בית החולים רמב"ם, המציין בימים אלה 85 שנים להיווסדו, נחשב לאחד מעמודי התווך של מערכת הבריאות בישראל. הוא מוגדר כבית חולים טראומה (LEVEL 1) המופקד על בריאותם של כ-2.8 מיליון איש במרחב הצפון רבתי ומשמש כמרכז הפניה לחולים מורכבים ולפצועים בדרגות החומרה הקשות ביותר. בית החולים כולל נכון להיום למעלה מ-75 מחלקות בכל תחומי הרפואה. אלו נתמכות בעזרת הון מקצועי מהשורה הראשונה הכולל כ-6,000 עובדים, כרבע מתוכם הם רופאים ורופאות, שליש המשתייכים למערך הסיעודי, בעוד היתר מתחלקים בין תפקידי מינהל, משק, אדמיניסטרציה ומקצועות פרא-רפואיים.
כיאה למרכז על בריאותי באזור הצפון, מספק רמב"ם שירותי רפואה ל-12 בתי חולים ומרכזים רפואיים נוספים הפרוסים במרחב, בשילוב עם מגוון רחב של שיתופי פעולה בצד הקליני, הכשרת סגל מערכי הרפואה והאחיות, תוך השקעה מתמדת בהליכי מחקר ופיתוח בשילוב טכנולוגיות מתקדמות.
ועוד קצת מספרים. כ-1,100 מיטות מוצעות כיום לטובת מטופלי רמב"ם, כאשר כמות החולים המאושפזים מדי שנה נאמדת בלמעלה מ-95 אלף איש. כמו כן נרשמו בשנה שחלפה יותר מ-150 אלף ביקורים בחדר המיון, בעוד שברמה האמבולטורית (מרפאות חוץ או שירותים רפואיים המוענקים בתוך כתלי בית החולים) ניתן טיפול עבור כ-900 אלף בני אדם, הזוכים לטיפול מסור ומקצועי. לכך יש להוסיף גם מחלקה ייעודית וירטואלית הפועלת בשנים האחרונות, מאז תקופת הקורונה, ומספקת מענה רפואי/סיעודי עבור כ-600 חולים מדי שנה, המטופלים 'מרחוק', מספר שעתיד לגדול בשנים הבאות בעשרות מונים.
בשיחה עם מנהל בית החולים, פרופ' מיקי הלברטל, הוא מיטיב להתייחס לתמורות החלות על המוסד הרפואי עליו הוא אמון, שצפוי לעבור כברת דרך משמעותית כבר בשנים הקרובות, בדרך לשימור מעמדו כמוסד הרפואי המרכזי עבור תושבי צפון מדינת ישראל. "בנינו זה מכבר חזון חדש לבית החולים שתכליתו הענקת שירותי הבריאות הטובים ביותר עבור כל מי שנכנס בשערינו, ובאותה מידה דחיקת המעטפת הרפואית הקיימת בו לעמוד בחזית המחקר והחדשנות. נושאים אלו הוכחו כבעלי השפעה ישירה על איכות השירות הקליני הניתן בבית החולים, כמו גם על איכות הצוותים, שהם כולם, ללא יוצא מן הכלל, הערך המוסף של רמב"ם מאז ומתמיד", כך לדבריו.
פרופ' הלברטל, המכהן בתפקיד מנהל בית החולים רמב"ם זוהי השנה הרביעית, מציג בתפיסתו חשיבות עליונה בהכשרת דור העתיד של הרפואה, צוותים ייעודיים אשר יהיו אמונים על מתן טיפול מיטבי, כזה העולה בקנה אחד עם צרכי המטופלים, לצד הקפדה על שירותיות גבוהה, מוסריות וחמלה כחלק בלתי נפרד מהמדיניות הטיפולית. "מדי שנה עוברים ברמב"ם אלפי סטודנטים לרפואה, לסיעוד ולמקצועות הבריאות. אנו רואים בהם כעתודה חשובה, שתעסוק בשנים הבאות במתן שירות למאות אלפי מטופלים, כמות שרק תלך ותגדל לאור מגמת הגידול הטבעית באוכלוסייה".
