בנייה ירוקה ככלי להתמודדות עם שינויי האקלים וקידום כלכלת משאבים מעגלית

הקפיצה הצפויה בהיקפי הבנייה הירוקה בישראל - בעקבות הפיכת התקן למחייב במארס 2022 - מעניקה הזדמנות ומהווה אמצעי משמעותי להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים שבפניהם ניצב המשק הישראלי, תוך מתן מענה לצורך בצמצום ההשפעה האנושית על האקלים והיערכות לשינוי האקלים על-ידי יצירת חוסן והסתגלות

אדריכל רן אברהם
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אדריכל רן אברהם
תוכן שיווקי

בנייה ירוקה היא כלי מדיניות רב-מימדי, שתכליתו לצמצם את הפגיעה בסביבה, הנובעת מתהליכי בנייה ופיתוח. בשל כך, מתחברת הבנייה הירוקה לשני אתגרים משמעותיים הניצבים בפתחנו, הן ברמה הגלובלית והן ברמה הלאומית: משבר האקלים והמעבר למשק וכלכלה מעגליים.

אדריכל רן אברהםצילום: משרד להגנת הסביבה

החל מ-1 במארס 2022 ובהתאם לתקנות חוק התכנון והבנייה בישראל, יהפוך תקן הבנייה הירוקה למחייב. החובה לבנייה ירוקה תיושם באופן הדרגתי, כך שתוחל בשלב הראשון על מבנים ציבוריים ומסחריים שגודלם מעל 5,000 מ"ר ובנייני מגורים רבי קומות ובשלב השני, כעבור שנה וחצי, תחויב בנייה ירוקה על כל מבנה מעל 1,000 מ"ר וכל בניין מגורים הכולל שש יח"ד לפחות שנבנה במדינת ישראל. בכך, כ-90% מהבנייה החדשה בישראל תצטרף למהפכת הבנייה הירוקה.

הקפיצה הצפויה בהיקפי הבנייה הירוקה בישראל מעניקה הזדמנות ומהווה אמצעי משמעותי להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים שבפניהם ניצב המשק הישראלי, תוך מתן מענה לשני ההיבטים הנדרשים להתמודדות עם שינויי האקלים: צמצום ההשפעה האנושית על האקלים באמצעות הפחתת פליטות גזי חממה, והיערכות לשינוי האקלים על-ידי יצירת חוסן והסתגלות.

מהפכת הבנייה הירוקה, שעתידה להתממש בשנים הקרובות עם החלת התקן כמחייב, היא פרי של עבודה אינטנסיבית משותפת למשרד להגנת הסביבה, מנהל התכנון, משרד הפנים, משרד השיכון והבינוי, וכן של פעילות המשרד להגנת הסביבה, בהענקת תמיכות גדולות להקמה של מתקני מיון והפרדה, שהופכים את פסולת הבניין לחומרים תקניים, שיעזרו לקדם כלכלה מעגלית. בנוסף תומך ומתקצב המשרד פעילויות חדשנות והתייעלות בענפי התעשייה ומשתף פעולה משרדי הכלכלה, הבינוי והשיכון, האנרגיה ומנהל התכנון.

מבנים חסכוניים בצריכת אנרגיה

מבנים צורכים כ-66% מהחשמל המיוצר בישראל ואחראים באופן עקיף לכשליש מפליטות גזי החממה של המשק. מקור הפליטות בצריכת האנרגיה הנדרשת לשם חימום, קירור ותאורה. באמצעות בנייה ירוקה, ניתן לצמצם בצורה דרמטית את השפעת המבנים. המבנים הירוקים מתחשבים בתנאים האקלימיים בסביבתם, ונוקטים באמצעים פסיביים שמאפשרים עמידות גדולה. מדובר במבנים יעילים וחסכוניים בצריכת אנרגיה, שיש בכוחם לסייע בהפחתת פליטות גזי חממה בהתאם ליעדים אליהם התחייבה ממשלת ישראל.

מבחינת היערכות, האקלים המשתנה משפיע על המרחב הבנוי בכך שעולה השכיחות של אירועי מזג אוויר קיצוניים. עבור ישראל, ההשפעה באה לידי ביטוי בהתארכות העונה החמה, ובאירועים קצרים אך קיצוניים של מערכות גשם בעונה הגשומה.

הבנייה הירוקה מאפשרת לייצר מרחב המתחשב בשטח שבין הבניינים ובהצללה שלו, בקרבה לים ולמקורות הנחלים, תוך נקיטת פעולות למיתון ומניעת הצפות, בהקפדה על תכנון משמר נגר והגברת חלחול מים לאקוויפר, המונע את שטיפתם באירועי קיצון.

היבט נוסף הוא החוסן האנרגטי של המבנה. תקופות ממושכות של חום מגבירות את התלות בקירור. ככל שהמבנה מבודד יותר ומותאם למערכות זרימת האוויר הטבעיות, ניתן לצננו בצורה טובה יותר. מבנה מותאם אקלים תורם להורדת עומסים מרשת החשמל הארצית ומחזק אותה. בנוסף, הוא מאפשר הסתגלות ויצירת סביבה בנויה אדפטיבית לשינויי אקלים, גם עבור אוכלוסיות פגיעות בישראל, שאין ברשותן האפשרות הכלכלית להפעיל מערכות מיזוג יקרות.

