טרנספורמציה ברפואה
מכירים את העובדות והעובדים בארגון שלכם? בטוחים? הילה שחף עושה סדר בטור אישי מיוחד
44% מהטרנסים והטרנסיות בישראל לא פונים לטיפול רפואי מחשש לקבל יחס לא נעים. גם עכשיו. דמיינו מצב בו חצי מאזרחי ישראל לא ילכו לבדיקת קורונה, כי הם חוששים מהיחס שיקבלו מהאחות ומהרופא.
ביוני 2020 קיבלנו מעט בשורות טובות: משרד הבריאות העניק תקציב למיזם "רפואת טרנס" בחוש"ן, שמכשיר רופאים לטפל באנשים טרנסג'נדרים. בשנים האחרונות זיהינו שגופים עסקיים וציבוריים זקוקים לכלים לעבודה עם אנשים מהקהילה הגאה. נותני שירות לדוגמת רופאות, אחים, מטפלים וכן הלאה לא תמיד ערים לצרכים ולרגישויות של להט"בים. ללא ידע, הם יכולים גם לפגוע, לא בהכרח מתוך אג'נדה חשוכה, אלא פשוט מחוסר הבנה. איך זה מרגיש לצאת מהארון בפני רופא, שבתגובה מתבדח על חיי המין שלכן, או לבקש לבדיקת קורונה, ולשמוע שאלות על איברי המין שלכם?
המיזם נוצר בחוש"ן בשיתוף "פרויקט גילה להעצמה טרנסית" ומרפאת לוינסקי בת"א, מתוך ההבנה שלכל אדם מגיע טיפול רפואי מכבד. דווקא בקורונה, מאות רופאים בחרו השנה לקחת חלק בהכשרות שלנו. מדוע? כי הם מבינים שעכשיו השטח בוער. צוותי מחלקות פנימיות, פסיכולוגים, רופאי משפחה ועוד – את כולם פגשנו, ונתנו להם כלים לעבוד עם הקהילה הגאה. חשוב לי לשבח: הצוות הרפואי כל הזמן שואף ללמוד, להתפתח, להיחשף ולהכיר.
אני מניחה שרוב מי שיקראו שורות אלה הן נשות ואנשי עסקים משפיעים, עם כוח לקדם את קהילת העובדים בחברה שלהם. תדעו: למעלה מעשרה אחוזים מהעובדים שלכם הם להט"בים. כדי שירגישו טוב בארגון, חשוב שתכירו את הצרכים שלהם. אני מזמינה אתכן ואתכם להיפגש עם הקהילה הגאה, להכיר ולהיחשף לתכנים בעסקיכם השונים.
הכותבת היא מנהלת קשרי לקוחות בחוש"ן, ארגון ההסברה של הקהילה הגאה, ואחראית על שיווק תחום הרפואה בארגון
------------------------------------------
מתחילים לחנך את הגיל הרך
שחר אברמוביץ כץ ממליץ בטור אישי ללמד את הילדים שלנו שהכל אפשרי. כבר מגיל הגן
בימים אלה אני מקים סטארטאפ. אני מאמין שגיוון מביא ערך רב, לכן חיפשתי במשך תקופה ארוכה CTO א??? ?????? ?????. ישה שתצטרף לצוות. לצערי, כמעט בכל פורום וקבוצה של יזמים שמצאתי, אחוז הנשים היה מזערי. בהתנדבות שלי בחוש"ן אני מרצה לצוותי חינוך, שם למדתי מהי הסיבה.
בסדנאות שלנו אנחנו עוסקים בנושא של נזילות מגדרית. אלו הם ילדים וילדות צעירים, שמרגישים חוסר התאמה בין המגדר שלהם למין בו הם נולדו – למשל, ילד שמבקש מהוריו לפנות אליו בנקבה. רק בשבוע האחרון פנו אלי ארבעה הורים שילדיהם דיווחו על תחושה כזו. מדובר בעניין נפוץ שלא צריך להתרגש ממנו: לחלק מהילדים זהו פרק זמן חולף, וחלקם עשויים להיות טרנסג'נדרים בעתיד. כך או כך, אין טעם להילחץ בגיל כזה.
אלא שבמערכת החינוך זאת סוגיה. גם אם באופן לא מודע, אנשי החינוך וההורים גורמים לילדים ולילדות לחשוב שיש ביניהם הבדלים, שיש להם יכולות ותפקידים שונים בחברה – למרות שלפי כל המחקרים, עד תחילת גיל ההתבגרות אין הבדלים משמעותיים בין המינים. בניסוי בבריטניה הלבישו תינוקות בבגדים של המין השני, ונתנו למטפלים לשחק איתם. באופן לא מודע המטפלים נתנו בובות לתינוק בבגדי בת, ולתינוקת בבגדי הבן נתנו רובוטים.
הקורונה החזירה גם את ימי ההולדת בהפרדה מגדרית - מסיבות רק 'לבנים' או 'לבנות' בלבד שכוללים בדרך כלל תכנים "מותאמים". ההפרדה הזו מעצבת באופן משמעותי את תפישת עולמם של הילדים. מי אמור לעסוק במראה ובטיפוח, ומי אמור לעסוק בתחרותיות ומשחקי קרבות. בחוש"ן אנו מבינים את ההשפעה הזו, ומציעים חשיבה אחרת.
ללמד את הילדים להכיל את השונה מגיל אפס זה עניין אוניברסלי. חוש"ן עושה את זה בעיקר בהקשר של טרנסג'נדריות, אבל זה הרבה יותר רחב – אם לא נלמד מגיל ינקות ששונות אינה משמעותית, נתקשה מאוד לתקן את הנזק בגילים מאוחרים. לעומת זאת, אם נחנך להכיל שונות (מגדרית ובכלל), אולי נראה שוויון אמיתי בעתיד – גם בהייטק. הקהילה הטרנסית מעניקה לנו הזדמנות ללמד את הילדים שלנו שהכל אפשרי.
הכותב הוא יזם ויועץ ארגוני, אבא לתאומים בנים בכיתה א' ומרכז תחום הגיל הרך וההורות בחוש"ן
