"2022 הייתה שנה של 'סערה מושלמת' בה הצטלבו גורמים כלכליים שליליים שהובילו לשפל במספר ההנפקות. כ-100 הנפקות חדשות ב-2021 לעומת גידול של שבע חברות בלבד במספר החברות הציבוריות ב-2022. לנוכח המספרים הללו, יש לממשלה החדשה הזדמנות חד-פעמית להשיק תוכנית האצה לשוק ההון. לצערי, ממשלות קודמות בחרו להימנע מלסייע לשוק ההון. אני מקווה שהממשלה החדשה תשים את שוק ההון כמרכיב חשוב בצמיחה של המשק הישראלי". כך פתח אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, את דיוני ועידת המיסים ושוק ההון של איגוד החברות הציבוריות, שהתקיימה בשלהי 2022.
עו"ד עודד שפירר, מנכ"ל רשות ניירות ערך, אמר כי "כדי לדאוג למשקיע, עלינו לפתח שוק הון מפותח ופעיל עם פלטפורמות מסחר מגוונות, שמתחרות אלה באלה. אנו חייבים לשמור על אמון המשקיעים והחברות אלה באלה. לשם כך רשות ניירות ערך מפתחת טכנולוגיית IXBRL, טכנולוגיה שמנגישה את דיווחי החברות הציבוריות ומשווה את הסטנדרט של הרשות למקבילות שלנו בארה"ב ואירופה. מדובר כאן באבן דרך. באמצעות המערכת כל חברה מדווחת תיחשף לאנליסטים ומשקיעים ויתאפשר להשוות את נתוני החברה לעומת חברות מתחרות מאותו התחום".
עו"ד הראל פרלמוטר, ראש מחלקת מיסים במשרד עוה"ד ברנע ג'פה לנדה, הרצה על אתגרי המס לשנת 2023. לדבריו, "האתגר האמיתי של כל פירמה היא ליצור וודאות של מס לטווח ארוך. פקידי שומה יכולים להתווכח ולא לאשר כל סעיף בדו"ח מיסים שנתי. גורם נוסף שגורם לחוסר יציבות הוא המחוקק, הממשלה מעבירה לעיתים בחוק ההסדרים חוקים דרמטיים שלעיתים אין מספיק זמן להיערך להם כראוי. אנו מקווים ששר האוצר והממשלה ייצרו יציבות על מנת לקדם כניסת משקיעים מחו"ל".
תוחזר ההכרה בהוצאות הנפקה
גדעון תדמור, יו"ר איגוד החברות הציבוריות, בירך את ח"כ משה גפני על כניסה לתפקידו כיו"ר ועדת הכספים ואמר, כי "חשוב מאוד להתדיין עם sense. הרב גפני הוא אחד האנשים הנדירים שניחנים ב-common sense. גפני ניחן בתכונה שאינה אופיינית לכל רגולטור וחשובה מאוד לשיתופי פעולה בעתיד וניווט של המערכת הכלכלית".
ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים הנכנס, ערך שיחה אחד על אחד עם מנכ"ל האיגוד, אילן פלטו, ואמר כי המצב של השנתיים האחרונות שבו יו"ר וועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר, היה "שבוי" של שר האוצר, אביגדור ליברמן, בגלל שייכותם לאותה המפלגה, היה מצב לא תקין. גפני התחייב לקדם בכנסת מדיניות סוציאל-דמוקרטית ואמר, כי "יש לנו משק חזק והרבה כסף בקופת האוצר על מנת לסייע לשכבות החלשות. אנחנו יכולים לעמוד בנטל הזה ולמצוא פתרון. אני לא מקבל את כל התירוצים לאי עשייה או חוסר פתרון, חייבים לראות מה אפשר לעשות".
גפני קרא גם להקפאת הריבית על המשכנתאות לזכאים לדיור ציבורי. לדבריו, "המדינה צריכה לקחת אחריות על אלה שלא יכולים לחיות את חייהם בשל הזינוק בריביות. הוא הבהיר כי ישמור על יכולתה של וועדת הכספים לפקח על רשות ניירות ערך והצהיר, כי "במשמרת שלי לא יעבור חוק ייעול הליכי אסדרה, במסגרתו רשות ניירות ערך רוצה לפרסם רגולציה בלי אישור וועדת הכספים. לא אתן יד למהלך כזה". כמו כן, גפני הודיע, כי ייזום את החזרת ההכרה בהוצאות הנפקה של חברות ציבוריות שהופסקה לפני כשלוש שנים. עוד התחייב גפני לסייע בהגנה על מפעלים בסיכון. לדבריו, "פעלתי בזמנו להציל את מפעל פרי גליל, וכעת אנחנו כבר מתחילים לפעול בעניין סיוע למפעל טכנולוגיית להבים בתפן".
יו"ר ועדת הכספים - אז המיועד - התייחס גם לנושא הבוער של היעדר לימודי ליבה במגזר החרדי ואמר, כי "ההסתה הנוכחית בנושא הליבה החלה בגלל שהחלטנו ללכת עם נתניהו. אם הייתי הולך עם יאיר לפיד, הייתי מקבל את כל מה שנתניהו, אבל כפול".
האם הצמיחה תמשך?
משה ברקת, שסיים את תפקידו כממונה על שוק ההון ברבעון האחרון, ערך דיון אחד על אחד, אף הוא עם אילן פלטו, מנכ"ל האיגוד. ברקת נשאל על הקדנציה שסיים ואמר כי ההצלחות הגדולות הגיעו בזכות עבודה משותפת עם הרגולטורים השונים שאפשרו הגנה ושמירה על החוסכים והמשקיעים בישראל.
