השנים האחרונות היו מאתגרות לתעשיית הביוטק. עד אמצע 2022, חווינו הצפה ועליית ערך לא פרופורציונלית של חברות בתחום מדעי החיים לאחר התפרצות הקורונה, אך בעקבותיה הגיעה קריסה, שהשלכותיה משפיעות עד היום. מנגד, התשוקה לחדשנות והרעיונות פורצי הדרך באקו-סיסטם הישראלי נותרו חזקים, ותהליך התאוששות החל להסתמן אפילו במהלך המלחמה.
לקראת 2026 אנו מזהים סימני התאוששות ראשוניים, גם אם הנתונים עוד לא מביאים לידי ביטוי את הפוטנציאל האדיר של הטאלנט הישראלי בתחום מדעי החיים. כל עוד המגמה הנוכחית בשוק תימשך, חברות ששרדו את התקופה הנוכחית יוכלו ליהנות מהתחזקות ענף הביוטק בארץ ובעולם.
סלקטיביות, מיזוגים יצירתיים ושווקים חדשים
החוסן של האקו-סיסטם הישראלי, שהוכיח את עצמו גם בימי לחימה, אינו מקרי; הוא נשען על תשתית מדעית עמוקה וטאלנט מקומי חסר פשרות. בעוד שהנתונים היבשים עדיין לא משקפים את מלוא הפוטנציאל, השטח כבר רוחש תנועה ומסמן את הדרך קדימה. עבור אותן חברות שצלחו את הטלטלות של השנים האחרונות, שנת 2026 מסתמנת כנקודת זינוק משמעותית, המשלבת בשלות טכנולוגית עם מודלים עסקיים גמישים. להלן התחזיות המרכזיות שיעצבו את ענף הביוטק בשנים הקרובות:
01. עלייה במימון והשקעות, לצד סלקטיביות גבוהה
לאחר ירידות שווי, אי-ודאות בשוקי ההון וירידה במספר הקרנות שמשקיעות בביוטק, בשנה הקרובה מסתמנת תחילתה של חזרה להיקפי השקעות גדולים יותר, בעיקר בשלבים מוקדמים (Seed, Series A). עם זאת, משקיעים מגלים סלקטיביות גבוהה יותר, ודגש על חברות עם תשתית קלינית מוכחת או טכנולוגיה פורצת דרך. במקביל, משקיעים מודעים להשפעת ה-AI על עולמות הביוטק, שמביאה לקיצור משמעותי בתהליך הפיתוח וההגעה לשוק.
02. עדיפות לשווקים ציבוריים על פני השוק הפרטי
כחברות מו"פ ללא מכירות בשלבים הראשונים, חברות ביוטק זקוקות לגיוס כספים באופן שוטף. בשנים האחרונות ראינו, כאמור, מיעוט קרנות הון סיכון שמשקיעות בתחום הביוטק, וזה נכון גם בעולם ולא רק בארץ. ב-2026 אפשר לצפות שיותר חברות ביוטק יפנו לשווקים הציבוריים.
03. התקדמות יישומי AI בתהליכי עיבוד ביולוגי (Bioprocessing)
AI ימלא תפקיד הולך וגדל בתהליכים אלה, כולל ניטור ואופטימיזציה של ייצור חומרים ביולוגיים. הוא יכול לסייע בזיהוי ואיפיון מולקולות חדשות, ולאפשר ניתוח בסדר גודל מאסיבי של מאגרי נתונים גדולים, עם מחזורים מהירים. ככל שטכנולוגיות מתן התרופות (drug delivery) מתקדמות, ומערכות "הולכת-מטען" המסוגלות לחצות את מחסום הדם-מוח מתפתחות, AI עשוי גם לסייע בבחירה ובהנדסה של מטען ביולוגי למטרות מאוד ייחודיות - ואף כאלה שבעבר היו בלתי נגישות. תהליכי AI ישפיעו בתחום של חיזוי טוב יותר של המוצר ותהליך הייצור. כמו כן, הם צפויים להוריד את העלויות התפעוליות וכך לחסוך משאבים לחברות - חיסכון בהוצאות מדיום הגידול (גידול תאים בביו-ריאקטור), או הפעלת תהליכי הייצור בצורה אופטימלית יותר כדי לקצר זמני תפעול.
