כפי שהיטיבו לתאר ספרים רבים, בהם Invisible Women, Doing Harm או Sex Matters, הרפואה המודרנית לקחה את הפיזיולוגיה הזכרית כברירת המחדל שלה – ומלבד איברי הרבייה שלהן, נשים נחשבו עד לא מזמן לגרסאות מוקטנות יותר של גברים. זה החל להשתנות בשנות ה-90' של המאה ה-20, כאשר נשים החלו להשתתף בניסויים רפואיים (1993), וכאשר ב-2001 האקדמיה הלאומית לרפואה בארה"ב אף הכירה בכך שלכל תא בגוף יש מין, והבדלים מבוססי-מין משפיעים על כל הרקמות, האיברים והתהליכים בגוף האדם.
אך שוויון טרם הושג ונשים עדיין סובלות מתת-ייצוג במחקרים קליניים, דבר המוביל לתוצאות מדאיגות. למשל, לנשים נשקף סיכון כפול לסבול מתופעות לוואי קשות עקב שימוש בתרופות, וכאשר הן מדווחות על כאב - פעמים רבות הסימפטומים יוסברו כ"רגשיים" או "פסיכוסומטיים". מחקר שנעשה בקנדה אף מצא כי לנשים סיכוי גבוה בשיעור של פי-שבעה להיות לא-מאובחנות במקרה של התקף לב, זאת מאחר שמרבית התסמינים המוכרים הם אלו של גברים. בצרפת, מאותה סיבה בדיוק, אישה ממתינה בממוצע שעה וחצי יותר בחדר המיון במקרה של התקף לב.
בבואנו לבחון את תקציבי המחקר והחדשנות בעולם, זיהינו חוסר-התאמה בין מידת ההשקעה לבין צרכי הבריאות בפועל: ניתוח של מקינזי מראה שב-2020, רק 1% מהתקציבים הקליניים בביו-פארמה נגעו למצבים ייחודיים לנשים, ושיעור זה עולה ל-5% כשבוחנים גם סוגי סרטן המסכנים נשים (כמו סרטן השד או השחלות). כשבוחנים את תחום המדטק, המצב דומה למדי: רק 2% מהאישורים החדשים נוגעים למצבים ייחודיים לנשים, והשיעור מגיע ל-4% כשמוסיפים למשוואה את סוגי הסרטן המסכנים נשים.
התחום מובל על-ידי יזמיות
על הרקע הזה צומחת תעשיית הפמטק. המונח, שנטבע ב-2016 על-ידי היזמת אידה טין, שפיתחה את אפליקציית Clue למעקב אחר המחזור החודשי, מתאר תוכנות, מכשירים, מוצרים ושירותים המספקים מענה טכנולוגי לצרכים הבריאותיים הדחופים ביותר של נשים, ומוכוונים לצרכנית בקצה. התעשייה עדיין נמצאת בתחילת דרכה (חברות פמטק זוכות ל-3% מסך המימון של חברות בריאות דיגיטלית), אבל אנו מזהים צמיחה אקספוננציאלית במודעות הציבורית (כ-700 מאמרים שפורסמו על פמטק ב-2021, לעומת כ-250 ב-2020), ובמספר החברות החדשות (כ-400 סטארט-אפים שנוסדו בחמש השנים האחרונות, לעומת כ-20 בשנה בין 2008 ל-2010).
