מגפת הקורונה הולכת ודועכת, אך משבר התעסוקה שנלווה לה עוד רחוק מסיום. היציאה ההמונית של מאות אלפי עובדים לחל"ת, גלי הפיטורים בעקבות הסגרים וסגירת עסקים, יצרו גלי הלם בשוק העבודה בהיקפים שטרם נראו כמותם. גם החזרה של המשק לפעילות תקינה, פחות או יותר, עדיין לא החזירה את שיעור התעסוקה למימדים שקדמו למשבר. אך בעוד שהפגיעה בתעסוקה הייתה נחלתם של חלקים גדולים בציבור, היו ציבורים שנפגעו בצורה חריפה יותר. למשל, המגזר הערבי. גם לפני הקורונה מצב התעסוקה במגזר לא היה מזהיר. לפי נתוני שירות התעסוקה, האוכלוסייה הערבית בישראל עדיין לא משולבת כהלכה בשוק העבודה. זה מתבטא בשיעור תעסוקה נמוך במגזר הערבי לעומת היהודי, כניסה מאוחרת לשוק התעסוקה, שיעור גדול של צעירים ערבים שאינם עובדים ואינם לומדים, אחוז נמוך של נשים ערביות בשוק העבודה וריכוז תעסוקתי גבוה בענפים שהם בחלק התחתון של סולם המיומנויות.
למרות זאת חייבים לציין, כי המדינה לא נותרה אדישה לתמונת מצב עגומה זו ובשנים האחרונות צצו מספר תוכניות, שנועדו לעודד את שילוב הערבים בשוק התעסוקה, ולא פחות חשוב מכך - המדינה הצהירה כי מבחינתה זהו יעד כלכלי-חברתי חשוב. כתוצאה מכך, שילובה של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה הפך מסיסמה לתוכנית עבודה. לכוונות הטובות של הממשלה נוספו גם שיקולים תועלתניים. מחקרים בכל העולם מוכיחים, כי גיוון והכלה בתעסוקה מעלים את רווחיות החברות העסקיות. כוח אדם מגוון מביא עימו רעיונות יצירתיים, פרספקטיבות חדשות ומרחיב את מעגלי ההשפעה של החברה. ישראל גם התחייבה, כחלק מכרטיס הכניסה שלה לארגון ה-OECD, כי תעמוד ברף הדרוש בנושא גיוון בשוק התעסוקה. יחד עם זאת, גיוון מצריך רגישות, הנגשה, עבודה תהליכית, שותפות ותיווך עם קהל היעד הרלוונטי. זה בולט במיוחד בתחום ההיי-טק: למרות שבענף זה קיים מחסור בכוח אדם טכנולוגי, החברות מתקשות לשלב ערבים בעלי השכלה ומיומנות, בין היתר בשל חסמים תרבותיים ואחרים.
הנשים הערביות - הנפגעות העיקריות
אחד הגופים שפעילים מאוד בעידוד תעסוקת ערבים הוא מיזם מרכזי "ריאן", שהוקם לפי החלטת הממשלה כבר ב-2013 ונועדו לסייע בהכוון תעסוקתי, בהכשרה מקצועית ובהשמה, תוך חיבור בין עובדים מהמגזר הערבי לבין מעסיקים. המיזם הוקם על-ידי הרשות לפיתוח כלכלי במשרד ראש הממשלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והוא פועל בשיתוף עם הג'וינט ויד הנדיב.
כיום המיזם פועל בעזרת שני מפעילים - "אלפנאר", החולש על עשרה מרכזים באזור הצפון, וארגון "בעצמי", המפעיל תשעה מרכזים באזור המשולש, וואדי ערה והדרום. ארגון "בעצמי" עוסק בשילוב אוכלוסיות מעוטות הזדמנויות בעולם התעסוקה ופועל כבר מעל חצי יובל לצמצום עוני ופערים חברתיים בישראל. המרכזים מקיימים הכשרות מקצועיות, מתאימים את המיומנות של הפונים לעולם התעסוקה המודרני ומבצעים השמות. בנוסף, המרכזים פועלים בשותפות עם ארגונים חברתיים כדי לקדם את יעדי התעסוקה שקבעה הממשלה למגזר הערבי.
