עשור של נוכחות בפוליטיקה
הסוגיות הלהט"ביות היו מאז ומתמיד סוגיות פוליטיות, אך בעשור האחרון הפכה הקהילה הגאה מנושא שמדברים עליו לכוח שמבקש להיות חלק מהשיח.
קפיצת המדרגה בנוכחות של הקהילה בזירה הפוליטית נעשתה בזכות התאים הגאים - עד לפני עשור אפשר היה לספור על אצבע אחת את המפלגות שפנו באופן ישיר לקהילה הגאה והפעילו תא גאה, אך בעשור האחרון, שהיה שופע במערכות בחירות, הוקמו תאים גאים ברוב המפלגות, וחלקם אף שרדו לאחר שהמפלגות עצמן התפרקו.
בתחילת העשור הוקמו תאים גאים במפלגות קדימה, העבודה והליכוד, שהצטרפו לפורום גאות הותיק של מרצ והפכו לקול הלהט"בי במפלגות הגדולות. במערכת הבחירות הנוכחית פועלים תאים גאים במפלגות כחול לבן, מרצ, העבודה, הליכוד, ואפילו פורום גאה פעיל של המצביעים הדתיים לאומיים, שנקרא "רעות".
זה היה עשור בו הקהילה הגאה הוכיחה, וגם נוכחה לדעת, שהיא לא שייכת לצד אחד של המפה הפוליטית. הקמת התא הגאה של מפלגת הליכוד "גאווה בליכוד", בחירתו של אמיר אוחנה לח"כ הלהט"ב הראשון במפלגת ימין וכמובן מינויו לשר ההומו הראשון, יצרו נראות להט"בית חסרת תקדים בצד הימני של המפה הפוליטית. דגל הגאווה הענק שהתנוסס בכנס הניצחון של מפלגת הליכוד בבחירות 2015 הגיע לכל בית בישראל וסימן את הנוכחות הלהט"בית במפלגת השלטון.
בעשור היוצא הגיעה הקהילה הגאה למספר שיא של ח"כ גאים מכהנים – חמישה חברי כנסת משלוש מפלגות שונות כיהנו לרגע קט בכנסת ה21-, ובבחירות האחרונות הצטרף לראשונה לרשימת הנוכחות גם יו"ר מפלגה גאה.
עשור של הישגים משפטיים
העשור האחרון התאפיין בממשלה שאינה ששה לקדם את זכויות הלהט"ב בעיקר בשל רגישות הנושא עבור הח"כים החרדים, שותפיה הטבעיים בקואליציה.
אך למרות זאת הצליחה קהילת הלהט"ב בישראל להשיג מספר פריצות דרך שהשפיעו באופן מיידי על חיי היום יום של להט"בים רבים.
פריצות הדרך הגיעו בעיקר מכיוונו של בית המשפט העליון, שבהחלטותיו אילץ את המדינה לשנות נהלים שהפלו בין האזרחים הלהט"בים לבין שאר האזרחים. כך למשל דן בג"צ ברישום הורים להט"בים, בקיצור התהליכים הנדרשים להוצאת צוי הורות, ואף בשאלות העוסקות באירועי הגאווה בערים השונות ובשאלת חובותה של העירייה לאפשר את קיומם.
נושאים רבים בהם עסקנו רבות בעשור הקודם עדיין לא זכו לפתרון – פונדקאות לזוגות להט"בים, נישואים גאים ואפילו איסור טיפולי המרה בקטינים, עדיין לא עוגנו בחוק.
עשור של מצעדים ואירועי הגאווה
אחרי שנים בהן הסתפקה הקהילה הגאה במצעד תל אביבי חגיגי ומצעד ירושלמי מאופק, בעשור האחרון קמו עוד ועוד יוזמות מקומיות לקיום אירועי גאווה שהפכו לרשת של מצעדים שצעדו בכל רחבי הארץ.
במהלך העשור האחרון הגיעו מצעדי ואירועי הגאווה לעשרות ישובים בארץ - בשנת 2010 התקיים לראשונה מצעד גאווה בראשון לציון, בשנת 2012 צעדו מצעדי גאווה בחדרה, פתח תקווה, רעננה והרצליה, בשנת 2013 הצטרפה לרשימה אשדוד, בשנת 2017 באר שבע, בשנת 2018 כפר סבא ובשנת 2019 נתניה. בחודש הגאווה האחרון של העשור התקיימו אירועי גאווה בלא פחות מ40- ישובים ברחבי הארץ.
ההתעוררות של הקהילות המקומיות ברחבי הארץ, ושיתוף הפעולה לו זכו מצד ראשי הערים והרשויות, הוביל לצעד חסר תקדים במוסגרתו חתמו מעל 50 ראשי רשויות על האמנה הגאה של ארגוני הקהילה, בה התחייבו לפעול למען תושביהם הלהט"בים.