ללא רגע דל
המערך הקליני ברמב"ם נחשב לאחד המובילים במזרח התיכון. אלא שעל אף המוניטין הרב שצבר, בבית החולים לא קופאים על השמרים ומציגים המשך עשייה נרחבת במהלך השנה החולפת בדרך להישגים מרשימים אליהם מתייחס פרופ' הלברטל בהרחבה. "הקמנו השנה את מערך האשפוז הנוירולוגי הגדול ביותר במדינת ישראל המונה 54 מיטות, ובתוכו שתי מחלקות אשפוז, כולל טיפול נמרץ. מדובר בחולים המרוכזים תחת מחלקה אחת עם אנשי המקצוע המובילים בתחום, שבעבר נאלצו לנדוד בין מספר מחלקות. גם בתחום הנוירוכירורגיה השלמנו גיוס של מומחים רפואיים מובילים, יחד עם גידול ניכר בהיקף הפעילות בנושא הטראומה והגידולים. למעשה, בשנה האחרונה הרחבנו את קאדר המומחים ברמב"ם עם 'יבוא' של רופאים ורופאות מהשורה הראשונה. כך למשל, למחלקת נוירוכירורגיה הצטרפה לאחרונה פרופ' רחל גרוסמן, מנתחת גידולי מוח בעלת שם עולמי, וד"ר ליאור לב טוב, שחזר ארצה אחרי השתלמות ארוכה בארה"ב, ונחשב לאורים ותומים בתחומי נוירוכירורגיה הפרעות תנועה. בתחום השבץ שהוזכר קודם, הצטרפה לסגל של רמב"ם, ד"ר אסטל סאימן, מומחית בכירה בתחום".
בהתייחס לתחום האונקולוגי מוסיף פרופ' הלברטל: "רמב"ם הוא גורם חשוב ומשמעותי במרחב המטפל מדי שנה בכ-5,000 חולים אונקולוגיים בסך הכול. לטובתם אנו מפעילים צוות דינמי ומקצועי, אשר מצליח לקדם פתרונות חדשניים בשילוב עם טיפול ממוקד הזוכה לשביעות רצון גבוהה. בימים אלה אנו משלימים גם את אכלוסו של המרכז האונקולוגי על שם יוסף פישמן, כשבחודשים הקרובים אף נגדיל לעשות עם פתיחת חדר מיון אונקולוגי אליו יסונפו החולים האונקולוגיים/המטולוגיים. זה המקום לציין כי בתחום מועסקים מומחים בעלי ידע רחב בכל הנושא התרופתי, כימותרפי וקרינתי, הזוכים לעבוד עם ציוד טכנולוגי מתקדם, כולל מתחם מיוחד שיעסוק ברפואה אינטגרטיבית ויוקדש רובו ככולו לטובת טיפולים משלימים שאינם מסורתיים. בתחום ההמטולוגי (מחלות דם) הצלחנו השנה להרחיב את פעילות השתלות לשד עצם, לצד טיפולים ביולוגים חדשניים המהווים פריצת דרך עבור מגוון רחב של מטופלים".
בית החולים רמב"ם נחשב כיום למרכז הטראומה הגדול בישראל, עובדה בעלת השלכות מרחיקות לכת. "נכון להיום כרבע מחולי הטראומה בארץ מגיעים לרמב"ם, מתוכם כ-23 אחוזים הם סובלים מפציעות קשות. עם זאת, הסיכוי של פצועים בדרגות אלו לצאת חיים מבית החולים הם מבין הטובים בעולם ומסתכמים בכ-94 אחוזים, פועל יוצא של שירותי טראומה יוצאי דופן המוענקים על ידי צוותים רב-מקצועיים. לכך חשוב להוסיף את היותנו בית חולים המקדיש משאבים ניכרים לתחום הקרדיולוגיה.
בחודשים הקרובים נשלים אכלוס של שלוש קומות נוספות בבית החולים למחלות הלב ע''ש אייל עופר, שיאגד תחתיו טיפול הוליסטי בכל מחלות הלב, כולל טיפול נמרץ, חדרי צנתורים ומרפאות ייעודיות, כשבעתיד הקרוב יתווספו אליהם חדרי ניתוחי לב, מחלקת אשפוז ניתוחי לב, מחלקות אקו-לב ואי ספיקת לב וכן מכון מחקר בתחום", מסביר פרופ' הלברטל.
גם בתחום הילדים נערכים ברמב"ם לקראת הקמת מחלקה ייעודית לשיקום ילדים, כחלק ממערך רפואת הילדים בבית החולים רות רפפורט לילדים הפועל תחת מוטו של 'בית חולים ללא כאב' שיוכל לספק מענה לרפואת ילדים נרחבת, תחום המצוי במצוקה של ממש בשנים האחרונות, במיוחד באזור הצפון.
לחשוב רחוק
מחקר וחדשנות הם כאמור נדבך מרכזי בתפיסת בית החולים רמב"ם, המקיים שיתופי פעולה ענפים ברמה האקדמית עם המוסדות החינוכיים החשובים במרחב, ביניהם הטכניון ואוניברסיטת חיפה. לטובת העמקת שיתוף הפעולה נמצא בתהליכי בניה מואצים מגדל תגליות הבריאות ע"ש הלמסלי. המגדל יכלול 20 קומות, מתוכן לא פחות מ-14 קומות אשר יוקדשו לטובת הליכי מחקר, באמצעות מעבדות מתקדמות בהם יפעלו מיטב החוקרים והמהנדסים, שיהיו אמונים על פיתוח פתרונות שיוסבו באופן מיידי למיטות החולים.
