ד"ר אליאס חדאד, רופא בכיר ביחידה לניתוחי עמוד שדרה בבית החולים רמב"ם, נקרא להתמודדות עם מקרה שהציב סימני שאלה גם אצל הצוות המנוסה שסביבו. מטופלת שסבלה מכאבים ממושכים, והדמיה שהציגה ממצאים מורכבים, עוררו ספקות לגבי הדרך הנכונה לטפל בה. בדיון שנערך בחדר הישיבות התקבלה הכרעה: ניתוח עלול להיות מורכב ומסובך מדי עבורה, ההמלצה היא שלא לבצע אותו.
אבל המטופלת סירבה להשלים עם ההחלטה. "כל החיים הלכתי כמו ברווז, וילדים הלכו אחריי ברחוב, חיקו אותי וצחקו עלי", היא אמרה בנחרצות לד"ר חדאד. "אני לא מוכנה להמשיך לחיות עם הכאב והזיכרונות המשפילים". דבריה טילטלו את הצוות הרפואי והובילו לפתיחת הדיון מחדש.
בין האפשרויות שנשקלו עלתה גם פרוצדורה של צריבת דיסק, טיפול זעיר־פולשני שד"ר חדאד עצמו התייחס אליו בספקנות. למרות זאת, הוחלט לנסות לטפל בה בהליך הזה. למחרת, כשד"ר חדאד נכנס לחדרה, קיבלה את פניו תמונה אחרת לגמרי – המטופלת קמה מהמיטה ורצה לקראתו. "זה הלילה הראשון שישנתי כמו שצריך, לראשונה זה חודשים ארוכים", אמרה.
המקרה הזה מלמד על יכולתו של ד"ר חדאד לראות מעבר למה שהספרות הרפואית הקיימת מציגה ולמצוא פתרונות יצירתיים למטופליו. גישתו התגבשה לאורך שנים של לימודים, הכשרות וניסיון מצטבר.
התמחות בטכניקות כירורגיות שונות של עמוד השדרה
ד"ר חדאד לא תיכנן להיות מנתח עמוד שדרה. הוא בוגר הטכניון שהתמחה בכירורגיה אורתופדית בבית החולים העמק, שהגיע לתחום בעקבות מקרה אישי ששינה את מסלולו. "כשהייתי סטודנט בכלל לא חשבתי על אורתופדיה", הוא נזכר, אולם בשנה החמישית ללימודים שבר את המרפק ונחשף מקרוב לעולם הכירורגיה האורתופדית.
השתלמות קלינית בניתוחי עמוד שדרה שעבר בטורונטו סללה את דרכו אל המרכז הרפואי רמב"ם, שם הוא משמש כרופא בכיר מאז 2013. בהמשך הקריירה הרחיב את תחום מומחיותו, וב־2018 עבר באנגליה השתלמות בניתוחי עקמת, שחזור ויישור עמוד השדרה, לצד הכשרה מתקדמת באנדוסקופיה של עמוד השדרה.
מה משך אותך לתחום הזה?
"יש בזה גם כירורגיה עדינה וגם כירורגיה גדולה. מצד אחד המכניקה המורכבת של עמוד השדרה – הקיבועים, הברגים, המערכת המבנית שדורשת הבנה הנדסית מדויקת. מצד שני העבודה העדינה עם העצבים, פעולות מיקרוסקופיות שדורשות דיוק מוחלט ועין חדה לפרטים הקטנים ביותר".
"באופי שלי אני פדנטי", הוא מתאר ומסביר כיצד שעות מול מיקרוסקופ הופכות עבורו לשגרה. ההחלטה אם לחתוך רחב או להסתפק בחתך קטן מתקבלת לא לפי הכלי שבידיו אלא לפי הפיזיולוגיה והצרכים של המטופל. "ההדמיה נותנת לי מפת דרכים, אבל בסופו של דבר היד, הקשב והניסיון הם שמכריעים".
כירורגיה של עמוד השדרה היא תחום שבו מרווח הטעות כמעט שאינו קיים. ד"ר חדאד, שמודע לכובד האחריות המוטלת עליו, מסביר: "כל טעות קטנה, סטייה של מ"מ, פגיעה לא מכוונת בעצב או החלטה שגויה בזמן הניתוח עלולה להשאיר מטופל משותק או עם נכות לכל החיים".
מן העבר השני, ניתוח מדויק יכול לשנות את מסלול החיים לטובה ובאופן דרמטי. הוא רואה זאת לאחר שמטופליו מתאוששים מההליך כשהם חוזרים לנהוג לעבוד, ואפילו מתחילים פתאום להשתתף באירועי ספורט אתגרי כמו מרוצי אופניים וטריאתלונים. "רבים מהם", הוא מספר, "שולחים לי צילומים שלהם, שבהם רואים כיצד הם מגיעים לתפקוד הטוב ביותר שהיה להם בחיים, ממש מקבלים איכות חיים חדשה, וזה מה שמניע אותי להמשיך".
זו אחריות עצומה.
