אחת ההשלכות של מלחמת "חרבות ברזל" היא הגידול בביקושים למוצרים ולמערכות שמייצרות התעשיות הביטחוניות. ההצלחה המבצעית של מערכות נשק, מערכות אלקטרו-אופטיות ומערכות הגנה מפני טילים, שהוכיחו את עצמן היטב בשדה הקרב ובעורף, סיפקה "חותמת איכות" נוספת לתוצרי התעשייה הביטחונית הישראלית בקרב לקוחות וקניינים בעולם. עוד לפני המלחמה גאו הביקושים למערכות צבאיות תוצרת כחול-לבן בשל המלחמה באוקראינה ואי הוודאות הגיאו-פוליטית, ושנת 2023 תסתיים ככל הנראה כשנת שיא במכירות של חברות התעשייה הביטחונית.
"מלחמות יוצרות, מטבע הדברים, דחיפה רצינית לפיתוח טכנולוגיות ביטחוניות חדשות בהתאם לצרכים שנולדו בשדה הקרב, או לשדרוג מערכות קיימות על בסיס הלקחים שהופקו מהמבצעים הצבאיים", אומרת ד"ר אסתר לוצאטו, מנכ"לית קבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני הוותיקה בישראל, המלווה את חברות התעשייה הביטחונית בהגנה על נכסי הקניין הרוחני הרגישים שלהן, זאת תוך איפיון הטכנולוגיה בצורה מיטבית ויצירת סביבה הגנה מקסימלית. "מלחמה מגדירה צרכים קיומיים ואין לי ספק שהמו"פ הביטחוני ייהנה מתאוצה מוגברת אחרי המלחמה, כי כפי שאנחנו יודעים היטב – האמצאות הטובות ביותר הומצאו מתוך צורך.
"גם במובן של הון אנושי, עוד לפני המלחמה והמשבר בתעשיית ההייטק נרשמה עלייה בביקוש לעובדי הייטק בתעשיות הביטחוניות. אחרי המלחמה יתכן שנהיה עדים למפגש מעניין של צורך, הון אנושי פנוי ומימון, שיניעו עוד קדימה את התעשייה הביטחונית לגווניה השונים".
ד"ר לוצאטו מתייחסת למונח "תעשיה ביטחונית" במובנה הרחב וכוללת בה לא רק תעשייה כבדה, אלא גם חברות המייצרות ציוד אבטחה, כלים למערך הביטחון האזרחי וגם חברות למכשור רפואי שיש להן ממשק צבאי וביטחוני גבוה. לדבריה, לא מדובר רק ב"חץ 3" או בטילי ברק, אלא גם במערכות אלקטרו־אופטיות לזיהוי עצמים, רחפנים וכלי רכב איסוף, מערכות לניתוח ועיבוד של מידע באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים ועוד.
"התעשייה הביטחונית היא פאר היצירה של ישראל, שנולדה מתוך הכרח והפכה לאחת המובילות, המתקדמות והמצטיינות בעולם", מסכמת ד"ר לוצאטו, המציגה שלוש מהחברות שנמנות על לקוחות הקבוצה (ראה מסגרות). "זו תעשייה בה עובדים מיטב המוחות של החברה הישראלית, ומטבע עיסוקינו אנו זוכים לראות זאת ממקור ראשון. היא חסכה לנו אבדות רבות בשדה הקרב, הגדילה מאוד את הייצוא והכניסה לארץ מטבע חוץ יקר ערך, תוך אזרוח פיתוחים צבאיים. אני משוכנעת שהידע, הניסיון והיצירתיות של המהנדסים והמפתחים בתעשייה יבטיחו את החדשנות הטכנולוגית בפיתוח דור המוצרים הבא, שיענה על הצרכים שיעלו מהפקת לקחי המלחמה".
מחשב על כל נשק
מי שעוקב אחר פעילות הלוחמים שלנו בעזה יכול לראות שהם מצוידים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. אחת החברות שאחראיות למהפך בתחום הגברת דיוק הירי היא חברת סמארט שוּטר, העוסקת בפיתוח וייצור של כוונות חכמות לרובים ומערכות בקרת ירי, המגדילות את דיוק הירי ומשפרות באופן ניכר את אחוזי הפגיעה, במגוון סוגי מטרות, נייחות וניידות כאחת. מוצרי החברה קרויים "SMASH", קיצור של Smart Shooter, ובצה"ל - "פיגיון".