את תוצאות ההתעוררות הזו נוכל לראות כבר בחודשים הקרובים, עם פרסומו של המדד העירוני הגאה – פרויקט של האגודה למען הלהט"ב בשיתוף ארגוני הקהילה הגאים, שיבדוק בצורה מקיפה עד כמה הרשויות המקומיות ברחבי הארץ תומכות ומקדמות את צרכי וזכויות קהילת הלהט"ב במרחב העירוני.
עשור של נראות טרנסית
העשור האחרון היה נקודת מפנה עבור הקהילה הטרנסג'נדרית. מצעד הגאווה בת"א בסימן הקהילה הטרנסג'נדרית העלה לשיח הקהילתי את צרכיה של הקהילה והביא לקידומם.
בעשור זה הוקמו, לראשונה, שני ארגונים קהילתיים הפועלים למען חברי וחברות הקהילה הטרנסית.
בעשור הזה זכינו לנראות טרנסית נרחבת בתקשורת - תאלין אבו חנא כיכבה בפריים-טיים כשהשתתפה ב"אח הגדול", רומי אברג'יל נבחרה להשתתף בתכנית "הבנים והבנות" של ערוץ הילדים, הסדרה "טרנסקידס" של yes הציגה את סיפוריהם של ילדים וילדות טרנס, וסתיו סטרשקו הפכה לטרנסית הראשונה שהייתה מועמדת לפרס אופיר בקטגוריית השחקנית הראשית הטובה ביותר על משחקה בסרט "הנשף".
הקהילה הטרנסג'נדרית כבשה את המסכים גם בעולם – עם סדרות כמו "כתום זה השחור החדש", "טרנסאמריקה" וכמובן יציאתה המתוו קשרת מהארון של קייטלין ג'נר.
עשור של משפחות גאות
פורטוגל, איסלנד, דנמרק, צרפת, אנגליה, לוקסמבורג ואירלנד פתחו את החצי הראשון של העשור עם אישור נישואים גאים בשטחן.
בארה"ב העניקה פסיקה היסטורית של בית המשפט העליון אישור חוקתי שחייב את כל 50 המדינות לאפשר נישואים חד-מיניים. הצעד ההיסטורי שנעשה בארה"ב הוביל מדינות רבות נוספות לאשר נישואים גאים בשטחן, בהן אסטוניה, פינלנד, גרמניה, אוסטריה, אוסטרליה וטיוואן.
ילדים זה שמחה, כך הוכיחו מאות הזוגות הלהט"בים שהפכו בעשור האחרון למשפחות.
בעשור האחרון הליכי פונדקאות חו"ל הפכו מאות ואלפי זוגות גאים להורים מאושרים וניפצו באופן סופי את החשש הראשון שעולה אצל הורים כשבנם יוצא מהארון – שהוא לא יוכל להקים משפחה ולהביא להם נכדים.
המשפחות הגאות הפכו למרכז המאבק הלהט"בי התקשורתי עם מחאת האימוץ ומחאת הפונדקאות. דור הילדים והילדות שנולדו להורים להט"בים, הצטרף להגנה על התא המשפחתי בו גדל והעניק תשובה מוחצת לכל המתנגדים.
עשור של רדיפות
ציינו מספר שינויים חיוביים שהובילו לשינוי במעמדה של הקהילה הגאה בישראל ובעולם, אך בעוד כאן הצליחו חברי הקהילה הגאה לייצר נוכחות בכל תחומי החיים ולקבוע עובדות שיבססו את מעמדם, במדינות כמו צ'צ'ניה, אוגנדה וקניה נאלצו התושבים הלהט"בים להתחבא על מנת להשאר בחיים.
באקלים החברתי של ג'מייקה, שם "מעשה סדום" נחשב לעבירה חמורה שהעונש עליה הוא עשר שנות מאסר בכלא, עשרות להט"בים נרדפו נרצחו דרך קבע על ידי אזרחים שטופי הומופוביה ושנאה עיוורת, בעוד המשטרה מעלימה עין.
בצ'צ'ניה הוקמו מחנות מאסר אליהם הובאו גברים שנחשדו בהומוסקסואליות, שם עונו על מנת שיסגירו חברים נוספים. רבים מהם נעלמו מבלי שנודע מה עלה בגורלם.
אירועי אלימות קשים נגד הקהילה הגאה התרחשו גם במדינות בהן מצבם של הלהט"בים טוב יותר – וגם כאן בישראל. לאחר שחתמנו את העשור הקודם עם הרצח בברנוער, בו נרצחו ליז טרובשי וניר כץ, בשנת 2015 נרצחה שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים ע"י ישי שליסל, שנעצר בעבר על ניסיון לרצח באותו מקום בדיוק.
גם בארה"ב התגברו מקרי האלימות נגד להט"בים – הקשה שבהם אירע במועדון הפולס באורלנדו, אליו נכנס יורה שירה במבלים והרג בסך הכל 49 בני אדם.
הכותב הוא יו"ר "החזית הגאה" ומנחה המסלול למנהיגות גאה ותוכנית "משפיעות מבפנים" של החזית הגאה והמרכז הגאה
