באחד הבנקים הגדולים בישראל פועלות שש מסעדות עבור העובדים, כל אחת עם קונספט קולינרי משלה. בשבועות הראשונים של מרץ, כשרק חלק קטן מהעובדים הגיעו למשרד, ביקש הלקוח לפתוח את כולן. "אמרתי לו שהיקף הסועדים נמוך, ושהפעלת כל המסעדות לא בהכרח מצדיקה את עצמה כלכלית", מספר אודי בן שימול, מנכ"ל Sodexo ישראל. "הוא אמר שזה לא משנה, הוא רוצה שהעובדים ירגישו שהכל פתוח כמו בשגרה".
הסיפור הזה משקף את השינוי שקרה בעולם ההסעדה הארגונית. מאז הקורונה, דרך סבבי הלחימה ועד המלחמה האחרונה, חדר האוכל הארגוני אינו רק מקום שבו אוכלים. הוא הפך לאי של יציבות במציאות משובשת. מדי יום ב-12:00 נפתחות הדלתות, אותם פנים מגישים את האוכל, אותו ריח עולה מהמטבח.
Sodexo, קבוצה בינלאומית שהוקמה לפני יותר מ-60 שנה ופועלת בעשרות מדינות, מפעילה בישראל מערכי הסעדה ושירותי אחזקה מגוונים עבור ארגונים מובילים במשק. בן שימול, שמוביל את הפעילות המקומית כבר 13 שנה, מתאר שינוי תפיסתי שהחברה עברה. "המודל שלנו הוא B2B4E", בדגש על ה-E, הוא מסביר, "עסק מול עסק, עבור העובד. אנחנו חותמים על הסכם עם הארגון, אבל הלקוח האמיתי אינו מנהל הרכש שחותם על החוזה, אלא מי שנכנס כל יום לחדר האוכל, לבית הקפה או לחנות הנוחות שלנו".
Sodexo ישראל רואה את עצמה כשותף אסטרטגי למי שמנהל את חוויית העובד מאל"ף עד ת"ו ולא רק ספק שירות נקודתי. השינוי הזה מתבטא בשאלות ישירות לעובדים: מה אתם שותים בבוקר כשהגעתם למשרד? מה אתם צריכים בדרך הביתה מחנות הנוחות?
אז זה לא רק חדר אוכל מסורתי עם ארוחת צוהריים?
"התפיסה שלנו היא קולינריה 360. הפריסה שלנו היא על פני כל שעות היום בכל נקודות הקמפוס. מבית הקפה בכניסה ב-7:00 בבוקר, דרך ארוחת הצוהריים כמוקד היום, ועד רכישת חטיף חלבון ב-17:00 במקרר החכם או הקנייה האחרונה בחנות הנוחות לפני שיוצאים הביתה. אם יש חדר כושר בקמפוס, אנחנו שם. אנחנו גם באירועים וגם ב-Happy Hour על הגג ביום חמישי".
חדר האוכל עצמו עבר שינוי משמעותי: מהסעדה למסעדה. המילים דומות, הפער עצום. בהסעדה קלאסית הבופה פתוח, העובד מרכיב צלחת כרצונו, כולל טחינה על סלט אסיאתי. במסעדה, השף מחליט מה הולך עם מה, וכמובן שיש ציפייה מהסועדים לטעם עקבי.
"זה התחיל בקורונה מתוך הכרח", אומר בן שימול. "סגרו את הבופה והיינו חייבים לבנות מנות שלמות ומצולחתות. גילינו שלאנשים זה דווקא מתאים". אבל 280 ימי אכילה בשנה באותו מקום יצרו אתגר שאף מסעדה רגילה לא מכירה. "הבנו שצריך לייצר יצור כלאיים. מנות ברזל שחוזרות כי העובדים מצפים להן, ומנות שמתחלפות כדי להפתיע ולחדש".
מסקר שערכה Sodexo ישראל בקרב סועדים, עולה נתון מעניין: יותר מ-60% מהנשאלים מייחסים חשיבות גבוהה יותר לשירות ולחוויה הכוללת מאשר לאוכל עצמו. "הקולינריה בישראל ברמה גבוהה מאוד", אומרת נעמה שלו, מנהלת שיווק ואסטרטגיה בחברה. "אבל מה שמחזיר אנשים שוב ושוב היא החוויה. החיוך והשירות בפס ההגשה, העובדים שלנו שמכירים את העובדים ויודעים בדיוק מה המנה שכל אחד אוהב, וגם הפרטים הקטנים כמו הפלייליסט ברקע, המפיות ועיצוב המרחב".
מתוך ההבנה הזו פיתחה Sodexo ישראל שלושה מותגים, כפתרון מובנה להתאמה בין סוג הארגון, אופי העובדים והחוויה הנדרשת: The Kitchen פונה לעולם המפעלים עם דגש על אוכל ביתי ותבשילים, Eat מכוון לעולם ה-Corporates עם מנות מצולחתות והגשה מעוצבת, ו-Modern Recipe לחברות הייטק עם טרנדים קולינריים ומדידת קיימות כחלק מהשירות. "לכל סגמנט יש אופי אחר", מסבירה שלו. "במפעל רוצים תבשילים אותנטיים, בהייטק מחפשים טרנדים ומנות מהעולם. המותגים מאפשרים לנו לייצר סטנדרטיזציה לצד חוויה שמדברת את השפה של העובדים, לא רק בצלחת, אלא גם באווירה, בעיצוב ובשירות".
לדברי שלו "מתוך תפיסה של ההסעדה כחלק מחוויית העובד הכוללת, והבנה שהאינטראקציה עם אוכל מתרחשת לאורך כל היום, אנחנו מספקים מענה גם לישיבות וכנסים בתוך הארגון באמצעות מגשי אירוח וקייטרינג לאירועי החברה. בנוסף, כשהמסעדה סגורה, מכונות חכמות מבוססות שקילה פזורות בקומות המשרדים ומאפשרות לעובד לפתוח מקרר, לבחור מוצרים ולשלם באשראי או באמצעות כרטיס עובד, לעיתים כחלק מרכישת פריטים הביתה, בלי לעצור בסופר".
דאטה, אחריות חברתית וסביבתית
כשאלפי אנשים יורדים לאכול וכל אחד רוצה משהו אחר, איך יודעים מה להכין וכמה?
בן שימול: "כשעובד נכנס לחדר אוכל שמגיש 12 מנות עיקריות ודווקא הדג נגמר, הוא מתאכזב. לא מעניין אותו שיש עוד 11 אופציות. לכן אנחנו משקיעים הרבה מאוד בדאטה, מנתחים דפוסי צריכה, מאפשרים לעובדים להזמין מנות מראש, מנטרים מרחוק את המלאי במכונות החכמות. הכל כדי שלא יהיה מצב שמישהו נכנס והמנה שלו נגמרה לפני ומאידך, שכמות סבירה של מנות תהיינה בסוף הסרוויס".
הנתונים משרתים עוד מטרה: WasteWatch, מערכת שמבוססת על משקל חכם מחובר לטאבלט, ומודדת פחת בשלבי הייצור, ההגשה והצריכה. "אני לא רוצה שהסועד יקטין את כמות האוכל בצלחת שלו, אלא להקטין את מה שהמסעדה זורקת והעובד משאיר בצלחת". המידע משמש גם לדיוק החוויה עצמה וכדי להבין מה אנשים באמת אוהבים. "הטכנולוגיה לבד לא מייצרת חוויה, אני חייב את השף, את הצוות, את המגע האנושי. בלי זה אני עוד אפליקציה של הזמנת אוכל".
היכן האחריות התאגידית פוגשת את חוויית הסועד עצמו ביומיום?
"זה מתחיל במי שמגיש את האוכל. אנו מעסיקים עובדים בעלי מוגבלות שאנחנו קוראים להם 'עובדים נחושים', פשוט כי הם נחושים להגיע לעבודה בכל בוקר למרות הקושי. לדעתי, הנוכחות שלהם משנה את הדינמיקה - הצוות הופך למכיל יותר, הסועדים סבלניים ואנושיים יותר, וזה משנה את כל האווירה במרחב".
בן שימול מחפש את החיבור הזה גם מול הלקוחות עצמם. אחת מחברות הביטוח הגדולות במשק מארחת מדי שנה ארוחה חגיגית לניצולי שואה לפני פסח, וצוות Sodexo ישראל שותף מלא בפעילות. "כשהסועד, נציג ההנהלה והצוות שלנו עומדים כתף אל כתף בפעילות כזו, זה שובר את המחיצה של ספק מול לקוח, וזה מחלחל גם לשגרה". הגישה הזו הביאה את Sodexo ישראל לדירוג זהב במדד מעלה - חברת ההסעדה היחידה בארץ שנכנסה לדירוג. "לא היינו צריכים לשנות דבר כדי להיכנס", אומר בן שימול. "פשוט הצגנו את מה שאנחנו עושים במשך שנים, מתוך אמונה שאנחנו ארגון שחשוב לו להשפיע על הסביבה, החברה והפרט".
Sodexo ישראל מגדירה את עצמה במשפט אחד: "מה שאחרים רואים כטריוויאלי, אנחנו רואים כחיוני". מאחורי כל ארוחה שנראית מובנת מאליו עומדים אלפי תהליכים קטנים, מדידות, התאמות, שיפורים של כל יום. "אנחנו לא עושים מהפכות אלא שינויים קטנים, כל יום", אומר בן שימול. "אנחנו מאמינים ב-Spirit of Progress, אחד משלושת הערכים שנכתבו כש-Sodexo הוקמה".
בשיתוף Sodexo ישראל