"אפשר לומר שמערכות בקרת האש והירי המתקדמות שאנו מפתחים הופכים את החייל הרגלי מלוחם המחזיק ביד 'ברזלים' ללוחם המפעיל מערכת נשק דיגיטלית חכמה העונה על הדרישות של שדה הקרב העכשווי והעתידי", אומרת מיכל מור, מנכ"לית ומייסדת החברה. "החייל פועל בתנאים קשים ותחת לחץ וקשה לחשב את כל הדרוש לשם פגיעה מדויקת במטרה בתנאים אלה. במערכות שלנו הכל נעשה אוטומטית – החייל רק צריך לבחור את המטרה שלו ולהפליל אותה – והמערכת דואגת לנעול עליה ולעקוב אחריה, לחשב את כל חישובי הבליסטיקה ולשחרר את הקליע רק ברגע שבו מובטחת פגיעה. זה מתאים גם כנגד מטרות קרקעיות נייחות ונעות, וגם נגד רחפנים.
"שדה הקרב כיום הוא מרחב משולב שבו החייל מתמודד עם כמה תווכים - לא רק תווך היבשה ולא רק אל מול חלונות בתי החמאס, אלא גם בתווך האוויר, למשל, בהתמודדות מול רחפנים חמושים ובלונים, וכמובן בתווך התת-קרקעי", מדגיש אבשלום ארליך, ה-CTO של החברה ומייסדה. "בעידן הנוכחי של טילים ודיוק, הרעיון המנחה שלנו הוא לתת לחייל הרגלי יתרון בכל הזירות הללו, לשפר את סיכויי הפגיעה שלו בכל מצבי הירי ומצבי הכשירות, ואל מול כל סוגי המטרות, קרקעיות ואוויריות".
"אנחנו מדברים למעשה על מחשב על כל נשק, כולל אפשרות לשדרוגי תוכנה", מוסיפה מור. "היכולת להתמודד עם רחפנים למשל היא יכולת תוכניתית".
איך מקדמים את החדשנות בחברה?
אבשלום ארליך: "אנחנו מעלים הרבה רעיונות לאוויר, חלקם מופרעים וחלקם נכשלים בהמשך הדרך. אבל כשעולים על 'הדבר הבא' רואים את זה די בבירור. לכאורה, מה שמנצח בסוף זה כשצורך מבצעי פוגש טכנולוגיה מתאימה, אבל אנחנו מנסים לא פעם להקדים ולהגיע עם יכולת עוד לפני הבהרת הצורך, ואז להנגיש אותה".
לאור העובדה שאתם שמים דגש על חדשנות, האם פיתחתם אסטרטגיית קניין רוחני שתגן עליה?
מיכל מור: "אנחנו מקפידים להגן על הנכסים שלנו. המדיניות היא לרשום פטנט על כל מה שמתאים, בכמה שיותר מדינות שהן יעדי שיווק שלנו. למעשה, רשמנו פטנט עוד לפני שהוקמה החברה הודות למימון של רשות החדשנות. מאז התרחבנו ביכולות שלנו ופיתחנו אסטרטגיית פטנטים רחבה, אבל מכיוון שעולים שלל רעיונות לאוויר, אנו נאלצים לרשום רק את אותם פיתוחים שיש להם יתרון חזוי בשוק ושיש להם בשלות.
אבשלום ארליך: "אנחנו נעזרים בניסיון ובידע של אנשי קבוצת לוצאטו ומסתייעים בהם לתעדף את אותם פיתוחים שהם בעלי היתכנות. בהיותם מקצוענים, אנחנו שומעים להמלצות שלהם".
מה החזון?
מיכל מור: "היום אין חולק על כך שהחי"ר הוא חוליה חיונית בדרך לניצחון בשדה הקרב. החזון שלנו הוא להמשיך ולצייד את הלוחמים בשטח בכל האמצעים הטכנולוגיים הרלוונטיים, תוך שילוב של חומרה ותוכנה, עם קישוריות בינם לבין עצמם ובינם לבין חיישנים אחרים בזירה, כחלק ממערך לוחם שלם. פיתחנו משפחה של מוצרים, הכוללים גם עמדות נשלטות מרחוק וכאלה המיועדות לשילוב על גבי פלטפורמות רכובות ורובוטים, הכל בהתאמה לצרכים של החי"ר".
החברה שמקדמת את מהפכת הרחפנים
לרחפנים שימושים רבים, בין אם אזרחיים, כמו משלוחים חכמים, ובין אם צבאיים. יותר ויותר רשויות תעופה בעולם מעניקות כיום היתרים להפעיל רחפני משלוחים במסלולים ניסיוניים, כחלק מפיילוטים עם אפליקציות משלוחי מזון ואחרות. מי שמאפשרת זאת כיום היא חברת פאראזירו טכנולוגיות הישראלית (ParaZero) המציידת את חברות הרחפנים במערכת בטיחות שכוללת מצנח ומערכת בקרה, שמבטיחים את נחיתתו הבטוחה של הרחפן על הקרקע במקרים של אובדן שליטה, תקלה או התנגשות.
