תחום הדיפטק (Deeptech) - טכנולוגיות הנשענות על פריצות דרך מדעיות והנדסיות - הופך לאחד מעמודי השדרה המשמעותיים של החדשנות הישראלית. לפי דוח רשות החדשנות לשנת 2025, ישראל נמנית עם המדינות המובילות בעולם בהיקף ההשקעות ובפעילות הסטארט-אפים בתחומי ה-AI והדיפטק, ומדורגת חמישית בעולם בהיקף השקעות ההון סיכון המופנות לדיפטק. הדוח מציין, למשל, כי בין השנים 2019-2025 גייסו חברות דיפטק ישראליות למעלה מ-28 מיליארד דולר, כ-35% מכלל הון הסיכון שזרם להייטק המקומי בתקופה זו, נתון שממקם את ישראל כאחד המרכזים הבולטים בעולם המערבי בתחום זה.
"דיפטק מוגדר כטכנולוגיה המבוססת על חדשנות הנדסית מוחשית, או פריצות דרך מדעיות, שמיושמות לראשונה כמוצר ומיועדות להתמודד עם האתגרים הגדולים ביותר של החברה", מבהירה ד"ר אסתר לוצאטו, עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין רוחני הוותיקה והמובילה בישראל, שמציינת השנה 157 שנים להיווסדה.
מה מאפיין חברות דיפטק?
"חברות דיפטק מאופיינות בשני קריטריונים עיקריים: מורכבות ומשך זמן הפיתוח הדרוש עד לבשלות שוק, ודרישה להשקעות משמעותיות במו"פ, בתשתיות ובצוות מומחים. קריטריון נוסף הוא יצירה של קניין רוחני ובנייה אסטרטגית שלו בארץ ובעולם", מוסיפה ד"ר לוצאטו. "בהגדרה זו נכללות חברות בתחום המוליכים למחצה, רובוטיקה וחלל, וכן חברות בתחומי הבריאות ומדעי החיים, כימיקלים, מזון וחקלאות, הנדסה וייצור מתקדם, אנרגיה ותחבורה, וכמובן תעשייה ביטחונית".
"כפי שמצוין בדוח רשות החדשנות, שלושת התחומים המרכזיים בהן פועלות יותר ממחצית חברות הדיפטק בישראל הם מכשור רפואי, פארמה ובינה מלאכותית. רבע מגיוסי ההון לחברות דיפטק ישראליות היו במכשור רפואי ובפארמה. יותר מזה, בתחומי המכשור הרפואי, כמו גם בתחומי החקלאות והמזון, חברות דיפטק ישראליות גייסו חלק משמעותי מסך ההון שגויס בתחום הדיפטק ומשכו כ-9%-10% מכלל גיוסי ההון בעולם", היא מדגישה.
מקום ראשון בעולם במספר פטנטים לנפש
אם ניקח את אחד התחומים הבולטים בתחום הדיפטק, ביו-רפואה, הרי לדברי ד"ר לוצאטו, ישראל נחשבת לאחד הריכוזים הגבוהים בעולם של חברות ביו-רפואה חדשניות ביחס לגודל האוכלוסייה. חרף המצב הביטחוני‑כלכלי, התעשייה לא רק שרדה אלא המשיכה להקים חברות חדשות, לגייס הון ולהשתלב בשווקים בין-לאומיים, כך שישראל נשארה "שחקן על" בזירה הגלובלית.
ד"ר לוצאטו מציגה שורה של מדדים התומכים בטענה זו. "בדירוג עולמי לחדשנות במערכות בריאות לשנת 2024, ישראל דורגה במקום ה-12 בעולם ובמקום הראשון באסיה, עם ביצועים גבוהים במיוחד במדע וטכנולוגיה, הודות לקהילת מחקר חזקה וריבוי פטנטים. ישראל אף מדורגת במקום ראשון בעולם במספר פטנטים במכשור רפואי לנפש, ומגיעה למקום שני אחרי ארה"ב במספר חברות מכשור רפואי במונחים מוחלטים, למרות שאוכלוסייתה קטנה משמעותית מזו של ארה"ב. למעשה, כ‑70% מחברות מדעי החיים בישראל מוגדרות כחברות מכשור רפואי - שיעור עצום שמייצב את ישראל כאחת התעשיות הדינמיות והצומחות בעולם בתחום זה.
"זה נובע בין היתר מהקשר ההדוק בין אקדמיה לתעשייה שמתקיים בישראל", היא מסבירה. "אני מזכירה שמוסדות כמו מכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מדורגים תדיר בצמרת העולמית בתחומי מדעי החיים, ביו-רפואה וכימיה. למשל, לפי דירוגים אקדמיים בין-לאומיים, מכון ויצמן נמצא בצמרת 100 המוסדות בעולם בפרסומים בביומד".