"העיסוק בחדשנות תקף לכל הסקטורים ברמב"ם. בהמשך ישיר לכך, אנו גאים לשמש כנציגי תוכנית Biodesign של אוניברסיטת סטנפורד המוערכת בארצות-הברית, קונספט שנועד ללמד אנשים לחשוב חדשנות. עד עתה סיימנו הכשרה של למעלה מ-150 בוגרים וזוהי רק ההתחלה. אנו עוסקים בנושא זה כחלק מהוראה קלינית, בתוך מציאות מדאיגה בה קיימת ירידה בכמות ברופאים העוסקים במחקר", אומר פרופ' הלברטל.
אג'נדה זו מתכתבת באופן ישיר עם תוכנית האב החדשה של רמב''ם לשנת 2065, במסגרתה צפוי בית החולים לגדול עד לכדי 2,700 מיטות באופן מדורג, יחד עם הגדלת השטח הבנוי מ-180 אלף מ"ר כיום עד ל-900 אלף מ"ר סך הכול, בשיתוף הוועדה הארצית והמחוזית לתכנון ובנייה, רמ"י ועיריית חיפה.
"התוכנית הזו היא ללא ספק האירוע המשמעותי בקדנציה שלי. אין עוד מוסד רפואי שחושב כל כך רחוק ומבין את האתגרים מולם אנו צפויים להתמודד בעתיד, אם לא אנחנו, אזי הדור הבא. כאן נכנסת המחויבות שלנו כבית חולים על, לספק סל פתרונות אמיתי. אם לא נעשה זאת היום, יהיה בלתי אפשרי לעשות זאת בעתיד. אולי זה נראה יומרני לחשוב 40 שנה קדימה, אך זהו צו השעה".
ואם כבר באתגרים עסקינן, בית החולים מתמודד בשנים האחרונות מול סוגייה בירוקרטית, שנכון למועד כתיבת שורות אלו עדיין מונעת ממנו לקדם שימוש בגז טבעי. מהלך זה אמור היה לחסוך הוצאות אנרגיה גבוהות, בשילוב עם צמצום טביעת הרגל האקולוגית של בית החולים.
"כבר שמונה שנים שאנחנו מצהירים בדבר הרצון שלנו לקדם סביבה ברת-קיימא ולנצל את צינור הגז המגיע כיום עד חוף שמן. על אף שמדובר במספר קילומטרים בודדים ומוכנות בית החולים לקלוט את הצינור, הדברים תקועים לעת עתה בוועדה המחוזית ובעיריית חיפה. שימוש בגז טבעי הוא בעל השפעה קריטית, יחד עם משמעויות סביבתיות וכלכליות לא מבוטלות לבית החולים. מצער שהתהליך הזה נגרר במשך כל כך הרבה שנים".
לאתגר מסוג אחר נחשפנו ממש לאחרונה בעת מקרה הפריצה למערך הסייבר של בית החולים 'מעייני הישועה' בבני בברק. בשאלה האם רמב"ם חשוף אף הוא לאיומים מסוג זה, משחרר פרופ' הלברטל צפירת הרגעה.
"כמי שמצוי בסוד העניינים, אני יכול להעיד שכלל מערכות המחשוב ברמב"ם, יחד עם התיק האלקטרוני הממוחשב, מתופעלות על ידי המערכות המובילות בעולם. זה מאפשר לי לנהל את בית החולים כמעט מכל מקום בעולם, ישירות דרך הסמארטפון עד לרמת החולה הבודד. ככלל, כל קבלת ההחלטות ברמב"ם הן מבוססת דאטה, כולל יכולת אספקת פתרונות אד-הוק. אנחנו מכירים באיומים, אך ערוכים לכל תרחיש".
ומה לגבי איכות הצוותים הפועלים השכם וערב במסירות למען רווחת המטופלים? פרופ' הלברטל מבקש לנצל את ההזדמנות כדי להודות לכל אחד ואחת מ-6,000 עובדי בית החולים אשר לוקחים חלק במערכת עמוסה ומאתגרת במיוחד. לדבריו: "בורכנו ברמב"ם במשאב אנושי יוצא דופן, בו אנו משקיעים באופן רציף בכל ימות השנה, החל מהצוות הניהולי המובחר, ועד לאחרון העובדים. כבוד גדול נפל בחלקי להוביל את גלגלי המערך האדיר הזו שעוסק לילות כימים למען בריאות ורווחת המטופלים".
בשיתוף בית החולים רמב"ם
