שנת 2023 תהיה השנה שבה ההיי-טק הישראלי והעולמי יתגייס למלחמה על כדור הארץ בתחומים חדשים שלא חשבנו עליהם. זו תהיה השנה שבה טכנולוגיות פורצות דרך בפינטק, סייבר, אינשורטק, פודטק, אגטק ובריאות דיגיטלית - יהפכו לחלק מהמילה "אקלים". בשנים האחרונות, המלחמה הזו הייתה נתונה בעיקר בידי טכנולוגיות של אנרגיה חלופית ו-Mobility. זו התחלה טובה. אבל בעולם שבו משבר האקלים מחריף, שבו ערים מהוות מקור מרכזי של זיהום אוויר, שרבים סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, ובעיקר שמוסדות ומדינות צריכים לשתף פעולה במאבק הזה - זה הזמן לטכנולוגיות פורצות דרך. זה הזמן ליזמים ויזמיות - צעירים וצעירות עם חשיבה חדשנית. זה הזמן שקטגוריות בטכנולוגיות מרכזיות נוספות יצטרפו למאבק ויחוללו את המהפכה הנדרשת. זה לא רק הכרחי ומוסרי. קטגוריית הקליימטק תוליד את החברות הגדולות והמשמעותיות של הדור הבא.
דרושים פתרונות חדשים
יודעים מה זה סייבר. תעשיית הסייבר הישראלית פורצת דרך בעולם. היא מגינה על בנקים, בתי חולים, מתקני צבא ותחבורה. היום ובשנים הקרובות נוכל לרתום את החדשנות הזו בסייבר להגנה על האקלים. האקרים יכולים לפגוע לא רק בביטחון, אלא גם ביכולת של אוכלוסיות ומדינות לשתף פעולה בהגנה על האקלים. האויבים בעולם הם לא רק האקרים איראניים, אלא גם חברות ענק מזהמות. אם אבטחת סייבר יכולה לשמש אמצעי למנוע פגיעה במערכות בחירות דמוקרטיות והלבנת הון, היא יכולה גם להגן על אנרגיה נקייה ואיכות האוויר והמים. פינטק, שמשמש היום להעברת כספים בין חברות ובני אדם ולשירותים דיגטליים של מוסדות פיננסיים, ישמש גם לסחור, להתקזז ולהשקיע במניעה של פליטת גזי חממה בין אנשים, ארגונים ומדינות, ויהווה תשתית לתעשיית בלוקצ'יין לא מזהמת. ופודטק? שינוי המזון שאנו צורכים הוא אחת הדרכים הדרמטיות ביותר להציל את כדור הארץ. המנהג השנתי לשחוט 50 מיליארד פרות חייב להשתנות וכמויות המים, המרעה והמזון האדירים שאנחנו משתמשים בהם כדי להאכיל את הפרות והחיות הפך את החקלאות העולמית לחקלאות שמרשתת חיות ולא בני אדם. צריך לשנות גם כל פרקטיקות החקלאות - הפחתת שימוש בכימיקלים, השקייה חכמה ומבוקרת, ואספקת דאטה על שינויים אקלימיים ומיקרו-אקלימיים לחקלאים לניהול נכון ומיטבי של המשאבים שלהם.
הדרך היחידה להתמודד עם משבר האקלים היא שינוי פרדיגמה. לאחד כוחות עם טכנולוגיות מתחומים שונים כמו סייבר, פינטק, פודטק ואגריטק, יחד עם אנרגיה חלופית ו-Mobility לצורך יצירת Firewall שיגן על כדור הארץ ועל כל עיר בעולם. אם לא נפתח פתרונות חדשים שיגנו על המשאבים הבסיסיים שלנו - הקרב יהיה אבוד.
שותפות שהיא בשורה גדולה
לפני מספר חודשים השקנו בסוהו בניו-יורק את מרכז הקליימטק הבין-לאומי. זה קורה שנתיים אחרי שהשקנו בעיר את מרכז הסייבר שנמצא בצמוד. "מרגלית סטארט-אפ סיטי ניו-יורק", כולל היום 38 חברות שמתפתחות בקצב מהיר, בדרכן להיות מובילות שוק ברמה עולמית עם מאות עובדים. זה קורה שנה לאחר שהשקנו בגליל את מרכז הפודטק "מרגלית סטארט-אפ סיטי גליל", שהפך לאבן שואבת לכל משקיע ויזם בתחומים של פודטק ואגטק, שנמצאים בלב המלחמה על האקלים.