לוצאטו גם שמה דגש על חברות ביוטק, המשתמשות בטכנולוגיות עמוקות, כמו גילוי תרופות מבוסס AI או טכנולוגיות TechBio (שמשלבות בין ביולוגיה מתקדמת לטכנולוגיות מונעות-נתונים). "חברות אלה ניצבות במרכז הספקטרום של דיפטק. הן עומדות בקריטריונים המרכזיים שמאפיינים את התחום: זמן הגעה ארוך יחסית לשוק, מורכבות טכנולוגית גבוהה, תשתית קניין רוחני וצורך משמעותי בהון ובמשאבים לפיתוח והטמעה. נתונים אלה מודגשים גם בדוחות רשות החדשנות, המראים את הפוטנציאל הרב של תחום זה להניב חדשנות משמעותית עם השפעה על בריאות הציבור ואיכות החיים".
קיצור הדרך מניסוי לתרופה
תחום הביו-רפואה, מדגישה ד"ר לוצאטו, שהיא כימאית בהכשרתה, חווה בשנים האחרונות קפיצה אדירה, במיוחד בפיתוח תרכובות ותרופות חדשות והכל חלק ממהפכת הדיפטק ופיתוח של אותן טכנולוגיות עמוקות. בעוד שהביוטכנולוגיה המסורתית התבססה על ניסוי וטעייה ממושכים במעבדה, הבינה המלאכותית מאפשרת כיום גישה חישובית, מדויקת ומהירה במיוחד, שמגדירה מחדש את לוחות הזמנים והעלויות של פיתוח תרופות.
"דוגמה מובהקת למהפכה זו היא פריצת הדרך המדעית שזיכתה את דמיס הסאביס (Demis Hassabis), מייסד DeepMind שנרכשה על ידי גוגל, בפרס נובל לכימיה לשנת 2024", היא מציינת. "תרומתו פורצת הדרך מתמקדת בפיתוח שיטה חישובית, שמאפשרת לנבא את התכונות והפעילות של חלבונים, באמצעות סיקור (screening) מדויק של המבנה המולקולרי שלהם, מה שמקצר משמעותית את הדרך מניסוי לתרופה. אגב, חסאביס כבר רשם כמה פטנטים בתחומי בינה מלאכותית ולמידת מכונה, ובהן יישומים בביו-חישוב".
לדבריה, ההישגים של ה-AI בביוטק אינם רק מדעיים, אלא גם בעלי משמעות כלכלית ואסטרטגית עצומה. חברות דיפטק בתחום הבריאות והמכשור הרפואי יכולות כיום לצמצם באופן דרמטי את זמן ההגעה לשוק, להפחית עלויות ניסוי וטעייה ולהגדיל את הסיכוי להצלחה של תרופות חדשות.
"עבור משקיעים וגופי חדשנות, ההזדמנות היא כפולה. מצד אחד, הפוטנציאל להניב פתרונות רפואיים פורצי דרך; מצד שני, ההשפעה על יעילות הפיתוח והחזרי ההשקעה. כך, תחום הביומד והתרופות החדשות הופך למנוע מרכזי של חדשנות דיפטק, שמחבר בין מדע, טכנולוגיה והון, ומסמן כיוון ברור לעתיד הרפואה המתקדמת בישראל ובעולם".
בואי נבהיר לקוראים איך עובד המנגנון לניבוי חלבונים.
"הסוד של הטכנולוגיה, המבוססת על מודלים כמו AlphaFold, טמון בהבנה שמבנה תלת-ממדי של חלבון קובע את פעילותו ואת יכולתו 'להתלבש' על מטרות בגוף - בין אם מדובר במחלה או בפתוגן (מחולל המחלה - חיידק, וירוס, פטרייה, טפיל). השיטה מאפשרת ניבוי מדויק של מבנה החלבון עד לרמת אטומים, הישג שהיה כמעט בלתי אפשרי לביצוע בקנה מידה רחב עד לפני מספר שנים.
"בעבר, פיתוח תרופות דרש שנים רבות של ניסויים פיזיים יקרים במעבדות לסינון תרכובות פוטנציאליות. כיום, בעזרת טכנולוגיות דיפטק, חברות פארמה יכולות לערוך screening ממוחשב של אלפי מולקולות בתוך חודשים ספורים בלבד. ה-AI מנבא מראש את מידת ההצלחה וההתאמה של חלבון לטיפול מסוים, ומקצר באופן דרמטי את שלבי גילוי התרופה, תוך הגדלת הסיכוי להצלחה ושיפור היעילות הכלכלית של הפיתוח".