"צריך לזכור שרחפנים אינם בטוחים עדיין כמו מטוסי נוסעים שעברו איפיונים ורגולציה והם מאוד אמינים. רחפנים אינם עוברים תקינה תעופתית ותדירות התקלות שלהם היא גבוהה", מסביר בועז שצר, מנכ"ל החברה. "בניגוד לרחפנים הצבאיים, מהפכת הרחפנים האזרחיים עוד לא שם בגלל הרגולציה ואנחנו במידה רבה הקדמנו את זמננו. אבל יש הרבה מאוד פיילוטים ואלה מתאפשרים, בין היתר, הודות למערכת שלנו, שגורמת לאובדן גובה מינימלי במקרה של נפילה. אנחנו מאפשרים לרשויות התעופה להפחית את רמת הסיכון - בסוף אנחנו חיים בעולם של ניהול סיכונים - לרמה שהם יכולים לחיות איתה בדרך לשמיים מלאים ברחפנים אזרחיים בעתיד".
שצר הוא מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו ובשירותו הצבאי צבר יותר מ-20 שנה של טיסה מבצעית על מטוסי ההרקולס. כיום הוא מדריך טיסה במילואים בבית הספר לטיסה של חיל האוויר. לאחר שפרש מחברת התוכנה סולוטו בעקבות האקזיט שביצעה, הוא נקרא אל הדגל לחברת פאראזירו, תחילה כאיש מוצר ולאחר מכן כמנהל האופרציה, עד שהתמנה למנכ"ל. שצר הוא דוגמה נפלאה לניסיון שיזמים ישראלים צוברים בעולם הצבאי והאזרחי, ממנו נהנה ההייטק הישראלי.
"הפריצה הגדולה של החברה הייתה כשלקוחותינו קיבלו למעלה מ-120 אישורי טיסה חריגים מעל אנשים, מטעם רשות התעופה האמריקאית (FAA), לרחפנים פופולריים מסוג 'פנטום' ו'מאביק' בשילוב המערכות שלנו. הדבר היווה פריצת דרך היסטורית בארה"ב ובעולם בכלל. שילוב מערכת בטיחות מתאימה יאפשר לרחפנים לטוס מעל קהל, להתנייד מעל סביבה אורבנית, והם כבר מהווה חלק ממהפכת ה'מוניות מעופפות'".
עד כמה החדשנות משחקת תפקיד אצלכם?
"מוטיב החדשנות מאוד חזק אצלנו. למעשה אנחנו ממציאים את הגלגל בתחום והפוטנציאל היצירתי והשיווקי שלנו הוא גדול. השוק נמצא במרדף אחרי יעילות ואנחנו שם כי לספק זאת. העתיד שייך לכלי טיס מרחפים - רחפנים ו'מוניות מעופפות'.
"אנחנו עובדים יד ביד עם קבוצת לוצאטו לרישום פטנטים כדי להגן על המערכות שאנו מפתחים ונעזרים בהם מאוד כדי לענות על השאלה מה פטנטבילי ומה לא, מה ייחשב כחידוש שניתן לרשום לגביו פטנט. המטרה היא לאפיין את הטכנולוגיה בצורה מיטבית ולייצר סביבת הגנה מקסימלית".
פריצת הדובדבן
עוד כשהיה לוחם ומפקד בצוות הפריצה ביחידת דובדבן (צוות שעלה לכותרות רק בתקופה האחרונה), הצליח רן נקש לגייס תקציבים לפיתוח ציוד חדשני ליחידתו. "הציוד שהיה ברשותנו אז לא התאים לפריצה טקטית ולאחר שכנוע, הצבא הסכים לתקצב כלים חדשים שפיתחנו בצוות", הוא משחזר. "לימים, הכלים הללו פרשו כנפיים והגיעו לעוד יחידות צבא ומשטרה בישראל וכיום אנחנו גם פעילים מבצעית במעל 40 מדינות בעולם".