באותה סקירה של מקינזי, התמקדנו ב-800 חברות D2C וראינו גם כיצד תחום הפמטק מובל, במידה יוצאת דופן, על-ידי יזמיות: ליותר מ-70% מהחברות הייתה לפחות מייסדת אחת, בהשוואה ל-20% בממוצע בקרב חברות חדשות בתחומים אחרים. קרוליין קריאדו פרז מציעה בספרה "נשים בלתי נראות" הסבר מעניין לכך: "לא תמיד קל לשכנע מישהו שצורך מסוים קיים, אם הוא לא חש אותו בעצמו". דוגמה אחת מני רבות לכך, מתחום הבריאות המינית, ניתן למצוא בפתרונות שמציעה Aquafit Intimate הישראלית, המפתחת מגוון מוצרים עבור נשים במטרה "להנגיש את הבריאות המינית לנשים החשות כאב בזמן יחסי מין". מחקרים כבר הראו כיצד ממציאים, בבואם לפתור בעיות רפואיות, לרוב יתמקדו בבעיות המזוהות עם גברים, בעוד שצוותים בהובלת נשים ימצאו לרוב פתרון לבעיות של כולם. Imma Health היא דוגמה אחרת לפמטק ישראלי, שפיתח מערכת ניטור מרחוק עבור נשים בתהליך של הפריה חוץ-גופית המאפשרת להן לעקוב אחרי הזקיקים שלהן, בנוחות ובאינטימיות של הבית. דוגמה נוספת היא Nuvo שפיתחה פתרון המאפשר לנשים ולרופאים לנטר נתונים על מצב העובר (לא משנה היכן האם נמצאת) ובכך לסייע לנשים הנמצאות בסיכון לצירים מוקדמים להימנע מלחץ ותזוזות לא נחוצות, בייחוד נשים החיות באזורים ללא בתי חולים ליולדות (המכונים Maternity Care Desert).
מעודד חדשנות טכנולוגית
אלו הן רק כמה דוגמאות לאופן שבו תעשיית הפמטק משבשת את שירותי הבריאות המסורתיים ומעצימה נשים, והיא עושה זאת בחמש דרכים עיקריות: ראשית, באמצעות טיפול היברידי, שירותי רפואה מרחוק ומשלוח מרשמים. שנית, באמצעות טיפול עצמי: שירותי מעקב, ציוד לביש ופתרונות לאבחון ביתי מעצימים נשים לקחת אחריות על הבריאות שלהן. שלישית, תעשיית הפמטק מסייעת לעודד חדשנות בתחום מדעי החיים בכלל, עם נתונים עשירים, טכנולוגיות מתקדמות והבנה טובה יותר של הבדלים ביולוגיים. רביעית, היא מסייעת לטפל באזורים שסובלים מסטיגמות רבות: כיום, נשים רבות אינן מדברות עם רופאיהן על המחזור החודשי, בריאותן המינית, או על מצבים כמו מנופאוזה (הפסקת הווסת). ולבסוף, היא מנגישה יותר ויותר טיפולים בצורה מותאמת תרבותית עבור תת-אוכלוסיות כמו נשים שחורות, להט"ביות או במדינות מתפתחות.
באותה סקירה, זיהינו שכמעט מחצית מתוך 800 חברות הפמטק מגיעות מארה"ב. אחריה מגיעות סין, בריטניה והודו, ואילו השוק החמישי בגודלו הוא ישראל, המהווה בית ל-3.5% מחברות הפמטק בעולם. המשמעות היא שישראל משמשת בית ליותר פמטקים מאשר קנדה, גרמניה, צרפת ושוודיה. מספר זה הוא אפילו נמוך יותר מזה שמפרסם סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC), בעיקר בגלל ההתמקדות שלנו בתחום הבריאות ובפתרונות B2C. לפי SNC, בישראל פועלות כ-130 חברות פמטק, כולל בקטגוריות כמו קוסמטיקה, אסתטיקה או שירותי אבטחה לנשים - ובשנת 2021 הושקעו 160 מיליון דולר בחברות אלה.
הזדמנויות לצמיחה דו-ספרתית
במשך זמן רב מדי שמענו שבריאות האישה היא "נישה". אולם נשים מהוות 50% מהאוכלוסייה, הן מקבלות 80% מכלל ההחלטות של הצרכנים בתחום הבריאות, הן מהוות 75% מעובדי תעשיית הבריאות והן מוציאות יותר כסף מגברים על בריאות ברוב שלבי חייהן. בהתאם להיקף, ההערכות של גודל השוק של תעשיית הפמטק נעות בין חצי מיליארד למיליארד דולר. התחזיות מצביעות על הזדמנויות לצמיחה דו-ספרתית בהכנסות, וישנן עדיין הזדמנויות רבות עבור יזמים, בעלי עסקים ומשקיעים להיכנס לתעשייה. ראוי לציין, אין מדובר "רק" בהזדמנות לשפר את בריאותן של נשים, מטרה חשובה כשלעצמה, אלא גם לשפר את החברה כולה, מאחר שנשים בריאות יותר מייצרות כלכלות חזקות יותר.
הכותבת היא שותפה במקינזי ישראל המובילה את תחום הבריאות והפארמה