04. מיזוגים ורכישות לא קונבנציונליים
לחשיבה יצירתית אין גבולות. יזמים בעולם הביוטק יחפשו דרכים חדשות שלא ראינו בעבר ליצור ערך, בין היתר באמצעות מיזוגים לא קונבנציונליים, כאשר שתי חברות מעולמות שונים מתמזגות יחד ויוצרות משהו חדש ומפתיע. כך למשל, החברה ישראלית Enlivex שעשתה מיזוג לכאורה עם חברת קריפטו. בנוסף, בשנת 2026 נראה עוד עסקאות של מיזוגים ורכישות, במיוחד של חברות בוגרות עם תוצאות קליניות, על ידי תאגידי פארמה בין-לאומיים.
05. 2026: שנת האקסוזומים
ב-2025, המילה "אקסוזומים" (ננו-חלקיקים ביולוגיים עם יכולות טיפוליות) עברה ממעגלים מדעיים אל המיינסטרים והשיח הציבורי. ועדיין, רוב מה שהציבור פוגש כיום הוא מוצרים קוסמטיים, שם עושים פעמים רבות שימוש באקסוזומים ממקור צמחי. אלו אמנם פופולריים, אך שונים מהותית מאקסוזומים טיפוליים שמקורם בתאים אנושיים - המיועדים לפעול ברמות ביולוגיות משמעותיות יותר. התחום מתקרב לנקודת מפנה משמעותית גם על רקע השיפור ביכולות הייצור שלו.
06. פתיחות לרגולציה מהירה
אין זה חדש שהרגולציה העולמית מתקשה להדביק את הקצב המהיר של המדע והחדשנות. מדי יום נולדים חידושים טכנולוגיים שמעמידים את המסגרות החוקיות הקיימות במבחן, ולעיתים קרובות הן לא מספקות מענה הולם.
ב-2026 נראה עוד ועוד חברות שפונות לשווקים בהם הרגולציה יותר פתוחה וזריזה מאשר בשוק האמריקאי. מעבר לדגש על רגולציה אמריקאית (FDA) ואירופאית (EMA) ניכרת פתיחות רגולטורית לשווקים נוספים דוגמת הודו, סין ודרום-מזרח אסיה, כך שייתכן ויותר חברות יעדיפו לקבל אישור רגולטורי בשווקים כאלה, להתחיל מכירות, ומשם להתקדם לשוק בארה"ב.
07. הרחבת ענף הביוטק מעבר לעולם הרפואה
עם התפתחות תחום הביולוגיה הסינתטית אנחנו רואים אפשרות לצמיחה של הביוטק גם בתחומים שאינם ממוקדי רפואה, כגון: חקלאות, ביו-פלסטיקה, סביבה (טיפול בזיהומים סביבתיים) ואפילו ביו-חומרים בתחום הצבאי. במקום לעסוק רק בתרופות, חברות ירחיבו את עולם הביולוגיה לעולמות מעניינים נוספים.
08. הון אנושי וחזרת המוחות
עם סיום המלחמה בישראל, לצד המצב הביטחוני עבור יהודים וישראלים בחו"ל, אני מקווה שנראה חזרה של מוחות לארץ. נכון, המשכורות כאן נמוכות יותר והתחרות מול העולם קשה בשלב זה. עם זאת, באירועים של ארגון ScienceAbroad (ארגון המדענים הישראלים בחו"ל, מוסד ללא כוונת רווח הפועל לשמירת קשר עם חוקרים ישראליים ברחבי העולם ולהשבת המוחות לישראל) בהם השתתפתי לאחרונה, התרשמתי שיש עניין גובר של מדענים, רופאים ויזמים לחזור לארץ. כדי שזה יצליח נדרשים מאמצים מצד גופי אקדמיה, עמותות ומשרדי ממשלה שהנושא באחריותם. חלקם ייקלטו בחברות בתעשייה ואני מקווה שחלקם גם באקדמיה, מה שיתרום לקידום המדע בישראל.
09. ישראל יכולה להיות מעצמה של חברות ביוטק צעירות פורצות דרך
חברות הביוטק הישראליות הוכיחו גם בשנתיים של מלחמה שהן ממשיכות לפתח פתרונות פורצי דרך לאתגרים מהמורכבים שבעולם הרפואה.
לישראל יש את כל הפוטנציאל להפוך למעצמת ביוטק עם שילוב ייחודי של מחקר רפואי, יכולות חזקות באקדמיה, ורקע יזמי הייטקיסטי מבוסס. אני מאמין שזה חזון שיכול בהחלט להפוך למציאות.
הכותב הוא מנכ"ל חברת הביוטק נוראקסון (NurExone), מנהל אקדמי של תוכנית ה-BioMed-MBA בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים ויו"ר משותף של איגוד ה-MedTech בלשכת המהנדסים
