המעבר הלא פשוט מייצור מעבדתי לייצור המוני ולסייע להן להקים קווי יצור ומפעלים בישראל בטכנולוגיה מתקדמת.
"מסלול 'מעבר מפיתוח ליצור' הוא חלק מתוכנית אסטרטגית לחיזוק התעשייה היצרנית בישראל בכלל", מדגישה ניר. "הוא מאפשר קפיצת מדרגה לחברות בפיתוח תהליך ייצור למוצרים מתקדמים. לנו הוא מאפשר להעניק תמיכה תקציבית, ללוות את החברה ולהסיר מדרכה חסמים, בדיוק בנקודה הקריטית בה חברת סטארט-אפ פועלת לעבור לשלב הייצור הסדרתי".
במסלול פורסמו עד כה שלושה "קולות קוראים", אושרו 48 בקשות וחולקו מענקים בהיקף כולל של כ- 85 מיליון שקלים. בימים אלו נפתח קול קורא נוסף במסלול זה וברשות החדשנות מצפים לחברות חדשות שעדיין לא הצטרפו למסלול.
הרשות בתפקידה זה משלימה פעילות ענפה שמתקיימת מזה שנים על-ידי הרשות להשקעות הון במשרד הכלכלה והתעשייה, להקמת מפעלים בישראל, ואף פועלת בשיתוף פעולה, במתווה משותף לתמיכה בחברות בטכנולוגיה מתקדמת להקמת מפעלים בפריפריה.
ממתקן פיתוח לפיילוט לייצור מסחרי
דוגמה אחרת להצלחת המסלול החדש היא של חברת Redefine Meat - חברת פוד-טק מובילה המייצרת "בשר-חדש" באמצעות מגוון טכנולוגיות חדשניות, ביניהן הדפסה תלת-מימד של תחליפי בשר ממקורות צמחיים, ובהם, לראשונה בעולם, נתחים שלמים. החברה חשפה לאחרונה את סדרת מוצרי ה-Alt-Steak - כולם מוגני פטנטים ובעלי מרקם, טעם ומראה של בשר מסורתי. החברה שואפת לייצר את החוויה הקולינרית המושלמת עבור אוהבי בשר, מפחיתנים (לא צמחונים ולא טבעונים, אך כאלה שמפחיתים בצריכת הבשר מטעמי מצפון וטעמים אחרים), צמחונים וטבעונים. החברה קיבלה רצף תמיכה מקיף מרשות החדשנות, שכלל מענק תמיכה לפיתוח המוצר במסלול חברות מתחילות ומענקים להקמת קו ייצור במסלול מעבר מפיתוח לייצור מתקדם.
"אישור המענקים של רשות החדשנות העניק לנו חותמת איכות ואמון מול משקיעים נוספים בחברה. האישור של הרשות עזר לנו לגייס את הסכום הנדרש להקמת מתקן ייצור רחב היקף בישראל", מספר אשחר בן-שטרית, מנכ"ל ומייסד שותף של החברה. "נכון לעכשיו, נמצאת החברה בתהליך מעבר ממתקן פיתוח למתקן פיילוט לייצור מסחרי, ועתידה לפתוח מפעל באזור פיתוח א' במהלך 2022".
חברה נוספת שזכתה לתמיכה היא חברת קונוורג'נט, המפתחת מערכות טיפול בהקרנה (רדיותרפיה) המכילות טכנולוגיה חדשנית למיקוד קרינת X (רנטגן) לצורך טיפול ממוקד בגידולים סרטניים. המערכת מאפשרת את ריכוז הקרינה בגידול הסרטני וממזערת נזק קרינה משני לרקמות בריאות. לחברה שיתוף פעולה עם בית חולים מוביל בתחום ההקרנות לטיפולי סרטן בארה"ב. בימים אלה מקימה החברה מפעל לייצור ועיבוד גבישים בהיקפים תעשייתיים ובקרוב היא תחל בתכנון קו ייצור המוני לאינטגרציה של מערכות רדיותרפיה. פיתוח טכנולוגיה רפואית חדשה זו צפויה להביא להנגשת יכולת דומה בעלויות מופחתות במקומות רבים בארץ ובעולם.
העברת מוצר לייצור המוני
סיפור הצלחה נוסף הוא של חברתPixCell Medical המפתחת מערכות דיאגנוסטיקה לבדיקות דם מיידיות. החברה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת ביצוע ספירת דם מלאה במכשיר קטן ונייד, שקיבל את האישורים הרגולטוריים.
