"מרוץ החימוש" הטכנולוגי, שמעצב מחדש את התעשייה הגלובלית, הגיע זה מכבר למגרש המשחקים של תעשיית התרופות. בעידן שבו קצב החדשנות החיצונית מהיר יותר מכפי שכל מחלקת מו"פ פנימית, עשירה וחזקה ככל שתהיה, יכולה להכיל, תאגידי הענק מבינים שההתפתחות דורשת שינוי פרדיגמה. האקסיומה הישנה, לפיה כל הפתרונות צריכים לבוא מתוך הבית, אינה תקפה עוד.
ענקית התרופות הישראלית טבע מצטרפת כעת במלוא הכוח למגמה זו. במסגרת אסטרטגיית "חוזרים לנתיב של צמיחה" (Pivot to Growth), השיקה טבע את Teva Rise - מערכת חדשנות פתוחה גלובלית, שמטרתה לרתום את טכנולוגיות הדור הבא, דוגמת בינה מלאכותית, בריאות דיגיטלית ו-Industry 4.0, כדי להאיץ את הפיכתה למובילת ביו-פארמה.
Teva Rise היא דוגמה מובהקת למה שמכונה "חדשנות פתוחה" (Open Innovation), מודל אסטרטגי שבו חברה גדולה משתפת פעולה באופן שיטתי וממוקד עם גורמים חיצוניים - סטארט-אפים, ממציאים וחברות טכנולוגיה - במטרה לאתר וליישם פתרונות לאתגרי הליבה שלה, במקום להסתמך רק על משאביה הפנימיים. התפיסה היא לפתוח את השערים לגורמים חדשניים ולבסס עימם שותפות כמפתח לטרנספורמציה עסקית ולקיצור זמני הפיתוח. לשם כך, החברה מקצה, בשלב ראשון, עשרות מיליוני שקלים למימון פיילוטים ואינטגרציה של הטכנולוגיות הנבחרות, כשהיא בוחרת למקם את המטה של התוכנית הגלובלית דווקא בישראל.
"התוכנית נולדה מתוך רצון לבצע אקסלרציה של אסטרטגיית הצמיחה הכללית של טבע, באמצעות יצירת פריצות דרך טכנולוגיות", אומרת ד"ר מאיה שושן-אורגד, מנהלת פלטפורמת Teva Rise. "טבע מחפשת דרכים להאיץ פיתוח תרופות חדשות, לפתח גנריקה מהירה יותר ולהשיג התייעלות תפעולית, בכל מקטע בתהליך הארוך שמוביל מהמעבדה למדף - במו"פ, באופרציה ובייצור, בתמחור, בלוגיסטיקה ובשינוע - תוך אדפטציה מהירה לשוק. זו לא עוד תוכנית האצה, אלא מאמץ גלובלי מובנה שנועד לשרת את ליבת האסטרטגיה העסקית".
מרחב גדול למגוון גדול של חברות
לדברי ד"ר שושן-אורגד, ההבנה העמוקה שהובילה להשקת התוכנית היא שכדי לשמור על מעמדה של החברה כמובילת שוק וכחברה ביו-פרמצבטיקה חדשנית, עליה לפתוח את שעריה, להכניס אליה גורמים חדשניים ולבצע קולבורציה עמוקה. "אי אפשר להשיג הכל לבד", היא מדגישה. "האמת היא שזה לא זר לנו. בתחום המו"פ יש לנו כבר מעל 50 שותפויות שונות רק עם האקדמיה הישראלית ועוד נוספות בעולם. אבל מה שחדש כאן הוא שהדבר נעשה באופן מובנה, בהיקף גדול יותר, והמטרה היא להגיע גם לאזורים שאינם 'טבעיים' לנו".
באילו תחומים טבע מחפשת שיתופי פעולה ואיך יפעל המודל הייחודי הזה?
"לקראת השקת התוכנית התחלנו סריקה של היחידות העסקיות בחברה - מהמחקר ופיתוח, דרך התפעול ועד המסחרי - כדי לזהות את הנקודות הרלוונטיות ביותר, שבהן טכנולוגיות חדשניות יכולות להביא לשינוי ולסייע. החברה הגדירה מספר תחומי ליבה מרכזיים לשיתופי פעולה, המכסים את כל שרשרת הערך: טכנולוגיות שתומכות בתהליך פיתוח התרופות והאצת ההגעה שלהן לשוק וטכנולוגיות מידע; אופרציה, לרבות לוגיסטיקה וייצור; ומסחור של פתרונות לשוק.
