"מצב העסקים הקטנים חייב לתפוס מקום מרכזי בסדר היום הציבורי"

מהם המאפיינים של יזמות בחברה הערבית, איך השפיע משבר הקורונה על העסקים הקטנים ומה צריך לעשות כדי לקדם יזמות ולסייע לעסקים בבעלות מיעוטים. ראיון עם כיראם בלעום, מייסדת ומנכ"לית עמותת יסמין

שירה גיל
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
סיום תכנית של עמותת יסמין להכשרה והסמכת יועצות בתחום הניהול ופיתוח עסקים
סיום תכנית של עמותת יסמין להכשרה והסמכת יועצות בתחום הניהול ופיתוח עסקים צילום: עמותת יסמין
שירה גיל
תוכן שיווקי

מאז ומתמיד בערה בכיראם בלעום אש היזמות. בלעום, מייסדת ומנכ"לית עמותת יסמין, נחשבת לפורצת דרך בחברה הערבית – "חלומן של נשים ערביות רבות נקטע בגלל הסביבה או בגלל בעל שמגביל אותן. אני גדלתי בבית שעודד אותי להיות עצמאית, ללמוד, להתקדם וללכת בדרך שלי", היא מספרת. התמיכה הזו אפשרה לה להיכנס לעולם הגברי ולנהל מעבדה לבדיקת בטון. "לחברה היו 25 סניפים ואני ניהלתי את הסניף במגזר הערבי. זה לא היה קל לעבוד בסביבת עבודה גברית, אבל למדתי שבעזרת ניהול משתף שנותן כבוד לאחר אפשר להצליח. אחרי כמה שנים החלטתי לעזוב כדי ללכת בעקבות החלום שלי – לסייע ליזמים מהחברה הערבית ולצמצם פערים חברתים וכלכליים".

מהם המאפיינים של יזמות בחברה הערבית?

"החברה הערבית מוגדרת כחברה צרכנית ופחות כחברה יצרנית ויזמית, מרבית העסקים הם עסקים קטנים אשר מיועדים לשווקים מקומיים. מדובר בעיקר על עסקים בתחום השירותים, מסחר ושיווק ופחות בתעשייה וייצור. יזמים מהחברה הערבית מונעים בדרך כלל מצורך כלכלי ופחות מתוך רצון להגשים חלום. הקמת עסק עצמאי מהווה לרוב ניסיון למצוא פרנסה שתעניק שקט ואפשרות לחיות בכבוד, אולם מחסור בתשתיות, אזורי תעשייה ומרכזי מסחר בישובים הערביים, ובעיות של נגישות ובטיחות מקשים על עסקים לשרוד, להתפתח ולמשוך משקיעים חיצוניים כדי להקים עסקים חדשים".

"הבעיה אינה מסתיימת רק בתשתיות, למרבית היזמים שמקימים עסקים בחברה הערבית אין ראייה אסטרטגית ומיומנות לנהל עסק ולכן לעיתים קרובות בעל העסק משקיע את כל כספו בעיצוב ונראות העסק ואחרי כשנה נאלץ לסגור עם הפסדים – ההתנהלות השכיחה הזו היא מודל לא מוצלח ליזמים אחרים מהחברה הערבית".

"כדי לסייע ליזמים עברתי לעבוד במרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי ואז נחשפתי לעובדה שגם כשמדברים על יזמים, נשים מודרות מהשיח. לכן, הקמתי במרכז מחלקה שטיפלה בנושא יזמות של נשים ערביות. זה היה מסע ארוך ולא פשוט. מצד אחד להכניס למודעות שנשים ערביות הן חלק מהפיתוח הכלכלי ומצד שני לכוון את הנשים לעסקים שיתאימו לצורך הכלכלי והמשפחתי של כל אחת ובכך לסייע להן להתגבר על דעות קודמות. מהר מאד הבנתי שחסר ארגון שתומך בנשות עסקים מכל המגזרים – עמותת יסמין שהקמתי לפני כ-15 שנים באה לתת מענה לנשים שהקימו עסק ורוצות שהוא יצליח. מאז ועד היום אנחנו מפתחים תוכניות מתוך הבנת הצרכים המשתנים".

משלחת של נשות עסקים ערביות לפגישה עם השגרירה ההולנדית שהגיעה לישראל לביקור בעמותת יסמין צילום: עמותת יסמין

מה צריך לעשות כדי לקדם יזמות בחברה הערבית?

"מצב העסקים הקטנים חייב לתפוס מקום מרכזי בסדר היום הציבורי. כיום מלבד קורסים שלא תמיד מותאמים ושלא עונים על הצרכים של בעלי העסקים, המדינה לא נותנת מענה ולא דואגת לסייע לעסקים קטנים. אין פלא שמרביתם נסגרים אחרי כ-5 שנים. חייבים לבנות תכנית הוליסטית מקיפה ל-5-10 שנים קדימה, לפיתוח עסקים קיימים בשיתוף ארגונים, בנקים ומשקיעים. בנוגע לעסקים של יזמים ערבים המדינה חייבת להשקיע קודם כל בתשתיות בישובים הערביים, לסייע עם הקלות ותמריצים ולעודד משקיעים לתמוך במיזמים".

"לאחרונה יזמה עמותת יסמין את WeSource – פלטפורמה של רכש מגוון, המאפשרת לחברות ותאגידים לרכוש מוצרים מעסקים קטנים ובינוניים מגוונים, שלפחות 51% מהעסק שלהם נמצא בבעלות מיעוטים – נשים, עסקים מאזור הפריפריה, עסקים חברתיים או עסקים שמעסיקים אוכלוסיות מגוונות. המיזם הוא בשיתוף ציונות 2000 וקבוצת שטראוס.