כלומר, בשורה התחתונה יש כאן גם הצלת חיים וגם הוזלת עלויות?
"כן, אין ספק שפיתוח של טכנולוגיות מהדור החדש מוביל לקיצור תהליך מציאת התרופות באופן כה דרסטי מהווה בשורה כלכלית וציבורית כאחד. עבור חברות הפארמה והביוטק, הייעול מביא להוזלה משמעותית של תהליך הפיתוח - עלות פיתוח תרופה מוערכת כיום במיליארדי דולרים.
"ההאצה הזו מדגישה גם את חשיבות הקניין הרוחני. פטנטים וזכויות יוצרים על שיטות חישוביות, חלבונים או מולקולות חדשות הופכים לכלי מרכזי בשמירה על יתרון תחרותי והגנה על ההשקעה במחקר ופיתוח. זה מבטיח שטיפולים מצילי חיים יגיעו לשוק בזמן קצר יותר, ובכך יוכלו להציל אנשים רבים יותר שזקוקים לפתרון רפואי דחוף. ישראל, כמעצמת דיפטק ו-AI, נמצאת בחזית המאמץ הגלובלי הזה, ומשלבת חדשנות, יעילות והגנה על זכויות פיתוח בשטח".
המרוץ לשליטה בכוח עיבוד
מחשבי העל הם גם חלק מהותי במהפכת הדיפטק ופריצות הדרך המדעיות בתחום הניבוי המולקולרי, כפי שתוארו בפרס נובל של דמיס הסאביס, מתורגמות כיום למרוץ חימוש טכנולוגי חסר תקדים בתעשיית הפארמה. המרוץ הזה מתמקד בהשגת כוח חישוב אדיר, שמאפשר להפוך את תהליך גילוי התרופות מניסוי אקראי ויקר במעבדה - לתהליך ממוקד וממוחשב.
לוצאטו מציגה דוגמא מובהקת לכך והיא ההסכם עליו חתמו ענקית הפארמה אלי לילי וחברת השבבים אנבידיה, לבניית מחשב-העל החזק בעולם לגילוי ופיתוח תרופות. מחשב-על זה, המורכב מ-1,016 מעבדי Blackwell Ultra, מכונה על ידי החברות "בית חרושת לתרופות" (Drug Factory) ומטרתו לייעל דרמטית את תהליך ההבאה של תרופה לשוק, שאורכו כיום יותר מעשור ועולה מיליארדי דולרים.
המהלך של אלי לילי מהווה חלק מאסטרטגיה רחבה ודיסרפטיבית, שמחברת טכנולוגיה, דאטה, קניין רוחני והון. החברה אינה משקיעה את רווחיה העצומים רק בפיתוח התרופה הבאה, אלא בשינוי עתיד התחום כולו. מחשב-העל ינצל את מאגרי המידע הרפואי של לילי להזנת מודלי הבינה המלאכותית, וכך יאפשר גילוי תרופות בצורה ממוקדת ומהירה.
"חשוב לציין, כי חלק ניכר מהטכנולוגיות שעליהן מבוסס מחשב-העל - הן חומרתיות והן תוכנתיות - פותחו על ידי אנבידיה בישראל, במסגרת מרכז הפיתוח המקומי שלה ובידע שנצבר בפרויקטים כמו מחשב-העל Israel-1, מה שמדגיש את החיבור בין חדשנות גלובלית ליכולות טכנולוגיות מקומיות", מדגישה ד"ר לוצאטו, שמעריכה כי הקמת הקמפוס החדש של אנבידיה בצפון תעצים את האקו-סיסטם המדעי-טכנולוגי בישראל.
הזדמנות עצומה לביומד הישראלי
עניין נוסף עליו היא מצביעה הוא ההשפעה של המהפכה בביוטק על שוק ההון סיכון, שם כניסת טכנולוגיות דיפטק וספיצפית ה-AI משמשת כלי מרכזי להפחתת סיכוני השקעה המאפיינים את מדעי החיים. בעוד שבתעשיית הביו-פארמה המסורתית נרשמה האטה חדה וירידה בהשקעות בשלבים מוקדמים (Early Stage), שילוב הבינה המלאכותית מחזיר את עניין המשקיעים בסטארט-אפים צעירים.
"נתונים עדכניים מראים כי חברות ביוטק המשלבות AI כבר בשלבי גילוי התרופות נהנות מ'פרמיית AI' משמעותית. שווי החברה החציוני (לפני הכסף) עומד על כ-78 מיליון דולר, כמעט כפול מהשווי החציוני של חברות ביו-פארמה קלאסיות. ההיגיון ברור - מולקולות שפותחו בעזרת AI עברו את שלב I של ניסויי הבטיחות בשיעור הצלחה של 80%-90%, לעומת 40%-65% בתעשייה כולה. ה-AI נתפס כאמצעי שמפחית את האקראיות והאי-ודאות – אותם גורמים שאלי לילי ואנבידיה מכנים 'בית חרושת לתרופות'".