"הרעיון הוא שאותן טכנולוגיות חדשניות יסייעו לטבע בהגשמת שלוש מטרות-על: קיצור זמן ההגעה לשוק, ייעול תהליכי הפיתוח, חיסכון כלכלי וגידול בהכנסות. למעשה, החברה מצפה כי כל מחזור אתגרים יניב פתרונות שישפרו את תוצאותיה בעשרות רבות של מיליוני דולר בשנה ויותר.
"פרסמנו שבעה אתגרים ממוקדים בתוך תחומים אלו, הכוללים שימוש ב-AI לתכנון יעיל יותר של ניסויים קליניים, מציאת מודלים אנושיים לבדיקת תרופות כאלטרנטיבה לניסויים בבעלי חיים, אנליטיקה מתקדמת לאופטימיזציה של מכרזים, חיזוי תחזוקה פרואקטיבית של מערכות ייצור, וניהול איכות המוצר כולל חיזוי סיכונים. הפתרונות מבוססים טכנולוגיות שונות, כמו IoT, תעשייה חכמה, אנליטיקה מתקדמת ובריאות דיגיטלית. יש כאן מרחב גדול למגוון גדול של חברות וטכנולוגיות בתחומים הללו, ואני בטוחה שרבות מהן בכלל לא חשבו על התאמה לעולם הפרמצבטיקה. כעת יש להן הזדמנות לכך".
מימון מלא לשלבי הפיילוט והאינטגרציה
לדברי שושן-אורגד, האלמנט החדשני ביותר של Teva Rise הוא המודל העסקי שלה, שמבטיח לסטארט-אפים מימון מלא לשלבי הפיילוט והאינטגרציה, תוך השארת השליטה בידיהם. "קבענו קריטריונים ברורים לבדיקת התאמת הטכנולוגיה לפיילוטים, ולכל אתגר מכוונים לבצע לפחות פיילוט אחד", היא מסבירה. "אנחנו נדאג לכל המימון לביצוע הפיילוטים. זהו מודל של 'חדשנות פתוחה' שאינו דורש כל התחייבות הונית מצד הסטארט-אפים. לצד המימון, אנחנו עובדים באופן צמוד עם אנשי מפתח ביחידות העסקיות, שבחרו את האתגרים ומלווים אותנו בבחירת הפתרונות, ובהבטחת תהליכי הטמעת הפתרונות לאחר הפיילוט.
"לאחר הפיילוט, יתבצע תהליך אינטגרציה והתאמה לקנה המידה הגלובלי של טבע. גם את זה אנחנו נממן. אנחנו מקווים שבסוף נוכל להטמיע את הטכנולוגיה החדשנית באופן רחב היקף ובצורה פשוטה ומהירה".
האם בסוף התהליך תרכשו את החברה או את הטכנולוגיה?
"התוכנית מתמקדת ביצירת שותפויות עם סטארט-אפים ופתיחת שער להטמעה גלובלית. נעדיף לעשות שימוש בטכנולוגיה במודלSaaS, או שנרכוש את הטכנולוגיה אם מדובר בפתרון חומרה. עם זאת, טבע אינה פוסלת השקעה באקוויטי בסטארט-אפים המתאימים, אך זה אינו תנאי הכרחי למימון הפיילוט".
מאמינים מאוד באקו-סיסטם הישראלי
ד"ר שושן-אורגד מביאה עימה ניסיון רב בהובלת אסטרטגיות חדשנות גלובליות ובפיתוח עסקי בין-לאומי. בשלוש השנים האחרונות היא ניהלה את מרכז החדשנות הגלובלי ב-McKinsey & Company ולפני כן כיהנה בתפקידי מפתח בתחום ההשקעות בסטארט-אפים בשת"פ עם חברות גלובליות. בנוסף לניסיון העסקי, שושן-אורגד גם מביאה עימה הבנה טכנולוגית-מדעית, עם דוקטורט בביולוגיה חישובית במדעי החיים.