המיזם מותאם לדרישות הרכש של החברות והתאגידים המובילים ונבנה בתיאום איתם ולאחר שיח עם מנכ"לים ומנהלי רכש בחברות המובילות ובעסקים בשטח. עבדנו עם מנהלי הרכש בחברות ובתאגידים כדי לספק פתרונות אופרטיביים, לרבות התאמות והקלות והכל במטרה לייצר את הביקוש לספקים מגוונים. כדי שהעסקים המגוונים יענו על דרישות התאגידים שחברו לפרויקט, בנינו תכנית מסוגלות מקיפה לעסקים, הכוללת תהליך הכשרה וליווי צמודים".

כיראם בלעום, מייסדת ומנכ"לית עמותת יסמין צילום: עמותת יסמין

"צריך להבין שהמדינה לא מחייבת את הסקטור העסקי הפרטי לשלב רכש מגוון. אנחנו, בעמותת יסמין, עובדים באופן אינטנסיבי כדי שזה יקרה. החברות והעסקים צריכים להפנים שמדובר במודל עסקי-כלכלי מנצח לכל הצדדים – רכש מגוון הוא הבסיס לשגשוג כלכלי במשק. מצד התאגידים, הספקים הקטנים והבינוניים המגוונים מאפשרים יצירתיות, זמינות, איכות, גמישות עסקית ותחרותיות, ומספקים מוצרים ושרות תוך התאמה וקשב לצורכי התאגיד. מצד הספקים, התאגיד הוא לקוח משמעותי שמאפשר לעסק להצליח ולהיות רווחי".

איך מקדמים יזמות נשית?

"למרות שבשנים אחרונות יש יותר נשים יזמיות באוכלוסייה הכללית עדיין אנחנו רחוקים מלהגיע לשוויון מגדרי. בחברה הערבית, המצב הרבה יותר בעייתי.

כדי לסבר את האוזן, בישראל שלפני משבר הקורונה פעלו כ-590 אלף עסקים קטנים וזעירים בבעלות אוכלוסיות מגוונות, רק 163 אלף מתוכם הם בבעלות נשים ורק 56 אלף עסקים הם בבעלות נשים מהחברה הערבית.

כשאישה בחברה הערבית מקימה עסק הוא לרוב יהיה עסק זעיר עם השקעה מצומצמת, בתחומים כמו מזון ואופנה. עסק שבדרך כלל נותן מענה למצוקה הכלכלית של המשפחה".

"כאמור, כדי לסייע לאותן נשים מהחברה הערבית להצליח אבל גם לנשים ממגזרים אחרים, הקמתי את יסמין ופיתחנו לאורך השנים כמה תוכניות – כך למשל תוכנית "זינוק" מיועדת לנשים, שכבר ביססו את העסק שלהן ורוצות להרחיב את קהלי היעד הפוטנציאליים, לממש את התוכנית העסקית והשיווקית, למכור ולהגדיל רווחים.

תוכנית נוספת משלבת מנהלים בכירים או נשות ואנשי עסקים מובילים ומצליחים מכל רחבי ישראל שמשתפים מניסיונם האישי, ומעניקים הדרכה עסקית וקשר אישי ומקצועי ליזמת שבבעלותה לפחות 51% מהעסק.

איך המשבר השפיע על תחום היזמות בחברה הערבית?

"משבר הקורונה פגע בכולם ועוד יותר בעסקים בחברה הערבית שלא ידעו איך להתמודד עם המצב. המשבר הביא להרבה מובטלים, עסקים שנסגרו או שהפעילות שלהם הוקפאה. המכה שנחתה על בעלי עסקים היתה הרת גורל. ההצעות הממשלתיות לתמיכה וסיוע נמצאו כלא רלוונטיות, מאחר ורוב העסקים לא עמדו בקריטריונים שקבעה המדינה לקבלת מענקים. חשוב לזכור כי הפגיעה איננה רק כלכלית וכספית אלא גם נפשית וחברתית. מצד שני יש בעלי העסקים שהמשבר דווקא עזר להם להגדיל רווחים. בעלי עסקים שגילו רוח יזמית, אימצו שיטות חלופיות למכור בימי הסגר כמו משלוחים ומכירה דרך אתר ייעודי.

אנחנו כארגון נרתמנו לסייע ולתת כלים לבעלות עסקים כדי לשמר את הקיים, להימנע מהשקעות ומהלכים שעלולים לסכן את העסק ולפתח מוצרים חדשים. לאחרונה בצענו גם סקר כדי להבין את הצרכים החשובים ביותר העולים מהשטח. על בסיס המיפוי נפתח מודלים ותוכניות ייעודיות שייסעו לעסקים קטנים ולבעלי ובעלות עסקים, אשר נמצאים בתקופה קשה עקב הקורונה".

מה הצפי לעתיד?

"הפערים הכלכליים הם הסיבה לאלימות ולהעדר תחושת שייכות. ככל שהמצב הכלכלי ישתפר ויהיו בחברה הערבית יותר עסקים מצליחים, זה יאפשר לחזק קשרים חברתיים וליצור חיים משותפים. במשימה הזאת כולם צריכים להיות שותפים.

חשוב לחנך את הדור הצעיר ליזמות. חייבים ללמד את בני הנוער איך מקימים עסק, ניהול פיננסי, חדשנות ויזמות טכנולוגית. כדאי להצמיד אותם ליזמים מצליחים מהעולם ולחנך אותם לשאוף לפתח וליצור דברים חדשים.

צריך גם לייצר יותר חיבורים בין בעלי עסקים ממגזרים שונים. הניסיון שלנו בעמותת יסמין מראה שחיבורים כאלה עובדים והם בסיס להצלחה עסקית ולצמצום פערים חברתים וכלכליים".