ועידת האקלים בגלזגו, שריתקה אליה מנהיגים ומשלחות מכל העולם, הסתיימה בתחושות מעורבות. רבים טענו כי הוועידה לא עמדה בציפיות שהוצבו לה ולא תהיה לה השפעה ממשית על הטיפול במשבר האקלים. בין היתר, כי ההתחייבויות שנטלו על עצמן המדינות הן רפות. אך יש כאלה שדווקא מצאו בוועידה בשורה להתמודדות מול סכנות ההתחממות הגלובלית. למשל, בהסכמות של ארה"ב וסין על שיתוף פעולה לצמצום פליטות בעשור הקרוב, ההחלטה של יותר מ-100 מדינות לעצור את בירוא היערות עד 2030 וההסכם לצמצם את פליטות המתאן ב-30% עד סוף העשור. המבחן יהיה בביצוע.
למרות שישראל אחראית על שיעור מזערי מהיקף הפליטות העולמי, רה"מ נפתלי בנט התחייב בגלזגו לאפס פליטת גזי חממה עד שנת 2050 וכינה את ישראל "אומת חדשנות האקלים". הוא גם הבטיח שדרכם של יזמים בתחום תהיה נקייה מבירוקרטיה. יזמים רבים ראו בדברים הללו של רה"מ לא רק הצהרת כוונות, אלא גם פתיח לתוכנית עבודה סדורה, שתסיר חסמים רגולטוריים ותקל על הגישה להון - שתיים מהבעיות המרכזיות שבהם נתקל הענף - ובכך תאפשר לחברות ישראליות לפתח בקצב מהיר יותר טכנולוגיות אקלים, שייתנו מענה לבעיות הבוערות בעולם, תרתי משמע.
"לחברות ישראליות יש כיום הזדמנות נדירה להפוך לשחקנים משמעותיים בשוק הצומח במהירות של הקליימטק", אומרת עורכת הפטנטים לילך לוצאטו שוקרון, שותפה בקבוצת לוצאטו בעלת מומחיות בתחום (ראה מסגרת). "ההזדמנות הזו מורכבת הן מהפוטנציאל העסקי, שטמון בטכנולוגיות פורצות דרך שמפותחות בישראל, והן מהגידול בהשקעות, אך בעיקר מהמודעות הגדלה והולכת כיום בעולם לצורך בפתרונות טכנולוגיים לטיפול במשבר האקלים ולמקורות אנרגיה אלטרנטיביים.
"אין ספק שהפתרונות למצב הנוכחי יגיעו מעולם הטכנולוגיה, מאחר שטכנולוגיות מסוגלות לעשות אימפקט גדול בזמן קצר. המודעות הזו, מצד ממשלות, סוכנויות ביצוע ותאגידים עסקיים, מייצרת ביקושים לטכנולוגיות חדשות הן באדפטציה (הסתגלות לתנאי הסביבה) והן במיטיגציה (התמודדות עם בעיות האקלים). בשני תת-התחומים הללו ישראל כבר מובילה, אך הפוטנציאל רחוק ממיצוי", היא מוסיפה.
המונח "קליימטק" מתייחס כיום לטווח גדול של טכנולוגיות בתחומים שונים. לוצאטו מבהירה: "לא מדובר רק בטכנולוגיות קלינטק המתייחסות לאנרגיה נקייה או מתחדשת, אלא גם לשלל טכנולוגיות נוספות, שעוסקות במה שמכונה דה-קרבוניזציה (הפחת פליטות פחמן), כגון שיפור תהליכי ותוצרי חקלאות, בנייה ירוקה, פיתוח חלבונים חליפיים ובשר מתורבת - מאחר שפרות הן גורם מזהם משמעותי עקב פליטת גזים - ועד תחבורה בת-קיימא ומוביליטי במובן הרחב. זה לא הכל, גם חומרים חדשים נכללים במונח זה ואפילו תוכנות לניהול שרשרת אספקה אג'ילית וכמובן - כל הטכנולוגיות בתחום מחזור אשפה, התפלת מים ועוד. ברובן יש לישראל יתרון יחסי".
הגנה הכרחית למי שמתחרה בזירה העולמית
לדברי לוצאטו שוקרון, קבוצת לוצאטו - מקבוצות הקניין הרוחני המובילות בישראל, שמחזיקה בצוות רב-תחומי, שכולל עשרות בעלי תואר שני ושלישי בתחומים הרלוונטיים - צברה ניסיון רב בליווי ובייעוץ לחברות סטארט-אפ וחברות בשלות בתחומים השונים של קליימטק.