"אני כבר 15 שנה עוסקת בתחום החדשנות ובמשולש של סטארט-אפים, השקעות ותאגידים. הניסיון אפשר לי להכיר לעומק את המורכבות ואת האינטראקציה בין כל אחד מהגורמים הללו", היא אומרת. "הבנתי איך ניתן ליצור ערך לכל הצדדים".
לדבריה, הרקע שלה מאפשר לה לגשר על הפערים בין המנטליות של סטארט-אפ זריז לזו של תאגיד ענק: "הניסיון שאני מביאה עימי מסייע לי להבין היטב גם את הטכנולוגיה וגם את הזווית העסקית. זה חיוני כדי לבנות מודל שיתוף פעולה הוגן, שמממן את הפיילוט אך אינו מאיים על הסטארט-אפים, ובכך מבטיח שנוכל למשוך את הטכנולוגיות הטובות ביותר לתוך טבע".
אתם מגדירים את התוכנית כגלובלית, אך היא מנוהלת מישראל. כיצד ניתן להסביר את המיצוב הזה ומהו היתרון של ניהול התכנית דווקא מכאן?
"המחויבות שלנו היא למצוא את הטכנולוגיות הכי טובות לאתגרים הכי מורכבים של טבע ושל הענף. זו תוכנית גלובלית באופייה. יחד עם זאת, יש לנו עניין גדול בישראל ובאקו-סיסטם המקומי, שמניב הרבה מאוד טכנולוגיות חדשניות במגוון תחומים. אנחנו עצמנו ממוצבים חזק בתוך האקו-סיסטם המדעי-טכנולוגי ויש לנו אמון גדול בו. כלומר, אנחנו מתחילים מנקודה שבה כבר קיימת פעילות ענפה וזה מקום של חוזקה עבורנו. יש ערך משמעותי להתחיל את המהלך הזה מישראל, משום שכאן נמצאת כל שרשרת הערך של טבע - פיתוח, ייצור ומסחור - ואפשר לבחון את הטכנולוגיות, הלכה למעשה, באתרים של טבע, כמו, למשל, במפעל הייצור שלנו בכפר סבא. אנחנו מאמינים מאוד באקו-סיסטם הישראלי ורואים בו את המנוע שמסוגל לספק לנו פתרונות פורצי דרך בקנה מידה עולמי".
שותפות שבה כולם צריכים להרוויח
מהו הפרופיל הטיפוסי של חברת סטארט-אפ שתבחר לשיתוף פעולה עם טבע במסגרת Teva Rise?
"אנחנו מחפשים טכנולוגיות שהן כבר בשלות לעבודה עם תאגידים, מה שאנחנו מכנים 'Corporate Ready Technologies'. הכוונה היא שיש כבר בשלות ומוכנות לבצע אינטגרציה ולעבוד במסגרת פיילוט. אנחנו לא מחפשים חברות בשלבים מוקדמים מדי, כמו שלב הגראז'.
"מדובר בחברות שיש להן לפחות לקוח אחד, כי זו אינדיקציה חזקה לבשלות. קריטריון נוסף וקריטי הוא היכולת של הצוות המנהל של החברה לפעול מהר, להיות מעשי, ולספק ערך מדיד במהירות האפשרית.
"צריך גם שלחברה יהיה גב כלכלי יציב, כיוון שתהליכי שילוב הטכנולוגיה בתאגיד ענק יכולים לקחת זמן. אנחנו רוצים שלחברה יהיו משקיעים טובים, כי סטארט-אפים טובים הם אלה שיש להם קרנות הון סיכון טובות ומשקיעים איכותיים. בסוף, דרוש 'כפר שלם' כדי לגרום להצלחה, כפי שאומר הביטוי. חשוב להבין שמדובר בשותפות שבה כולם צריכים להרוויח. ההצלחה שלנו היא גם ההצלחה שלהם, ולהפך".
שמנו לב כי תוכנית Teva Rise מתמקדת ב"טכנולוגיות תומכות", ובשבעת האתגרים שפורסמו לא ניתן למצוא קול קורא לפיתוח מולקולות או תרופות חדשות. מדוע ההחלטה למקד את החדשנות הפתוחה באזורים אלו?