לאחר השחרור והמסע ההכרחי לדרום אמריקה הוא המשיך בפיתוח כלי פריצה מתקדמים, תוך שהוא מיישם רעיונות חדשים בתחום. לאחר מלחמת לבנון השנייה, הצבא פרסם מכרז לאותם כלים שהוא פיתח בזמנו ונקש קיבל הצעה מהחברה בה היה שותף אביו, סאן הייטק, להקים את חטיבת הפריצה ולקחת חלק במכרז, מתוקף ניסיונו והידע שצבר במהלך שירותו.
"מה שהתחיל ברעיונות שנולדו מהשטח הפך לחטיבה שפעילה ב-67 מדינות ומוכרת ב-42 מתוכן", מספר נקש, העומד בראש החטיבה הצפונית של החברה, שמעסיקה כיום 25 איש, רובם מהנדסים וטכנאים.
"אנחנו מפתחים ומייצרים ציוד מתקדם ומגוון בתחום הפריצה והחילוץ וההצלה המיועד לכוחות מיוחדים, ליחידות המשטרה, כמו בילוש ויס"מ, לכוחות מיוחדים, לכיתות כוננות מקומיות וכן לפיקוד העורף. בחו"ל אנו פונים גם לשירותי כבאות. זה כולל מכשירים מתוחכמים לפריצת דלתות, חלונות ורכבים - גם לצורך פעילות טקטית וגם למשימות להצלת חיים, כמו עבודה באזורי הרס.
"בניגוד לכלי הפריצה הכבדים של פעם, מערכות הפריצה הטקטיות שלנו משלבת טכנולוגיות חדשניות המבוססות על חומרים קלים, המאפשרות נשיאה ותפעול בקלות על ידי אדם אחד ומספקות סט כלים עוצמתי שיכול לפרוץ לכל מבנה במהירות מרבית. כיום, אנו הספק הגדול ביותר בתחום זה עבור צה"ל, המשטרה והכבאות, כאשר הכלים שלנו משמשים גם את הכוחות המיוחדים ברחבי העולם. המפעלים שלנו עובדים בסטנדרטים העולמיים הגבוהים ביותר, עם מומחיות בתחומי המתכות, ההידראוליקה, המכניקה, מערכות חשמל (APU) והטמעת מערכות משולבות".
מה קרה לכם בזמן המלחמה?
"עבדנו 16 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע כדי לספק את דרישות מערכת הביטחון והמשטרה, כבר מהיום הראשון. אל תשכח שיחידות צבא ומשטרה שעבדו בעוטף עזה נאלצו לסרוק בתים רבים, לחלץ לכודים ברכבים, אנשים חיים ולצערנו גם גופות, כמו גם לנטרל איומים ולצאת לפעילות ללכידת מבוקשים. כל זה קרה בכל יום עם ציוד הפריצה שלנו. ובתוך כל זה נאלצנו להעתיק את המפעל מקריית שמונה לעכו על מנת לשמור על רציפות קווי היצור ותמיכה טכנית למערכות הקיימות, מבצע בפני עצמו, והכל תחת אש מרגמות והיתקלויות על המוצבים שמקיפים את קריית שמונה. סיפור ישראלי לגמרי".
כיצד אתם מגנים על החדשנות שאתם מפתחים?
"אנחנו משלבים חדשנות טכנולוגית בכל תהליכי הפיתוח שלנו. למדנו במשך הזמן לזהות חדשנות והבנו את הצורך להגן עליה, כי בסוף קיימת תחרות בחו"ל ולא פעם העתיקו אותנו, או שאבו השראה מהמוצרים שפיתחנו. הבנו שלראשוניות יש ערך, שיש צורך עצום בהגנה על קניין רוחני לטווח ארוך ושאנחנו חייבים להגן על עצמנו באמצעות פטנטים. בקצרה, פיתחנו מודעות גבוהה בתחום.
"אנו נעזרים מאוד בקבוצת לוצאטו לצרכים אלה. זו חברה שמחזיקה סניף בקריית שמונה ומאוד התחברתי לאג'נדה הפריפריאלית שלה. התאהבתי בחום, בשיטות הניהול, באנשים הטובים ואני מאוד מעריך את המקצועיות שלהם. הנכונות שלהם לעזור, בצירוף האידאולוגיה שלהם, כבשה את ליבי".הדובדבן
עוד כשהיה לוחם ומפקד בצוות הפריצה ביחידת דובדבן (צוות שעלה לכותרות רק בתקופה האחרונה), הצליח רן נקש לגייס תקציבים לפיתוח ציוד חדשני ליחידתו. "הציוד שהיה ברשותנו אז לא התאים לפריצה טקטית ולאחר שכנוע, הצבא הסכים לתקצב כלים חדשים שפיתחנו בצוות", הוא משחזר. "לימים, הכלים הללו פרשו כנפיים והגיעו לעוד יחידות צבא ומשטרה בישראל וכיום אנחנו גם פעילים מבצעית במעל 40 מדינות בעולם".