מרכז הקליימטק בניו-יורק הוא יוזמה משותפת של קרן JVP, MINI מקבוצת BMW ועיריית ניו-יורק והוא מוביל את אותה תפיסה חדשה - גם טכנולוגיות כמו סייבר, פינטק, אינשורטק, פודטק ואגטק יהיו כולן חלק מהמלחמה במשבר האקלים, יחד עם אנרגיה מתחדשת ו-Mobility. בתהליך של בחירת השחקנים החדשים משתתפות חברות ישראליות, ממדינות שונות באירופה, אסיה וכמובן ארה"ב. סיעור המוחות מוליד הזדמנויות גדולות והשותפות של שחקנים אסטרטגיים מרכזיים בעולם הקליימטק נותן להם גישה ללקוחות הגדולים ולערים גדולות שצריכות לעשות שינוי. השותפות הזו, בין ישראל לניו-יורק, מביאה בשורה גדולה.
לשלב את תעשיית ההיי-טק הישראלית
החברות שהן חלק ממרכז הקליימטק הבין-לאומי בניו יורק מגיעות מתחומי היי-טק שונים. אחת מהן היא חברת ThetaRay - חברת פינטק שפיתחה מערכת מבוססת AI שיודעת לסרוק ולנטר העברות כספים חשודות. מדובר בטכנולוגיה הגנתית שמאפשרת להבדיל בין העברת כספים "כשרה" ל"מסוכנת" - כזו שבה הכסף משמש למימון טרור, סחר בבני אדם ובסמים. אבל בטכנולוגיה הזו אפשר גם להשתמש במלחמה במשבר האקלים - במקום לאתר כספים שמשמשים למימון טרור, אפשר לאתר גם ארגונים מזהמים, כאלה שפולטים גזי חממה. לחברת Sencrop הגענו הודות לשיתוף הפעולה שיש לנו עם צרפת. מדובר בחברת Micro-Climate שמחברת בין עשרות אלפי חקלאים בצרפת ובאירופה, ומאפשרת להם לקבל מידע אמין ורלוונטי על מזג האוויר הפרטני בחלקה שלהם, כולל מידע על מחלות, מזיקים ועוד. זו בפירוש חברת קליימטק: המידע שברשותה, ההשקיה המבוקרת, הטיפול הנכון בשטחים החקלאיים – כל אלה יכולים להביא לחיסכון אדיר במים, דשנים ואנרגיה, ולהפוך את החלקה של החקלאי לחלקה נייטרלית מבחינת פליטת גזי חממה. דוגמה נוספת היא של Chain Recation המהנדסת את העתיד של טכנולוגיות בלוקצ'יין ופרטיות על-ידי האצת ביצועי מחשוב, עם פתרונות מהירים ובעלי צריכת חשמל נמוכה עבור הדור הבא של מחשוב ירוק ומאובטח, כדי להגן על אנשים, פרטיות וכדור הארץ. InnovoPro, אם לציין דוגמה אחרת, מפיקה חלבון מחומוס ובכך מייצרת חלבון חלופי. אחת הקטגוריות הגדולות ביותר בתחום הפודטק והקליימטק בכלל. בדומה, חברה כמו Kinokko, שרותמת תהליך טבעי לחלוטין של ייצור חלבון מתפטיר פטריות לטובת ייצור חלבון אלטרנטיבי, לא רק מייצרת מזון בריא יותר אלא גם משתמשת בתהליך שהוא אקולוגי ותורם לאיכות הסביבה.
מרגע השקת מרכז הקליימטק הבין-לאומי בניו-יורק נפגשתי עם לא מעט אנשי ממשל בכירים, מנהיגים וראשי ערים, מאירופה, ארה"ב ולאחרונה גם ממדינות המפרץ, שמובילים מדיניות ברורה וחדשנית בתחום משבר האקלים. קווי מדיניות יש, אבל מדיניות זה לא מספיק. עכשיו צריך לשלב בכך את תעשיית ההיי-טק הישראלית. רק שילוב של טכנולוגיות פורצות דרך בכל התחומים יוביל לשינוי הנדרש.
הכותב הוא מייסד ויו"ר JVP ו"מרגלית סטארט-אפ סיטי"4