"הסיבה פשוטה: בתחומי המחקר והפיתוח של מולקולות ותרופות חדשות, יש לנו כבר שותפויות אסטרטגיות רבות ומשמעותיות, הן עם האקדמיה והן עם חברות ביוטק, דוגמת הסטודיו להקמת סטארט-אפים AION Labs. לכן, Teva Rise מגיעה למקומות שבהם אנו רואים את הצורך הגדול ביותר באקסלרציה ובהטמעת טכנולוגיה.
"אמנם, בשלב זה, אנחנו לא מחפשים מולקולות, אבל אנחנו כן מחפשים מערכי ניסוי חדשניים, מערכות לתכנון וייעול ניסויים קליניים, וטכנולוגיות לאופטימיזציה של מולקולות ושל תהליך הפורמולציה שלהן. המטרה שלנו היא לטייב את התהליכים הללו, להפוך אותם ליעילים יותר, מהירים יותר, ועם שיעורי הצלחה גבוהים יותר, ובסופו של דבר - 'לדלוור' או להביא אותם לשוק מהר יותר ובצורה חסכונית יותר".
אחרי כל זה, מציינת שושן-אורגד, שההצלחה של Teva Rise ותהליך הפיכתה של טבע לחברת ביו-פארמה מובילה, תלויים לא רק בגיוס סטארט-אפים אלא גם בבריתות אסטרטגיות רחבות יותר. "כדי להצליח, אנחנו מנהלים שותפויות עם ענקיות הטק הגדולות בעולם, כמו מיקרוסופט ו-AWS, אשר עוזרות לנו בבניית תשתית הבינה המלאכותית שלנו ובתהליכי הייצור החכם. הטמעת חדשנות היא עניין מורכב הדורש גב טכנולוגי ומשאבים גדולים. זה מחזיר אותי לביטוי שבסוף צריך 'כפר שלם'. כדי להצליח בגדול. אנחנו זקוקים לחיבור בין סטארט-אפים זריזים, תאגידי טק גלובליים, משקיעים פיננסיים, וכמובן, מנהיגות פנימית".
לסיכום, מהו המסר שלכם לשוק? לאקו-סיסטם?
"המטרה העיקרית של התוכנית היא לייצר אימפקט של חדשנות בכל המערכת. החזון ארוך הטווח הוא פתיחת שערים לשחקנים טכנולוגיים, במטרה לפתור בעיות מהותיות לטובת תעשיית התרופות. אנחנו שואפים לא רק לבנות תוכנית כללית שהיא הכי מתאימה לטבע, אלא ליצור מצב של Win-Win, שישקף תהליכי עבודה נכונים. זו עבודה חוצת אקו-סיסטם ואנחנו לומדים ומשתפרים תוך כדי עבודה.
"אנחנו כל הזמן גם בוחנים עוד ועוד אפשרויות לעודד חדשנות ולהטמיע חדשנות. טכנולוגיות הדור הבא דורשות תשתית חזקה ושותפים חזקים. שחקנים שונים - סטארט-אפים, חברות טכנולוגיה, ענקיות טק - כולם יכולים למצוא אצלנו שיתוף פעולה פורה, המגובה במשאבים משמעותיים ובמחויבות לטווח ארוך".
הכשרת מנהיגי חדשנות
תוכנית Teva Rise אינה מתמקדת רק בגיוס טכנולוגיות חיצוניות, אלא גם בפיתוח "שריר" החדשנות האנושי והידע הפנימי. כחלק מהמהלך הכולל, טבע תשיק תוכנית ייעודית להכשרת מנהיגות בחדשנות, שנועדה להבטיח כי מנהלי טבע יהיו מסוגלים לקלוט את הטכנולוגיות החדשות, לבצע את האינטגרציה הנדרשת ולהטמיע את הפתרונות באופן אפקטיבי לאורכו ולרוחבו של הארגון הגלובלי.
"זה יתחיל בפברואר, ובמסגרת התוכנית נכשיר את האנשים שלנו לחדשנות", מסבירה ד"ר שושן-אורגד. "בסוף, זה הכל אנשים, קשרים והשראה. אנחנו מבינים שבלי הון אנושי מוכשר ומיומן, שותפויות חיצוניות לא יצליחו להניב פירות. לכן, פיתוח מנהיגים בחדשנות הוא חלק אינטגרלי ממה שאנחנו מחפשים ומנסים להשיג".
לפרטים >>
בשיתוף טבע