לסיכום, מהן להערכתך ההשלכות של התפתחויות אלה על שוק הדיפטק והביומד הישראלי?
"באופן גלובלי אני מעריכה ששיתוף הפעולה של אלי לילי עם אנבידיה, לצד פלטפורמות נוספות שהחברה משיקה, יציב רף מחייב חדש לכל התעשייה. מנהלי חברות פארמה אחרות כבר מבינים, כי עליהם להצטרף למרוץ החימוש - הן בהובלת הבינה המלאכותית והן בהבטחת כוח חישוב שאינו בלתי מוגבל בעולם. הדבר תקף לכל התחומים המשיקים לתחום הדיפטק, שעובר לקדמת הבמה.
"למשל, עבור שוק הביומד הישראלי, המצטיין בחברות ביו-קונברג'נס (Bio-Convergence), הנמצאות על התפר שבין רפואה להנדסה, הדיפטק הוא הזדמנות עצומה. ההחלטה של רשות החדשנות לקדם את תחום הביו-קונברג'נס מתגלה כחכמה במיוחד, שכן חברות סטארט-אפ ישראליות המשלבות AI ופיתוח תרופות יכולות להגיע לאקזיט טכנולוגי - מכירת האלגוריתם או הפלטפורמה שלהן לענקיות הפארמה - גם מבלי להשלים את פיתוח התרופה בעצמן. לצד זאת, ההגנה על הקניין הרוחני - פטנטים על אלגוריתמים, חלבונים או שיטות גילוי - הופכת לקריטית לשמירה על היתרון התחרותי והיכולת להפיק ערך מהחדשנות הרבה בתחומי הדיפטק, שכן הטכנולוגיות העמוקות וההגנה עליהן עומדות בלב העניין".
מחזון בן-גוריון לחזית ה—AI
לאחרונה קיבלה ד"ר אסתר לוצאטו את "אות בן‑גוריון" מאוניברסיטת בן‑גוריון בנגב, כהוקרה על תרומתה רבת‑השנים לפיתוח הנגב, לחיבור בין יזמות, אקדמיה ותעשייה ולקידום שוויון הזדמנויות בפריפריה. מעבר להיותה מנכ"לית קבוצת לוצאטו, עורכת פטנטים, יו"ר המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה ואשת עסקים מובילה, היא מזוהה כאחת הדמויות המרכזיות בדחיפת ההייטק הדרומי לעבר צמיחה ושגשוג - בין היתר כיו"ר "עמותת ישראל למען הנגב", שפעלה במרץ להעברת יחידות המודיעין של צה"ל לנגב והצליחה בכך חרף התנגדות של גורמים שונים.
כעת מצטלבת פעילותה עם האסטרטגיה החדשה של אוניברסיטת בן‑גוריון להפוך את הנגב למוקד ידע מחקרי ויישומי בתחום הבינה המלאכותית. האוניברסיטה משקיעה בתשתיות מחשוב, מרכזי מחקר בין-תחומיים ושיתופי פעולה עם התעשייה, במטרה לבסס בבאר שבע "מרכז כובד" ארצי ל‑AI. ד"ר לוצאטו רואה בחזון הזה המשך ישיר לחזונו של דוד בן‑גוריון - להפוך את הנגב ממחוז פריפריאלי למנוע צמיחה וחדשנות - וממקמת את מהפכת ה‑AI כשלב הבא בפיתוח הכלכלי והחברתי של הדרום.
שאיפה זו מתבססת על כך שכבר כיום היקף הפעילות של האוניברסיטה בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית ולמידת המכונה הוא הגדול ביותר בארץ ועל תשתית הון אנושי חזקה שקיימת באוניברסיטת בן-גוריון. האוניברסיטה מעסיקה כיום למעלה מ-100 חוקרי סייבר, חלקם הגדול חברי סגל בכיר וזוטר, היקף נדיר למדי באקדמיה הישראלית. ממחקר שניתח 3,500 חברות בינה מלאכותית ומיפה את האוניברסיטאות שמהן הן מגייסות את עיקר הכישרונות, עלה שאוניברסיטת בן‑גוריון דורגה במקום הרביעי והמכובד בעולם ברשימה זו - נתון שממחיש את מעמדה כמעבדה לאומית ל‑AI ואת תפקידה בעיצוב עתיד ההייטק בנגב.
לפרטים >>
בשיתוף קבוצת לוצאטו
