לאחר שנתיים פוריות בשוק ההון ורישום למסחר של מעל 100 חברות חדשות (IPO - הנפקות ראשוניות) נעצרה המגמה ובשנת 2022 נוספו לבורסה בתל-אביב רק כ-18 חברות חדשות (IPO ורישום כפול) אל מול מחיקה של כ-11 חברות. השילוב של אינפלציה, העלאות ריבית, מלחמה באירופה וקשיים של הכלכלה הסינית לצאת ממשבר הקורונה גרמו לירידות שערים חדות בבורסות בעולם ובישראל ופגיעה בנכונות של חברות לצאת להנפקות. במקביל, גם מדינת ישראל נקלעה למערכת בחירות נוספת, שגרמה להאטה ביכולת לבצע שינויים הכרחיים ברגולציה על מנת ליצור אווירה טובה להנפקות.
תוכנית מקיפה לעידוד שוק ההון
שנת 2023 יכולה להפוך לשנת מפנה בשוק ההון הישראלי. ממשלה חדשה יחד עם סימנים ראשונים של האטה באינפלציה מהווים כרית נוחה לצעדים שעשויים להחזיר את הבורסה בתל-אביב למעמדה כשחקן מרכזי בצמיחה הכלכלית של המשק הישראלי. לצורך כך נדרשת תוכנית מקיפה של הממשלה לעידוד שוק ההון, שתהיה מורכבת מהסרת חסמים והפחתת רגולציה, יצירת תמריצים חיוביים להנפקות ולרישום כפול, הנפקות של חברות ממשלתיות ועידוד הציבור להשקיע ישירות בבורסה על-ידי הפחתות מס.
אנחנו באיגוד מאמינים שבתוכנית מקיפה של הממשלה ניתן להגיע ליעד של 1,000 חברות ציבוריות תוך חמש שנים. ראו את הכתבה המרכזית בגיליון זה החושפת את התוכנית במלואה ומציגה את דעתם של גורמים נוספים בשוק ההון.
להקטין פערי רגולציה בין חברות פרטיות לציבוריות
במקביל למאמץ האסטרטגי להגדלת מספר החברות הנסחרות בבורסה בתל-אביב, נמשיך באיגוד בעבודה השוטפת מול הרגולטורים השונים כדי להקטין, עד כמה שאפשר, את פערי הרגולציה בין חברות פרטיות לחברות שנסחרות בבורסה. נשאף לבטל את ההחרגה של הרגולטורים הפיננסים מחובת ביצוע RIA לכל רגולציה חדשה וקביעת יעדים מדידים להפחתת רגולציה. נלווה, בכנסת, את תהליכי החקיקה הצפויים בחוק החברות (חברות ללא גרעין שליטה), בשותפויות ובקרנות הריט, נשאף לשמור על מגמת הדיווחים הוולונטריים, נפעל לצמצם את עלויות ההנגשה ולפתור סתירות בין חובת ההנגשה לבין תקנות ניירות ערך ועוד שורה ארוכה של נושאים רגולטורים שיעלו במהלך השנה.
כמו כן, נמשיך בפעילות הכללית במסגרת כנסים, וובינרים, פורומים והצעות ערך לחברות, תוך הרחבת מנעד הפורומים בעוד שני פורומים חדשים (פורום מנכ"לים ובכירים ופורום HR).
יצירת סביבת עבודה ידידותית לחברות הציבוריות
היעדים לשנת 2023 הם יצירת סביבת עבודה ידידותית לחברות הציבוריות, יצירת תמריצים לחברות לשם ביצוע רישום כפול, קידום הקלות באכיפה מנהלית, המשך טיפול בדרישה להנגשת דיווחים, קידום הקלות לחברות קטנות, בקרה על יישום בפועל של חוק האסדרה, מתן פטור לחברות קטנות מדיווחי שכר שווה, ליווי יישום iXBRL ומניעת חקיקה כופה.
יש קווי דמיון לא מעטים בין נושאים אלה לבין התוכנית שהצגנו להגדלת היקף החברות הנסחרות בבורסה. העיקריים שבהם הם הקטנת חסמים ודה-רגולציה בשוק ההון. שר האוצר הנכנס, בצלאל סמוטריץ', הביע בעבר דעות כלכליות פרו-עסקיות ונראה כי הוא תומך נלהב בשוק חופשי המשוחרר מרגולציות מכבידות. דעות דומות ואף תקיפות הביע גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הכלכלה והתעשייה הנכנס, ניר ברקת. יש אפוא יסוד לתקווה שהממשלה החדשה תאמץ את התוכנית שהגשנו ואשר עשויה להפוך את ישראל למרכז פיננסי אזורי ואולי אף גלובלי. להגדלת מספר החברות הנסחרות תהיינה השפעות מבורכות נוספות, שכן היא תייצר אקו-סיסטם שלם של שחקנים: יועצים, חתמים, בנקי השקעות, עורכי דין ורואי חשבון, חלקם זרים.
מבחנה של הממשלה החדשה, בנושא זה, כמו גם בנושאים חשובים אחרים, יהיה בביצוע.
הכותב הוא מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