"אין ספק שהקורונה העצימה את פערי התעסוקה בין יהודים וערבים", מאשרת נארימאן סלימאן, חברת הנהלת "בעצמי", ראש תחום תעסוקת ערבים ומנהלת תוכנית "ריאן". "למעשה, הקורונה לא המציאה שום דבר חדש. מצבה הירוד של החברה הערבית בכל הקשור לתעסוקה ומימוש פוטנציאל תעסוקתי היה קיים כבר עשרות שנים לפני הופעת הווירוס. בשל משבר הקורונה היה גל של פניות שהגיע למוקד הסיוע שלנו, בעיקר בגילאים צעירים יותר. זה ברור שהאוכלוסייה הערבית, כאוכלוסייה מוחלשת, הייתה הראשונה לצאת משוק העבודה והאחרונה לחזור לשוק העבודה".
הבעיה המרכזית, לדברי סלימאן, היא תעסוקת נשים, שנפגעו בצורה משמעותית במהלך המגפה. "הנשים הערביות בישראל סובלות ממחסור בהיצע מקומת עבודה ומהיעדר העסקה הוגנת והבעיה הוחרפה במהלך השנה האחרונה. האישה הערבייה הייתה הראשונה ששילמה את מחיר המשבר הכלכלי ומעמדה נסוג לאחור", היא מדגישה. "בהיעדר מסגרות לימודים היא נאלצה להישאר בבית ולתמוך במשפחה. כל ההישגים שהושגו בהגדלת שיעור תעסוקת הנשים במגזר, כמעט ונמחקו. אם לפני עשור שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות עמד על 12%-17% הרי לאחר מאמץ גדול, כולל מצד הממשלה ותוכנית אזרחיות שונות, השיעור גדל ל-39% בתחילת 2020, ובשנה החולפת רשמנו נסיגה גדולה.
"אנו עומדים כעת בפני אתגר משמעותי - להמשיך את התנופה שהסתמנה לפני המגפה ולא לחזור אחורה. בוודאי אל מול היעד שהציבה הממשלה ל-2030, לפיו שיעור התעסוקה של נשים ערביות צריך לעמוד על 44%. המטרה שלנו, הן כלפי נשים והן כלפי גברים מהמגזר, היא לסייע להם להשיג תעסוקה איכותית והוגנת, שתשפר את מעמדם החברתי-כלכלי".
"יש מחסומים גדולים בפני העסקת נשים ערביות במשק", מודה יעל רובין שרעבי, מנהלת תחום קשרי מעסיקים בתוכנית "ריאן" המספרת, כי 60% ממקבלות השירות במרכזים הן נשים. "לנשים ערביות קשה לצאת מהיישוב בו הן מתגוררות, במיוחד בחברה הבדואית, יש להן קשיי שפה והן סובלות מנגישות נמוכה בשל היעדר תחבורה ציבורית מספקת. אחת התובנות שצמחו אצלנו היא הצורך לספר להן תעסוקה מקצועית בתוככי היישוב, או בסמוך אליו. כך למשל, פותח אצלנו מסלול הכשרה מיוחד לנשים בדואיות לתיקון טלפונים סלולריים. מדובר בקורס בו נטלו חלק 30 נשים ונמשך כארבעה חודשים אינטנסיביים. בסיומו הן נקלטו בתעסוקה בתוך היישובים בהן הן מתגוררות. דוגמה אחרת היא של מפעל סודהסטרים באזור התעשייה להבים-רהט שמעסיק כ-1,000 עובדים ועובדות, המגיעים למקום באמצעות הסעות מסודרות מביתם, מרחק של עשר דקות נסיעה. אגב, בעיית הנגישות קיימת לא רק במגזר הבדואי. גם עובדת ערבייה מטירה, שרוצה לעבוד בכפר סבא, נאלצת לחכות לאוטובוס שמגיע בתדירות של שעה וחצי רק כדי להגיע למקום עבודה שמרוחק 10 דקות ממנה".
להתאים את יכולות המועמד למקצועות המבוקשים במשק
סל השירותים שמציעים מרכזי "ריאן" למחפשי עבודה במגזר הערבי הוא רחב ומקיף. זה מתחיל באבחון תעסוקתי, שנעשה באמצעות יועצי הכוון תעסוקתי, שבמסגרתו מזהים נטיות העסקה ומספקים הכוונה. זה נמשך בשיפור מיומנויות כדי להגדיל את סיכויי העסקה. כאן האפשרויות הן רחבות - קורסים והכשרות מקצועיות באמצעות גופי הכשרה חיצוניים (למועמד ניתנים שוברים או מלגות אותם הוא יכול לנצל), קורסים המבוצעים במרכזי "ריאן" עצמם, הכנות למבחני קבלה, סדנאות לכתיבת קורות חיים ואפילו הכשרות מקצועיות במקום העבודה (On-the-job training), שנעשות בשיתוף עם מעסיקים. השלב האחרון הוא חיבור של המועמדים למקומות התעסוקה וגישור בינם לבין המעסיקים. אמנם 40% מכלל אלה המוכשרים במרכזי "ריאן" מצליחים להשיג תעסוקה בכוחות עצמם, אך עדיין נותרים 60% שנדרש להם סיוע. הסיוע בהשמה כולל מגוון רחב של פעולות, כגון פנייה ישירה למעסיקים, ארגון הסעות מסודרות לעובדים וסבסוד מסויים למעסיקים. יש גם חברות שפונות ישירות למרכזים כדי לאתר עובד המתאים לפרופיל משרה מבוקש. כאמור, במקרים מסוימים מגיעים להסכמה עם המעסיק על סדנת הכשרה קצרה למועמד כדי שתאפשר לו להשתלב היטב בעבודתו החדשה.
"ההכשרות יכולות להיות ארוכות או קצרות, כתלות במקצוע", אומר מוניר אבו עראר, מנהל תחום ההכשרות ב"ריאן". "המטרה היא להתאים את יכולות המועמד למקצועות המבוקשים במשק, תוך הבנה שהטכנולוגיה משנה את אופי המקצועות. אפילו במקצוע לא-הייטקי מובהק כמו מחסנאי נדרשת כיום מיומנות גבוהה, למשל ידע בהפעלת תוכנות. דגש מיוחד מושם בימים אלה על שיפור האוריינות הדיגיטלית כדי לאפשר למועמדים גם לעבוד מרחוק. דגש נוסף מושם על הקניית 'מיומנויות רכות' (Soft Skills) כמו תקשורת עם אחרים, יכולת הצגה, יכולת שכנוע וניהול מו"מ. מושם גם דגש על לימוד עברית, שכן השפה היא עדיין מחסום רציני להשתלבות ולכן ניתנת הכשרה לעברית תעסוקתית. בשנת הקורונה הצלחנו לשלב כ-1,500 עובדות ועובדים בשוק התעסוקה. זה נתון מדהים ובמיוחד בשנה קשה תעסוקתית".
אבו עראר מספר, כי כל מועמד מלווה על-ידי רכז פרט, שמלווה אותו מתחילת הדרך ועד להשמה, כאשר בדרך הוא בונה לו תוכנית תעסוקה מלאה. בנוסף, מפעילים המרכזים קו סיוע חינמי, שמספק מענה טלפוני של אנשי מקצוע שפועלים בהתנדבות ומלווים אנשים בתהליך ההשתלבות בשוק העבודה. בתקופת הקורונה היתה עלייה חדה בכמות השיחות, יותר מפי-שלושה.
אחת ההצלחות של מרכזי ריאן היא השותפות שנוצרה עם מעסיקים גדולים במשק, בדגש על חברות טכנולוגיה כמו גוגל, פייסבוק, אינטל ואחרות. כאן המטרה היא לסייע למועמדים להיקלט בעבודות איכותיות ולצורך כך גם הוקמו מסגרות הכשרה משותפות ממאושרות על-ידי משרד העבודה והרווחה.
כל ההשמה היא מלאכת מחשבת
במרכזי "ריאן" ערים לכך ששוק התעסוקה רווי בסטריאוטיפים ודעות קדומות ולכן שמו להם למטרה לייצר כמה שיותר התאמות מדויקות בין עובד למעסיק. "מבחינת המעסיקים - יש פה אלמנט חשוב של חיסכון בזמן", מדגישה יעל רובין שרעבי. "אנחנו עושים עבורם את כל עבודת הסינון של המועמדים ומעבירים להם את האופציות המדויקות ביותר. המעסיקים מופתעים לגלות שזה לא עולה להם כסף. מדובר בשירות. יש לנו מטרה משותפת ונוצר מצב שבו כולם מנצחים - גם הפרט המועסק, גם החברה העסקית וגם המדינה.
"בסופו של דבר, השמה מוצלחת זה לא רק מיון, הכשרה והשמה. חשובה גם ההתאמה לטווח הרחוק", היא מוסיפה. "הרבה מעסיקים שואלים אותי: 'מה יגרום למשתתף להישאר אצלי? להתמיד בעבודה?' ואני תמיד משיבה: 'אם משתתף ישתלב וייראה את החזון שלך והשאיפות שלך לגביו - את האופק התעסוקתי - רק משם יוכל להביע נכונות להישאר, להתקדם ולהשתלב. וגם כמובן - סוגיית השכר חשובה מאד. שכר מתגמל מתפרש כהערכה. הרבה פעמים אנחנו הפה של המשתתפים שלנו. אנחנו מנגישים את עולם התעסוקה עבור המשתתפים ומתווכים את המעסיק למשתתף בשלבי הגיוס. יש לנו בנק של משתתפים שזמינים לצאת לעבוד ואנחנו מזמינים את המעסיקים שרוצים להוביל ולקחת חלק בשינוי מפת התעסוקה בישראל לבוא ולשתף איתנו פעולה".
"משמעות המילה 'ריאן' בשפה הערבית היא הטל שיורד על הצמח ומפרה את הקרקע. הופך אותה לאדמה פוריה שמאפשרת לצמח מרחב צמיחה בריא", מזכיר מוניר אבו עראר. "ב'ריאן' כל ההשמה היא מלאכת מחשבת. כל פרויקט מותאם אישית. בניית המעטפת המיטבית להשמות מוצלחות היא מפתח לשינוי מפת עולם התעסוקה. המטרה בסוף היא תיווך למשרות ושילוב איכותי בעבודה".
לפתוח שערים לציבור רחב של מועסקים פוטנציאליים
"האוכלוסייה הערבית יכולה להיות שחקן משמעותי במשק הישראלי, אך המעסיקים טרם למדו להפיק את מלוא הפוטנציאל שלה", מסכמת נארימאן סלימאן. "לו היו נותנים לה הזדמנות היו מגלים אוכלוסייה מיומנת, בעלת מוטיבציה ונכונות להשקיע עם תחושת אחריות ומסירות. זו לא רק אחריותה של המדינה, אלא גם של המעסיקים - לפתוח שערים לציבור רחב של מועסקים פוטנציאליים, שיכולים לחזק הן את הארגון עצמו והן את המשק כולו. זו יכולה להיות שעתה היפה של ישראל. אפשר לחזק את השותפות הערבית-יהודית, שתועיל לחברה כולה.
"אם החברה הערבית תצא מהמלכוד של עוני ואלימות ותגיע לתעסוקה הוגנת ומתגמלת - לא רק תעסוקה בשכר מינימום או בתפקידים זוטרים - כולנו נצא נשכרים מכך. השכר יעלה והפריון יגבר. זה אפשרי ואני קוראת מכאן למעסיקים: תנו הזדמנות! יש כאן הזדמנות יוצאת דופן להשגת שוויון הזדמנויות, לשפיות אזרחית ולנורמליות, שתהפוך את החברה הישראלית מחברה פצועה לחברה בריאה. אסור לנו להחמיץ זאת. אנחנו מצידנו נעשה כל מאמץ לנצל כל שקל שניתן על-ידי הממשלה כדי לשפר את מעמדם התעסוקתי של ערביי ישראל".