השלב הבא הנותן את אותותיו בתחום, הוא מבנים יצרני אנרגיה ואוגרי אנרגיה. מבנים מאופסי אנרגיה, אשר הסתמכותם על רשת החשמל מצטמצמת והם אף תורמים ליציבותה. הטכנולוגיה הסולארית, על גגות וחזיתות (לצד מקורות מתחדשים נוספים), הופכת לשכיחה וזמינה וכיום מבנים מתוכננים כך שיוכלו לייצר את מרבית האנרגיה הנדרשת להפעלתם לאורך מחזור השנה.

פוטנציאל לחדשנות בשימוש חוזר בחומרים

באופן מסורתי, ענף הבנייה מתאפיין כענף ליניארי. הוא מבוסס על חציבה של משאבים טבעיים, ייצור מוצרים, בנייה, פירוק, הריסה והטמנת פסולת. כיום, היקף פסולת הבנייה הנוצרת בישראל עומד על כשבעה מיליון טונות בשנה, והצפי לאור השכיחות העולה של פרויקטי פינוי-בינוי , מוערך בכעשרה מיליון טונות בשנה לעשור הבא.

המהפכה השנייה של הבנייה הירוקה מתמודדת עם התפיסה הליניארית של ענף הבנייה, תפיסה בעלת השלכות סביבתיות רחבות היקף, וזאת על-ידי קידום פתרונות של כלכלה מעגלית בשימוש בחומרי ומשאבי בנייה. באמצעותה, החומר העשיר שנתפס כפסולת יוכל לחזור ולסגור את המעגל, על-ידי יצירתם של חומרי גלם תקניים ממוחזרים אשר יושבו אל ענף הבנייה. ענף הבנייה טומן בחובו פוטנציאל לחדשנות בשימוש חוזר בחומרים, ומסוגל לקלוט את מוצרים חדשים שעוצבו באמצעות חומר ממוחזר לטובת בניית כבישים ומדרכות, הקמת גני ילדים ומוסדות ציבור. מעבר לשימוש החוזר בחומרי הבנייה, מסוגל ענף הבנייה לקלוט כמעט את כל פסולת הפלסטיק המיוצרת בישראל, תוך פיתוחם של חומרים חדשניים המשולבים בשיטות ותהליכי בנייה שונים, כמו צנרות ואביזרי תשתית ואף רכיבי גמר כמו חלונות, מחיצות וחיפויי מבנים.

התקן הישראלי לבנייה ירוקה מקדיש פרק שלם הבוחן את מידת השימוש בחומרים ממוחזרים, ונותן קרדיט גבוה לבניינים ששילבו בתהליך הבנייה פתרונות ומוצרים מגוונים הכוללים לדוגמה בטון ממוחזר, רכיבי בנייה מפורקים שהושמשו והותקנו בשנית, או אלמנטי פיתוח נופי שעשויים מחומר ממוחזר מלא. בנוסף, התקן מעניק קרדיט לבניינים שנבנו תוך התייחסות למרחב הציבורי בתחומן - כולל נטיעת עצים, קידום הליכתיות ויצירת הצללה.

נדרש שיתוף פעולה עם הציבור

עד היום, נבנו למעלה מ-20,000 יחידות דיור בישראל ומאות בנייני מסחר וציבור, תוך עמידה בדרישות תקן הבנייה הירוקה. ניתן לעקוב ולאתר מבנים שנבנו או מתוכניים בהתאם לדרישות התקן במפה הנמצאת באתר המשרד להגנת הסביבה ובמאגר המידע המתעדכן על בסיס יומי.

המשרד להגנת הסביבה תומך בעשרות הכשרות מקצועיות ופועל להנגשת הידע לציבור הרחב ולקהלים מקצועיים בתחומי השלטון המקומי, האדריכלות, ההנדסה, הבנייה והקבלנות וזאת כדי לא להשאיר אף גורם מאחור בשל פערי ידע או מידע.

לשם מימוש הפוטנציאל המלא הטמון במעבר לבנייה ירוקה, נדרש שיתוף פעולה עם הציבור, אשר ביכולתו לממש את הכוח האזרחי והצרכני ולהשפיע על השוק ועל הסביבה באמצעות בחירותיו. יש בכוחו של כל צרכן הרוכש דירה, או כל רשות מקומית המקדמת הקמה של מבני ציבור בתחומה לבחור בבנייה ירוקה, לדרוש מחברת הבנייה ומהקבלן להצטיין בביצועיו הסביבתיים ובכך להשפיע על האופן בו מעוצבת הסביבה הבנויה בה אנו חיים, ולתרום למאבק המשותף בשינוי האקלים ולהתמודדות עם השלכותיו.

הכותב הוא מנהל תחום בנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה