ועידת האקלים השנתית בגלזגו נחתמה עם כמה הישגים, בעיקר תודעתיים, ולצידם תהיות: האם התקבלו בה החלטות שיובילו לבלימת ההתחממות הגלובלית?
המשלחת הישראלית לגלזגו מנתה לא פחות מ-120 איש והייתה השנייה בגודלה לאחר ארה"ב, דבר שעשוי להעיד על החשיבות שמייחסים למשבר האקלים בישראל. אך האם היא מעידה על העשייה הישראלית? לא בטוח.
ישראל לא מצטיינת בעבודה הנדרשת להפחתת הפליטות, בלשון המעטה, וכיום היא אחת המדינות המפגרות ביותר במעבר לאנרגיה מתחדשת. הפתרונות למשבר האקלים מבוססים - במידה זו או אחרת - על טכנולוגיה, וזו הזירה בה ישראל, מעצמת הסטארט-אפ, יכולה וצריכה לתרום את חלקה כדי לחולל שינוי גלובלי אמיתי. אין כל ספק כי למדינה שהניבה יותר יוניקורנים מכל מדינות אירופה, יש בהחלט את הפוטנציאל לפתח פתרונות טכנולוגיים שיבלטו בוועידות האקלים הבאות.
יותר הסתגלות, פחות מניעה
יש כיום טכנולוגיות בתחומי אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית, אשר נמצאות כבר בשלבי בשלות וצריכות את הדחיפה להגיע לפריסה רחבה יותר, בסיוע מדיניות תומכת ושינויי התנהגות של בני האדם. ישנן גם טכנולוגיות אשר עדיין נמצאות בשלבי פיתוח ראשוניים, כמו אגירת אנרגיה ותפיסת פחמן, אשר דורשות משאבים להמשך פיתוח ותמריצים על מנת לפרוץ לשוק.
במספרים ניתן לראות שהפתרונות הקיימים כיום בשוק מספקים רק 25% מסל הפתרונות בדרך לאיפוס הפליטות המזהמות, ו-75% מהעבודה מחייבת מעורבות של טכנולוגיות חדשות שנמצאות בפיתוח, או עדיין לא הומצאו. זו מעמסה כבדה על כתפיה של הטכנולוגיה, אך זו ההזדמנות הגדולה עבור ישראל לחולל את המהפך בתחום.
דוח חדשנות האקלים של רשות החדשנות ופלאנטק, מציג תמונה אופטימית הכוללת מאות סטארט-אפים ישראלים הפועלים בתחומים המקדמים את האנושות למציאת פתרונות אקלים. בפועל, הבולטות הינה בעיקר בתחומי חקלאות ומים, תחומים המסייעים לאדפטציה, להתמודדות עם השלכות משבר האקלים, ופחות למיטיגציה, למניעה פרו-אקטיבית של ההידרדרות באמצעות הפחתת פליטות. לצד מאות היוזמות הצצות כאן בישראל, צריך לומר שכמות ההצלחות במעבר לשלבי הטכנולוגיה הבשלה אינה גדולה, וישראל כמעט ואינה מיוצגת במפה הגלובלית של חברת שמייצרות אימפקט במאבק הגלובלי לשמירה על הכדור.
פתיחות מחשבתית וחדשנות רגולטורית
מדוע דווקא בתחום זה, אשר עשוי להוות הזדמנות אחרונה עבור האנושות לפתור את האתגר האסטרטגי המרכזי שלה, קשה כל כך להצליח בפיתוח מיזמים חדשים בישראל? הטכנולוגיות אשר מסוגלות לאפשר הפחתה של פליטות גזי החממה ממוקדות במספר תחומים, כמו אנרגיה, תחבורה, מזון ותעשייה. מדובר במגזרים שמרניים, המחייבים פיתוחים טכנולוגיים מורכבים וארוכי-טווח, שדורשים השקעת משאבים, אך בעיקר - כפופים לרגולציה נוקשה.
יזם ישראלי המקים סטארט-אפ בתחום הטעינה החשמלית באמצעות כבישים, למשל, נדרש לסלול כביש חשמלי, על מנת להדגים ולבדוק את הטכנולוגיה. בדרך הוא מתמודד עם גורמי ענק כמו חברת החשמל ורשויות מקומיות, וכפוף לרגולציה מחמירה של משרד התחבורה ואחרים. הבירוקרטיה והרגולציה חוברות יחד ומוציאות ליזמים את הרוח מהמפרשים. עד כדי כך, שחלקם הגדול מעדיף לעשות פרויקטים מדגימים במדינות אחרות הרואות חשיבות גדולה בקידום טכנולוגיית אקלים, כמו שבדיה וגרמניה.
החדשנות הטכנולוגית לבדה לא תצליח לעבור את כל המכשולים הקיימים בתעשיית הקליימטק הישראלית. היא זקוקה לפתיחות מחשבתית ובעיקר לחדשנות רגולטורית, בכדי להפוך חלום למציאות. מתוך הניסיון הלאומי שלנו בהתמודדות עם אתגרים מערכתיים אחרים, ניתן לראות כי ההצלחות נובעות משילוב של תכנון מקדים מסודר, לצד הוכחה של יישום תהליכים בפועל בשטח, כשכל אלו מבוססים על אינטראקציה בריאה ושותפות מלאה בין כל הגורמים הרלוונטיים - מקצועיים וציבוריים כאחד.
דרושה - תוכנית לאומית
אם מדינת ישראל רוצה לממש את פוטנציאל המוח הישראלי, הרי לפני שמצליחים לייאש את היזמים המקומיים, חייבים לעבוד על תוכנית לאומית מתוכננת היטב לקידום חדשנות טכנולוגית בתחום האקלים, שתהיה ממוקדת במתן פתרונות מהירים לאתגרי הרגולציה. בכדי להצליח, לא מספיק להכריז על ועדה בירוקרטית בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אשר כבר עבר לעסוק במשבר הדחוף הבא. יש צורך בצוות משימה רב-מגזרי של גורמי מקצוע, הכולל מומחים המבינים את הבעיות לעומקן.
אם מקבלי ההחלטות יידעו ליישם זאת נכון, נוכל להשיג תרומה ישראלית משמעותית להתמודדות עם מצב החירום האקלימי וגם למנף את כלכלת המשק הישראלי למחוזות הרבה יותר יפים.
את המבוכה בוועידת האקלים השנתית כבר יצרנו. לפני שמתגאים בגודל המשלחת שתיסע בשנה הבאה לוועידת האקלים בשארם-א-שייך, חייבים לצאת מהתבניות המוכרות ולאפשר למוחות הישראלים לתקן את העולם עם כמה שפחות חסמים. זו ההזדמנות שלנו.
הכותבת הינה מומחית לטכנולוגיית סביבה ואקלים. סמנכ"לית חדשנות דיגיטלית ודאטה בארגון הג'וינט. בעלת ניסיון בהובלת תהליכי שינוי מורכבים וחוצי משרדים במשרדי ממשלה ובמגזר הציבורי. חברה בוועד המנהל של הפורום הישראלי לאנרגיה ובצוות המוביל בארגון "הורים למען אקלים"