לאחר השחרור והמסע ההכרחי לדרום אמריקה הוא המשיך בפיתוח כלי פריצה מתקדמים, תוך שהוא מיישם רעיונות חדשים בתחום. לאחר מלחמת לבנון השנייה, הצבא פרסם מכרז לאותם כלים שהוא פיתח בזמנו ונקש קיבל הצעה מהחברה בה היה שותף אביו, סאן הייטק, להקים את חטיבת הפריצה ולקחת חלק במכרז, מתוקף ניסיונו והידע שצבר במהלך שירותו.
"מה שהתחיל ברעיונות שנולדו מהשטח הפך לחטיבה שפעילה ב-67 מדינות ומוכרת ב-42 מתוכן", מספר נקש, העומד בראש החטיבה הצפונית של החברה, שמעסיקה כיום 25 איש, רובם מהנדסים וטכנאים.
"אנחנו מפתחים ומייצרים ציוד מתקדם ומגוון בתחום הפריצה והחילוץ וההצלה המיועד לכוחות מיוחדים, ליחידות המשטרה, כמו בילוש ויס"מ, לכוחות מיוחדים, לכיתות כוננות מקומיות וכן לפיקוד העורף. בחו"ל אנו פונים גם לשירותי כבאות. זה כולל מכשירים מתוחכמים לפריצת דלתות, חלונות ורכבים - גם לצורך פעילות טקטית וגם למשימות להצלת חיים, כמו עבודה באזורי הרס.
"בניגוד לכלי הפריצה הכבדים של פעם, מערכות הפריצה הטקטיות שלנו משלבת טכנולוגיות חדשניות המבוססות על חומרים קלים, המאפשרות נשיאה ותפעול בקלות על ידי אדם אחד ומספקות סט כלים עוצמתי שיכול לפרוץ לכל מבנה במהירות מרבית. כיום, אנו הספק הגדול ביותר בתחום זה עבור צה"ל, המשטרה והכבאות, כאשר הכלים שלנו משמשים גם את הכוחות המיוחדים ברחבי העולם. המפעלים שלנו עובדים בסטנדרטים העולמיים הגבוהים ביותר, עם מומחיות בתחומי המתכות, ההידראוליקה, המכניקה, מערכות חשמל (APU) והטמעת מערכות משולבות".
מה קרה לכם בזמן המלחמה?
"עבדנו 16 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע כדי לספק את דרישות מערכת הביטחון והמשטרה, כבר מהיום הראשון. אל תשכח שיחידות צבא ומשטרה שעבדו בעוטף עזה נאלצו לסרוק בתים רבים, לחלץ לכודים ברכבים, אנשים חיים ולצערנו גם גופות, כמו גם לנטרל איומים ולצאת לפעילות ללכידת מבוקשים. כל זה קרה בכל יום עם ציוד הפריצה שלנו. ובתוך כל זה נאלצנו להעתיק את המפעל מקריית שמונה לעכו על מנת לשמור על רציפות קווי היצור ותמיכה טכנית למערכות הקיימות, מבצע בפני עצמו, והכל תחת אש מרגמות והיתקלויות על המוצבים שמקיפים את קריית שמונה. סיפור ישראלי לגמרי".
כיצד אתם מגנים על החדשנות שאתם מפתחים?
"אנחנו משלבים חדשנות טכנולוגית בכל תהליכי הפיתוח שלנו. למדנו במשך הזמן לזהות חדשנות והבנו את הצורך להגן עליה, כי בסוף קיימת תחרות בחו"ל ולא פעם העתיקו אותנו, או שאבו השראה מהמוצרים שפיתחנו. הבנו שלראשוניות יש ערך, שיש צורך עצום בהגנה על קניין רוחני לטווח ארוך ושאנחנו חייבים להגן על עצמנו באמצעות פטנטים. בקצרה, פיתחנו מודעות גבוהה בתחום.
"אנו נעזרים מאוד בקבוצת לוצאטו לצרכים אלה. זו חברה שמחזיקה סניף בקריית שמונה ומאוד התחברתי לאג'נדה הפריפריאלית שלה. התאהבתי בחום, בשיטות הניהול, באנשים הטובים ואני מאוד מעריך את המקצועיות שלהם. הנכונות שלהם לעזור, בצירוף האידאולוגיה שלהם, כבשה את ליבי".
לאתר החברה >>
בשיתוף קבוצת לוצאטו
