הגדלה שפירה של הערמונית היא מצב טבעי המתקיים אצל כל הגברים. בלוטת הערמונית היא חלק ממערכת הרבייה הגברית. היא ממוקמת באגן, מתחת לכיס השתן, ועוטפת את השופכה – צינור השתן. גודלה המקורי הוא כשל אגוז (ערמון), אך עם השנים היא גדלה ובהדרגה חוסמת את השופכה. החסימה גורמת לזרימת שתן חלשה ולעיתים אף לאצירת שתן, כלומר, הימצאות של שארית שתן לאחר ההתרוקנות. התוצאה היא צורך רב ללכת לשירותים ותהליך התרוקנות איטי יותר. מכיוון שמדובר בתהליך של שנים סובלים מחסימה של הערמונית גברים מבוגרים, בעשור השישי והשביעי לחיים, ובגיל 80 רוב הגברים סובלים מהבעיה.
"מי שיסבול מבעיות ערמונית ומי שפחות – תלוי מאוד בגנטיקה המשפחתית", אומר פרופ' גלעד עמיאל, מנהל המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי רמב"ם ויועץ רפואי של "נינה מדיקל", ומדגיש שמלבד פגיעה באיכות החיים – הגדלת הערמונית יכולה להפוך למצב רפואי של ממש. "זה פוגע בהרבה מאוד מנגנונים ויכול לגרום לאבנים בכיס השתן, לפגיעה בתפקוד כלייתי לזיהומים ודימומים חוזרים בדרכי השתן. המצב יכול להגיע לחוסר יכולת השתנה מוחלט – מצב המצריך קטטר".
כל כך הרבה נזק, ובכל זאת לא קיימת מודעות גבוהה לבעיה וגברים רבים נמנעים מטיפול בה. איך זה?
"אכן, לא יותר מ־15% מהגברים בעלי גדילת ערמונית שפירה מקבלים טיפול דפנטיבי לבעיה. זוהי הזנחה משמעותית. כשגבר מתחיל להרגיש תסמינים הנובעים מערמונית מוגדלת – וזה יכול להתחיל כבר בעשור החמישי של החיים – מומלץ לעבור בדיקת אורולוג. אבל גברים רבים לא אוהבים את הטיפולים הקיימים וחוששים מתופעות לוואי. הבדיקות והטיפולים מצריכים הכנסת אולטרסאונד טרנס־רקטאלי (דרך הרקטום) או מצלמה זעירה דרך השופכה – ואלו דברים לא נעימים, שבאופן טבעי גברים מנסים להימנע מהם או לדחותם עד שאין ברירה".
אילו טיפולים קיימים היום לבעיה?
"יש כיום שני סוגי תרופות: הראשון הוא משפחת חסמי אלפא, שמרפות את השריר החלק בשופכה ומאפשרות לשתן לזרום טוב יותר. עם זאת, מדובר בטיפול בתסמין ולא בבעיה. הערמונית ממשיכה לגדול. קבוצת התרופות השנייה חוסמת את הרצפטור לטסטוסטרון בערמונית. מכיוון שכל תאי הערמונית תלויים בטסטוסטרון – הערמונית יכולה להתכווץ ואף להגיע לפחות מ־50% מגודלה, אבל עוברת כחצי שנה עד שטיפול זה מתחיל להשפיע. בנוסף, בקרב כ־40% מהגברים חלה פגיעה בליבידו, כך שבעיקר הגברים הצעירים יותר לא מרוצים מהפתרון הזה. מה גם ששני סוגי התרופות הקיימים עוזרים לעד חמש שנים, כך שמדובר בפתרון זמני ביותר. השלב הבא הוא כבר כירורגי: ניתוחים. יש לא מעט כאלו, ולכל אחד מהם תופעות לוואי וסיבוכים משלו".