בימים אלה החברה מפתחת שיטות ייצור ייחודיות, שיאפשרו העברת המוצר מפיתוח לייצור וצמצום זמן הייצור בכ- 98% ליחידה מתכלה. החברה קיבלה מענק מזירת ייצור מתקדם ברשות החדשנות ונערכת לשימוש במכשירים במחלקות האונקולוגיות בבתי החולים בארץ ובעולם.
ד"ר אבישי ברנסקי, מנכ"ל ומייסד שותף של החברה מספר, כי "פיקסל מדיקל נעזרה בתמיכת רשות החדשנות לאורך פיתוח המערכת ומעריכה את האמון של הרשות והסיוע בהעברת המוצר לייצור המוני. הרשות מסייעת לחברה בשלבים החשובים ביותר לקראת מסחור המערכת במדינות רבות".
רצף של תמיכה ממו"פ לייצור
כל החברות שהגישו בקשות במסלול החדש, על-פי רשות החדשנות, פיתחו מוצרים חדשניים ברמה העולמית, בענפים עם הפריון הגבוה ביותר במשק - מעל 450 אלף שקלים משכורת שנתית ממוצעת לעובד. מרביתן בתחומי המכשור הרפואי, ייצור תרופות או מכשור אלקטרוני ואופטי. המוצרים המפותחים הינם בטכנולוגיה מתקדמת וברי תחרות עולמית. כ- 65% מההגשות הינן של חברות סטארט-אפ, המתאפיינות בהיקף מכירות שמתחת למיליון דולר בשנה, בשלב המעבר מפיתוח לייצור".
לדברי ד"ר ניר, רשות החדשנות מעודדת כיום מעבר חברות סטארט-אפ למפעלי ייצור מתקדמים בישראל ובמובן זה את צמיחת התעשייה הישראלית כולה, זאת על מנת למנף תוצר מהתעשייה ולהבטיח תעסוקה בפריון גבוה. הפריון התעשייתי גדל בשנים האחרונות, ומראה עלייה ריאלית של כ- 6.4% בשנת 2019, מרביתו מעלייה בענפי הטכנולוגיה העילית. זה בא לידי ביטוי בשכר - בעוד שהשכר הממוצע לשכיר בתעשייה עומד על כ-14,900 שקלים, בתעשייה העילית הוא עומד על כ-22,000 שקלים.
"ההנחה שלנו ברשות היא, שעידוד תהליכי ייצור מתקדמים בחברות התעשייה העילית - כמו ייצור תרופות, מחשבים ומכשור אופטי, ביוטכנולוגיה, מכשור רפואי, תעשיית החלל ועוד - יעלה את התשואה למשק הישראלי, באמצעות הערך המוסף הגולמי, השימוש הנרחב בקבלני משנה מהתעשייה המסורתית, דוגמת ייצור מתכת, פלסטיק ועוד, תוך יצירת מקומות עבודה בפריפריה", מסכמת ד"ר מלכה ניר. "צריך לזכור שהתעשייה כולה מתאפיינת בערך מוסף גבוה ב-54% ביחס למשק, והתעשייה העילית בראשה".
הגיאות שפקדה את ההיי-טק הישראלי בשנים האחרונות היא לא רק כמותית. למרות שענפי הטכנולוגיה העילית שוברים, שנה אחר שנה, שיאים של גיוסי הון, הכנסות ושווי חברות, ההיי-טק הישראלי גם מפגין בבירור סימנים של התבגרות והבשלה. המרוץ לאקזיט הוחלף ברצון לבנות חברות לטווח ארוך, להצמיח אותן ולהרחיב את פעילותן הגלובלית, בדגש על מעבר מפיתוח לייצור המוני. ברשות החדשנות רואים במסלול שהשיקו תחילתו של עידן חדש שבו חברות טכנולוגיות, בתחומים כמו מכשור רפואי, תרופות, מכשור אלקטרוני ואופטי, מכשירי מדידה ופודטק - מהענפים הכי צומחים והכי מבטיחים כיום בהיי-טק הישראלי - מקימים את פעילות הייצור שלהם בישראל.
בימים אלו נפתח קול קורא נוסף במסלול "מעבר מפיתוח לייצור". רשות החדשנות קוראת לחברות מתאימות להקדים ולהגיש בקשות.
בשיתוף רשות החדשנות