ערן יעקב, יו"ר רשות המיסים, לחץ את ידו של משה גפני ואמר בבדיחות הדעת: "עכשיו הוא חזר לעשות לנו בלאגן...". ח"כ גפני השיב גם הוא בהלצה ואמר "עד עכשיו היה להם חופש". יעקב הסביר, כי רשות המיסים פועלת בשנים האחרונות כמו כל גוף עסקי על מנת לשרת את הציבור בצורה הטובה ביותר. יעקב ציין עוד, כי רשות המיסים עוקפת באופן קבוע את יעדי הגבייה שמוצבים לה. "העלייה בגבייה ממיסים מגיעה בהכרח מצמיחה של המשק, אך קיימת שאלה האם הצמיחה הזו תימשך קדימה. ההיי-טק משלמים כ-27% מעוגת המיסים וצריך לחשוב איך לשמור על תעשייה זו לטווח הארוך. כל הזמן להיות עם יד על הדופק ולייצר חקיקה מתאימה על מנת להמשיך ולאפשר לכלכלה להמשיך ולצמוח".
"חוק מע"מ אינו מתאים למציאות שהשתנתה"
רו"ח ומשפטן גל גרינברג, שותף ומנהל מחלקת מיסים עקיפים ב- KPMG ישראל, העביר הרצאה בנושא "רעיונות נדרשים בחוק מע"מ בעולם החדש". בתחילת דבריו, גרינברג בירך את ערן יעקב, יו"ר רשות המיסים על קדנציה עשירה באתגרים שהרשות הצליחה לעמוד בהם בהצלחה.
לטענת גרינברג, חוק מע"מ אינו מתאים למציאות שהשתנתה וממשיכה להשתנות כיום. כך למשל, לא התיר מע"מ לחברה שמפעילה את עסקיה באמצעות שימוש באפליקציה סלולרית עם צפי הכנסות של עשרות מיליונים באילת, לפתוח תיק באילת, רק משום שאין לחברה משרד פיזי בעיר. זה מראה שמע"מ אילת לא נמצאים בעולם החדש. אפשר לפתוח באילת עסק עם מחזור של עשרות מיליונים שקלים, אבל אי אפשר לפתוח שם תיק. יש להתאים מהותית את חוקי המס לכלכלה המתפתחת.
דוגמה לחוסר התאמה נוספת של חוק מע"מ למציאות הנוכחית, בא לידי ביטוי בחברות היי-טק וחברות אחרות שאין בבעלותן נכסים קבועים כמו מכונות, נדל"ן וכדומה. בעולם החדש ההון האנושי הוא הנכס הכי חשוב והכמעט יחיד של החברות. "יותר ויותר חברות במשק המפותח מייצרות מחזורי ענק רק באמצעות עובדיהן וכמעט ללא שימוש בנכסים אחרים. בעולם החדש העובדים דורשים לקבל תמורה בעבור עבודתם לא רק במשכורת כספית, אלא גם בנכסים ושירותים אחרים הניתנים להם במקום העבודה. כך למשל, במקרה של עובדים בחברות היי-טק, שרוצים ארוחות שף, מסיבות, ימי גיבוש מפנקים, טסלה, קייטנות לילדי עובדים באוגוסט או מקרר עם 24 סוגים של גלידה. על כל אלה, רשות המיסים לא מאפשרת כיום לנכות מס תשומות ודורשת שהמעביד ישלם מס הכנסה היות שאלה הוצאות שלדעת רשות המיסים הן הטבות לעובדים. זאת, למרות שכיום מדובר בהטבות שהן מחויבות המציאות בחברות כאלה", טען גרינברג.
נושא נוסף שדיבר עליו גרינברג הוא העיוות הקיים היום בתחום מועדי החיוב. כיום חברות רבות נאלצות להעביר לרשות המיסים סכומי מע"מ על בסיס מצטבר, זאת גם אם טרם גבו אותם בפועל מהלקוחות, מציאות שמייצרת לחברות עלויות מימון גבוהות והכרח לנקוט בהליכים משפטיים מול הלקוחות ומול רשות המיסים במקרים של חובות אבודים. לדבריו, רשות המיסים חייבת להעביר את גביית המע"מ לבסיס של מזומן בלבד. כך חברות יעבירו את סכומי המע"מ לרשות המיסים רק לאחר שגבו אותם מהלקוחות וכך יתוקן העיוות לפיו הן מחויבות להעניק בפועל הלוואות למדינה בסכומים של מיליארדי שקלים בשנה.
עוד ציין גרינברג, כי חוק מע"מ מקטין בפועל את ההיצע בתחום הנדל"ן. לדבריו, היום מכירת דירות שנבנו במסגרת חוק השקעות הון, פטורה ממע"מ, ולכן לא ניתן לנכות מס תשומות בגין רכישת הקרקע ועלויות הבנייה וכך למעשה הרווח מהפרויקטים הללו מצטמצם ופחות יזמים בונים דירות.
דוגמה נוספת היא השכרה של דירות למגורים שגם היא כיום פטורה ממע"מ ומייצרת בעיה דומה עם מס התשומות. לדעתו של גרינברג, אם רוצים להגדיל את היצע הדירות יש לקבוע על שני סוגי העסקאות הללו חבות במע"מ בשיעור אפס על מנת להגדיל את ההיצע. במקרה של התחדשות עירונית, מע"מ אפס שנקבע לפני כעשור, הגדיל בפועל את כמות הפרויקטים שבוצעו וגם את היצע הדירות. "חבל שלא מעודדים באופן דומה תחומים אחרים לפתרון משבר הדיור", אמר גרינברג.
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
