הזכות להגדרה עצמית. הגדרה היא גדר חי.ה. נושמת. מתאימה את עצמה אליך ולא להיפך.
בילדות גיליתי להפתעתי שאני בת. יותר נכון גילו לי. בחופש הגדול אצל סבתא, גיל 6, חם. משחק קופסא. אחותי, בן דודה שלי, בת דוד שלי ואני. הקייטנה של סבתא במשמר הירדן באשדוד. חם.
אני, הנכדה הבכורה, נזכרת איך הגברים מורידים חולצה כשחם להם. המנהג הזה של גברים להוריד חולצה כשחם להם תמיד קסם לי. היתה בו עוצמה. בעלות על המרחב.
ארבעתנו קטנטנים וקטנטנות. טוענת בארשת מכובדת של נכדה בכורה בת שש, כמה שזה נהוג להוריד חולצה כשחם, כי ראיתי שהגברים עושים את זה. שלוש דקות אח"כ ארבעתנו משחקות בלי חולצה. שלוש בנות ובן אחד.
זמן משחק עובר. אולי זאת היתה דקה ואולי שעה. סבתא מרים האהובה נכנסת לחדר לראות מה איתנו, על הדרך ככה, תוך כדי פירה ושניצל וסלט או פסטה, ונבהלת למראה 4 ילדות וילדים משחקות משחק קופסא ללא חולצה.
מעירה לנו, אני שוטחת את הטיעון המנצח בביטחון, סבתי האהובה מושיטה לי את פרי עץ הדעת, כולנו לובשות את החולצה חזרה ומתוודעות לגדר ההפרדה הראשונה. גדר הבושה המגדרית.
גיל 19 וחצי, צבא, הרחק מהגדרות והגבולות המוכרים, עולם חדש - נופל לי האסימון שאני לסבית, נופל האסימון שאני מזרחית, חומות ישנות נופלות בחדווה וכאב, גדרות חדשות מוקמות.
הגדרה הינה גדר חי.ה - מצד אחד שומרת עליי, ממקדת אותי, מצד שני סוגרת עליי. איזונים, גם וגם, טבעו של עולם, לא שטוח אלא עגול.
במשך שנים ההגדרה "לסבית" התאימה לי. הגדרה ממקדת, עוזרת לי לא לבזבז זמן על דייטים עם גברים, שמובילים לייאוש, תסכול ושנאה עצמית. אחרי עשור באזור הנוחות ההגדרה כבר סוגרת עליי. אני יוצאת מאזור הנוחות ומתרחבת. מגלה שמחוץ לעולם יש חלל חיצון, וירח ומאדים. פתאום כבר לא נוח לי לגמרי בתוך הגדר הזאת, שבניתי לגמרי לבד בהשראת העולם שמחוץ לעולם שבנו לי הוריי, ביתי וסבתי.
גיל 33, 2017, אני מגלה את הרצף הביסקסואלי ואיתו מגלה את הרצף הא-בינארי. ונוח לי שם, על הרצף. ההבנה שזה שנולדתי בת לא אומר שאני בהכרח 100 אחוז אשה לפי התבניות המוכרות. המגדר שלי פלואידי.
ההבנה שבקונסטלציות מסוימות אני יכולה להימשך גם לעוד מגדרים ואני לא לגמרי לסבית.
כשאסימון נופל ואת בונה לך גדר, יש בזה נשימה. הגדרה עצמית זה בית שבנית לעצמך, בית שעושה לך נוח. זה חשוב לצאת מאזור הנוחות, להתרחב ולחקור, וכשאת מוצאת לך הגדרה בעולם שעוזרת לך להסביר מי את ומה עושה לך טוב - נהיה לך נוח. אזור נוחות חדש, גדר חדשה ונאה, וכשנוח לך את יצרנית, את במהות שלך. הספין שלך בכיוון הנכון ואת עוברת למצב הגשמה. תשוקה. במקום לעבוד קשה, לשרוד, להשיג דברים - נסים קורים ומה שאת רוצה נמשך אליך. אפילו דברים שלא הבנת שרצית ולא ידעת שמחכים לך על המדף. רק תרימי את הראש ותראי אותם. אפשר לנשום.
כשאת נושמת את אומרת תודה. ותודה מחזירה אותך להווה. אחד האתגרים שלי בחיים זה להיות נוכחת. במודעות ולא על מצב טייסת אוטומטית. תודה היא פסיעה קלה בדרך לתודעה. רק לפקוח את העין ולנכוח.
מין, מגדר ומיניות – שלושה מרכיבי זהות שכל אחד מהם הוא רצף.
מין - מולד - נקבה או זכר, ביולוגי. אם נולדתי נקבה אבל קצת שעירה או עם מסת שריר יותר גבוהה, נטייה להזעה או מבנה גוף בעל תכונות פיסיות זכריות, אני זכר או נקבה?
מגדר - אשה או גבר, איך שהחברה מגדירה אותי, סוציולוגיה. אם נולדתי אשה אבל אוהבת כדורגל, עם מזג אגרסיבי או יצר מיני מוגבר, או מתקינת מדפים מלידה - אני גבר או אשה?
מיניות - סטרייטית או לסבית, איך שאני מגדירה את עצמי. אם אני לסבית, אני אמורה להימשך אך ורק לנשים? לכל הנשים באשר הן נשים? ואם פגשתי גבר קצת נשי? ואם אני אוהבת נשים אבל מפנטזת על גברים לפעמים? ואם יוצא לי להימשך לעוד כמה סגנונות של מגדרים? אני סטרייטית או לסבית או ביסית?
למה או כשאפשר גם וגם? עולם עגול. שהתחיל מקו ישר, עשה סיבוב סביב עצמו והגיע לנקודת ההתחלה. נקודת המוצא היא נקודת ההתחלה עם ניסיון ואופציית יציאה.
אפשר להישאר באזור הנוחות ולעשות את אותו מסלול פעם אחר פעם, כשהנוף נראה מוכר וההיסטוריה חוזרת על עצמה, ואפשר לממש את נקודת היציאה מאזור הנוחות, יציאה לשם התבוננות ותפישה שזה לא קו ישר, מדובר ברצף, מעגל. עולם גם וגם.