"נכון. הניתוחים האלה ברובם אלקטיביים, כך שאלו מטופלים שבוחרים בי וסומכים עליי, ואני צריך לעשות את המקסימום כדי שזה יצליח. זה אומר הקפדה על שלבים, אימותים כפולים, בדיקת ניווט מול הדמיה ומעבר איטי באזורים הנוירולוגיים הרגישים".
החלמה מהירה לאחר ניתוחים מורכבים
ההבדל בין הצלחה לכישלון מתחיל הרבה לפני החתך: בבחירת המקרה, בהתאמת ציפיות וביכולת לומר "לא" כשניתוח אינו הפתרון הנכון. ההתחייבות של ד"ר חדאד למטופל היא על התהליך ועל הסטנדרט שהוא מביא לחדר הניתוח, לא על תוצאה ספציפית. כשההחלטה נכונה, השינוי ניכר כבר בצעד הראשון של המטופל כשהוא מתאושש מהניתוח. וכשניתוח אינו הבחירה המתאימה יש אפשרויות אחרות בארגז הכלים. טיפולים שמרניים או פרוצדורות זעירות, שמאפשרות לתת מענה זהיר ומדויק למה שהמטופל באמת צריך.
הפרוצדורות הזעיר־פולשניות הפכו לאפשריות בזכות מהפכה טכנולוגית שמעצבת מחדש את הכירורגיה של עמוד השדרה. "עולם הרפואה משתנה והיכולות משתפרות", אומר ד"ר חדאד. "וזה מאפשר לבצע ניתוחים מורכבים דרך חתכים קטנים, עם פחות פגיעה ברקמות סמוכות ותהליך החלמה מהיר יותר".
השינוי המשמעותי ביותר מתרחש דווקא אחרי הניתוח. "היום כמעט ואין ניתוחים שבהם החולה נשאר במיטה ימים ארוכים", הוא מסביר. "אנחנו מבינים שככל שהמטופל עומד על הרגליים מוקדם יותר, כך ההחלמה מהירה יותר".
איך זה בא לידי ביטוי בחדר הניתוח?
"יש לנו ציוד ניווט מתוחכם שמאפשר דיוק גבוה יותר. מערכות ממוחשבות מראות בדיוק היכן אני נמצא ביחס למבנים חיוניים, והרובוטיקה מסייעת בהחדרת ברגים ובפעולות עדינות. כך אני מבצע את הניתוח בצורה פחות פולשנית ועם מינימום פגיעה מיותרת".
התוצאה ברורה: מטופלים שבעבר נזקקו לאשפוז של ימים אחדים משתחררים כיום בתוך 24 שעות או פחות, עם פחות כאב ותהליך התאוששות מהיר. הטכנולוגיה לא רק מקצרת את ההליך, אלא גם מאפשרת לרופא להגיע לדיוק מרבי ולמטופל לחזור לשגרת חייו במהירות רבה יותר.
הדיוק הטכנולוגי הזה מקבל משמעות מיוחדת כשמדובר במקרים קיצוניים. כך במקרה של ילד בן 4 שנפל וסבל משבר פריקה בעמוד השדרה. "מצבו היה קריטי", נזכר ד"ר חדאד, "הוא כבר הונשם, לא היה בהכרה ולא הזיז את רגליו". לכל המעורבים היה ברור שמדובר בפציעה חמורה עם פגיעה נוירולוגית משמעותית והפרוגנוזה על פי הספרות הרפואית היתה עגומה.
באותו יום היה לד"ר חדאד אירוע משפחתי חשוב, וכרופא כונן הגיע לבית החולים וביצע את הניתוח המורכב. התוצאה הפתיעה את כולם. "למחרת בבוקר התפלאתי לראות שהילד הזה מזיז את הרגליים", הוא אומר. שישה שבועות מאוחר יותר, כשהגיע לביקורת, אמו של הילד כבר "התלוננה" שבנה כל הזמן קופץ ומטפס. "המקרה הזה", אומר ד"ר חדאד, "מזכיר לי שתמיד צריך לתת הזדמנות, גם אם הספרות המקצועית אומרת שהסיכויים קלושים".
פתרונות ארוכי טווח להקלה על כאב מיידי
תחום כירורגיית עמוד השדרה בנוי משש קבוצות עיקריות: טראומה, אונקולוגיה, עיוותים, זיהומים, מחלות מטבוליות והמקרים הנפוצים ביותר מגיעים מקבוצת מחלות ניווניות של עמוד השדרה – פריצות דיסק, היצרות תעלה ושחיקות שמצטברות עם השנים.
"באונקולוגיה המספרים ברורים", אומר ד"ר חדאד, "לכ־60% מהחולים מתפתחות גרורות בשלד, לעיתים בעמוד השדרה. אם פעם דיברו על הישרדות של חמש שנים, היום כמעט כולם חיים הרבה מעבר לכך". הוא מסביר שהשינוי הזה מחייב גם את המנתחים: "אנחנו נדרשים לתת פתרונות ארוכי טווח, לא רק להקל על הכאב המיידי, אלא גם לאפשר למטופלים להמשיך בחיים פעילים לאורך שנים".
באילו בעיות נוספות בעמוד השדרה אתה נתקל?
"עיוותים כמו סקוליוזיס או קיפוזיס, בעיקר בגיל מבוגר אחרי שנים של שחיקה. בזיהומים או במחלות מטבוליות המצב שונה. לפעמים מדובר בחום וכאב ממושך, לפעמים בקריסת חוליה שלמה. מה שמשותף לכולם הוא הצורך באבחון מדויק, התאמת ציפיות ופתרון אישי, בין אם מדובר בניתוח מורכב, פרוצדורה זעירה או טיפול שמרני".
כחלק מעבודתו ד"ר חדאד מדריך סטודנטים ומתמחים, ולהם הוא מנסה להנחיל עקרונות שהם הרבה מעבר לטכניקות הניתוח. "המפגש בין הרופא למטופל הוא מפגש מאוד חשוב", הוא אומר. "אם נהיה מספיק סבלניים, המטופל הוא זה שיגיד לנו את התשובה".
לכן לפני עוד הדמיה או התערבות נוספת, צריך לחזור למה שהמטופל סיפר ולמה שבאמת מפריע לו. "לא הכול צריך להיות לפי מה שכתוב בספר", הוא מדגיש. "הקליניקה והאדם קודמים לפרוטוקול". לדבריו, הדור הבא של הרופאים צריך לקבל החלטות מתוך הקשבה, צניעות ושיקול דעת, לא ידע טכני בלבד.
ציינת שלא כל מקרה דורש ניתוח. אילו אפשרויות אחרות עומדות לרשותך?
"יש לנו מגוון כלים שמאפשרים להקל על כאב ולטפל במקור הבעיה, כמו הזרקות אפידורליות מפחיתות דלקת סביב שורשי העצב. טיפולים ביולוגיים כמו PRP – פלזמה עשירת טסיות – ואורטוקין, שמבוסס על חלבונים אנטי־דלקתיים המופקים מהדם של המטופל, יכולים לעודד ריפוי ולהפחית כאב. יש גם טיפול בגלי רדיו להפחתת כאב באופן ממוקד. את הפתרון המתאים אני מציע אחרי מפגש שבו אני מבין מי האדם העומד מולי ומה הצרכים שלו".
הצפי לעתיד: רובוטיקה ו-AI ויותר טיפולים מותאמים אישית
ד"ר חדאד עוקב מקרוב אחרי ההתפתחות של עולם הכירורגיה. "הבינה המלאכותית נכנסה עמוק לתוך הרפואה", הוא אומר. לדבריו, "שילוב של רובוטיקה ו-AI מאפשר קבלת החלטות יותר טובות, מבוססות נתונים, ומכאן נובע שגם טיפולים מותאמים אישית באופן מיטבי למטופלים".
"לא מדובר בעתיד הרחוק אלא בצעד שמתחיל להיכנס לשגרה כבר עכשיו", הוא אומר ומוסיף כי הוא מאמין שתוך חמש עד עשר שנים זה יהיה חלק מהזרם המרכזי ברפואה. "בעיני", מסכם ד"ר חדאד, "זה הכיוון שאליו הרפואה כולה צריכה ללכת – שילוב בין ידע, טכנולוגיה והקשבה אנושית, כדי לאפשר לכל מטופל את הסיכוי הטוב ביותר לחיים בריאים ומלאים".
לשמור על הגב - הטיפים של ד"ר חדאד
רוב בעיות הגב מתפתחות בהדרגה, אולם אפשר למנוע חלק גדול מהן בעזרת הקפדה על כמה עקרונות פשוטים. לדבריו של ד"ר חדאד, שלושת היסודות הם:
1. תזונה בריאה ומאוזנת: שמירה על משקל תקין ותמיכה במסת שריר.
2. שינה איכותית וסדירה: מנוחה היא חלק בלתי נפרד מתהליך השיקום של הגוף.
3. פעילות גופנית קבועה: ובעיקר 150 דקות בשבוע של אימוני כוח.
למה דווקא כוח? משום שאחרי גיל 40 הגוף מאבד בממוצע כ־1% ממסת השריר מדי שנה.
"מי שלא יבצעו אימוני כוח, יהיו בגיל 60 כ־20% פחות חזקים מגיל 40", מזהיר ד"ר חדאד. הסארקופניה, איבוד מסת שריר, היא אחת הסיבות המרכזיות לכאבי גב בגיל מבוגר.
"ההמלצה המעשית שלי היא להתמקד בחיזוק שרירי הליבה, הגב והירכיים האחוריות. הם אלה שמחזיקים את עמוד השדרה ותומכים בו ביום־יום. מי שמתמיד בפעילות גופנית מזדקן בכבוד ושומר על איכות חיים טובה", מסכם ד"ר חדאד.
בשיתוף ד"ר אליאס חדאד
