"טכנולוגיה ורפואה צועדים יחד כבר שנים רבות. עם זאת, בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי שכולל שימוש בביג דאטה, תוכנות ייעודיות ובינה מלאכותית. ההתפתחויות הטכנולוגיות הללו הובילו לשילובים חדשים ולשיתופי פעולה שלא הכרנו בעבר.
"חברות שלכאורה אין להן קשר לרפואה פתחו אגפים שעוסקים בנושא הבריאות.גם ענף הרפואה מגלה עולמות חדשים בעקבות הקשרים האלה", כך פתחה אתמול עו"ד לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית, את השיחה עם רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, ועדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל.
ופנר ביקשה להבין מהי התרומה של החברות שהן עומדות בראשן לנושא, וכן מהם האתגרים, החששות והבעיות של הקשר שבין הרפואה לטכנולוגיה — ואם ההזדמנויות שהופיעו כתוצאה מהמשבר יישארו איתנו גם אחריו.
"שילוב של טכנולוגיה ורפואה הוא הרבה מעבר לתוכנה או חומרה. עולם הבריאות הוא אקו סיסטם, ולנו כחברה יש הרבה מה לתרום למענו". אמרה אטד. "טכנולוגיה היא כלי עזר ולא מטרה. היא יכולה להעשיר את הקשר בין מטפל למטופל בהרבה מובנים. לגבי טיפול במחלות מורכבות, למשל, המערכות מאפשרות התייעצות עם מומחים מכל העולם.
"פתרונות טכנולוגיים איפשרו לרופאים לטפל בחולי קורונה מרחוק ולהגן על עצמם מהידבקות. בנוסף, עלתה הנגישות למחקרים בפלטפורמות השונות בזמן אמת, וכן עלתה החשיבות בשימוש בדאטה הן לניתוח וחיזוי התפשטות המגפה והן להקמת מערך החיסונים".
לדברי אטד, "יש אוכלוסיות שעבורן אין תחליף לקשר אישי, כמו אוכלוסייה שאין לה נגישות לטכנולוגיה. הקורונה הוא מקרה קיצון שהכריח את כולנו לבצע קפיצה גדולה, אבל בזכות אותה קפיצה קיבלנו עכשיו מודל היברידי — יש אפשרות לעשות שימוש נרחב בדיגיטציה וגם לקבל מענה אישי".
לדברי אטד, "לא ברור כיצד יראה העולם שלנו כשהקורונה תחלוף, אך היתרונות והפתרונות שהוקמו בזמן המשבר יוכלו לשמש אותנו גם בעתיד, בין אם נחזור לשגרה של לפני פברואר 2020 ובין אם לאו. מדובר בהזדמנות להמשיך להטמיע טכנולוגיה מתקדמת שבתנאים שונים ובמציאות אחרת היתה נדחית".
עוד הוסיפה אטד, כי הקורונה האיצה תהליכים בכל העולם, ובכלל זה גם בישראל. מיקרוסופט פיתחה והשיקה לפני כשישה חודשים ענן ייעודי לענף הבריאות, שיש בו פתרונות, קהילות, שותפים ויועצים. "מיקרוסופט העולמית משקיעה יותר מביליון דולר בשנה באבטחת מידע. המידע שמאוחסן בענן מאובטח יותר לעומת מידע שמצוי על מחשבים אישיים או על שרתים של ארגונים שונים שתחום המחשוב אינו העיסוק המרכזי שלהם".
סופר תאני הסבירה כי לפייסבוק יש תפקיד משמעותי בשיפור ושימור הבריאות של יותר מ-3 מיליארד אנשים המשתמשים ברשת החברתית.
"פייסבוק עושה זאת בשלושה אופנים עיקריים: חיבוריות — הפלטפורמה מאפשרת ומנגישה חיבור בין אנשים מכל העולם, רופאים, מטופלים ומחלימים שחולקים מידע; קהילות בתחום הבריאות — שבהן עולות שאלות וניתן מענה בעל ערך עצום לחברים בהן; ושימוש בדאטה וב-AI.
"אנחנו רואים בכך יתרונות רבים שעוזרים להשביח את היכולות של מערכת הבריאות והרופאים, אך לא פחות חשוב מזה — העצמת הלקוח, המטופל. כולנו נהפכנו ללקוחות חכמים, לומדים, חוקרים, שנוטלים אחריות על הבריאות שלנו ורוצים להיות שותפים להחלטות גם ברמה של מניעה ומודעות וגם בהתמודדות עם המחלה".
"כחלק ממדיניות פייסבוק, החברה מסירה פוסטים שיש חשש שהם מטעים או מסכנים את הציבור, אף שחופש הביטוי הוא ערך עליון בחברה".
לדברי סופר תאני, מידע שקשור לקורונה בכלל ולחיסונים בפרט מעסיק את החברה בשנה האחרונה. "בישראל מערכת הבריאות היא מהמתקדמות בעולם ולעתים נראה שאנחנו לוקחים כמובן מאליו את הנגישות הגבוהה לרופא, למרפאה או לבית חולים. בארה"ב למשל, הרפואה יקרה ויש מיליונים שלא יכולים לשלם עבורה. באפריקה המצב גרוע הרבה יותר. השינוי הגדול שאנחנו עומדים לפתחו בזכות הטכנולוגיה הוא הנגשה של רפואה מתקדמת לכל בני האדם".
סופר תאני הוסיפה כי המשימה היא להישאר בריא ולהתמודד עם מחלה גם מרחוק, מהבית. בזכות הטכנולוגיה אנשים יכולים כבר היום לאסוף מידע, לקבל אינדיקציות ולנהל מעקב.
לדברי סופר תאני, "שני טרנדים משמעותיים קיבלו האצה בזמן הקורונה: הראשון, ניהול מערך החיסונים בצורה מהירה ויעילה שהתאפשר בישראל בזכות אימוץ כלים ומערכות דיגיטליות. השני, תחום הטלמדיסין. פתאום זה כבר לא נראה נורא לנהל שיחה טלפונית מהרופא או לקבל אבחון אונליין. שירותי רפואה מרחוק יישארו כנראה גם כשנפרד מהקורונה.
"יש חשיבות לביקור פיזי אצל הרופא, אך גם למה שקורה בין ביקור לביקור. בזכות הטכנולוגיה ניתן לעשות ניטור, חיווי ואיתור צרכים ובדיקות, לקיים קשר רציף עם הרופא במגוון דרכים דיגיטליות ולעתים גם לקבל אינדיקציה למחלה עוד לפני שהתפתחו סימפטומים. אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך ויש לפנינו לא מעט אתגרים".
