המעמד האישי של זוגות להט"בים הוא תחום אפור ומסוכן. אם לא נישאו (בחו"ל כמובן), חוק יחסי ממון לא חל עליהם ולכן כשהם נפרדים עולה השאלה האם ואיך מחלקים את הרכוש שנצבר.
נוסף לכך, במקרה פטירה יכולה להיווצר להם בעיה לא פשוטה. "זוגות להט"בים הם ידועים בציבור? לא ידועים בציבור? יורשים אחד את השני? לא יורשים אחד את השני? התחום הזה סבוך ומעורפל", מבהירה עו"ד הילה צאירי, שעוסקת בנושא במסגרת עבודתה המשפטית.
עו"ד הילה צאירי, עורכת דין מזה כ 15 שנה, מתמחה בדיני ירושה ומשפחה, בוגרת תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב, ובעלת תואר נוסף בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה הפתוחה, עוסקת גם בגישור. עו"ד צאירי שותפה במשרד עו"ד גדעון פישר ושות' בעזריאלי בתל אביב ופגשה בקונפליקטים של מספר רב של זוגות להט"בים.
"בסופו של דבר, בישראל לכל הידועים בציבור יש בעיה, ומאחר שהלהט"בים הם תת-קבוצה של ידועים בציבור, גם הם בבעיה", מסבירה עו"ד צאירי. "הגיע אלי בחור שהוא ובן זוגו חיו יחד במשך עשור ואף רכשו דירה ביחד. הם החליטו להיפרד ופתאום עלו מחלוקות אפילו בקשר לרכוש שלכאורה קל לחלק, דירה שרשומה חצי חצי. הם התווכחו: 'אני הבאתי יותר, אתה פחות, הרווחתי יותר אז גם שילמתי יותר משכנתא, אתה פחות', ומנגד 'הדירה נרשמה חצי-חצי'. נוסף לדירה עלו עוד מחלוקות, למשל אם גם את הזכויות הסוציאליות שצבר כל אחד צריך לחלק חצי-חצי? כל זה היה נפתר אם הם היו עושים הסכם שיסדיר את הדברים מראש".
הפצצות שצריך לפרק
עו"ד צאירי נתקלה במקרים רבים של זוגות להט"בים. לא כולם פנו אליה לצורך פרידה. אחדים מבקשים להסדיר את הדברים במסגרת זוגיות חיה ובועטת. אלא שגם אז מתעוררות בעיות.
"היה אצלי זוג שחי 15 שנה ביחד, והבין שצריך להסדיר את הדברים. הם ביקשו לערוך הסכם לחיים משותפים, צוואות וכן ייפוי כוח מתמשכים. אחרי הרבה שנים ביחד לא מתחשבנים במסגרת היומיום. יש להם חיי שגרה והם יודעים מה אחריותו של כל אחד מהם. אבל כשהתיישבנו לעשות את ההסכם ראינו שעולים סימני שאלה וצריך לדון בסוגיות ובתנאים שעד עכשיו הם לא חשבו עליהם ובטח שלא דיברו עליהם, למשל, האם הפנסיה שצד אחד צבר תתחלק בין שניהם? צד אחד צבר משמעותית יותר מהצד השני. אם היינו מדברים על זוג הטרוסקסואלי שהתחתן התשובה היא חד-משמעית כן. אבל אצל זוגות להט"בים התשובה היא לא חד משמעית ויכולה גם להיות לא".
להט"בים לא יכולים להתחתן.
"נכון. אבל יש כאן חידוד חשוב, זה לא שהם בחרו לא להתחתן אלא הם לא יכולים להתחתן. ולעובדה שאין להם אלטרנטיבה, יש משמעות מבחינת בית המשפט, כשהוא צריך להחליט אם לחלק את הרכוש שנצבר או לא. ביהמ"ש בהחלט יכול לראות אותם כמו זוג שהתכוון שיהיה שיתוף ברכוש דווקא בגלל העדר האלטרנטיבה. כמובן שאת המחלוקות האלה קשה יותר לפתור כשנפרדים וכל אחד מושך לכיוון אחר. קל יותר לפתור את הסוגיות הללו במצבים שהכל בסדר ואפשר לשבת ולדבר על הדברים ולהגיע להסכמות ולנהל שיח. לכן כל כך חשוב לערוך הסכם לחיים משותפים".
הצוואה הכי גרועה
למרבה המזל העניין הופך קל יותר במקרה של ירושות וצוואות משום שחוק הירושה לא מבחין בין זוגות הטרוסקסואלים לזוגות להט"בים. "החוק אומר שאם יש בני זוג שמנהלים משק בית משותף, אחד יורש את השני גם אם לא נשואים. לשמחתנו בתי המשפט באו ואמרו שזה תקף גם לזוגות להט"בים. אני באה ואומרת, תחשבו גם על הקשר במקרי פטירה ומוות. צריך לחשוב מה אני רוצה שיקרה עם העיזבון שלי, למי הוא יעבור? האם לבן הזוג? רק לו? לילדים? גם וגם?
"חוק הירושה הוא הצוואה הכי גרועה שלא ידעתם שיש לכם. אם אדם נפטר, חייבים לחלק את העיזבון שלו, ולכן חוק הירושה קבע קביעה שמהווה ברירת מחדל עבור כולם, אלא שהיא לא מתאימה לכולם. אם לא יושבים ומדברים, עולות מאוחר יותר בעיות וקושיות שיהיה מאד קשה לפתור אותן, אם צד אחד כבר איננו.
אפשר למנוע את כל זה?
"את הכל אפשר וצריך למנוע. אפשר לפתור את הדברים מבעוד מועד ולעשות הסכם לחיים משותפים, צוואה ויפויי כוח מתמשך, או לפחות להבין את ההשלכות של מה קורה אם לא חותמים על המסמכים הללו".
למידע נוסף לחצו כאן>>
ליצירת קשר במייל
אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי.