"רוב החברות בתחום הקליימטק מפתחות טכנולוגיה חדשנית ולכן נזקקות להגנת קניין רוחני - אם ברצונן להתחרות בזירה העולמית, או אפילו רק במקומית", היא מדגישה. "אנחנו פוגשים מאות חברות כאלה מידי שנה ומלווים אותן מהיום הראשון. לפעמים, טכנולוגיות שהומצאו למטרה אחת עוברות גלגול לקליימטק וזה תהליך מרתק. המטרה שלנו כקבוצה, ששמה לה כחזון לקדם חדשנות, היא לסייע בהפיכתם של רעיונות טכנולוגיים חדשניים, הנמצאים בשלב פיתוח ראשוני, למוצרים מסחריים. הדבר נעשה באמצעות הקמת חברות הזנק שבעקבות ההגנה על מוצריהן - אם באמצעות פטנטים, סימני מסחר, עיצובים, זכויות מטפחים ואפילו זכויות יוצרים - יכולות לגייס הון פרטי ואחר כך להפוך למובילות גלובליות בקטגוריות השונות.
"כמובן שבנוסף לחברות הסטארט-אפ ישנן חברות ומוסדות רבים אחרים העוסקים בתחום הקליימטק, ביניהם חברות גדולות, ישראליות ובין-לאומיות, ומוסדות אקדמיים, אשר מקדמים גם הם את הפיתוחים בתחום. בשנים האחרונות רואים את העלייה בביקוש גם באוניברסיטאות מובילות, אשר מתבטאת בהקמת מחלקות ייעודיות, שיתופי פעולה עם קבוצות מחקר ופיתוח בתחום, ובגידול התקציב המחקרי הניתן למחלקות אלו במסלולי התארים המתקדמים.
להבטיח לממציאים ליהנות מפרי מחקרם
לוצאטו מספרת, כי כבר לפני כמה שנים קיבלו בקבוצה החלטה אסטרטגית להרחיב את העיסוק בטכנולוגיות אקלים.
ראיתם את הנולד?
"זה נבע מהניסיון שצברנו בתחומים כמו אנרגיה מתחדשת, מוביליטי, אגריטק ופודטק, ונוכח העובדה שמדובר בתעשיות החדשניות והמתקדמות ביותר כיום בישראל, המספקות לא מעט פריצות דרך ונחשבות לטובות מסוגן בעולם", היא משיבה. "כאמור, קידום חדשנות בתחומים אלה מותנה בהגנה על הקניין רוחני מהיום הראשון ובעיצוב אסטרטגיית קניין רוחני, אשר תבטיח ליזמים ולממציאים ליהנות מפרי מחקרם ועבודתם".
ההגנה על הקניין הרוחני מתבססת על "עסקת החליפין" הממחישה את חשיבותה - הממציאים משתפים את הידע החדשני שפיתחו, אשר מתפרסם לעיני כל לאחר 18 חודשים מיום הגשת בקשת הפטנט, ובתמורה יכולים לקבל בלעדיות למשך 20 שנה על השימוש בטכנולוגיה, ובכך למנוע ממתחרים לנצל את פיתוחם, אך לאפשר למידה ולעודד קידמה טכנולוגית.
לדברי לוצאטו, במידה ואין הגנה נאותה, אין מה שירתיע או ימנע ממתחרים פוטנציאליים לנצל את הידע ולנגוס נתח בשוק. במיוחד כיום כשברוב המקרים ניתן גם לבצע "הנדסה לאחור" לצורך חיקוי והעתקה. לעומת זאת, בהינתן הגנה פטנטית, נאסר על-פי חוק לעשות שימוש בידע זה. באופן זה כולם מרוויחים, הן הגופים אשר זוכים במונופולין בעבור החלק החדשני בפיתוחם, והן כלל העולם, הנחשף לידע חדשני התורם ליכולת ללמוד ולהמשיך ולקדם את אותו תחום טכנולוגי.
"בדיוק לשם כך אנחנו מציעים את השירותים שלנו לחברות וליזמים בתחום זה", היא מדגישה, אך מבהירה כי הגנה על הקניין הרוחני אינה מסתכמת רק בפטנטים. "כאשר מעוניינים להגן על רעיון טכנולוגי חדש, כמובן שיש לבחון האם ניתן להגן בפטנט, אך על עורך הפטנטים לבחון את הנושא בראייה רחבה יותר וזאת מכמה סיבות. ראשית, יתכן ולאותה חברה ישנו צורך בהגנות נוספות, כגון הגנה על עיצובים ייחודיים, סימני מסחר, זכויות יוצרים ועוד. קשת ההגנות הללו מקנה חוזק קנייני חשוב ביותר, העוזר לקבל בלעדיות ובכך לבסס את המוצרים בשוק, להרתיע מתחרים וכן לייחד את החברה ואת מוצריה מבחינה מיתוגית ועיצובית".
ראייה הוליסטית
לקבוצת לוצאטו שתי חטיבות: חטיבה משפטית הכוללת את פירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו" ואת משרד "לוצאטו עורכי דין", וחטיבה עסקית הכוללת חברות העוסקות בפיתוח עסקים והשקעות, בית תוכנה וחברת ייעוץ טכנולוגי.
"עורך פטנטים מקצועי גם יודע מתי נדרשת חוות דעת של עורך דין המומחה בדיני קניין רוחני או משפט מסחרי, ואחד היתרונות הבולטים בקבוצה שלנו הוא האינטגרציה הבולטת בתחומים אלו", מציינת לוצאטו. "מאחר שהחטיבה המשפטית מכילה הן את פירמת הפטנטים והן את משרד עורכי הדין העוסק גם במשפט מסחרי, התרומה של כל אחד מהם ניכרת כבר מהשלב ההתחלתי ביותר, ויש בכך ערך מוסף משמעותי. שיתוף פעולה זה מקבל אף ערך גדול יותר בתיקים המגיעים להליכי ליטיגציה, כגון הפרות פטנט, מאחר ונבנים צוותים ייעודיים המורכבים מעורכי דין בעלי ניסיון רב בהליכים אלו ובתחומים הטכנולוגים הרלוונטיים, ומעורכי פטנטים בעלי השכלה וניסיון בתחום הספציפי המדובר.
"בנוסף, עורך פטנטים בעל ראייה רחבה וניסיון בחברות סטרט-אפ, וספציפית בתחום הקליימטק הצפוף והמתפתח, יודע להתוות את הדרך הנכונה במקרים בהם הטכנולוגיה נמצאת עוד בשלבי פיתוח. לשם כך נדרש תכנון מדוקדק והיכרות עם התעשייה והמכשולים הצפויים בדרך, יחד עם ההשלכות האפשריות על תחום הקניין הרוחני. כאשר פונות אלינו חברות מתחילות, עלינו גם להבין את הצרכים המסחריים. פעמים רבות יזמים מתחילים אינם מודעים לחשיבות של הסכמי שותפות, הסכמי סודיות, ליווי של עורך דין מסחרי ועוד, והעבודה המשותפת של שני המשרדים מאפשרת טיפול זריז ויעיל מאוד של כל הצרכים הללו במקביל".
על הממשלה להוריד את החסמים
האקו-סיסטם הטכנולוגי בתחום הקליימטק בישראל נמצא כיום בעמדת זינוק טובה לניצול ההזדמנויות בשוק העולמי. לפי נתוני רשות החדשנות, בדו"ח מיוחד שחובר יחד עם קהילת PLANETech, פועלות כיום בישראל 637 חברות בתחום, הן חברות הזנק והן חברות צמיחה. כשני שלישים מתוכן הן חברות בנות פחות משבע שנים והן מעסיקות בממוצע פחות מעשרה עובדים.
הזינוק החד ביותר בהיקף החברות נרשם ב-2014 ומאז נרשמת עלייה שנתית בהיקף של 9% בכמות החברות, מתוך סך החברות הטכנולוגיות החדשות המוקמות בישראל.
מהנתונים עולה עוד, כי יותר מ-560 קבוצות השקעה משקיעות היום בחברות טכנולוגיה ישראליות וכ-20 מוסדות מחקר ואקדמיה פעילים בתחום. היקף ההשקעה בתחום בשנים 2018-2020 הסתכם ב-2.97 מיליארד דולר. מדובר בסכום מרשים למדי, אבל מתברר שרוב ההשקעות הן בשלבי הסיד ורק מיעוט כמעט מבוטל הולך לשלבים מאוחרים יותר. הממשלה מגלה מעורבות בתחום ותמכה בחברות המפתחות טכנולוגיות אקלים בהיקף של כ-280 מיליון דולר בשנים הללו.
איך את מפרשת את הנתונים הללו?
"מצד אחד הנתונים מעודדים, כי חברות ישראליות הפכו לחברות מובילות בעולם בתחומים כמו חקלאות מדייקת, מערכות אנרגיה מתחדשת ואנרגיה נקייה ותחבורה בת-קיימא. בתחומים כמו בשר מתורבת, מערכות השקייה, התפלת מים, אנרגיה סולארית וחלבונים חליפיים, המובילות של החברות היא ברורה. מצד שני התמונה היא בעייתית, כי חברות רבות עדיין סובלות מנגישות נמוכה להון, נאלצות להתמודד עם חסמים בירוקרטיים רבים ומתקשות בסקייל אפ. אנו יכולים רק לקוות שהצהרת הכוונות של הממשלה תבשיל להורדת החסמים, או שלפחות יופחתו משמעותית, מה שיתרום לכניסתן של חברות חדשות וליכולתן לקדם את ההמצאות לשלב המסחרי".
דור חמישי לשושלת עורכי פטנטים
לילך לוצאטו שוקרון (נשואה+2) היא ראש מחלקות הנדסה ומכשור רפואי ושותפה בכירה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו" מקבוצת לוצאטו. היא בעלת תואר ראשון (B.Sc.) בהנדסת מכונות עם התמחות במכשור רפואי, ותואר שני (.M.Sc) בהנדסת אנרגיה, שניהם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לילך הצטרפה לקבוצה בשנת 2011 כמתמחה והפכה לשותפה בשנת 2016. העובדה שהשכלתה כוללת לא רק תואר בהנדסת מכונות, אלא גם בהנדסת אנרגיה, מקנה לה יתרון משמעותי בהבנת הטכנולוגיות ומאפשרת ליווי מקצועי ומקיף. גם היותה דור חמישי לעורכי פטנטים היא עניין נדיר בנוף עורכי הפטנטים. סב-סבה הקים את הקבוצה (שהתחילה כמשרד עורכי דין) ב-1869 במילאנו שבאיטליה ומאז עבר ניהול הקבוצה, שב-1970 עשתה עלייה לארץ, מאב לבן. "ככל הידוע לנו, אנו החברה הרב-דורית היחידה בתחום הקניין הרוחני בעולם, ששומרת על קיום רציף במשך למעלה מ-150 שנה, ובקרוב נחגוג 153 שנים", מציינת לילך לוצאטו בגאווה.
חלוצים בשמירה על הסביבה והפיכה ל"משרד ללא נייר"
כבר לפני 20 שנה זיהו בקבוצת לוצאטו את הצורך לאמץ שיטות עבודה מעולמות הקיימות והחליטו להפוך ל"משרד ללא נייר" (Paperless Office), והיו הראשונים לעשות זאת. לאחר רכישה של תוכנות המאפשרות את המעבר, וההבנה כי לקבוצה צרכים משלה, החליטה הקבוצה להקים לעצמה בית תוכנה אורגני, שיפתח עבורם תוכנות לשימוש פנימי. אחת המטלות הראשונות שהוטלו על החברה החדשה, Luzzatto Software, הייתה לפתח תוכנה מתקדמת לניהול כל תהליכי העבודה, ארגון וניהול מסמכים במשרדי החברה ללא נייר. המטלה המהפכנית הזו אכן הושגה ומאפשרת לקבוצה לנהל עשרות אלפי תיקים ולקיים שגרת עבודה ללא נייר.
"המחויבות שלנו לקיים 'משרד ללא נייר' החלה עוד לפני שהמונח הפך ל 'באזז וורד' והיא באה ממקום שמשלב פונקציונלית וערכים", מסבירה לילך לוצאטו שוקרון. "לא פעם לקוחות מופתעים לטובה מרמת הזמינות של מסמכים, אפילו של תיקים שהסתיימו לפני עשרות שנים. הם הופתעו לגלות שבאמצעות המערכת החכמה שפיתחנו ניתן לבצע חיפוש ממוקד, אפקטיבי ומיידי. אין ספק שזה סייע לנו להפוך לארגון יעיל ביותר, בנוסף לתרומה הצנועה שלנו לכדור הארץ".
בשיתוף קבוצת לוצאטו