פחות תופעות לוואי וסיבוכים
שמואל בן עזרא, מייסד שותף ומנכ"ל נינה מדיקל, שם לעצמו למטרה לשנות את המצב ולהביא לעולם טיפול יעיל באמת בערמונית מוגדלת, בשאיפה לשנות את הגישה לבעיה ולהעביר את הטיפול מבית החולים לקליניקת האורולוג. "שמואל בא עם הרעיון לקחת את אנרגיית האולטרסאונד הקיימת – שבה משתמשים כבר שנים רבות לטיפולי סרטן – בלי מחטים ובלי פעולות כירורגיות החותכות את הגוף", מספר פרופ' עמיאל. "אני יכול להצהיר שמדובר ברעיון גאוני, כי לא אני הוא זה שהמציא אותו. בן עזרא הבין שניתן לשרוף רקמה בערמונית השפירה וכך להפחית את הלחץ על השופכה ולאפשר לגבר להשתין טוב יותר. עוד הוא הבין שכל טיפול שמתבצע דרך הרקטום ניתן לבצע דרך הפרינאום – העור שמקצה שק האשכים עד הרקטום. אם מצמידים מתמר לפרינאום ניתן לטפל בלי לחתוך שום דבר. בן עזרא פיתח מודל שבו במקום להשכיב את המטופל על הגב ולהרים את רגליו כדי לבצע פעולת חיתוך מביאים אותו למרפאה, מושיבים אותו בתנוחה טבעית ולא משפילה על כיסא ייעודי הכולל את מערכת האולטרסאונד בתוך המושב. במצב זה ניתן לבצע הדמיה, אבחון וטיפול והפרינאום משמש כחלון אקוסטי אל רצפת האגן והערמונית".
אילו יתרונות יש לשיטה?
"מדובר בטיפול לא פולשני ולא חודרני, בלי לחתוך שום דבר. אין נגיעה ברקטום או בשופכה – דבר שגברים מאוד לא אוהבים. מכיוון שמדובר בטיפול בגלי קול הנזק הנוצר קטן משמעותית. אין ספק שפרופיל הסיבוכים האפשריים של הטיפול הזה יהיה קטן משמעותית מהטיפולים הנוכחיים".
ד"ר יוני הרצברג, מייסד שותף בנינה מדיקל, הוא מוביל טכנולוגי עם ניסיון של למעלה מעשרים שנה במחקר ופיתוח בתחום הרפואי. את הדוקטורט שלו הוא עשה באוניברסיטת תל אביב בתחום של ניתוח מוח לא פולשני בעזרת אולטרסאונד ממוקד תחת בקרה של MRI. ד"ר הרצברג מחזק את הדברים ומציין כי "החזון שלנו הוא לאפשר טיפול לא פולשני באמצעות אולטרסאונד, שזה בעצם גל קול בתדר גבוה, שיתבצע בביקור שגרתי במרפאה. הטכנולוגיה שפיתחנו לאיכון וניטור הקרן הטיפולית בזמן אמת מאפשרת הליך רפואי מינימלי, מדויק וקל ליישום. יכולות אלו מקדמות את התחום ופותחות את הדלת לטיפולים מתקדמים ונגישים עבור קהלים רחבים יותר".
המגמה העולמית ברפואה – לשים את המטופל במרכז – היא, כאמור, היעד שאליו מכוונים אנשי נינה מדיקל, כפי שמעיד גם אלכס וולוביק, מייסד שותף, מנהל פיתוח יישומים רפואיים בחברה.
"אנחנו רוצים להעניק למטופל, כמו גם לצוות המטפל, חוויה אחרת בקליניקה", הוא אומר. "אני מאמין שהפתרון של נינה מדיקל יסיר את מחסום הפחד ויעודד גברים רבים הסובלים מתסמינים של ערמונית מוגדלת לקבל את הטיפול בזמן ובכך לשמור על איכות חייהם".
ובן עזרא מסכם: "נינה מדיקל החלה את דרכה בחממה הטכנולוגית NGT בנצרת, וזכתה בתמיכה של הרשות לחדשנות. קשה לי לראות איך היינו צולחים את האתגרים של תחילת הדרך בכל מקום אחר מלבד מדינת ישראל. יש לנו כאן אקוסיסטם נדיר, שהוא תוצאה של כמה גורמים: תרבות של אי הליכה בתלם, משקיעים בעלי חזון ותעוזה, תוכניות ממשלתיות לקידום חדשנות טכנולוגית והרבה אנשים עם רצון טוב שתמיד רוצים לעזור. זה מה שהופך את ישראל למרכז חדשנות עולמי גם בתחום הטכנולוגיות הרפואיות".
בימים אלה נערכת חברת נינה מדיקל למחקר קליני ראשון באדם בשיתוף המרכז הרפואי רמב"ם, ומתכננת לבצע בעקבותיו ניסוי בארה"ב כדי לחדור לשוק עם מוצר משנה כללים בתחום בריאות הגבר.
האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך
בשיתוף נינה מדיקל
